פסח ופסחא – כנסיות ויין בהרי ירושלים

כאשר עברתי לקליפורניה ממסצ'וסטס, חסרו לי שכבות משובצות ומרוכזות של תרבות והיסטוריה אותן מציעה ניו אינגלנד לעומת דרום מערב ארה"ב. עם זאת, כאשר עליתי לישראל, מאות שנים של תרבות ניו אינגלנד היו מייד בצל של אלפי שנות תרבויות שיכולות להדהים תושב מקומי, כמו גם תייר החוקר את הארץ בלי מדריך.
בחצי הלצה אני אומר כי עם מדריך טיולים נכון, בכל עשרה צעדים בישראל תזכה לשיעור היסטוריה על מה שקרה כאן או שם.
כיהודי ועולה חדש לישראל, לעתים קרובות אני ממקד את ביקוריי באתרים שיש להם יותר קשר עם ההיסטוריה של העם שלי, אם כי אפשר בקלות לבלות חופשה שלמה באתרים קדושים לנוצרים, למוסלמים או לבהאים, מקומות קדושים ומעניינים בני אלף או לפחות מאות שנים.

ממש ערב חג הפסח היהודי והפסחא הנוצרי, קיימה לשכת העיתונות הממשלתית, להלן משרד ראש הממשלה, טיול לעיתונאים זרים שכלל ביקור בשתי כנסיות נוצריות ובשני יקבים ישראליים.

העיתונאים מארה"ב, סין, גרמניה ודרום אפריקה, יצאו מירושלים ליום של הקניית ערכים תרבותיים והיכרות עם יינות ישראליים.
התחנה הראשונה הייתה בכנסיית יוחנן המטביל, שנבנתה תחילה ככנסייה ביזנטית במאה הרביעית, נהרסה במאה השביעית על ידי המוני מוסלמים כובשים מחצי האי ערב, ונבנתה מחדש במאה ה -16 ושרדה תחת שליטים עותומאניים סובלניים יותר.

לאחר ביקור במקום, המשכנו לאחד היקבים המפורסמים ביותר בישראל – יקב קסטל במושב רמת רזיאל, אחד מיקבי הבוטיק הראשונים ואחד הכוכבים הזוהרים של רנסנס תעשיית היין הישראלית המתחדשת.
יקב קסטל הוקם בשנת 1992 על ידי אלי בן זקן, יליד מצרים ובעל ההשכלה האירופאית, במה שהיה אז המשק המשפחתי בו גידלו תרנגולות. ההצלחה הכמעט מיידית וההכרה באיכות הגבוהה של היין שלו, הביאו את בן זקן להפסיק את גידול העופות בשנת 1996, ומיקב שייצר אז כ- 2,000 בקבוקים, הפעילות גדלה. בן זקן מעסיק כיום ביקב קסטל את שני בניו ובתו, ומייצר בשנה כ -100,000 בקבוקים של יין איכותי ומבוקש.

יקב קסטל, אחד היקבים הישראליים המוכרים ביותר בעולם, מייצר שלושה יינות פרמיום: שני בלנדים אדומים בסגנון בורדו, ושרדונה אחד, והוא מופיע בדרך כלל ברשימות עיתונאי היין כאחד מעשרת היקבים המובילים בארץ, ולעתים אף במקום הראשון או השני.
כמי שכתב מאות מאמרים על היין הישראלי, כאשר אני נשאל, קסטל הנו תמיד אחד היקבים שאני מציין כמועדף, ובעשרים השנים האחרונות הוא משמש כאמת מידה עבור יקבי בוטיק ישראלים שאפתנים אחרים, הרוצים לחקות אותו.

יקב אחד כזה הוא יקב הבוטיק נחשון, הממוקם בקיבוץ נחשון שבעמק איילון.
יקב זה נמצא עדיין בשלביו הראשונים, וכיום הוא מייצר כ- 10,000 בקבוקים בשנה, למרות שהקיבוץ מגדל את מרבית הענבים שלו עבור יקבי ברקן.
היקב עדיין מחפש את דרכו, אך מציג התנסות מבטיחה עם שני בלנדים אדומים, אשר הקנו לקסטל את פרסומו, ועם יינות זניים כגון קברנה פרנק – זן בורדו מבטיח שכ- 20 יקבים הוציאו אותו לשוק בעשר השנים האחרונות, כאלטרנטיבה ליינות קברנה סוביניון אופייניים יותר לישראל.

כפי שיקב נחשון פחות מוכר מקסטל, כך הייתה הכנסייה השנייה שלנו בסיור – אמאוס ניקרופוליס, סמוך למעיינות חמים עתיקים אשר היו שם, נתנו למקום את שמו והתייבשו מאז.

בסך הכל, הסיור אשר אורגן ע"י Travelujah.com, היה תזכורת מבורכת לא רק למה שאני ויהודים אחרים מעריכים בישראל, או לסיבה בגללה אני ואוהבי יין אחרים מריעים לייננים ישראלים, אלא תזכורת למה מדינה קטנה כל כך כמו ישראל נמצאת במודעות ובמחשבותיהם של רבים כל כך בעולם המערבי, יהודים ונוצרים כאחד.

אפשר לכתוב (באנגלית) לדייויד רודס: israeliwineguy@gmail.com