רקנאטי ספיישל רזרב: לבן נוסח עמק הרון, אדום ים תיכוני

אחד ההיבטים המעניינים ביותר של סצנת היין המתעוררת של ישראל, הוא המהירות הרבה בה היא מתפתחת. כמדינה היצרנית ה- 50 בגודלה בלבד (רק בעמק הנאפה, קליפורניה, מייצרים כמות גדולה פי עשרות פעמים של יין מאשר בישראל), ישראל היא כמו סירת מפרש באוקיינוס היין העולמי.

בעוד מדינות יצרניות גדולות ואזורים מובילים הם כמו ספינות נוסעים המבצעות שינויי כיוון איטיים, אם בכלל, ישראל יכולה ועושה שינויים מהירים, אולי מהר יותר מכל אזור אחר, ומקבלת את תשומת הלב וההערכה לה זוכים יינות ישראליים לאחרונה.

לאזורי יין עולם ישן באירופה יש היתרון של ניסיון של דורות ומאות שנים של עשיית יין באותם כרמים ואותם ענבים הגדלים בהם. עם זאת, אותם אזורים כבולים על ידי מסורת ותקנות מחמירות לשימור מסורות אלה, ומיתוג של האזור שלהם המונע לעשות שינויים מסוימים בכרמים, בבחירת הזנים ובשיטות עשיית יין מסוימות.
כך נשמרת עקביות מסוימת של ציפיות וסטנדרטים, למרות שזה מגביל את כושר המצאה והסתגלות לשינוי האקלים.

לישראל אין את יתרונות השיווק, מסורות, תקנות מחמירות או שכבות של ניסיון המנחות ייננים רבים באירופה, אך אין זה אומר שייננים ישראליים אינם נהנים ממגוון רחב של יתרונות.
ישראל נהנית מאקלים ים תיכוני עם קיץ ארוך ויבש, המספק באופן עקבי בצירים טובים יותר מאשר אזורים באירופה עם גשמים בטרם עת או כפור מוקדם, המפריעים לבציר של פירות בשלים מהגפנים. רבים מהייננים הטובים ביותר של ישראל למדו ובילו עונות בחו"ל, בחלק מבתי הספר הטובים ביותר בעולם לייצור יין וביקבים הנהנים ממשאבים והיסטוריה ממוסדת שחסרו לישראל.

יקב אחד העושה יותר מאשר חלקו היחסי בתרומה לתחיית היין החדש בישראל, הוא יקב רקנאטי הממוקם בעמק חפר. היקב כבר היו היה מבוסס היטב עם ייצור קרוב למיליון בקבוקי יין בשנה, כאשר בשנת 2008 גיל שצברג נכנס לתפקיד היינן הראשי של היקב, והקים צוות עם היינן עידו לוינסון שעבד עם היינן הראשון של רקנאטי, לואיס פסקו, כאשר מאוחר יותר הצטרף אליהם היינן הצעיר קובי ארביב. 

גיל ועידו, שניהם ילידי ארץ, למדו בחו"ל: גיל בקליפורניה ועידו באוסטרליה, כמו גם בצרפת ובאיטליה. שניהם עבדו או התמחו ביקבים ישראליים אחרים לפני שהצטוותו יחד ברקנאטי. גיל עבד ביקבים כרמל ואמפורה. עידו התמחה ביקב מרגלית, וגם הקים עם אביו יקב משפחתי קטן ועם זאת פופולרי, יקב לוינסון.

מאז 2008, תחת ידיהם של שצברג ולוינסון, יקב רקנאטי ביצע כמה שינויים דרמטיים עקב שינוי פילוסופיה וכהתאמה לנסיבות.

שינוי מרכזי אחד הוא המעבר מיינות בשלים יותר ופירותיים יותר, ליינות אלגנטיים מורכבים יותר. קשה לומר אם זה יוצר יינות טובים יותר, כי זה יותר שינוי סגנוני מאשר איכותי. הייננים מעריכים כי יינות בעלי אלכוהול נמוך יותר עם חומציות טבעית מבציר מוקדם יותר, מתאימים יותר לתזונה הים תיכונית של ישראל מאשר יינות עם רמת אלכוהול גבוהה וחזקים יותר. זה השפיע גם על בחירתם בזנים חדשים שנטעו, או בבלנדים שהם ביקבקו.

בעוד למרבית היקבים הישראליים יש בדרך כלל קברנה סוביניון או בלנד בורדולזי כיין הדגל האדום שלהם (כרמל, יתיר, קסטל, מרגלית וססלוב לדוגמא), האדום ספיישל רזרב של רקנאטי מציע שילוב של זנים שנראים יותר ים תיכוניים, עם קברנה ומרלו המהווים פחות ממחצית מהבלנד, עם ענבים כמו סירה, קריניאן ופטיט סירה המרכיבים את רוב היין. רק מספר יקבים אחרים הצליחו ליצור בלנדים דומים, כאשר היין האדום היקר ביותר ביניהם הוא שורשים של יקב ויתקין.

באשר ליינות לבנים, רקנאטי התנסה במשך שנים עם בלנד של שרדונה, ויונייה וקולומברד שהתקבל היטב. עם זאת, בעיות מזיקים בענבי שרדונה וזנים אחרים בכרמים, הובילו כמה ייננים ומגדלים לנטיעות מוגבלות של זנים חדשים שהוצגו בישראל כאשר הרגולטורים פתחו את הדלתות ואפשרו לגפנים חדשות להיכנס למשתלות בישראל.

רקנאטי הוא היקב הראשון בישראל שמשיק בלנד לבן של זני רוסאן/מרסאן בסגנון עמק הרון, כלבן דגל הבלעדי שלו (עם שרדונה וסוביניון בלאן המוצעים שניהם בסדרות רזרב ורקנאטי). גם ברקן, בנימינה ותבור שחררו יינות רוסאן משלהם מבציר 2012. עם ארבעה יקבים מסחריים המציעים יינות רוסאן, יהיה קל יותר לשווק זן עם פחות זיהוי מותגי מכפי שיש לשרדונה או ריזלינג.
שצברג טוען כי יש סיבה לכך שיינני עמק הרון בצרפת עושים בלנדים של רוסאן/מרסאן כבר מאות שנים. מבחינת הזנים בפני עצמם, הוא פחות התרשם ממה שהם מספקים כיינות זניים, כאשר הרוסאן פירותי ובעל חומציות בשפע, בעוד המרסאן נותן גוף ומרקם שמנוני. והנה, ביחד הם יוצרים יין לבן מיוחד שמתאים היטב לצד מנות עשירות כגון אלה שהוטעמו מתפריט מסעדת מול ים בתל אביב, בו הייתה הצגת הבכורה של היין.

רקנאטי ספישל רזרב רוסאן/מרסאן 2012 (93 נקודות, 149 ₪), עם טעמים של גויאבה, תפוחים צהובים עסיסיים, פודינג לימון ווניל. היין התיישן על השמרים במשך 8 חודשים בחביות עץ אלון אשר מוסיפות לגוף מלא, אך ללא תסיסה מלולקטית, מה שסייע ליין לשמור על פירותיות וסיומת פריכה.

למרות שמהדורת 2011 של הספיישל רזרב האדום פחות "חדשותית" מהספיישל רזרב הלבן, הרי האדום הוא עדיין לעתים קרובות יין מנצח.

עם 18 חודשים בחביות עץ אלון, רקנאטי ספיישל רזרב אדום 2011 (91 נקודות, 195 ₪) בקושי התבגר בבקבוק, ולכן אני מצפה שהיין ייראה טוב יותר בשנים הבאות או אחרי חדרור ארוך בדקנטר. אני מצפה לראות איך יין זה מתפתח לאורך זמן. עכשיו הוא מציג קאסיס, פטל, שזיף, פלפל שחור ועלי טבק, ואני חושב שהוא צריך לפחות שנה או שנתיים לפני שיציג את הפוטנציאל האמיתי שלו .

מעריצי בלנד פטיט סירה/זינפנדל של רקנאטי צריכים לקחת לתשומת לבם כי בציר 2012 היה האחרון של יין זה, שיהפוך לפטיט סירה זני. הזינפנדל נתקל בבעיות בכרם, ולא היה בר קיימא. בבצירים האחרונים הוא היווה רק 5% מהבלנד אשר הושק לראשונה תחת היינן לואיס פסקו. הגפנים כבר נעקרו והוחלפו בגפני מרלו שניטעו מחדש בכרם מנרה ליד לבנון.

מי שמקווה כי גרנאש יתווסף למערך ענבי הרון של רקנאטי, יצטרך לחפש זן זה במקום אחר, מפני שאנשי היקב התאכזבו מנטיעות מבחן, וזו אחת הסיבות לכך שהשקיעו במרסלאן, שהנו הכלאה של גרנאש וקברנה סוביניון. 2012 הוא הבציר הראשון של זן זה, וטעימות מבחן ראשוניות מעודדות מאוד.

מפרטי היינות החדשים של יקב רקנאטי:
רקנאטי ספיישל רזרב לבן 2012 רוסאן/מרסאן
לאחר סחיטה ותסיסה מבוקרת ואיטית, התיישנו היינות על משקעיהם משך שמונה חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. על הבלנד הסופי הכולל 60% רוסאן ו- 40% מרסאן הוחלט רק בתום תקופת היישון. בכדי לשמר את אופיו המורכב ואת החומציות הטבעית הגבוהה שבו, היין לא עבר כלל תסיסה מלולקטית.
ליין גוף מלא ועשיר, חומציות טובה ומאוזנת וסיומת מורכבת וארוכה.
מיין זה הוכנו 6270 בקבוקים ממוספרים בלבד.
מחיר מומלץ לצרכן: 149 ₪

רקנאטי ספיישל רזרב אדום 2011
הרכב זנים: 30% קברנה סוביניון מקדיתא, 30% סירה ממנרה, 15% מרלו ממנרה, 15% פטיט סירה מגפנים בוגרות בעמק יזרעאל, 5% קריניאן מכרם בעל בהרי יהודה.
ספיישל רזרב אדום 2011 הינו יין בעל גוף מלא ועשיר ולו חומציות גבוהה ומאוזנת המעניקה יכולת התיישנות רבת שנים. ליין ניחוחות שוקולד ופירות יער, פלפל שחור ותבלינים ים תיכוניים.
במהלך חודשי ההתיישנות הראשונים בחביות נשמרת תוצרת כל כרם בנפרד, ולאחר מכן נערכת סדרת טעימות על מנת להחליט על הרכב הבלנד. עם סיום הרכבת הבלנד הוחזר היין לחביות להשלמת תקופת התיישנות של 18 חודשים בחביות חדשות מעץ אלון צרפתי.
על מנת לשמר את טעמיו הייחודיים בוקבק היין לאחר סינון גס בלבד. הוא מוכן לשתייה כבר כעת, אולם יתיישן היטב בבקבוק במהלך העשור הקרוב.
מחיר מומלץ לצרכן: 195 ₪

צילום אלי פרכטר, גיא הכט, פאפא רצי