החודש שבין פסח לחג השבועות, הוא חודש פסטיבלי היין והשקות ראשונות של הבצירים האחרונים. הרבה יין לבן, אך לא רק. הקהל הרחב, חובבי יין בהחלטיכולים לנצל אירועים שכאלה כדי להתרשם מיינות יקבים שונים, במתחם אחד פתוח, תוך כדי בילוי ערב חברתי נחמד ובמזג אויר אידיאלי לשתיית יין בחוץ, וגם לקנות יין במחירי הנחה.

אחד הפסטיבלים, Salute 2015, בהפקת חברת E&M ובתמיכת עירית תל-אביב, התקיים בסוף השבוע האחרון במתחם התחנה בתל-אביב. חברה זו מפיקה שורת פסטיבלים מקומיים, ונראה כי היקבים מתעייפים ממסת הפסטיבלים.

מדובר בפסטיבל שמתאים לחובבי יין, גם לא למתוחכמים ביניהם. היו שם ברקעהרכב מוזיקלי חי, דוכני גבינות, ושולחנות בר לישיבוה בהנאה. אני עברתי בין היקבים כדי למצוא דברים מעניינים לקראת החג.

לצד אכזבה לא מעטה ממספר היקבים המצומצם יחסית שהציגו, הצלחתי להתרשם ממספר יינות, גם מיקבים קטנים וצעירים בשוק, שלא לעתים קרובות מזדמן לטעום את יינותיהם.
נעזרתי בנציגי היקבים כדי לבחור יין אחד שמתאים לשתייה בעונה זו, ובעיקר בערב חג השבועות:

דלתון פומה בלאן 2013 – סוביניון בלאן שקיבל את שמו לציון סגנונו המעושן,בשל 3 חודשי יישון בחביות עץ אלון. ארומטי מאוד ובעל גוף קל יחסית. יין קייצי כייפי ושונה מטעמי יינות לבנים אחרים. מתאים מאוד לאוכל. כ-70 ₪ נותנים תמורה מצוינת.

דלתון מרלו 2014 – מרלו כייפי, ולא צריך יותר מכך. משקף בצורה מהנה את הזן, ומאוד קטיפתי ועגול בחך. יין עולם חדש נעים לשתייה. כ-70 ₪ לצרכן נותנים תמורה מצוינת. 

ברקן – אסמבלז' צפית 2011 – בלנד ים תיכוני של מרסלן, קלדוק, קריניאן ופינוטאז', שעבר 12 חודשי יישון בחביות. יין לא שגרתי, עם ארומות וטעמים מורכבים וסיומת קלה של שוקולד וקפה. הפתיע בהתאמתו לאקלים הטרום קיצי, והפירותיות הנעימה משתדכת טוב גם עם גבינות לחג. כ-75 ₪ לצרכן.

גוש עציון – עמק ברכה 2012 – בלנד משמח של שרדונה, ויוניה ורוסאן, לאחר 8 חודשים בחביות. יין לבן שמזמין אוכל, ובעיקר דגים. 90 ₪ יעניקו יין מורכב יחסית ליינות לבנים, ולא שגרתי בנוף היינות הלבנים בכלל.

הר-אדר – פטי וורדו 2012 – 100% יין זני, בהחלט אטרקציה לטעימה של זן פחות נפוץ לעשיית יין זני. ארומה מרשימה של פרי, פלפל ותבלינים. גוף מלא יחסית ומאוזן. מהטובים שטעמתי עד עכשיו מהזן הזה. 125 ₪, מחיר טוב ליקב בוטיק, ולמי שמחפש עניין בזן.

כרם ברק – כתום 2013 – למי שלא מכיר, יין כתום הוא בדיוק ההפך מרוזה. מדובר ביינות מזנים ירוקים (לבנים) שמותססים על הקליפות. יקב ברק מבקוע מייצר כ-5,000 בקבוקים, וזו הפעם הראשונה שטעמתי מיינותיו. היין עשוי משרדונה ופרנץ' קולומבר, ומתאים להגשה קר עם מנות כמו פסטות מתובלות. 70 ₪ לצרכן מזמינים קנייה ואפשרות להתחבר לסגנון יין ביניים, בעיקר לקיץ הקרב.

נחום – שיראז 2013 – יקב קטן, המייצר פחות מ-3,000 בקבוקים במושבאמונים, אך כבר זכה להכרה בתחרות טרה וינו. שיראז 2013 ללא חבית, הפתיע בגוף נהדר לא דחוס, ובשפע פרי אדום ומעט שזיף. 60 ₪ מצדיקים השקעה. ילך מצוין עם אוכל לא כבד בסגנונות שונים ולשתייה בתקופה הקרובה, אך אפשר להמר גם על יישון נוסף.

גלאי – נגב 2011 – בלנד מרלו 60%, קברנה סוביניון 40%. 26 חודשי יישון בחבית נשמעו לי מעט מאיימים, וכך גם הרגשתי בטעימה. עודף החבית התאזן לי בטעימה שנייה ולאחר ערסול הכוס, וגילה בעיקר את הפרי האדום של המרלו. מעט חומצי, אך יתכן שעם מנות בשר עשירות יתגלה כיותר מאוזן. 110 ₪ לצרכן – למי שחובב את בלנד הזנים הקלאסי.