התמונה הראשית השבוע
איציק כהן מיקב רמות נפתלי – לא נעים להיות במושב מפונה
איציק כהן מיקב רמות נפתלי שבמושב רמות נפתלי בגליל העליון כתב לנו: " כל המושב שלנו פונה, וחברי המושב הועברו לבתי מלון. המשפחה שלי במרכז, ורק כיתת הכוננות ואני נשארנו במושב. כל יום שלמה מנהל היקב ואני נמצאים ביקב לעבודות תחזוקה שונות. אין מבקרים כלל וגם אין הזמנות יין. המושב מלא ביחידות של לוחמים, ונוצר קשר חם בינינו. אישרתי להם להשתמש בפינת הקפה של היקב, וכמו כן הוצאתי להם מקרר גדול שישמש אותם לאחסון המזון הרב שמגיע אליהם.
מדי פעם מגיעים חברים טובים לבקר. כך בשבוע שעבר זכיתי לביקור של חבר יקר – חיים גן איש הענבים, שבא לחזק חיילים וגם אותנו. השף חיים כהן בא יחד עם חבר טוב שלי, השף עמית קאופמן, לאחר סיבוב אצל חיילי צה"ל. הם באו עם עגלת פוד-טראק שאיתה הכינו אוכל לחיילים ולכוחות הסיוע והביטחון, והגיעו עד למבואות החרמון. בדרכם חזרה למרכז עצרו אצלי, ופתחנו יינות טובים יחד עם בשרים טובים על האש.
ביקורים אלו מרוממים את הרוח והנפש. אנו מנסים להתחבר לקבוצות רכישה או לקניות מרוכזות, ואני נוסע אחת לשבוע למרכז. עד כה רוב היין שיצא מהיקב, הגיע ללא תשלום למפוני חבל עזה המתגוררים במלונות בת"א. נקווה לימים טובים יותר".
יקב אוריאל נודד במלחמה – היקב בשדרות, היינן שגר באשקלון עבר לנתיבות והטעימה בתל אביב
יונתן לבני: כל חבורות היין והקבוצות השונות באתרי האינטרנט והווטסאפ, עסוקות מאז שהחלה המלחמה בסיוע ליקבים הנמצאים בצפון ובדרום, בין אם מישובים שניזוקו במלחמה ובין שלא. במיוחד סובלים יקבי היין באזורי המלחמה, מכך שהעובדים לא מגיעים ואין קהל שמגיע ליקב.
כבר זמן רב שאני שומע על יקב קטן אך איכותי, כך אומרים, השוכן בעיר שדרות באזור עוטף עזה – יקב אוריאל. החלטתי להכיר את היינן ואת יינותיו, אך כשהתקשרתי אל אוריאל (אורי) אקיאן, היינן ובעל היקב, התברר לי כמובן שהוא פונה מהעיר יחד עם מרבית תושבי שדרות.
לכן נפגשנו בתל אביב לשיחה ולהיכרות אישית עם יינותיו. אורי הינו הבעלים של עסק לפיקוד ובקרת חשמל למכונות וציוד עבור בתי חרושת. "אני גר בשדרות מיום לידתי", הוא אומר. "אנחנו המשפחה הפרסית היחידה בעיר של תושבים שרובם ממוצא מרוקאי. תמיד אהבתי יין, ותמיד סקרנה אותי דרך עשיית היין. כך התחלתי ללמוד לעשות יין ביקב שורק אצל ניר שחם. אחר כך המשכתי ללמוד מיקב אמפורה, ואצל אוליביה פרתי, מי שהיום הינו היינן הראשי של יקב ברקן-סגל".
ביקב הממוקם במרכז המסחרי של שדרות, מייצר אורי 5,000 בקבוקי יין בשנה – רק בלנדים מענבים אדומים, אותם הוא רוכש בעיקר מיקב ברבדו בכרמי יוסף וממשפחת כהנוב בגדרה. "התפנינו משדרות וממקום מגורי באשקלון, שאף היא סובלת מטילים, ונמצאים אצל אמי שגרה ליד תחנת המשטרה בנתיבות שהותקפה ב-7 באוקטובר. למזלי אני שולט ביקב ובעשיית היין באמצעות מחשב, שעוזר לי בכל הפעולות הדורשות מערכת בקרה".
אגב היינות האחרונים שלו הם כשרים: "אי אפשר למכור יין לא כשר בנתיבות", הוא מסביר. "יש לי משגיח נהדר שמטפל גם ביין, ומביא עימו תלמידי ישיבה מישיבת ההסדר בשדרות. ככה יחד אנחנו שולטים בעשיה". היינות נמכרים עתה עקב המלחמה דרך אתר האינטרנט והטלפון של אורי תמורת 80 ₪ לבקבוק. בימים רגילים מוכרות חנויות יין את יינותיו ב-149 ₪. שימו לב שכול התוויות אחידות עם URIEL גדול, אך בכל שנה ההרכב הזני עשוי להשתנות:
אוריאל 2017 – מורכב מ-40% ענבי מרלו, 40% סירה ו-20% פטט ורדו. כמו כל יינות היקב, גם יין זה שהה במשך 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתיות, על מנת למצות את מלוא הפוטנציאל של הענבים. המרלו מעניק לו עומק ועוצמה, והסירה מקנה טעמי ארומות מתובלות. היין, כמו כל יינותיו של אוריאל, לא עבר סינון ולכן יש בו משקעים המוסיפים גיוון. יין מלא טעמים, מאוזן ומלא חיוניות. מומלץ.
אוריאל 2018 – אותו הרכב זנים. הסירה מברבדו בכרמי יוסף, המרלו והפטי ורדו ממורדות הרי יהודה הפעם. יין אדום כהה, כמעט סגול. שילוב של פירות אדומים ושחורים. גם כן מאוזן וטאני, עם סיומת ארוכה. מענין שלמרות שמדובר באותם זנים כמו בשנה הקודמת, יש בוודאות הבדל טעמים בין היין מ-2017 לזה מ-2018.
אוריאל 2019 – עשוי מ-20% ענבי קברנה סוביניון, 40% פטיט סירה ו- 40% פטי ורדו . הקברנה סוביניון מאוד עוצמתי, הפטי ורדו פירותי והפטיט סירה עשיר ובשרני. יין מאוד כבד ועוצמתי, ומבנה מורכב בפה. גם יין זה שהה 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. יין מצוין לארוחה בשרית בערב. אני מציע לפתוח אותו כמה שעות לפני השתיה ולחדררו.
אוריאל 2020 – היין הכשר הראשון של היקב. מורכב מ-40% פטי ורדו, 40% קברנה סוביניון ו-20% מרסלן. אף יין זה שהה 18 חודשים בחביות. המרסלן הוא זן אדום שהתפתח בשנות השישים של המאה העשרים; הוריו מולידיו היו קברנה סוביניון וגרנאש. ענבי הגרנאש בהרכב המרסלן, נותנים לו מרקם רך וריח עשיר ונעים ויכולת התיישנות. יין בולט מאוד בטעמיו. אני סבור שהוא זקוק לעוד זמן על מנת להתיישן כראוי, אבל הפוטציאל המצוין שלו כבר נמצא בו היום. לא להחמיץ.
יקב אוריאל – הכתובת בימים רגילים: משה זרח 3 שדרות, [email protected] 054-6761410
עולֵלות מלחמה
(עוֹלֵלָה – פרי שלא היה בָּשֵל בזמן הבציר ונשאר על הגפן)
יקב עמק האלה – מגויסים והיקב מתפקד
אריאל ביר יינן יקב עמק האלה כתב לנו: "מאז שמחת תורה, יום שהפך מיום טוב ליום אבל ואסון, ובעזרת השם ישוב להיות יום שמחה גאולה וניצחון, אנחנו מלאים בעשייה. חבריי ואני תופסים קו בשומרון, ועסוקים בשמירה על ארץ אבותינו. בימים אלו השאלות עולות על התשובות, חוסר הוודאות שולט, ואין מצב רוח אפילו לשמוע מוזיקה או לפתוח בקבוק יין ולהירגע. אך התמיכה והחיבוק שאנחנו מקבלים מכול העם היפה שלנו מכול קצוות הארץ, מעלים את מצב הרוח והאווירה למרות הזמן הקשה.
מצבנו ביקב נהדר. הספקנו לסיים את המלולאקטיות ברוב היינות עוד לפני החג, ואת השאר סיימו במהלך השבועות שעברו ואנחנו אחרי שפייה ראשונה לכלל היינות. הצוות המצוין שלנו מחזיק את היקב חזק ולמרות שיריב שמרון המנכ"ל ואני מגויסים למן היום הראשון, וגם משגיח הכשרות שמעון פיליפ גויס למילואים. היקב מתפקד חזק בראשות עוזר היינן שלנו בנצי רקוב, ששולט בייצור ביד רמה.
יריב ואני מנצלים כל אפטר לא רק לבילוי עם המשפחה, אלא בראש ובראשונה לצורך ביקור ביקב, טיפול בכול הדורש טיפול, ותמיכה וחיזוק לעוסקים במלאכה. אנחנו תקווה שנוכל לחזור לבקבק בקרוב (בכל זאת חסר כוח אדם ביקב, וחומרי גלם אשר תלויים במפעלים ויבואנים אחרים אשר חלקם גם מגויסים) ולהתחיל בלנדים ליינות 2022-2021 אשר נחים ומתיישנים בחביות.
חיבוק ענק לחיילים למשפחותיהם, וניחומים, חיבוק ותמיכה למשפחות החטופים והנרצחים ולכול עם ישראל היקר, בתקווה שנראה ימים טובים יותר ונזכה לחזור ולשמוח".
יוזמת 'אחים ליקב' – לארח יקבים שלא יכולים לארח אצלם בתקופת המלחמה
אור מרקוס בעלים ויינן יקב מרקוס המשפחתי במושב כפר מונש שבעמק חפר כתב לנו: "'אחים ליקב' זו יוזמה פרטית שלנו שנולדה בימים האחרונים. המטרה היא לסייע ליקבים שלא יכולים לארח בתקופת המלחמה, ואולי על הדרך להתחיל להחזיר את עם ישראל לשתות יין ביקבים למרות המצב.
ראשונים יגיעו אלינו בשישי 17.11 יקב נעמן ממושב רמות נפתלי בגליל העליון – בטינה ורמי נעמן, ובשישי 24.11 יקב גלאי ממושב ניר עקיבא ליד שדרות – סיגלית ואסף גלאי.
קראו כאן על שני היקבים והמפגשים
אופן הפעולה: הבמה לגמרי של היקבים המתארחים, יין שלהם בפרונט (אולי גם קצת של יקב מרקוס) ומכירה במקום של יינות היקבים על ידי בעליהם.
אנחנו נשמח מאוד לאתר עוד יקבים כדי שיגיעו למפגשי טעימות כאלה אצלנו, ואני קורא לכל היקבים שיכולים לארח וליקבים שלא יכולים לעשות זאת, להצטרף ליוזמת 'אחים ליקב ולשכפל את הרעיון הזה".
ההשתתפות בתשלום (85 ₪ עבור טעימות יינות, גבינות יעקבס בתשלום נפרד), בהזמנה מראש בלבד באתר יקב מרקוס. מספר המשתתפים מוגבל תחת הנחיות פיקוד העורף בעמק חפר (ירוק ++) ומזג האוויר
יקב מוני תורם מהנשמה ומהלב לחיילי צה"ל ולמתנדבי זק"א
שיר שמולביץ כתבה בדף הפייסבוק 'שיר היין' אותו היא מנהלת: "חובבי יין רבים שמעו על יקב מוני בבעלות משפחת ערטול, כשהיינן הראשי ומנהל הכרמים הוא ששון בן אהרון. היקב שוכן בדיר ראפאת, משקיף אל אחד הנופים היפים בארץ שמזכירים את טוסקנה, וששון מייצר בו מגוון רחב של יינות איכות במגוון מחירים.
בתקופה זו, זמן מלחמה ועל פי הנחיות פיקוד העורף, היקב סגור לאירוח ופועל במתכונת חנות בלבד, אבל זה לא מונע מהמשפחה לפעול למען חיילי צה"ל וכוחות הביטחון שפועלים ללא לאות. בני המשפחה נרתמים לכל עזרה שהם רק יכולים לתת, וכבר העבירו לחיילים ולכוחות הביטחון הנמצאים בעזה משלוחים של שקי שינה ומשטחים שלמים של בקבוקי מים. שקי השינה הועברו לחיילים באמצעות עמותות שנרתמו לסייע, בקבוקי המים הועברו דרך דניס צ'רקוב, משפיען רשת שנרתם למשימה.
בנוסף תרם יקב מוני מאות בקבוקי יין למתנדבי זק"א שעושים בתקופה הזאת ימים כלילות, וזאת עבור ערב גיבוש שנערך עבורם בשבוע שעבר באשדוד. היקב היה אחראי גם לבקבוקי היין שנפתחו במהלך האירוע וגם לבקבוקי היין שניתנו למתנדבים במארזים שקיבלו בסיום הערב, כאות הוקרה על פועלם".
היקב ויינותיו כשרים. למי שמעוניינים לקנות בקבוקי יין של יקב מוני, וכן את שמן הזית שמייצרת המשפחה, חנות היקב בדיר ראפאת (ליד היקבים צרעה וטפרברג) פתוחה כל השבוע בין השעות 9:00-17:00.
ייננים גרמנים בקמפיין סולידריות עם היקבים התאומים הישראלים בעקבות מתקפת הטרור של 7 באוקטובר
'יקבים תאומים' היא יוזמה של יקבים מגרמניה וישראל שחברו על בסיס הדגם של 'ערים תאומות, הקיימת כבר 15 שנים. הטבח האכזרי של חמאס ב-7 באוקטובר, זעזע עמוקות גם את חברי יקבים תאומים בגרמניה. בקמפיין סולידריות שכותרתו "טעם של ידידות" הם מפרסמים את אהדתם ומציגים את שותפיהם התאומים הישראלים.
הרעיון הבסיסי של יוזמת יקבים תאומים הוא לראות ביין נכס תרבותי ושגריר, כדי להכיר ולהבין טוב יותר את שני העמים ושתי המדינות. הרעיון היה של רנה וחוחי זלצמן מחברת 'זג יינות', שהקימו את היוזמה ב-2008, ומארגנים את פעילויותיה הרבות. עד היום הצטרפו לברית 48 יקבים, כשהאחרון שהצטרף נכון להיום, הוא יקב לוינסון יחד עם יקב Joh. Jos. Prüm ממוזל שבגרמניה.
היקבים התאומים מקיימים ביניהם מפגשים אישיים, וכבר נפגשו ארבע פעמים באירועי פסגת יין רבות-משתתפים בגרמניה ובישראל. הפסגה האחרונה התקיימה במרץ 2023 במרכז יצחק רבין בתל אביב, שם חגגו 15 שנים ליוזמה, ואת יום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל.
הזוועות של מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר עוררו את התאומים הגרמנים לצאת בקמפיין סולידריות עם תאומיהם הישראלים. "אנחנו מזדהים עם התאומים שלנו, ומקווים עבור כל האנשים באזור שאימה כזו לעולם לא תתאפשר שוב. אנו מדגישים שאנו עומדים לצד חברינו הישראלים, ולא נשתוק כשגם כאן בגרמניה מאיימים על חיי יהודים", נאמר בקמפיין המופץ בערוצי המדיה החברתית. המטרה היא להתמודד מול דימויי האימה עם דימויים של תקווה. בשבועות הקרובים יציגו הייננים הגרמנים את תאומיהם הישראלים, ויספרו על מפגשי הידידות שלהם.
'יין זה החיים' – אתר חדש לחיזוק יקבים, יבואנים ומשווקי יין
אחת היוזמות בימים אלה של מלחמה מתמשכת, היא אתר אינטרנט חדש בשם 'יין זה החיים', שהוקם כדי לסייע ליקבים ולכל מי שעוסק בתחום היין להמשיך להתפרנס, ובמקביל לחובבי יין שמוצאים ביין נחמה קלה בימים אלה.
האתר הוקם על ידי שיר שמולביץ בכובעה כמשווקת דיגיטלית, ובמקרה זה ללא תשלום מצד היקבים המצטרפים, האומרת כי "כפעילה בתחום היין, אני עוקבת כל הזמן אחר ההתרחשויות בענף. וראיתי שיקבים, יבואנים ומשווקי יין רבים נפגעו מאוד מהמצב הנוכחי. חלק מהיקבים נמצאים באזורים שנחשבים שטח צבאי ולא יכולים לפתוח את שעריהם לקהל הרחב, ישנם ייננים ואנשי צוות שעובדים ביקבים, המשרתים במילואים או בסדיר ולא יכולים לעבוד. ישנם כאלה שפונו מבתיהם משום שהם מתגוררים בסמוך לגבול ועוד. בנוסף, המכירות של רבים מהיבואנים ומהמשווקים ירדו משמעותית כי המסעדות וברי היין שהיו לקוחותיהם העיקריים, נסגרו או האטו את פעילותם. בקיצור – תחום מכירות היין נפגע מאוד."
מכיוון שגם עבודתה של שיר כמשווקת דיגיטלית נפגעה בתקופה זו, היא חשבה איך תוכל לשלב בין שתי אהבותיה, והקימה אתר שמרכז מידע על מכירת יינות של יקבים ואנשי יין שפעילותם נעצרה, וגם על יקבים שלמרות המצב פותחים את שעריהם ומאפשרים להתארח אצלם ולהתנתק לשעה קלה מהמצב עם כוס יין טוב.
שיר מקווה שבאמצעות האתר שמתעדכן כל הזמן, היא תוכל לסייע לייננים ולעוסקים בענף להמשיך להתפרנס בכבוד, ולחובבי יין גם לקנות יינות טובים ולסייע לייננים בתקופה הזאת, וגם לבקר ביקבים שפתוחים לאירוח כדי להתאוורר מעט.
מי שעוסקים בתחום היין ומעוניינים להצטרף לפרסום באתר יין זה החיים, ללא תשלום כמובן, מוזמנים לשלוח לשיר את כל הפרטים בהודעת ווטסאפ 050-2609310
מסדר אבירי הגריל ויינות יקב כמיסה מהגליל העליון
חובב היין אמנון פלד כתב לנו: "מאז 9 באוקטובר מבשלים במטבח בית הספר לבישול 'אטיליו' (Attilio) באור יהודה, יותר מ-1000 מנות אוכל ליום, המופצות ליחידות צה"ל, למשפחות שכולות ונעדרים, ולחמ"לים שונים – והכול בהתנדבות.
בכל יום שישי הראשון מדי חודש מקיים ארגון 'מסדר אבירי הגריל', בשיתוף 'אטיליו' אירוע קבלת שבת לחברי המסדר. לאירוע האחרון שהתקיים בשישי 3.11, הגיעו יותר משלושים חברים, שכול אחד צהם תרם 300 ₪ לטובת הפעילות ההתנדבותית הברוכה של בית הספר.
בימים טרופים אלה כאשר רמת המכירות של היקבים נמצאת בשפל, הוחלט להזמין למפגש את יקב 'כמיסה' ('דלתא' בשמו הקודם) הגלילי לאירוע, כדי שימכור מיינותיו. במהלך האירוע נטעמו יינות אדומים מסדרות אלפא וסיגמא של היקב, וכך גם שרדונה ורוזה. לשמחת כולם ולשמחת יהודה כמיסה מהיקב, נמכרו עשרות רבות של בקבוקים סיוע קל בימים קשים".
טעימת יינות יקב קלו דה גת – משהו צרפתי באוויר
יונתן לבני: לפני למעלה מ-35 שנה שיפצו חברי קיבוץ הראל שבקרבת בית שמש, בית ערבי ישן ששימש את מפקדתו של יצחק רבין בזמן מבצע הראל במלחמת העצמאות, והקימו שם גם בית פרטי למי שהיה היזם שעזר לקיבוץ – אייל רותם, יזם, קבלן ויינן. לימים הקים שם רותם, שהיה חובב יין מושבע שהשתלם בצרפת ובאוסטרליה, יקב הנקרא קלו דה גת.
היקב מייצר כ-100,000 בקבוקים בשנה, ומקפידים להדגיש כי אינו כשר במכוון, מפני שרותם דורש שיהיה לו מגע אישי בידיו בכול מה שקורה ביקב: החל מהבציר, דרך הסחיטה שנעשית במיכלים פתוחים כי התסיסה נעשית עם שמרי בר בלבד, ללא כל תוספת של שמרים מלאכותיים מיובאים, וכול הטיפול ביינות ובהתבגרותם בחביות.
ליקב כרמים בשטח של כ-200 דונם, בהם נטועות גפנים ממגוון זנים, ביניהם שרדונה, קברנה סוביניון, מרלו, פטי ורדו וסירה. יש כאן שלוש סדרות של יינות: הראל, קלו דה גת וסיקרא. אבא סיקרא בתלמוד הוא כינויו של בריון שהיה ממנהיגי המרד הגדול של היהודים ברומאים לפני חורבן בית שני, שהוכתר גם כ"ראש הבריונים".
לא רק בשם היקב יש משהו צרפתי. כך גם בגישה לייננות, ביצוא לצרפת, ובקשר המיוחד ליינות בורדו ועמק הרון. כשהגעתי לטעום את היינות ביקב התקבלתי על ידי שרון צימרמן, האחראית על תחום האירוח ביקב ובעלת ניסיון מוכח מעבודה ביקבים בהרי יהודה. הידע המעמיק שלה ואהבתה ליין ליוו אותי ביסודיות לאורך הטעימה, ועל כך אני מודה לה.
Chanson 2022 – "שנסון" הוא שיר בצרפתית, והוא גם תיאור מצוין של יין זה – גם שיר וגם משהו שמזכיר את צרפת. יין צעיר ונגיש, עשוי במיכלי נירוסטה בלבד, שמורכב בעיקר מענבי שרדונה עם מעט תוספות של ענבי סמיון וויונייה. מקורר היטב הוא יין יומיומי נעים, קליל וכיפי ממש. מחיר בקבוק 109 ₪.
קלו דה גת שרדונה 2022 – עשוי מ-100% ענבי שרדונה ששהו 12 חודשים בחביות עץ אלון, בהן גם עברו תסיסה מלולאקטית. גפני השרדונה היו הראשונות אותן נטע רותם. הבוקה של היין מאוד ברור ונעים, ואין ספק בזהות הענב. שרדונה קלאסי בטעמי פירות הדר, חומציות נעימה וסיומת שלא מסתיימת. מיינות שרדונה הטובים ששתיתי בארץ, מזכיר שרדונה צרפתי מאזורי היין הטובים שבצרפת. יתיישן מצוין ויהיה מעניין עוד יותר בשנים הבאות. אגב על כל הבקבוקים המיוצרים ביקב מופיע לוגו של שבט בנימין ועליו מוטבעת חיה לפי סוג היין, בדרך כלל תמונה של זאב ובשרדונה תמונה של תרנגול. 185 ₪.
הראל קברנה סוביניון 2021 – מורכב מ-95% ענבי קברנה סוביניון ו-5% נגיעה של פטי ורדו. שהה 12 חודש בחביות אלון צרפתיות. באזור יהודה ממנו מגיעים הענבים יש אדמת טרה רוסה ואבן גיר, והתוצאה של הענבים המגיעים מהאזור מעניינת וייחודית. הטעם אינו של קברנה סוביניון כבד וקלאסי, אלא יש בו נעימות ועדינות שיש בדרך כלל ביינות מרלו. עם זאת מדובר בקברנה נעים לשתייה על אף קלילותו, בעל סיומת ממושכת וארוכה ביותר. 139 ₪.
הראל מרלו 2021 – 100% ענבי מרלו ששהו בחביות עץ אלון צרפתיות במשך 14 חודש. היין מורכב הרבה לעומת הקברנה סוביניון. בלוגו שלו מופיעה תמונה של עז בועטת ושובבה, וכך אכן גם היין: בועט ועשבוני, עם טעמי זעתר ומרווה אופייניים להרי יהודה. יין מרלו מצוין. 145 ₪.
הראל סירה 2021 – לפי שרון צימרמן שהדריכה אותי בטעימה,הסירה של יקב קלו דה גת הוא "אחד היינות הפופולריים ביותר בשוק היינות הישראלי ובדיוטי פרי בנתב"ג" . עשוי במלואו מענבי סירה ששהו 16 חודש בחביות. התמונה על הבקבוק היא של חמור – חיה המסתדרת בכל מקום, בין אם מזג האוויר חם ובין אם הוא קר. כך גם ענבי הסירה של קלו דה גת. סירה מאוד אופיינית, ושוב – תזכורת ליינות סירה של עמק הרון בצרפת, עם בוקה ברור של זן הענבים, ובטעם יין אלגנטי מאוד ייחודי ליקב. חוויה של סירה לאוהבי הזן. 149 ₪.
קלו דה גת עמק איילון 2017 – בלנד מורכב מענבי קברנה סוביניון, מרלו ופטי ורדו. התיישן 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. רותם לא משחרר את הבלנד אלא לאחר שעברו מספר שנים. עכשיו, כשמודל 2016 של היין נגמר, שוחרר לשוק ה-2017. הבוקה לא היה לי ברור דיו, אבל הטעם מאוד מיוחד. יין משובח שאני מציע ליישנו ולהמתין מספר שנים לפני שתייתו. לטעמי יין שיתיישן היטב, ולכן יש ממנו גם מגנומים למכירה. מי שאוהב יינות בורדו יוכל לעצום עיניים ולדמיין שזה מה שהוא שותה. עליית מדרגה במחיר – 205 ₪.
סיקרא סירה 2019 – סיקרא היא סדרת העל של היקב. נרמז לי על ידי ייננים, שאמנם מקור היין בענבי סירה מכרם היקב, אך בתוך הכרם יש מספר שורות, או אפילו גפנים בודדות, שיש בהן משהו מאוד ייחודי, והן משמשים עבור יין הסיקרא האיכותי. עוברים על הענבים כמעט אחד לאחד בטרם העברתם לסחיטה, ולכן לא כל שנה מייצרים את הסירה סיקרא. בטעימה, יין אכן שונה מהסירה בסדרת הראל. מאוד אלגנטי. צבע סגול כהה, בוקה של עצי אלון, גוף מלא ומאוזן. טאנינים חלקים ובולטים, סיומת ארוכה, אלגנטית ומאוד מרשימה. וואו – איזה יין מיוחד וגם יקר: 275 ₪.
הראל קברנה סוביניון 2015 – בקבוק שנפתח במיוחד עבורי משנה שהייתה מורכבת ביותר בלשון המעטה, עקב מזג אויר בעייתי. היה חם מאוד, ולמי שזוכר היו גם סופות חול שפגעו בגפנים. זו הייתה שנת שמיטה – לא שבקלו דה גת זו בעיה, כי כפי שהסברתי במתכוון אינו יקב כשר. בטעימה יין מושלם. השנים הפכו אותו ליין ייחודי שמוכיח את יכולת ההתיישנות של יינות היקב. שמונה שנים עברו מאז יצירתו, וכל מה שחשתי בשתייתו היה WOW – איזה קברנה ייחודי. לא למכירה.
סיקרא מוסקט – יין קינוח שמקורו בשנת 2006. יין אקזוטי בבקבוקים של 375 מ"ל. עשוי מענבי מוסקט אלכסנדרוני מהכרם של ד"ר אלי היימן בכרמי יוסף. באף שלל ריחות של פירות בשלים, משמש ופירות הדר. יין מתוק ומאוזן. גימור אלגנטי מתמשך גם כתוצאה מ-50 חודשי שהייה בחבית עץ אלון צרפת ישנה. מתיקות נעימה, וללא ספק לטעמי יין הקינוח הטוב ביותר ששתיתי מייצור בישראל ואולי גם היקר ביותר – 500 ₪.
כל הפרטים על יקב קלו דה גת כאן
