לפני שלוש שנים קיבלתי הזמנה לסקר את האירוע השנתי של יריד היקביםהביתיים ביקב שורק, המשמש אכסניה וחממה לתלמידים אשר באים ללמוד להכין יין. בשיחה עם ניר שחם, מייסד בית הספר, אמרתי לו שאני שמח על ההזמנה, אבל איני בטוח שאני צריך לבוא כמבקר יין לטעום יינות של תלמידים מתחילים, ואולי לא בטוח שהם ירצו לקרוא מה שאני כותב. 

ניר לא השתהה, ואמר לי "להיפך, אני כן חושב שהם צריכים לשמוע ולקרוא גם ביקורת. בלי הנחות ובלי להיות נחמד. ביקורת נטו".
ואכן ככה הגעתי לאירוע של יקב שורק לפני שלוש שנים, ומאז אני מקפיד לבוא ולתת ביקורת על פי אמות מידה של ביקורת יין מקצועית. הנה רשמי מחלק מהביינות שהוצגו והוטעמו הפעם.

יקב סימון
יקב סימון נולד ב- 2010, וממוקם בטבעון. היינן הוא זאבי סימון.
ביקרתי לפני שנה ביקב הביתי, וטעמתי את היינות שעדיין היו בחביות והמתינו בשקט לביקבוק שלהם. כבר אז יכולתי להבין שמדובר ביינן עם יכולת וראייה ארוכת טווח. יקב נקי, מאובזר ומטופל באהבה רבה. היינות בחבית דאשתקד היו מלאי עוצמה, עם טאנינים מדויקים ואיזון נכון בין אלכוהול, פרי וחמיצות מאוד נעימה. צריך לשים לב ליינן זאבי סימון.
מהבקבוק ביריד נמזג לי בלנד קברנה סוביניון, מרלו, שיראז. באף ריחות עדינים מתקתקים. בפה חמיצות נפלאה, כשעצומת הפרי מגיעה דווקא באפטר טייסט. מעט מרירות בקצוות, עליה הייתי מוותר בשמחה, אבל בסך הכול היין מענג.
בלנד נוסף שטעמתי היה קריניאן 60%, שיראז 40%. שילוב מאוד מעניין, שמעדן את הקריניאן הנוקשה. מדובר ביין מאוזן להפליא, עם חמיצות טובה, פרי בשל, ריחות נקיים. יופי של יין.

יקב הסמטה
ממוקם ברמת השרון. היינן ברי בן עזרא. היקב נבחר ב- 2012 כיקב הביתיהטוב ביותר.
גם כאן מדובר ביקב שמיתג את עצמו, כיקב עקבי אשר מייצר יינות טובים. בשנים הראשונות של היקב אהבתי את התעוזה ואת היינות הפחות מדויקים, שמאוד ייחדו את היקב.
אני עדיין זוכר את הבלנד: קברנה סוביניון, מרלו, מורבדר 2010, שהיה אחד היינות הטובים שיוצרו באותה שנה זו, והעניק ליקב בכבוד רב את התואר 'היקב הביתי הטוב'.
מהבקבוק ביריד נמזג לי בלנד קריניאן 75% עם תוספת שיראז. גם פה היין מאוד מענג, חמאתי מאוד, פרי במקום, חמיצות נכונה, עפיצות מינורית, ומתיקות כזו שכל חובב יין מתחיל יכול להתחבר אליה. אבל פה בדיוק הייתה הבעיה שלי. זה יין חנפן מדי, מדויק מדי. עושה הרושם כי בבלנד הזה יש התחשבות מיותרת לחלוטין בחברים שטעמו טרום-הבלנד, וברי התחשב בדעותיהם.
מיקב הסמטה, כשמו, אני באופן אישי מצפה להפתעות, לתעוזה, להיות שונה. סמטה או לא סמטה.
בלנד נוסף שטעמתי היה הגראנש, סירה ומורבדר – GSM. טעמי הסירה בפרונט, אף על פי שיש ממנה רק 25%. אחרי כמה דקות היין בכוס נפתח היטב, ויש התפרצות נפלאה של המורבדר הנפלא. הייתי רוצה ממנו עוד ועוד בבלנד הזה, ולא רק 25%.

יקב דני
יקב דני הוקם על ידי דני גיבלי בשנת 2003, ומופעל על ידי דני ויפה גיבלי.
מדובר ביקב שמייצר בסביבות 1500 בקבוקים, ודני מקפיד בו על איכות הענבים.
מהבקבוק ביריד: נמזג לי הקברנה סוביניון 2014, ששהה 8 חודשים בחבית.
מדובר ביין צעיר מאוד שרק בוקבק. צעיר צעיר אבל ממזר: קברנה עוצמתי עם המון ריחות של דובדבנים בשלים ומעט טבק – שילוב נפלא.
בפה התבלינים הרטובים יוצאים במלוא הדרם. ליין יש גוף חסון ואפטר טייסט שפותח תאבון. יין נפלא. חכו אתו במקרר הביתי עוד שנתיים-שלוש. שווה.

יקב ארגוב
היקב נמצא במושב אביאל בעמק אלונה. היינן אמיר ארגוב הוא גם הכורם באחד האזורים היפים בארץ, שדבק בו הכינוי 'פרובנס של ישראל'.
יקב ארגוב זכה בתחרות טרה וינו 2015, בתואר 'היקב הביתי הטוב ביותר'.
גם ליקב ארגוב אני מקפיד לשים לב בשנים האחרונות, ועוקב אחר העשייה שלו.
היינן ארגוב מקפיד להוציא למדפים יינות איכותיים, שמעניקים חוויה של יין ישראלי מעניין, שתמיד יש בו ייחוד מסוים בגללו מרימים גבה כדי לעצור רגע ולחשוב 'מה יש פה'. בתוך כל אלפי הבקבוקים הביתיים שקיימים בשוק, זה יקב שתמיד מפתיע.
מהבקבוק ביריד נמזג שיראז 2010. אני מריח, טועם, ובום – הנה גבה מורמת: מה יש פה?
ארגוב מחייך קצת, ואומר 'יש תוספת של פטיט סירה'. אוקיי, עכשיו בואו נתענג. תוספת הפטיט סירה, הפכה את היין מ'עוד סירה' מקובל, ליין יותר מודרני. קצת טעמי קפה ומנטה מעניקים הרגשת קרירות בפה, למרות הפרי הבשל שמורגש בכל הדרו. אלכוהול מורגש היטב בבליעה, וטאנינים טובים. זה יין שמעניק תחושת עולם חדש בפה. שאפו.

יקב ארבבוף
היקב שוכן במושב סלעית, היינן איל ארבבוף. היקב מייצר כ- 1000 בקבוקיםבשנה.
מהבקבוק ביריד נמזג בלנד של קברנה סוביניון, מרלו ו10% סירה, משנת בציר 2012.
ריחות נקיים של פרי טוב, אולם בפה יש אכזבה. משתלטים בו האלכוהול והחומציות של הסירה. המרלו, שהיה אמור להעניק מתיקות ולעגל את היין ,לא עושה את העבודה, ומתקבל יין עם גוף כחוש. לא צריך היה להטעים יין זה.
בציר 2013, לעומתו, מורכב מקברנה סוביניון, מרלו, 7% סירה ו- 3% פטי וורדו. זה כבר יין. יש יופי של איזון בין חמציות ופרי בשל, מתיקות מעודנת נפלאה. יופי של יין.

יקב אדם
מהבקבוק ביריד נמזג זהבה 2014 "יין סמוק לייט" –  95% ויונייה, 5% שיראז.
נתחיל קודם כל בזה שהיין קצת בעייתי מבחינתי. לענבי היוונייה הלבנים הוסיפו מיץ של יין אדום, וככה קיבלו את הגוון "סמוק לייט".
ראשית: זה יין פרובלמטי. הוא לא יין סמוק אף על פי צבעו הסמוק, כי הוא לא נעשה בדרך המקובלת בה עושים יין סמוק, עליו עומלים די קשה כדי להגיע לגוון ולעוצמת טעמים.
שנית: בשנים האחרונות אנו מנסים להסביר ולקדם את היינות הסמוקים בארץ, ולתת להם את הכבוד המגיע להם.
יינות סמוקים הם לא יינות שעושים אותם על הדרך, ואסור להתייחס אליהם בצורה זו. לא עוד יקבים שעושים רוזה כי הם צריכים לדלל מיץ אדום.
רוזה חייב להיעשות על פי פרמטרים של יין, וככה צריך להתייחס אליו מבחינת ביקורת.
לא כותבים בתפריט מסעדה 'פילה בקר' ומגישים ללקוח חזה עוף במקום.
כל עוד שמדובר ביקב ביתי שעושה יינות גימיק – זה אולי בסדר, אבל אם היינות הסמוקים הללו שנצבעו בקצת יין אדום, יעלו על המדף – זו תהיה בכייה לשנים.
עמל של שנים יירד לטמיון, ועשרות יקבים טובים שמשקיעים ציוד, ענבים ולימודים בעשיית יין רוזה תקין ואמתי – יוותרו. גם ככה עדיין אין שוק משמעותי לרוזה טוב, ולכן חייבים לשמור על הרך הנולד.
מבחינת זהבה 2014, היין הוגש צונן היטב ביום חם, ואפשר היה ליהנות ממנו ככזה.

יקב אופיר
היקב שוכן באבן יהודה בשרון. היינן גיל אופיר אחראי על הגרנאש 2014 שנמזג מהבקבוק בתערוכה, ואכן מדובר ביין מקסים. צבע עמוק, ריחות נקיים, חמיצות טובה שמאפשרת לגרנאש לשחרר עוד ועוד טעמי פרי טוב. יופי של יין.
יקב אופיר קברנה פרנק 2013: היין שופע טעמי תבלין, פירות יער בשלים ומעט קינמון. הפלפל הירוק מורגש היטב, ומעניק יין קריר ונעים לשתייה. המון טעמים ייחודיים באים לידי ביטוי בקברנה פרנק של אופיר. העפיצות מינורית, אבל לא צריך יותר. שאפו. 



יקב בקוש
היינן אלי בקוש מעניק ליינות שלו שמות של מקצועות שכמעט כבר לא קיימים:חייט, נפח, נגר.
הנפח והנגר הם מקצועות קשים, חזקים, שמתאמים ליינות האדומים, ואילו החייט מתלבש כמו כפפה ליד ליין הלבן שלו.
מהבקבוק ביריד נמזג סמיון 100%. סמיון יבש זה לא משהו שנתקלים בו באופן סדיר, וזו הזדמנות מצוינת ונדירה לטעום יין שכל כך מזוהה עם חצי יבש ומתוק.
ריחות מאוד נעימים של פירות קיץ, כגון המשמש החמוץ והאפרסק הבוסרי. בפה החמיצות מדהימה, מנקה את הפה ומעניקה טעמים נפלאים של ענבים. אשכרה טועמים ענבים, וזה הכי מקסים בעיניי. אלי בקוש – שאפו.

צילומים איל גוטמן