עכשיו זה זמן מצוין לטייל בנצרת. יש שמקשרים ביקור וטיול בנצרת רק עם חגיגות כריסמס. אני רוצה לחדש לכם כי יש הרבה מה לראות לטעום וליהנות בנצרת גם לא בחודש דצמבר. נצרת עברה בשנים האחרונות שינוי תודעתי בולט בנוגע לתיירות פנים. כן, גם כאן תקופת הסגרים והקורונה השפיעה. היעדר תיירות החוץ, ובמיוחד הצליינים שבעבר גדשו את נצרת, גרם לפרנסי העיר "להמציא את העיר מחדש"; ליצור מוקדי עניין לכול ימות השנה שידברו למטייל הישראלי.
מי שמגיע לנצרת אם זה בדרך ל…. או לסופ"ש בעיר עצמה, מגלה כי הגיע לאחת הערים המעניינות בארץ. עיר בעלת תמהיל מיוחד של חו"ל וישראליות, היסטוריה ומורשת, לצד סמטאות קטנות, ארכיטקטורה מיוחדת, חנויות מיוחדות וכמובן קולינריה. נצרת היא עיר קולינרית מרתקת המציעה את מיטב המטעמים של המטבח הערבי המסורתי לצד אוכל מודרני ועדכני.. כאן כל אחד ימצא במדויק את אוכל הרחוב, מסעדת העילית וחנות הממתקים הנכונה לו.
הכנסת האורחים המסורתית של תושבי העיר מעצימה את החוויה. הפסיפס המרשים של הבקלאווה הכי טובה, לצד הכנאפה הכי עסיסית, עם פלאפל אותנטי מפוצץ בכמון, לצד מיץ רימונים טרי הנסחט במקום, קפה יבוא מאיטליה שכמוהו לא תטעמו גם בתל אביב, ובירה נהדרת מעשה ידי אומן (שהוא בעצם הייטקיסט), יוצרים "סלט" מעניין שמאוד שווה להכיר.
יצאנו קבוצה קטנה של מטיבי לסת, אבל לא רק, להכיר את נצרת "החדשה", למרות שהיא עיר מאוד עתיקה. לפי הברית החדשה התגוררו בנצרת מריה אם ישו, ובעלה יוסף הקדוש, בה ניתנה הבשורה. ובה הגיע ישו לבגרות. מסיבה זו שוכנים בעיר מספר אתרים קדושים לנצרות. אם עוד לא ביקרתם בהם – אני ממליצה.
מקומות לביקור
בחרנו לבקר הפעם במקומות מיוחדים שאינם קשורים לנצרות:
חלבה נצרת – בית חרושת בייצור מקומי מסורתי. משפחתו של בילאל החלה לייצר ולמכור חלבה לפני יותר מ-80 שנה. בילאל הוא דור רביעי ליצרני חלבה וטחינה. במהלך הביקור במפעל הייצור שומעים האורחים מבילאל על גלגולו של המפעל, ומכירים את סיפורו המרתק של השומשום המגיע מאתיופיה לארץ. ניתן לראות את כל תהליך הייצור, וגם לטעום מ"משקה" השומשום החם היוצא מתוך מכונת הטחינה המרשימה. חוויה מאוד מעניינת לכל המשפחה.
ידעתם שיש שיא גינס ליצור החלבה הגדולה בעולם? אז 'חלבה נצרת' זכה בו בשנת 2009; על כך שמענו במהלך הסיור במפעל החלבה. כמו כן שמענו עוד אנקדוטות כמו בביטוי "שומשום הפתח" ("”Open sesame"), שמקורו ברעש הפיצוץ הקטן שנישמע בזמן קליית זרעי השומשום לפני הטחינה. בסיום הסיור נהנים מטעימה מתוקה מהחלבה המצוינת. משך הסיור כ- 45 דקות. הסיור אינו בתשלום. במקום חנות למכירת התוצרת של המפעל. לתיאום סיור: 04-6553233
קרוב למפעל החלבה מומלץ להיכנס לביקור מעניין במפעל הקרמיקה של פאחורת מוסמאר. מפעל הקרמיקה פועל בשיטה מסורתית של ייצור כלי חרס ביתיים בעבודה ידנית. בסאם, הרוח החיה והבעלים של המקום, מסביר על משמעות שם המפעל פאח’ורה (כד חרס), ועל ייחודו מאז הקמתו ב- 1929 על ידי סבו. באסם עורך סיור במקום, מסביר וגם מדגים את דרך ייצור הכלים במכונות המיוחדות, וגם ביצירה הידנית על האובניים. הוא מדגים ומספר על גלגולם של האובניים של סבא המופעלים בדוושה רגלית, האובניים של אבא, ועד האובניים החשמליים של ימינו אנו. אפשר גם להשתתף בסדנה ליצור עצמי של כלי חרס בתיאום מראש: 052-6313775 , 04-6575996
כמובן יש בנצרת עוד הרבה מקומות מרתקים לביקור בלי לומר מילה על נצרות וישו. רשימה נהדרת הכוללת עשרות אטרקציות תמצאו בקישור המצורף. ידעתם שאפשר לטוס בכדור פורח מעל שמי נצרת ולצפות מלמעלה על צריחי המנזרים? שמעתם שיש כאן מערה מיוחדת? מערת קדומים – מערת קפזה הממוקמת למרגלות הר הקפיצה בדרום נצרת, שהתפרסמה בעולם הודות לממצאים החשובים שנתגלו בה.
כמה המלצות ממש טעימות
לבקר בנצרת בלי להיות בעיר העתיקה – השוק העתיק, זה ממש לא תקין. אז עכשיו אני ממליצה לכם להגיע לכיכר המעיין, להחנות את הרכב, ומכאן – הכול ברגל וממש קרוב. העיר העתיקה, כולל מקומות .האוכל השווים ומקומות לינה מיוחדים, ממש במרחק הליכה קצרה
כיכר המעיין היא מרכז העיר נצרת – הכניסה לעיר העתיקה וגם מרכז קולינרי מיוחד. יש כאן מבחר מסעדות רחב ומגוון, שכל סועד ימצא את המתאים לו. אנחנו טעמנו את הפלאפל המדובר בעיר, פלאפל אבו האני ג'באלי – שנמצא ברשימת 10 המומלצים בכול הארץ של 'ידיעות אחרונות'; פלאפל מסורתי עשיר בטעמים, המכיל תערובת תבלינים עוצמתית. עליו נאמר התחכום שבפשטות.
עם בטן מלאה אנחנו יכולים להיכנס לתוך העיר העתיקה, לצעוד בין סמטאותיה היפהפיות שיופיין לא נופל מאלה של דרום איטליה או דרום צרפת – האמת שם הכול הרבה יותר נקי (זה נושא שאצלנו עוד צריכים לעבוד עליו). עוברים דרך החנות הקטנה והמיוחדת של סנא ראונק, המציגה עבודות יד ורקמה שלה ושל נשים נוספות. חנות קטנה, נאמר פצפונת, המעוצבת בטוב טעם ומלאה ביצירתיות מעודנת. סנא מספרת על החזרה לשוק בו גדלה, והגשמת החלום שלה להחזיר את הכוח והצבעוניות של השוק של העיר העתיקה. היא מלטפת באהבה את מכונת התפירה שלה, ומספרת שכאן היא תופרת את עבודותיה מבדים שהיא מייבאת מכל העולם. חלק מהם היא מוכרת בחנותה. אפשר לראות את האושר בעיניה של סנא כשהיא מספרת איך התחביב האהוב שלה הפך לימים למקצוע.
הגיעה השעה למשהו מתוק – במעלה הרחוב הגענו לכנאפה אום עלי. עלי, איש מיוחד בעל סיפור חיים מיוחד, פתח לפני שלוש שנים את המקום הקטן שלו להכנת כנאפה בשיטה מסורתית. "המקום הזה הוא סיפור השיקום שלי, הגמילה שלי, האדם החדש שאני", הוא אומר בהתרגשות, בעודו פותח את שערות הקדאיף הדקיקות ומסדר אותן במיומנות רבה על מגש האפייה. אחר כך הוא מסדר בנדיבות את גבינת הג'יבנה האיכותית, ומעביר הכול על האש המסתובבת. הריח במקום מתחיל להגיע אלינו, ובלוטות הטעם כבר מרגישות את מה שהולך להגיע אליהן. ברגע הנכון עלי הופך במיומנות את כל הקונסטרוקציה, מוזג ביד רחבה סירופ סוכר מתוק (אבל לא מוגזם) עם נגיעות מי ורדים, וזהו זה. כבר אמרנו – כוחה של הפשטות, או יותר נכון איכותה של הפשטות – עונג.
מגוון המסעדות בנצרת גדול. מאז שהוקמה מסעדת דיאנה המפורסמת לפני 44 שנה, קמו בעיר מסעדות רבות. חלקן מגישות אוכל ערבי אותנטי, וחלקן לקחו את האוכל הביתי ונתנו לו טעמים נוספים, כאלה שמתכתבים עם מטבחים נוספים, כמו המטבח האיטלקי הים תיכוני. כזו היא מסעדת אגדה של השף נועמן חמאתי, הממוקמת בסמוך לכיכר המעיין. שף חמאתי, בעל ניסיון של שנים רבות בבישול במטבחי בתי מלון גדולים בארץ, חזר לעיר הולדתו לפני שנתיים, ופתח בה את המסעדה שלו.
בלב המסעדה עומד תנור גדול ולצידו מעשנה. שני אלה מרמזים על האוכל המיוחד שיוגש לנו. מבחר אין סופי של סלטים טעימים נחתו על השולחן, כמו שאנחנו אוהבים. צלחות עד האופק של מטבלים, לחמים, חומוס אלוהי ממש, חצילים במבחר טעמים, סלטים חמים ועוד. מנה ראשונה נהדרת מהמטבח הערבי מסורתי – גלילות פרגית במילוי ערמונים ואורז שנאפו בטאבון. למנה עיקרית מהמעשנה – כתף כבש מושלמת, רכה וממש מתפוררת מהעצם – מנה טעימה כל כך שכמותה מזמן לא אכלתי. הוגשו גם נתחי אסדו, שלי פחות התאימו. בנוסף לאורז הוגשו לצד הבשר גם פוקאצ'ות בטעם איטלקי מצוין. נהניתי מכל ביס, רק חבל שלא היה לי יותר מקום בבטן.
מקום לישון בו
כשאנחנו מטיילים בחוץ לארץ, אנחנו תמיד מחפשים מקומות לינה מיוחדים, אותנטיים. בטירה קטנה או במרתף מיוחד. כשהיינו ביפן ישנו במבנה במבוק מיוחד, שלצדו היה מבנה של מקלחת משותפת. למה כשאנחנו מטיילים בארץ נתנהג באופן שונה? גם בארץ מעניין ומיוחד ללון במקומות קטנים, אותנטיים. בין סמטאות ציוריות ומפותלות, בעיר העתיקה מסתתרת הפתעה מטופחת הצומחת לחוויה אחרת של לינה. מאחורי דלתות צבעוניות ובמעלה מדרגות מצוירות גיליתי את הגסטהאוס של נצרת. כשמם כן הם מקומות לינה – חדרי אירוח קטנים ואינטימיים (היום יש בעיר מעל 30 גסטהאוס פעילים). אלו עסקים קטנים רובם, ויוזמה נשית של בנות נצרת שאפתניות.
אני התארחתי בגסטהאוס הוותיק אל בשארה – בית אבן מהמם שנבנה במאה ה- 18, בעל תקרה גבוהה וקשתות משובצות בחלונות זכוכית צבעונית. בעברו שימש הבית את משפחת קרדוש. ב- 2017 עבר המקום שיפוץ יסודי, והיום יש בו שישה חדרי אירוח מטופחים ובוהקים מניקיון, עם כל האקססוריס שמטייל רוצה בחופשה. ממליצה לפתוח שיחה נעימה עם בעל הבית, לשמוע את סיפורו המיוחד ואת ההיסטוריה המפוארת של המבנה שעבר את השלטון העותומני והשלטון האנגלי, עד ימינו. מחיר לינה בגסטהאוז לזוג הוא 400 – 500 ₪.
אי אפשר לסיים בילוי בנצרת בלי לטעום מתוקים. בעיר החדשה יש שני מקומות שלדעתי הם נקודות חובה לכול אוהבי המתוק והמיוחד. הראשון גלידה שפרעם – זו לא עוד גלידה, זה ממש סיפור אחר; האמת שזו ממש חוויה קולינרית. שילוב מיוחד של שימור מסורת, זהות, עם חזון שאפתני, וכול זה בגביע גלידה אחד. היכולת להביא את הטעמים האותנטיים של "החילוואת" – הממתקים הערביים, בגרסה צוננת וטעימה ובמראה של מיליון דולר. ובאמת שאני לא מגזימה. גם כאן מדובר בגלגול דורי של מסורת והקפדה על איכות מהסבתא ועד לנכדים היום. אלו טעמים שהגיעו ממורשת ייצור גלידה עוד מסוריה עם מסטיקה – (אבקה המופקת בעיקר משרף של עץ אלת המסטיק) עד לימינו, יצרו שילוב יוצא דופן. בקיצור – תגיעו, רק תגידו לי תודה אחר כך.
השני הוא חנות הממתקים המשגעת של אבו דיאב אלמחרום, שהיא ממש אימפריה מתוקה. אם קניתם בדיוטי פרי בקלאוות להביא למארחים בחו"ל – זה דיאב הכין. אם בטיסה אכלתם ממתק בקלאווה נהדר – גם אותו דיאב הכין. מבחר אין סופי של מתוקים יפגוש אתכם במקום. ממש קשה לבחור בין "לילות ביירות" לבין בסבוסה אוורירית.
אפשר להפליא ולהמשיך לספר על נקודות נהדרות לטעימה ואתרים מרשימים בנצרת, אבל חבל… יותר נכון ומדויק לעלות על הרכב, ופשוט להגיע לעיר המיוחדת הזו שרחוקה מתל אביב פחות מ- 45 דקות נסיעה – טוב, שעה כשיש פקקים (תמיד יש פקקים).
הכותבת היא איריס לוי – בפייסבוק אינסטגרם
