מסעדת "סהרה" מציינת 13 שנה להיווסדה, ובלי הרבה רעש וצילצולים, עם הרבה עבודה קשה, התמדה והכנה מוקפדת של מאכלים ים-תיכוניים, רכשה לה קהל אוהדים מאזור העמק וגם מהמרכז.

נפגשנו עם חאלד זועבי, שייסד המקום יחד עם בן דודו איברהים. ללא רקע קולינרי, אבל עם תשוקה ורצון להעביר לצרכן הישראלי את מיטב המטבח הערבי שהם גדלו עליו, הקימו את מתחם המסעדה שלא מפסיק לארח ולהאכיל אורחים, כל ימות השנה מבוקר עד ערב.
תחילה מספר זועבי על הקמת המתחם, בו השתמש בחומרים מבתים הרוסים, וחומרי בנייה שאסף באתרי בנייה נטושים, והוא ראה בהם את הפוטנציאל להשתלב במתחם "סהרה".

במרכז אולם האוכל בולטת הבאר ומזרקה מלאכותית, שמשרה צליל פכפוך מים נעים במהלך השיחה והארוחה. כמו כן, תקרת האולם צבועה בגוון שמים ים תיכוניים של תכלת עם עננים לבנים (מזכירה להפליא את תקרת מתחם הבילוי של מלונות "ונישיאן" בלאס-וגאס ומקאו, בהם זועבי לא ביקר מעולם).

פתחנו בסלטים רבים, שכל אחד מהם שונה ממה שמקובל להגיש. הטחינה מתובלת היטב ומעט חמוצה, חומוס משחתי מענג, פרחי כרובית עם טחינה וצנובר מדהימים, סלט עלים ירוקים מעלים הגדלים במרחבי העמק (לא עלי בייבי וללא חסה), המפתיעים בעירוב הטעמים מעלים שלא הייתי טורח לקטוף בשדות הבעל וצדי הדרך (וכנראה חבל שאיני קוטף ומשתמש בהם).

לשולחן הגיע גם סלט טאבולה שמורכב ממיני עלים ירוקים ונגיעות בורגול ולימון ובתוספת גרגרי רימון, חצילים על האש בתנור המיוחד שעוד נתהה על קנקנו בהמשך.
תוך כדי סיפוריו של חאלד, על הנשים המגיעות מהכפר כל סוף שבוע לבשל מאכלים ביתיים, שאף שף מאף בית ספר לבישול לא יוכל להביא לשולחן את הטעם שהן מביאות מהבית והמסורת הביתית, קיבלנו פיצה עם בשר טחון (לדעת רעייתי: מדהים, קל, ולא שומני), וגם פיצה מחצילים וגבינת עיזים קלילה ומרעננת, המערבת טעמי החציל העשן עם חמיצות גבינת העיזים.

כמי שאוכל רק מהים, ולמרות שזו לא מסעדת דגים, הוגשה לי מנת שרימפס מפתיעה קודם כל ביופיה. צלחת עגולה המגודרת בדפי מלפפון ומקושטת בגזר, ואילו בתוך שוחים שרימפסים גדולים ונקיים, ברוטב חמצמץ ועשבי תיבול של עמק יזרעאל. שילוב מדהים של ים ויבשה.

לפני המנה העיקרית הגיש לנו המארח הנעים, ענבים מוחמצים, "לפתיחת התיאבון" כדברי חאלד זועבי.
"אני בוצר ענבי בוסר מהגפנים סביב המסעדה, ומכין מהם ענבים מוחמצים", מספר חאלד.
שאלתי מהיכן הרעיון, שהרי גם היקבים הכי מקוריים מגישים בין טעימות היין, לשבירת הטעמים, זיתים כבושים או מלפפון חמוץ, ומעולם לא הוגשו לי, כטועם יין, ענבים מוחמצים שעושים את עבודת שבירת הטעם בצורה כל כך טובה.
חאלד טוען שזו הברקה אישית שלו, והוא לא מכיר זאת ממקום אחר. אני ממליץ לכל אחד לטעום ולנסות. שווה.

לאחר שבירת הטעמים עם הענבים המוחמצים, עברנו למנות העיקריות.
בסהרה קיים מתחם גדול של תנורי חימר להכנת תבשילים איטיים של ירקות, בשר מעושן (כבש, בקר ועוף), ועוד מטעמים.
המנה העיקרית הבשרית כללה כמה מטעמים, כמו ערייס – בשר כבש עדין ולא נוטף שומן, על מצע של פיתה; מחמר – עוף על מצע פיתה; שליו ממולא בבשר העשוי בתנור פחמים; וגם דג דניס פרוש ועשוי היטב בתנור הגחלים הלוחשות קסם.

לצד המנות העיקריות, מארחנו לא יכול להתאפק והוציא לנו לטעום פריקי – גבעולי שיבולת צעירה שנקצרת בחורף כשהיא ירוקה, ואז מעשנים ומייבשים את הגבעולים. לשימוש לאחר החורף טוחנים את הגבעולים היבשים. הפריקי מוגש עם צנוברים, וזו תוספת עדינה ומרעננת לכל טוב של חלבונים שהועמסו על השולחן.

לסיום ערכנו סיור באזור הבישול, העישון והתנורי חרס הכל כך מיוחדים, שאחד העובדים ממונה עליהם במשרה מלאה.
ויתרנו על פינת הישיבה המרווחת בחלקה האחורי של המסעדה, שם על ספות ומרבץ ישיבה, מוגשים קפה עם הל, תה עם נענע, ושלל קינוחים מזרח תיכוניים אופייניים.

סהרה
כביש 65 מעפולה בדרך לכפר תבור, כפר נין
טל. 04-6425959
כל ימות השנה 11 – 24