קולינריה בין דורית – מחקר חדש ונתונים חדשניים

בני דור הבייבי בומרס הגדירו את עצמם כבעלי יכולת מעל לממוצע במטבח. צילום pixabay
אודי גולדשמידט, יועץ לתיירות קולינרית, כותב כי מילניאלס מבשלים יותר מכפי שהאמין, אך הרבה פחות ממבוגרים מהם

מחקר חדש על מדגם של 750 איש בארה"ב, שפורסם ב- Porch, חדר לעומק המטבחים של בני שלוש קבוצות הגיל העיקריות – בייבי בומרס, בני דור ה-X, וצעירי המילניום. להפתעתי – הם מבשלים הרבה יותר מארבע ארוחות בחודש, כפי שנהגתי לצטט – אבל מה ולמה? המחקר המצוטט כאן הינו עדכני, אם כי על מדגם מעט קטן ביחס למשמעויות האדירות שיש לידע בנושא. אציג כאן מעט מהמידע בסיוע טבלאות מהמקור, אבל אני ממליץ מאוד לקרוא את המחקר במלואו – דרך החשיבה, השאלות, ובמיוחד פרישת התשובות, מאירות באור חדש את המונח קולינריה במאה ה-21, ואת מושג פער הדורות.

ראשית, המחקר מפנה אותנו להבנת חשיבות הנושא. 43% מהוצאות המזון והמשקאות של משפחה אמריקאית ממוצעת, מופנות לארוחות במסעדות – משפחה חישבה ומצאה כי הוצאות האוכל מחוץ לבית הסתכמו בכ-30,000 דולר לשנה. במכפלת בתי האב אנו מגיעים לסכומי עתק המופנים לצריכת מזון מוכן- ובזאת נתרכז ממספר נקודות מבט. השאלה המשמעותית ביותר שהופנתה במחקר, ביקשה לברר את יכולות הבישול של בני כל דור, לפי הגדרתם העצמית. למעלה מ- 75 אחוז מהנשאלים בני דור הבייבי בומרס, הגדירו את עצמם כבעלי יכולת מעל לממוצע במטבח. בני המילניום נפלו מהם בלמעלה מ- 10%. בני דור ה-X היו ביניהם. גם כשנבחנה כמות הארוחות שהוכנו בפועל בבית, הבייבי-בומרס הכינו 15.6 ארוחות שבועיות (מתוך 21 פוטנציאליות) בבית, מהן 13% ארוחות מוקפאות, בעוד בני המילניום הכינו 13 ארוחות – מהן 18% באו ממקור מוקפא. שוב, בני דור ה-X היו באמצע. גם לשאלת גורם הדוגמא האישית, כמה ארוחות ערב בשבוע הוכנו ע"י הוריכם כשגדלתם בבית, העידו בני המילניום על 5.4 פעמים בשבוע, בעוד בני הבייבי בומרס דווחו על 6.2 ארוחות ערב שבועיות שהוכנו על ידי ההורים.

שנית, המחקר התעמק במקורות הידע וההשפעה על הבישול. בכל המקרים נמצא קשר חזק לתכניות טלוויזיה הפופולריות ביותר בארה"ב בתחום המזון והמשקאות, וניסיונות לחקות מתכונים ממקור זה.  בתחום זה, יתרונות הדורות הצעירים על פני דור הוריהם היה ברור. בני המילניום מפיקים 67.1% ידע מסרטי וידאו, 33.2% מתוכניות טלוויזיה, ו-93.2% ממתכונים ברשת; בעוד אצל בני דור הבייבי בומרס, הנתונים עומדים בהתאמה על 47.1%, 32.8% ו- 88.2%. המוכנות לחזור על מרשם שנקלט בטלוויזיה או בסרט וידאו, עומדת על 66% אצל דור הבייבי בומרס, מול יותר מ- 80% אצל הצעירים.

התחום השלישי שנבחן התייחס להזמנת אוכל מוכן לבית, שירותי משלוחים, והחידוש האחרון – תוכניות מינויים. בתחום המשלוחים הצטיינו בני המילניום ביחס של 17.3% מול 8.3% אצל בני דור הבייבי בומרס, בעוד בני ה-X  עומדים על 13.9%. היחס כאן כמעט כפול בין הדורות, ומאוד משמעותי. יתרה מכך, שוק המינויים – כמו שאצלנו יש מנוי לארגז אורגני שבועי, בארה"ב מתפתח שוק מינויים לארגזי תפריט שבועי המתאימים את גודל המשלוח במדויק לכמות הנפשות ולכמות הארוחות שברצונם "להפיק".

התחום הרביעי היה ירידה לרזולוציות מדויקות יותר ביכולות המטבח של בני כל הדורות, תוך ניסיון להבין האם באמת ה"בשלנים" מסוגלים להפיק מנה, על פי הצהרתם – במדויק. נשאלו שאלות על חמישה-שישה מאכלים בסיסיים במטבח האמריקאי. בכולן, ללא יוצא מן הכלל, בני המילניום היו במקום האחרון מבחינת יכולת, וכמעט תמיד בני הבייבי בומרס היו בראש. בחביתות, כריכים וסלטים פשוטים, הנתונים היו די קרובים – אבל ביכולות מטבח כהכנת סטייק לרמת מדיום, או עוף בגריל או ביצים עלומות, המרחק הבין דורי היה בולט וברור. ההפתעה היחידה הייתה בתחום ה"מתוקים" מקום בו בני דור ה-X הובילו על פני המבוגרים והצעירים מהם – עניין של סוכרת או נהנתנות?

 

לסיום נבחנו יכולות טכניות בתפעול טכניקות וכלים במטבח: כך לדוגמא, היכולת להכין פילה מדג, להפריד הודו אפוי, או אפילו לטגן צ'יפס מאפס. גם כאן הפער הבין-דורי פעל לטובת בני הבייבי בומרס. בחלק מהמקרים בפער מינימלי, ובאחרים עד כדי כפל היכולות. במקביל ליכולות לגבי מנות ספציפיות, נערך גם "חידון קולינרי" לבחינת ה-IQ הקולינרי של המשתתפים. הנשים – 58%, הובילו על הגברים – 52%. צופי תכניות הבישול – 56%, הובילו על מי שלא צפו – 44%. המבוגרים – 61%, הובילו על הצעירים – 52%. ויותר מעניין מכך, כמעט 99% זיהו נכון גבינת צ'דר, אבל 24% טעו בזיהוי פרושוטו. זיהוי כלי עבודה בין דור הבייבי בומרס למילניאלס היה ביחס מעניין – בסכין חמאה 83/63, וכך גם במועך שיני שום – 76/56, אבל במערבל עלי חסה לייבוש לסלט, היחס השתווה בסביבות ה-60%.

בקיצור, הדור המבוגר מבין יותר, מכין יותר ואוכל יותר בבית, בעוד הצעירים מבינים פחות, אוכלים פחות בבית ומבינים פחות באוכל – אלו נתונים שהיו ידועים לנו. המגמות ברורות, אבל הניתוח כאן בהחלט מעניין. אני חוזר ומפנה למקור, הטבלאות מעוצבות נהדר ומדגישות את הכתוב.

https://www.youtube.com/watch?v=DFyOszXhYFo

אודי גולדשמידט – ייעוץ אסטרטגיה, מיתוג ושיווק תיירות קולינרית; שגריר הארגון העולמי לתיירות מזון ומשקאות – לישראל; ויושב ראש העמותה הישראלית לתרבות קולינרית

ליצירת קשר עם אודי גולדשמידט: [email protected]

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר