בפינת הרחובות הירקון ובוגרשוב בתל-אביב, על מרפסת המשקיפה אל הים, ואם תרצו לקרוא לזה הצנטרום של החיים הטובים, פתחו מספר שותפים על הלוקיישן של הבר "מריה באבל", מקום חדש המתהדר בשם מונדו בר ארוחת הבוקר.

הרעיון העומד מאחורי השם, הוא מקום המגיש אוכל אקלקטי הלקוח ממספר מקורות שונים; כולם נשענים על יכולותיו היצירתיות של השף הנודד מאיר קרנש שלמד בישול באוסטרליה, והמשיך את לימודיו בשוויץ כדי לקבל הכשרה ניהולית.

אם בארוחת בוקר נפשכם חשקה, תוכלו למצוא אותה בוורסיות שונות ומגוונות בכל שעה משעות היום, למעט איזה שעתיים עד שלוש בשעות הכי קטנות של לפנות בוקר, עת המקום נסגר בכדי להתמרק, להתחדש במוצרים, ולהתרענן מחדש לקראתכם.

אשתי אומרת, והיא כידוע לכם תמיד צודקת, שאין הרבה דברים יותר טובים לפתוח עמם את היום מאשר אל מול הרקע של הים הכחול, או אחרי הצהרים עם גוונים משגעים של שקיעות המשתנים מדי יום.

עוד בטרם אספר לכם יש מה יש לאכול, כדאי שתבחרו לכם מקום על המרפסת, שכן המקום, או רוצה לומר המיקום, הוא הרבה יותר מסתם שיחוק; הוא לא פחות מהצלחה. מקומות הישיבה על הבלקון מספקים תצפית ישירה לים ולשלל הטיפוסים התל-אביביים שיחלפו לנגד עיניכם, ולפיכך אלו המקומות אשר נתפסים ראשונים.
זה מתחיל בבריזה הבאה מהים, ואני מזכיר לכם: זה ממול ממש ואמיתי.
זה נמשך במבטים הננעצים בכם מכלי הרכב החולפים, כשבצד הנהג הים, ובצד שליד הנהג, אתם כבר ישובים על הגזוזטרה.
זה ממשיך באלו הנמצאים בכלי הרכב פנימה, שלבטח שואלים את עצמם למה לא אנחנו? ואיזה ברי-מזל זכו לעונג שכזה, שככה הם מתחילים את הבוקר ואת היום, שלווים, רגועים, חייכנים, אל מול ארוחת בוקר משגעת ומפנקת.
ואז, כשלפתע מוריד הולך רגל את רגלו מהמדרכה לשפת הכביש, אל מעבר החצייה הנמצא אל מול המרפסת, נעצרים כלי הרכב, ולהרף עין עוד תצליחו להבחין מבעד לכוס הקפה שלכם במצמוץ נוסף של קנאה שנשלח לעברכם, בטרם כלי הרכב המשיכו לדרכם.

המקום עצמו נעים, השירות קשוב, מיידי, אפילו חברי. האוכל פצצה. המחירים שפויים. המנות גדולות ושוות.
לבאי ארוחת הבוקר ממתינות מגוון מנות. יש מנות ראשונות, ויש את מנות ארוחת הבוקר.
הארוחות מוגשות בלווי פלטת לחמים/לחמניות, אותה תוכלו לבקש שימלאו עבורכם כמה פעמים שתחפצו. והלחמניות? לא פחות ממשגעות. לצדן חמאה וריבה. אני דגמתי ריבת תפוזים מעשה בית וריבת תאנים, נהדרות. לבחירה היו גם שתי תוספות: קונפי שום, או קונפי שרי. אני חיסלתי את השום. כמו כן מגיעה לכם שתייה חמה ושתייה קרה, גם וגם, ולבחירתכם.

"הספרדייה המסורתית", "צרפתייה עדינה", "בריטית שמרנית", "טורקיה אמיתית", "רוח יוונית", "בוקר טקסני", "גרמניה קפדנית", "ארוחה ניו-יורקית", "ישראלית לוהטת" "שוויצרית בריאותית","המתקתקה" – אינני יודע מי העומד מאחורי השמות היצירתיים של המנות. אני כן יודע מי השף העומד מאחורי רקיחתן. והמנות, חברים, מפנקות, טעימות, צבעוניות, מגרות, משביעות.

זוגתי שתחיה, הלכה כהרגלה על אוכל שומר גזרה. "השוויצרית הבריאותית" הייתה מורכבת מפלטה-קערית שהכילה יוגורט 2% או 4% עם גרנולה ותוספת לבחירה: אגוזים, דבש, פירות יבשים, גרעינים, פירות טריים, מוגש בעונה עם פלחי הדרים טריים. היה הרבה יוגורט והיה מאוד טעים. כאשתי אומרת "אני מפוצצת" אז אני מאמין לה.

אני הזמנתי את "הישראלית הלוהטת" – שקשוקה רחבת ממדים המגיעה בתוך מחבת חמה ורוחשת, ובתוכה רוטב עגבניות חריף ועשיר עם ביצים ונקניקיות מרגז פיקנטיות. זה טוב, זה חם, זה משביע.
לקינוחים לא היה לנו כוח. ובינינו, למי נשאר מקום.

ואז, מאוחר יותר, כשבטנכם תפוחה ואתם אחרי הבליסה של הבוקר, תמיד תוכלו לרדת צעדים מספר אל קו החוף, ומכאן לצאת לטיולי המשך אם מיטיבי לכת אתם, או אם אתם מבקשים במעט להניח למערכת העיכול לעשות את שלה.
כך או כך, בכל מקרה, אין מה למהר הביתה לצהריים. ממילא, והאמינו לי, ראיתי את זה על רעייתי, לא תוכלו לאכול פשוט כלום עד לארוחת הערב.

מונדו בר ארוחת הבוקר
רח' הירקון 88, תל אביב
טל. 03-5107555

צילומים: דני רובין