עוד בילדותי עולם הפטריות ריתק אותי. הקשר " הישיר" בין גמדים לפטריות, שזור באגדות ילדים רבות שהיו הנוף הקבוע בסרטי דיסני. ריח היער הטחוב, צמחיה עבותה בצבעים ירוק עמוק ואפלוליות נעימה, זו התחושה החורפת שעוטפת אותי כשאני חושבת על פטריות.
עולם האגדות באמת מרגש אבל במציאות גידול פטריות הוא הרבה פחות מאגי וחלומי – בימינו זו חקלאות לשמה בסביבה של ידע רב.
עד שנות ה-90 פגשנו בארץ פטריות רק בקופסת שימורים. במסעדות "המפונפנות" הגישו בגאון שימורי פטריות חיוורים וחסרי מעוף. בתחילת שנות ה- 2000 התחילו להופיע בשווקים מעט פטריות טריות, שהעם בציון לא התאהב בהן מיד. היה צורך ברור לשכנע אותנו לרכוש את הדבר המוזר הזה על רגל אחת, שאינו ממש צמח וגם לא בעל חיים.
הפטריות הלבנות וקטנות הן שפרצו את הסכר למטבח ולטעם הישראלי. קראו להן שמפיניון. שמפיניון שפירושו בצרפתית זה פטריה (כמה רדוד השם שנבחר). אחריהן הגיעו הפורטובלו לארץ . הפורטובלו – המלכה מאיטליה, כבר התקבלה בחיבוק יותר גדול במטבחים של המסעדות וגם במטבח הביתי.
באחד מימי השישי יצאנו לסיבוב בשוק הנמל בתל אביב כדי לטעום, לקנות, ובעיקר לראות מה חדש. באחת הפינות של שוק הירקות החיצוני ראינו דוכן קטן של פטריות מ ה מ מ ו ת מיד נזכרנו בדוכנים דומים משוק לה בוקריה בברצלונה, או מדוכני השוק של יום שבת בכפרים הקטנים של איטליה. לצד הפטריות המיוחדת עמד זוג צעיר ונרגש, שהסבירו בהתלהבות וגאווה על הפטריות היפהפיות אותן הם מגדלים. עם הרבה צניעות ואור גדול בעיניים סיפרו ג'ני ודויד על המסע שלהם בארץ האגדות – ארץ הפטריות.
דויד הכיר את ג'ני לפני כשנתיים. באותו זמן הוא כבר התחיל להתעניין בגידול פטריות. "בדיוק השתחררתי מהצבא", הוא מספר. "עולם הפטריות תמיד סיקרן אותי מאוד, והחלטתי ללמוד לבד את הנושא". בדירה קטנה באשקלון בקומה רביעית בלי מעלית התחיל דויד לעשות ניסויים בגידול פטריות. ג'ני עודדה את דויד להמשיך והתעמק בנושא, היא יצאה לעבוד ופרנסה את שניהם, והוא למד. לאט לאט התחילו לגדול פטריות בבית. הדירה הפכה לבית גידול לפטריות – חדר השינה היה ל"מעבדה", והסלון לאזור הגידול.
לפני כחצי שנה עבר זוג היזמים הצעירים למבנה תעשייה קטן במושב מבקיעים, שם הם מגדלים את הפטריות המיוחדות. בתהליך מאוד מדויק, תוך למידה מטעויות ותיקון, הם מתקדמים, ומייצרים היום מגוון מעניין של סוגי פטריות בטעמים וצבעים שונים.
ג'ני ודויד אירחו אותי בבית הגידול שהקימו, כדי שאכיר מקרוב את התהליך המיוחד של גידול הפטריות. לפטריות אין זרעים, הן מתרבות באמצעות נבגים המתפתחים לתפטיר – מעין רשת קורים לבנים דקיקים. התפטיר מעורבב עם נסורת עץ אלון ומצע מעוקר, שנותנים לפטריה את כל התזונה לה היא זקוקה. הפטריות גדלות בחדרי חושך סגורים, בעלי תנאי אקלים מבוקרים בטמפרטורה של 16-18 מעלות, ובלחות גבוהה.
תוך כשבועיים מתחילת התהליך מתחילות לצאת פטריות בתערובת הגידול, והן מכפילות את גודלן כמעט כל יומיים.
"מגוון הפטריות הגדלות אצלנו הוא רחב, ויש לנו תוכנית לעוד הרבה סוגים נוספים. אנחנו ממשיכים כל יום ללמוד ולהשתפר", אומר דויד.
- פטריה כחולה בשם בלו אוייסטר – בשרנית במיוחד המתאימה למוקפצים ומרק
- פטריית ראש האריה המוכרת מהמטבח האסייתי – שעד לאחרונה ניתן היה לרכוש בארץ רק מיובשת
- פטריה צהובה מהממת – גולדן אוייסטר
- פטריה ורודה-אדומה – רד אוייסטר
- פטריית רגל עבה – בלאק פרל
"אנחנו ממשיכים לפתח זנים חדשים של פטריות", מספר דויד. "כל ההכנסות שלנו מוחזרות לבית הגידול. מדי יום מתקדמים, מוסיפים חדר חושך נוסף, סירי סטריליזציה ועוד".
"היום אפשר לרכוש און ליין ערכות לגידול עצמי של פטריות בבית באתר של FUNNGIZ. ת כל הפטריות שאנחנו מגדלים אנחנו מוכרים למסעדות הנחשבות בתל אביב ובשוק הנמל ביום שישי" מספרת ג'ני בגאווה רבה.
אז עכשיו יש לי סלסלה מלאה בפטריות טריות ביותר ועכשיו צריך רק לבחור מה להכין – מרק פטריות? ריזוטו פטריות קרמי או מאפה פטריות עשיר? זה הזמן שלכם לבחור.
תגובות
0