חצי כבש מדושן באורז ובשר טחון שהוגש על מגש רחב ממדים, גרם לשקט מוחלט בין הסועדים, קבוצה מצומצמת של עיתונאי אוכל ויין. כולם כאיש אחד חלקו כבוד למנת הדגל של המסעדה, מול התמונה המדהימה של הכבש הצלוי בטבון, על ניחוחותיו שמילאו לרוויה את האולם כולו, ועל היותנו חלק מחגיגה שלא הייתה בתוכנית, לפחות לדידי.

למרות שהיינו כבר שבעים מהמנות הראשונות, לנוכח מראה הכבש בלוטות הרוק התחילו לעבוד מחדש בקצב מזורז.
חאלד הטבח והמלצר המגיש, התחילו לחלק את הבשר, בהתחלה מנות קטנות, אך לאחר הטעימה הראשונה, כל אחד ביקש עוד ועוד. המנה המכובדת של המסעדה התקבלה במחיאות כפיים לאחר הטעימה השניה, ורק היין המתאים היה חסר, אך בצום הרמדן המסעדה לא מגישה אלכוהול.

מסעדת סהרה מסמלת את ישראל על כל גווניה, בהיותה מוגדרת כמקום בעל 'צביון מקומי – couleur locale' לפי האמרה הצרפתית; התגלמות שיתוף הפעולה בין עמי האזור, מפעל מוצלח וטעים. המסעדה ממוקמת בלב הגליל (על הכביש המוביל מעפולה לכפר תבור, בואכה צומת גולני), אותו גליל מעורב אוכלוסין ודתות בו מאכלי והרגלי האזור מותאמים לאוכלוסייה המעורבת.

הפיספוס של בן-יוסף
אני מודה, הייתי בין האחרונים להגיע ולהכיר את המקום. הגעתי למסעדת סהרה באיחור של שמונה שנים מיום הקמתה, ולראשונה הרגשתי שפיספסתי משהו. נכון, אינני בין המטיילים הגדולים, אך פעמים מספר עברתי בסביבה ולא ידעתי על קיומה. האיחור לא יסולח, אך סוף טוב הכל טוב.

לאחר טעימה ומחשבה הבנתי וראיתי את העיקר: 'מסעדת שלושת הדתות' מבלי לערב דת. ערבים מוסלמים, ערבים נוצרים ויהודים, כולם אנשי האזור, עובדים יחד ומוציאים צלחות שאוהבי האוכל הערבי – ישראלי מתלהבים מהן ממש.
המטבח הערבי אסלי, ערבי בלדי – איכרי כפרי, מלמד עם כל מנה חלק מהיסטוריה הגלילית.
התרשמתי עמוקות לא רק מהמאכלים הססגוניים והטעימים, גם מהמקום עצמו, מהמיקום והסביבה בכלל.

הבניין מזכיר חאן של הימים ההם, יפה, אפילו מפואר; בניין בנוי מאבני הגליל, אבנים עתיקות בנות 150 שנים, שנאספו בקפידה מבתים ישנים ועתיקים של האזור, על מנת לשחזר את הגליל של אותם הימים. הבניין משוחזר כעתיק ובו-זמנית מודרני, מתקדם, מאורגן ומתפקד למופת. כאילו חזרנו לימי הדיליג'נס ושיירות הגמלים בדרכן מסוריה לארץ ישראל.

קבלת קבוצות אורחים וסועדים מתבצעת 'בפינת הסלון'. חלק מחלל המסעדה מרוהט בספות נוחות המשרות אווירה נינוחה, כמקום להכנה פסיכולוגית לזלילה שבדרך.
ריהוט סורי אותנטי, על אדני רכבת אמיתיים, שולחנות ארוכים, וגישה חביבה לאורחים. נאמר שמשפחת זועבי פוקדת בשורותיה כ- 30,000 אנשים, צבא שלם ממש של משפחה אחת גדולה באמת. בהתאם לגודל המשפחה, כך גודל המסעדה: ענקית, רחבת מקום, 200 מקומות ישיבה בפנים ועוד 300 בחצר!
למרות הגודל, האווירה מאוד נינוחה, כמעט אינטימית, עם תשומת לב לכל אורח ואורח.

הפתגם העתיק עובד
התחלנו רעבים לאחר חצי יום סיור באזור, עם מנות ראשונות של סלטים מיוחדים, על טוהרת הירקות הטריים של הגני ירקות העצמאים. די מהר היינו כמעט שבעים, ולא צפינו מראש את האמור לבוא. אך הפתגם העתיק 'עם האוכל בא התיאבון' עבד. חאלד זועבי מהמשפחה הענפה היה המארח, ולרגע לא עזב את המשמרת, וליווה אותנו משך כל הארוחה.

איני רוצה לחזור על כל התפריט שאורכו כמעט אין סופי, הכולל כ- 40 מנות שונות, מבוססות על ירקות עונתיים שגדלים במקום, פרי עבודתם של אנשי אותה משפחה מגודלת. הכל טרי, אסתטי, אלגנטי, נוצץ וטעים.

כמה מנות בלטו בעיצובן ובטעמן, ולא הייתה מנה אחת ביניהן שלא מצאה חן בעינינו. חציל אפוי בטאבון – אגב, כל המאכלים המבושלים משך שעות ארוכות הם מטאבון, החציל עם כיסוי של בצק בצורת פיתה עדינה; עוף עם אורז מכמה סוגים; וזיתים תוצרת בית שאי אפשר לאכול מהם.

היינו עדים להכנת מנות קבבים, ולאחר זמן גם טעמנו אותם. להבדיל מרוב המסעדות המודרניות, בסהרה קוצצים את בשר הכבש בעזרת סכין 'חצי שבריה' – הצגה בפני עצמה.
עוד כמה מנות לפי הזיכרון: אפרוח מוחמר, שוק ממולא, קבב שאמי, סמבוסק, ספיחה תרד, קובה עם גבינה בשיפוד, במיה נהדרת (הסוד שלהם), ועוד ועוד.

מפריחים את השממה
שביט החשב ומנהל המסעדה שימש כדובר וכמדריך. הוא יום יום במקום, מלווה את קבוצות הצליינים הפוקדים את המסעדה בדרכם אל הכינרת וכפר נחום, וכמובן מקבל את כל האורחים בחיוך ובידע היסטורי על האזור והמקום עצמו.

אין מדבר בגליל, אך סהרה המסעדה הפריחה את השממה עם טעמים אותנטיים ואמיתיים. יש בטעמי הטאבון ניחוחות וטעמים הממחישים את המיוחד במטבח הערבי, עם עידון ומרקם מקומי.
טעים ומעניין ללעוס היסטוריה מקומית באווירה נינוחה ומכובדת. אם נוסיף לזה מבחר יינות מתאימים ושירות אדיב ומקצועי, הרי מצאנו נוסחה אידיאלית לטיול היסטורי מלווה בטעם טוב.

למרות המתוקים שהוגשו בשפע עם סיום הארוחה, כולל קפה ריחני וטעים, הטעם של הכבש הממולא נשאר בזיכרוני גם בכתיבת שורות אלה.

סהרה – 'מסעדת שלושת הדתות', מכבדת את המקום ואת טעם מבקריה.
אסור לפספס.

מחיר לסועד: בין 60 עד 120 ₪.
מותר לבוא עם היין מהבית ללא תשלום עבור חליצת הפקק.


סהרה
כביש מס. 65 – עפולה, כפר נין, כפר תבור
טל. 04-6425959, 04-6425960
שעות הפעילות: א-ש 11.30 – 24.00
ארוחות עסקיות: א-ש 12.00 – 14.00