אנחנו במערכת אכול ושאטו כואבים ואבלים על כל החיילים והחיילות שנפלו במלחמה, על כל האזרחיות והאזרחים שנטבחו, מאחלים החלמה לפצועים, ומייחלים לשובם של החטופות והחטופים

ארץ אוכלת יושביה וחקלאיה

אלון גונן: ביום חמישי השבוע, ממש לפני סגירת גיליון זה, דווח פעם נוספת מתוך רבות כי לפחות חמש רקטות חיזבאללה נורו מלבנון לכיוון מרחב מנרה ברכס רמים. לכאורה ידיעה תמימה (כמה שידיעות כאלה הן תמימות), אבל כשמבינים שמדובר בחלק המרכזי של הרי נפתלי המכונה רכס רמים, ובדרום הרי נפתלי נמצאת בקעה פורייה – "בקעת קֶדֶשׁ", שבה מגדלים כרמים מהטובים ביותר בארץ, מבינים את המשמעות.

אז נכון שכרמי ענבי היין הנטועים ברחבי הארץ נמצאים בתרדמת חורף, וזה אולי הדבר היחיד שייתן לכורמים ולייננים סיכוי כלשהו לכך שבציר 2024 יתקיים כסדרו. לא מדובר רק ביקבים בקווי העימות הצפוני והדרומי, מפני שאין בארץ אפילו יקב אחד שאינו מתמודד עם מחסור בכוח אדם, חוסר בבקבוקים שעדיין תקועים על אוניות או בנמלים השונים בגלל המצב המלחמתי האזורי וניסיונות הפיגוע באוניות שמגיעות לישראל, ועם מרכזי מבקרים מושבתים.

ירון בלחסן – מנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל וחקלאי ממושב רמות נפתלי, מספר: "למושב רמות נפתלי יש כ-800 דונם כרמי יין בשטחי עמק קדש, כאשר רובם נצפים מכפרי לבנון ומאוימים על ידי חיזבאללה, כמו גם שטחי מטעי פרי נוספים בגבול – אבוקדו, תפוח, קיווי ועוד. לכן קיים קושי להגיע לכרמי היין בשל הסיכון הביטחוני. הכורמים ומגדלי הפירות מורשים להגיע למטעים ולכרמים רק על פי הנחיות ואישור צה"ל בהפוגות. כרמי היין של רמות נפתלי המשמשים ברובם את יקב רמת הגולן ויקב הרי גליל ביראון, נמצאים כעת בשלב טיפול קריטי בו אמורים הכורמים לבצע עבודות יסודיות, להן יש חשיבות רבה בהמשך עונת הגידול. אלה כוללות זמירת הגפנים, ניקוי עשבייה, דילול שריגים, עבודות נוף ועוד, כדי שהכרמים יניבו ענבים איכותיים לייצור היין. אם הכורמים לא יצליחו להגיע לכולם עלול להיפגע טיב התוצרת, ויש לכך השפעה מכרעת על המשך הגידול. הכורמים משתדלים להגיע לכול חלקה בטוחה לטובת ביצוע העבודות וטיפול ראוי בכרמי היין, בתקווה לבציר איכותי שיגיע בספטמבר".

אלכס  הרוני – בעלים ומנכ״ל יקב דלתון באזור תעשייה דלתון, אמר: "לאור זה שצה"ל אינו מאפשר לנו להגיע לכרמים, איננו יודעים מה היקף הנזק שנגרם וגם לא נוכל להתחיל גיזום. בכול שנה החל מינואר ועד מארס אנחנו מתעסקים בגיזום בכרמים, דבר שמכין את הכרם לבציר בקיץ .המצב בגליל העליון, ובפרט בכרמים שלנו על גבול לבנון, בעייתי ביותר.

אם המצב יימשך כמו עכשיו, לא יהיה לנו בציר בכרמים אלו בשנת 24 ויידרשו שנה-שנתיים כדי לשקם את הכרמים. נזק עצום ליקב ולחקלאים שעובדים איתנו. בתמונה ניתן לראות טיל שפגע ישירות בכרם אלקוש הוותיק שלנו, שהרס חלק ממטע סוביניון בלאן שהולך לסדרות הגבוהות שלנו. שיקום הכרם ימשך שנים".

יהודה כמיסה מיקב כמיסה באזור תעשייה דלתון, שבחצרו עומדים טנקים, מנסה בכל כוחו לשמור על אופטימיות: "כרגע לא חסרה עבודה ביקב: ייצוב יינות לבנים ורוזה לקראת מילוי באביב הקרוב, מילוי ואריזת יינות משנים קודמות, טיפולים ביינות הצעירים – שפיות, בלנדים מוקדמים וריענון חביות, הכנות לקראת החגים פורים ופסח. אנחנו ביקב לא הפסקנו פעילות, גם מרכז המבקרים והמסעדה פועלים כרגיל, אבל לצערנו לקוחות לא מגיעים וחברות השילוח לא מוכנות להגיע לאסוף הזמנות, לכן ההכנסות ירדו ביותר מ-80%".

גם יקבים שלא בקו העימות הישיר מתמודדים עם בעיות דומות, כפי שמתאר איתי בן-חיים מיקב בן-חיים הממוקם במושב נווה ימין בפאתי כפר סבא: "גם אצלנו ביקב, אף על פי שאנו לא בקו העימות, אנחנו סובלים כמו כל עם ישראל מהתקופה המאוד קשה של המלחמה. רוב העובדים עדיין בחל"ת והפעילות ביקב מאוד מצומצמת, גם בעשיית היין וגם באירוח. אנו עושים מאמצים בשיווק היין בחנות האונליין ובמדיה. בכרמים, אלו שלא בצפון, בנווה ימין מתכוננים לשלב העיצוב והגיזום של הכרם. המחסור בידיים עובדות בחקלאות מורגש מאוד, והחשש להשתמש בכוח עבודה לא מיומן שיטפל בכרם מדאיג.  בימים אלה אנו נערכים לקראת ביקבוק יינות בציר 2021, וממתינים להגעת הבקבוקים בתקווה שהחות'ים לא יתלבשו על המכולות שבדרך בים".

כאמור, הגפן רדומה לה, ובתקופה זו חלק גדול מהכורמים מבצעים זמירות, טיפול בעשבייה וריסוסים. רוב היקבים והחקלאים סובלים ממחסור כוח אדם ולכן העבודות הללו מתעכבות, מה שעלול לגרום הזנחת הכרם ובסופו של דבר להשפיע על איכות היין המיוצר. הזנחת ביצוע הפעולות הללו, עלולה לגרום לכרם להיות רגיש יותר למחלות ולמזיקים. כרמים מוזנחים עלולים לסבול מצמיחה מוגברת של עשבים שיתחרו עם גפנים על מים וחומרי הזנה, יגרמו ללחץ על הגפנים, ובכך ישפיעו על הבריאות והפרודוקטיביות הכללית שלהן.

ללא גיזום, גפנים עשויות לפתח חופה שמפחיתה את חדירת אור השמש ואת זרימת האוויר, דבר שעלול להוביל ללחות מוגברת בתוך החופה וליצור תנאים נוחים למחלות כמו טחב ובוטריטיס, שלא לדבר על הבשלה לא אחידה של ענבים בגלל הצללה בתוך החופה. כך יווצר מצב עירוב של ענבים לא בשלים ובשלים מדי, שישפיע על האיכות הכללית ועל העקביות של היין. גפנים מוזנחות עלולות לחוות לחץ גם עקב חוסר איזון בספיגת חומרים מזינים, זמינות מים ובריאות הגפן הכללית, וגפנים לחוצות רגישות יותר לבעיות שונות, כולל התפתחות ירודה של פירות ופגיעות מוגברת למחלות, שמובילות ליבול מופחת, גם בגלל האבקה לקויה, והבשלה לא אחידה.

בנוסף לכול הבעיות הללו, אסור לשכוח את מחלת הקסיללה שכרגע לא ניתנת למעקב, ולא ממש מתחשבת במערכה. זה עוד יפול על היקבים, בעיקר בצפון.

מה עושה המדינה?

כשניסיתי לקבל תשובות לשאלה מה המדינה עושה כדי לסייע לחקלאים וליקבים, לא הופתעתי מהתגובות של משרד החקלאות, משרד האוצר או קרן הפיצויים הממשלתית, לפיהן אין ומעולם לא הייתה שום תוכנית ממשלתית כזו. אם יש איפה שהוא תוכנית קבורה בתוך איזו מגירה שאף אחד לא יודע איפה היא נמצאת, הרי שאין בה אפילו שקל אחד, שכן התקציבים העודפים בהיקף של מיליארדי שקלים מופנים ישירות לתקציבים קואליציוניים לשרי הימין והחרדים, כולל 11 מיליון שקלים המיועד בין השאר לוועד הישיבות שמארגן את ההשתמטות ההמונית משירות צבאי.

לצערי קשה שלא לקשור את המצב הפוליטי במדינת ישראל לכאוס שיש במדינה בה אלפי אנשים, מלח הארץ, משרתים בצבא – נהרגים, נפצעים ועסקיהם קורסים, כאשר ובד בבד מיליארדי שקלים מופנים לתקציבים קואליציוניים, כאילו לא מתנהלת כאן מלחמה על החיים.
נראה כי את הפסוק "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם",  אף אחד שחומס את כספי המיסים של כל מי שנושא בנטל, לא למד בשום ישיבה.

מה קורה בעולם?

בדקנו מה קורה באירופה. בצרפת, איטליה וספרד יש תוכניות תמיכה בחקלאות, ויש מנגנוני פיצוי שונים שניתן להפעיל במהלך משברים או תנאים שליליים המשפיעים על ענפי החקלאות והתוצרת הנלוות שלהם, כמו יין, דבש, שמן זית ועוד.

תוכניות אלה נועדו בדרך כלל לספק סיוע כספי לחקלאים, כולל בעלי כרמים, המתמודדים עם אתגרים כמו אסונות טבע, מחלות או תנודות בשוק. המדיניות החקלאית של האיחוד האירופאי ממלאת תפקיד משמעותי במתן תמיכה לחקלאים. המדיניות החקלאית המשותפת (CAP) היא המסגרת של האיחוד האירופי לתמיכה חקלאית, והיא כוללת אמצעים שונים כגון תשלומים ישירים, תוכניות לפיתוח כפרי ומנגנוני התערבות בשוק. במהלך משברים יכול האיחוד האירופאי להפעיל אמצעי תמיכה ספציפיים כדי לסייע לחקלאים (אפילו אוקראינה שעדיין רק מועמדת להיות חברה באיחוד האירופאי, זכתה לתמיכה בכל הקשור לגידולי התבואה בגלל המלחמה עם רוסיה).

אצלנו החקלאים אשמים

אבל מדינת ישראל דרכה על חקלאים מאז ומעולם, והיא המדינה היחידה בעולם שאינה מגינה על החקלאות שלה ועל הביטחון התזונתי שלה. בשנים האחרונות מתנהל ציד מכשפות נגד החקלאים, ומאשימים אותם בשוד קרקעות המדינה, גניבת מים וזיהום, ומכנים אותם מיליונרים מנותקים, חומדים ומה לא. אי אפשר להבין את ההתעלמות המוחלטת של הממשלה המופקרת הזו, שאינה מבינה שחקלאות אינה רק עניין של כלכלה, אלא הרבה מעבר לכך – החקלאות היא יסוד בביטחוננו הלאומי. שימו לב מה קרה בדרום לפני 100 ימים רק בזכות התושבים בישובי עוטף עזה ששימשו חגורת ביטחון לישראל, ורובם שעוסקים בחקלאות מסוגים שונים הגנו על מרכז ישראל בגופם ובנפשם. אסור לשכח גם את מאות הישובים בבקעה ובהר, מזרעית ודובב שבגבול הלבנון ועד עין יהב ורביבים, שמתפקדים כמערך בטחוני של התיישבות השומרת על נוכחות ישראלית, שבלעדיה המרכז היה חשוף. בתוך כל זה אין אף שר או מפלגה שיש להם תקציב קואליציוני ספציפי, כפי שיש לחרדים המנותקים.

לצערי אני יכול לצטט את אבי כהנוב מיקב כהנוב, שאמר לי כבר לפני כמה שנים: "אין עתיד לעם היושב בציון". זה משפט שזעזע אותי, במיוחד כשהגיע מאדם שסבו הקים את החקלאות בגדרה. הוא, הנכד, המשיך להיות חקלאי עם בנו ערן שממשיך את המסורת המשפחתית. אם לא די בזה, הדבר הראשון שנכדיו של אבי כהנוב עושים כשהם חוזרים מהצבא, זה לעלות על טרקטור.

אם אפילו החקלאי הזה אומר דבר כזה, אני רק יכול לקוות שיש עוד סיכוי קטן שהתנועה הציונית שהקימה את המדינה, תקום מחדש ותחזיר לנו אותה. ואולי נתנחם לסיום בפטריוטיות והלויאליות של הכורם ירון בלחסן בכובעו כמנכ"ל ארגון מגדלי הפירות בישראל: "מגדלי הפירות והכורמים מוכיחים לכולנו שוב ושוב עד כמה חשובה השמירה על החקלאות והחקלאים, המשמשים אזרחים-חיילים בהימצאם והגנתם על שטחי ישראל בגבולות המדינה בצפון ובדרום".

תגובת צחי דותן – מנכ"ל המועצה לגפן היין

"אנחנו מקיימים פגישות ודיונים עם כל הגורמים הרלוונטיים. הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, מנסה לגבש נייר עבודה בכל הקשור לבעיות גפנים שלא זמרו אותן בגלל המצב הבטחוני ובגלל מחסור בכוח אדם מיומן וזמין. לאחר גיבוש נייר העמדה נוכל לדעת איך להתמודד עם המצב הקשה. אנחנו עם אצבע על הדופק, ונעשה הכול על מנת שענף גפן יין לא ייפגע, ויפוצה בהתאם". 

יונתן לבני מבקר ביקב פלם – 25 שנות יין

לפני 25 שנים וקצת, בשנת 1998, הקימו האחים גולן – יינן ראשי, וגלעד – מנכ"ל ומנהל פיתוח עסקי, את יקב פלם – במעורבות משפחתית של ההורים קמליה וישראל (יינן ותיק שעבד שנים רבות כיינן ראשי ביקב כרמל) והאחות גפן. גולן חזר אז מלימודי ייננות באיטליה והשתלמות ביקב 'קרפינטו' – אחד היקבים שהמציאו את יינות הסופר-טוסקן; יינות שאינם מאפיינים את טוסקנה אך הפכו עם השנים הצלחה מסחררת. היקב ששכן מהקמתו במושב גינתון, עבר ב-2005 למשכנו הנוכחי המרשים בכניסה ליער הקדושים מול מושב אשתאול.

הפילוסופיה שהנחתה את יקב פלם מאז הקמתו היא לשמר את מכלול עוצמות הצבע, הריחות והטעמים המגיעים מחלקות כרם בודדות ומיבולים נמוכים לדונם. היקב שממוקם ביער הקדושים באשתאול, עבר בשנים האחרונות שינויים יסודיים ביותר, שגולן הכורם והיינן סבור כי  הם מהווים מהפכה ביצור היין של היקב: "בשנת 2007 חתמנו על חוזה עם מושב אבן ספיר בהרי יהודה, לא רחוק מבית החולים הדסה, ונטענו שם 100 דונם גפנים על טראסות עתיקות. ב-2022 בצרנו לראשונה את הענבים. אנחנו מקבלים גם ענבים מגבעת ישעיהו, שם ישנם ואדיות שנותנים ענבים נהדרים. נטענו גם שם כרמים, וכנראה נקים שם גם יקב נוסף". בטעימה ביקב עם גולן פלם, טעמנו גם יינות שיבוקבקו בעוד חודשיים אך הם כבר מוכנים לשתייה.

בלאן 2022 – יין לבן המורכב מ-95% ענבי סוביניון בלאן ו-5% שרדונה.  הכרמים מהם נבצרו הענבים נטועים במושב מטע בהרי יהודה בגובה 650 מטר, ובגבעת ישעיהו בגובה 300 מטר, באדמות טרה רוסה, גיר וחרסית. היין נעשה מאשכולות שלמים שנסחטו  בסחיטה ולחיצה עדינה. התסיסה נעשתה משך 21 יום בחביות עץ של 500 ו-250 ליטר, חלקן בנות  שנתיים וחלקן ישנות יותר. יין נעים לשתייה עם בוקה רענן. טעמי הענבים מאוד בולטים, והמורכבות של הפרי הבשל מורגשת בטעם היין. 115 ₪ – VFM (תמורה למחיר).

רוזה 2023 – מורכב מ-73% ענבי סירה מתל גזר ליד כרמי יוסף, 14% קריניאן מכרמי יוסף, ו- 13% קברנה סוביניון מחלקות ותיקות בגליל. גם ביין זה השתמשו באשכולות שלמים כדי להשיג מינימום פנולים ומקסימום ארומטיות. הענבים עברו סחיטה עדינה ללא השרייה של הקליפות, ותסיסה ב-12-14 מעלות בחביות נירוסטה בלבד. טעמתי גם את הרוזה 2022 שלא הרבה בקבוקים נשארו ממנו, שכלל גם ענבי סנסו מרמת הגולן. אהבתי יותר את מודל 2022, אך אני סבור כי אם תמתינו עוד זמן קצר, גם הרוזה של 2023 יהיה מצוין. יין עם ארומות של פרי אדום עדין וחמיצות נעימה בפה. מינרליות לא בולטת, אבל סיום פירותי ארוך. יין כיפי ליום חם. 115 ₪ – בהחלטVFM .

קמליה 2023 – יין לבן לכבוד אמם של גולן וגלעד – קמליה (קמי), מורכב מ-75% ענבי שרדונה מגבעת ישעיהו ו-25% סוביניון בלאן. לשם השוואה טעמתי את קמליה 2022, המורכב מ-80% ענבי שרדונה ממושב מטע ו-20% סוביניון בלאן. זה של שנת 2023 נעשה מאשכולות שלמים, ויושן על השמרים במשך 8 חודשים בחביות 500 ו-250 ליטר בנות שלוש שנים.  יין רענן טעים ונעים לשתייה, עם טעם קלייה עדינה. השרדונה בולט ביין ומעוגל על ידי הסוביניון בלאן, והסיומת מתמשכת. 165 ₪ – ב-140 ₪ יהיה VFM.

קלאסיקו 2022 – הפלם קלאסיקו שהכרתי כבר לפני שנים, היה בזמנו ניסיון ליצור בישראל יין המושפע מיינות איטלקיים. הקלאסיקו של שנת 2022 עשוי מ-38% מענבי מרלו מגבעת ישעיהו, 34% קברנה סוביניון מהגליל, 14% פטי ורדו ו-6% סירה מהרי יהודה, 4% קריניאן מכרמי יוסף ו-4% מלבק. כל הענבים מגיעים מבציר ידני וסלקטיבי תוך הקפדה על הפרדת ענבים לא מוצלחים. כל זן מותסס בנפרד בטמפרטורות נמוכות במשך כשבועיים. גולן, שבסוף התהליך יוצר את היין, אומר: "אני בוחן את התרומה של כל זן, כדי לקבל את מאפייני הטרואר ולהשיג יין מיוחד". יין טעים מאוד, אם כי לא הזכיר לי יין איטלקי. קליל ומתאים מאוד לכל מאכל. טעם קטיפתי, נעים ולא בומבסטי. "זה כרטיס הביקור שלי", כך גולן. צודק. שאפו, יין מצוין. 119 ₪ – ממש .VFM

White Label 2022 – יין אדום עתידי, שגולן מייחס לו חשיבות רבה. שילוב ענבים מחלקות חדשות וחלקות ותיקות – 69% ענבי סירה מהגליל העליון, 17% קברנה פרנק מאבן ספיר, ו-14% קברנה סוביניון גם כן מהגליל. היינות שהו בחביות משומשות שתרמו ליין עדינות.  לטעמי הקברנה פרנק מאבן ספיר שולט ביין, או לפחות נותן לו טוויסט מרתק. נהניתי, וביקב סיפרו לי כי זה אחד מהיינות הנמכרים ביותר שלהם. 165 ₪ – ב-150 ₪ יהיה VFM.

קברנה סוביניון רזרב 2021 – 85% ענבי קברנה סוביניון מחלקות בנות 25 שנה מכרם דישון וכרם בן זמרה בגליל העליון, בתוספת 10% סירה ו-5% פטי ורדו. כבר 20 שנה שהיקב עושה מענבים אלה את הקברנה סוביניון שלו. הענבים מופרדים מהשדרות, וממשיכים יחד עם הקליפות למיכלי תסיסה. היין תוסס 25 ימים במיכלי נירוסטה, ולאחר מספר שפיות עובר להתיישנות במשך שנה בחביות עץ אלון צרפתיות חדשות (40%) ובנות שנה (60%). מאוד מבושם ועוצמתי בטעמיו. מאוזן עם סיומת ארוכה  ביותר. יין עם סיכוי התיישנות ארוכת טווח. חשתי מרירות מסוימת בסוף השתייה שלא נעמה לחכי. גולן אומר שהמרירות תיעלם עם הזמן. לאוהבי הזן הוא בהחלט יין ייחודי. 185 ₪ – לא VFM במחיר זה.

 Noble 2020 – יין הדגל היקר ביותר של היקב. מורכב מ- 60% ענבי קברנה סוביניון, 30% סירה ו-10% פטי ורדו מכרם דישון ובן זמרה בגליל העליון, וכרם מטע בגבעת ישעיהו שבהרי יהודה. 70% מהיין התיישן 16 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי חדשות, והשאר בחביות בנות שנה. לאחר ביקבוקו עבר היין למרתפי היקב ל-16 חודשים נוספים. זהו כמובן יין שאמור להתיישן משך שנים רבות נוספות. יש לו בוקה של פירות אדומים רעננים ואלגנטיים, וסיומת שלא מסתיימת. ללא ספק יין מורכב. 370 ₪ – רבים יטענו שזה מחיר יקר מדי. אני דווקא סבור שבהתחשב באיכות ובהיותו יין הדגל של היקב, הוא כן VFM  למי שיכולים להרשות לעצמם יינות יקרים אך ייחודיים.

תיאום ביקור ביקב פלם – כאן

ביקורות יין: בציר 2019 ובציר 2023 – בעיקר עבודה ייננית

אלון גונן: בתגובתו של יגיל בראל לכתבה משבוע שעבר בנושא "יינות נגרייה", הוא הפנה את תשומת ליבי ליין לנדמארק 2017 של יקב ברבדו שלטעמו היה מצוין, ואף השווה אותו ליין טוב מבורדו,  לעומת אותו יין של ברבדו שאני טעמתי משנת בציר 2019 שהוא מיץ נגרייה. בתשובתי כתבתי ליגיל על ההבדל בין שני הבצירים – 2017 שהיה אחד הבצירים הטובים ביותר בישראל, לעומת  בציר 2019 שהיה ברובו קטסטרופלי למרבית הייננים בארץ.

2019 אינה שנה שתירשם בספר דברי הימים של ענף היין הישראלי; לא שנה מדהימה ואף רחוקה מכך. אמנם זנים שהבשילו מוקדם היו טובים מאוד, אבל באדומים שמבשילים מאוחר, קברנה סוביניון למשל, הבשלות סוכריות נתקעו, גפנים התעייפו, ולא היה לאף אחד מושג מתי באמת צריך לבצור. מי שחיכה קיבל יינות טובים. מי שנבהל ובצר מוקדם בלי לרדת לשטח ולטעום את הענבים, ולא הסתמך על בדיקות, נאלץ לעשות אין ספור תיקונים ברמת חומציות, וגם פה ושם תוספת סוכר ועוד דברים אסורים.

2019 הייתה שנה ייננית גדולה ולא בציר גדול. פה התגלו הייננים המנוסים והטובים.

יפתח פרץ – יקב כרמל: מדיטרניאן 2019

עשוי מענבי קריניאן, סירה, טנאט, פטיט סירה ומורבדר. צבע אדום כהה כמעט שחור. טיפול מושלם בזנים ים תיכוניים. ריחות מדהימים של עשבי תיבול טריים (מרווה, זעתר, רוזמרין), קפה בקצוות. הפה מושך לכיוון השזיף והדובדבן, העץ רק בקצוות אם בכלל.  הפה מאוד עשיר, סיומת חמאתית מאוד מאוד. לוקח ליין הרבה מאוד זמן להיפתח, וזה יין לעוד חמש שנים לפחות כי הוא מתנהג כמו ינוקא.  מחירו 145 ₪. ציון 93. תמורה למחיר  (VFM)- 120 ₪.

ערן גולדווסר – יקב יתיר: הר עמשא 2019

עשוי מענבי קברנה סוביניון, סירה, פטי ורדו, מלבק וטנאט. צבע אדום בוהק. ארומות של פטל תוקפני, רוזמרין, מעט עשן בקצוות. פה מורכב ועסיסי. רעננות זועקת בכל לגימה, עפיצות מושלמת שמתמזגת נפלא עם האלכוהול שנוכח. גם פה החבית העניקה המון עוצמה ליין הזה, שגם לו מצפים לעוד חמש שנים ויותר כדי שיגיע לשיאו. מחירו 135 ₪. ציון 93. תמורה למחיר – 120 ₪.

איתי בן-חיים – יקב בן-חיים: קברנה סוביניון טרדישן 2019

 צבע אדום בוהק, כמעט סגלגל. ארומות נקיות של פרי אדום עסיסי וטרי. הפה עוצמתי – סיגר, חווה, תירוש צעיר. טעמים חדים וקרים, אבל לאט לאט יוצאים הפירות האדומים הבשלים יותר. היין חמאתי, תוספת הקצת מרלו וקצת פטיט סירה גאונית – תיקון מושלם שהופך את היין הזה לאחד הקברנה הטובים שטעמתי. מחירו 120 ₪. ציון 93. תמורה למחיר – בהחלט.

אלעד מובשוביץ – יקב דרימיה: קברנה סוביניון 2019

צבע סגלגל עמוק. ארומות של פטל, אוכמניות כתושות ודובדבן. בקצוות פלפל שחור, עשבי תיבול ושוקולד מריר, כשברקע העץ מעניק תמיכה טובה לטעמים המתפתחים כל הזמן. מחירו 120 ₪. ציון 91. תמורה למחיר – עד 100 ₪.

אבי פלדשטיין – יקב פלדשטיין: גילגמש 2019

עשוי ברובו מענבי קברנה סוביניון ממספר כרמים, עם תוספת של סירה, ארגמן, קריניאן ורוסאן. צבע אדום כהה. ארומות תוקפניות, צעירות, בועטות. הרבה מאוד עשבי תיבול טריים ונפלאים. פה מאוד עסיסי, בשל, עוצמתי, שתוקף ללא רחם את הפה וזועק לאוכל. המון טעמים שעושים שמח בפה ובנשמה. מחירו 119 ₪. ציון 94. תמורה למחיר – משובחת.

עמיחי לוריא – יקב שילה: מוזאיק 2019

עשוי מענבי מרלו, פטי ורדו, קברנה פרנק וקברנה סוביניון. צבע סגול שחור, ארומות של  פטל שחור צעיר מאוד עוצמתי, קפה וקקאו.  הפה מורכב, עשיר בפרי יער אדום וכחול, אדמה, פטריות, לצד מינרליות עדינה ושפע חיוּת. מחירו 199 ₪. ציון 94. תמורה למחיר – 145 ₪.

לסיכום: זוהי באמת שנה של ייננות טובה וייננים מעולים, מה שמעביר אותנו לשנת בציר 2023 – שגם היא לא עשתה חיים קלים לייננים, והפעם בעיקר ביינות הלבנים.

בשבועות הקרובים נתחיל לראות את בציר 2023 על המדפים, כמובן בז'אנר של היינות הצעירים ללא יישון בחביות עץ או מנוחה יותר ארוכה בנירוסטה, מה שמוביל אותי היישר לבציר 2023 שהתאפיין בגלי חום מאוד ארוכים ( קרינה גבוהה וחום גבוה), ועיקר הבעיה הייתה בפגיעה כמותית ואיכותית בעיקר ביינות הלבנים (בעיקר באזור השפלה ומורדות יהודה).

כשותי יין, השוני העיקרי שנראה יהיה בצבע. היינות יהיו יותר צהובים ופחות ירקרקים. מבחינת ארומות, כאן הייננים היו חייבים לשים לב לבצע תסיסות קרות, כדי למצות את הארומות בצורה מקסימלית על מנת לתת פתרון לענבים שהגיעו ליקב כשהם סובלים מפגיעות חום וקרינה.

 מבחינת יינות אדומים מבציר 2023, מרבית הייננים מסרו שזו הולכת להיות שנה מצוינת. מה שמעניין הוא שיינות בציר 2013 עשו כבוד גדול לתעשיית היין הישראלית, והשנה נחשבת למשובחת.

יקב רקנאטי

היינן הראשי קובי ארביב מוביל ביקב בשנים האחרונות את ז'אנר התאמת יין לאקלים הישראלי, בחירת זנים, ובעיקר החובה לייצר יינות בסיס (entry level wines), שקודם כל צריכים להיות טעימים ונגישים מבחינת פרופיל היין והמחיר.

פרנץ' בלנד  2023 – חצי יבש: עשוי מענבי פרנץ' קולומבר יחד עם סוביניון בלאן ומוסקט. צבע היין קש צהבהב. ארומות לימוניות עם מעט טרופיות בקצוות. להפתעתי ולשמחתי המוסקט כרגע יוצא בכל הדרו, ומרגיע את הטרופיות עם טעמי תפוח ירוק חמצמץ, פירות הדר ומעט מעט וניל. ההפתעה הנוספת הגיעה מהחמיצות לצד המתיקות התירושית המתבקשת. לחובבי החצי יבשים זה יין מקסים. מחירו 79 ₪. ציון 91. תמורה למחיר – 65 ₪.

יסמין לבן 2023: עשוי מענבי סוביניון בלאן וקולומבר. דווקא יין זה הוא התורה כולה על רגל אחת – ישראל, חמסינים, זיעה, עצבים, קיץ שלא נגמר ולחות שהורגת. זה היין של בסיס הפירמידה של היקב, עשיר בארומות וטעמים, מינרליות לצד פירותיות. יופי של יין משמח. מחירו 42 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – לחלוטין .

יונתן לבן 2023: עשוי מענבי קולומבר וסוביניון בלאן. הקולומבר כאן במלוא הדרו. זן שנותן ביטוי מושלם לטרואר הישראלי, עם טרופיות לצד פירות הדר חמצמצים, עשבוניות וחמיצות שמשתלבות נפלא. הסוביניון בלאן נמצא ברקע, ובעיקר משמן את הפה ומכין אותו לארוחה טובה. בלנד מקסים וייחודי. מחירו 45 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – לחלוטין.

לסיכום: טעימה ראשונה השנה של יינות לבנים מבציר 23. כאמור, על פי מה שהם מספרים הייננים מכינים אותי לשנה לא משובחת ליינות הלבנים .אבל בטעימה הנוכחית של יקב רקנאטי אפשר לקבוע, שגם אם חומרי הגלם לא היו מהמשובחים, אפשר היה להתאים אותם ולשחק עם בלנדים והתססות, ובעיקר להשגיח ולא לעשות תיקונים בגלל לחץ.

היינות של רקנאטי שטעמתי הם יינות הבסיס של היקב. שאר היינות מהחלקות המובחרות נמצאים בחביות העץ או בנירוסטה, ומחכים להתגבש. אני מחכה גם לאלה. במרוצת החודש הקרוב ישוחררו מרבית יינות הבסיס של שאר היקבים, ויהיה מעניין לטעום ולחוות דֵּעָה.

ערב יינות ריזלינג גרמנים ביקב לוינסון

יונתן לבני: עידו לוינסון – Master of Wine, בעלים ויינן יקב לוינסון בפתח תקווה, החל לאחרונה לקיים במבנה החדש והמרשים שלו ערבי לימוד יין, אליהם מוזמנים כ-20 איש בכל אירוע. לפני ימים מספר הצטרפתי לערב לימוד יינות ריזלינג במסגרת זאת. את טעימת היינות וההסבר קיים לוינסון בהשתתפות אמיר שינמן, שותף עם נועם יעקובי (לשעבר מנכ"ל היקבים תבור ורקנאטי) בחברת Drink Now (דרינק נאוו) המייבאת ריזלינגים מגרמניה.

לפני כשנה ביקרתי יחד עם מאיר קינן, מי שהקים את קבוצת היין "החברים של אגרון", באזורי המוזל והפפאלץ בגרמניה. זה שנים שאני שותה ונהנה מיינות ריזלינג גרמניים, והביקור באזורים אלה חיזק את אהבתי לזן מחד, והראה לי עד כמה מסובך נושא הריזלינגים מאידך. בערב ביקב לוינסון שתינו 12 בקבוקים של יינות ריזלינג המיובאים על ידי דרינק נאוו, ולמדנו – או יותר נכון השתדלנו להבין יותר את המשמעות של דרך הגידול, ההבדלים בין הטעמים השונים ודרכי ההכנה של היינות.

בסוף הערב הגעתי למסקנה כי הנושא קשה ביותר, ובסופו של דבר חשוב להכיר ולאהוב או לא לאהוב את הריזלינגים השונים שעשויים כולם מאותו זן, אך ההבדלים בין כל סוגי היינות המיוצרים וטעמיהם רבים, ולעתים קרובות זה קשה ובלתי מובן גם למי שמתמצא בנושא. גרמניה היא יצרנית הריזלינגים המובילה בעולם, כשהאזורים הידועים ביותר בה הם: מוזל, ריינגאו, פפאלץ, נאהה וריין הסן. פרט  לפפאלץ – אזור היין הגדול ביותר בגרמניה, ששוכן צפונית לאלזס שבצרפת, ממוקמים הרחק מהעיר פרנקפורט, ליד נהר הריין ונהר נאהה.

אנסה קצת להסביר את הנושאים הקשורים ביינות ריזלינג, למרות שאין גוף מחוקק יינני ששולט בנושא ומצליח לכפות את קביעותיו על יצרני הריזלינגים בגרמניה. את רמות הבשלות של יינות הריזלינג, אשר גם קובעות במידה מרובה את המתיקות או היובש של היינות, הריזלינגים ניתן לקבוע כדלקמן:  Kabinett- יין עשוי מענבים בשלים עם גוף קל יותר, יבש או מעט מתוק; Spaetlese – עשוי מענבים שנבצרו מאוחר יותר עם יותר מתיקות בהם;  Auslese – בציר ידני של ענבים בשלים ביותר, ופעמים רבות כאלה שנגועים בפטריות בוטריטיס; Beerenauslese  – גם כן ענבים שנבצרו ידנית, אך מאוחר ביותר כבר בחורף, כשברור גם שמדובר בענבים מאוד מתוקים וברוב המקרים עם פטריות בוטריטיס; Trockenbeerenauslese – הפירוש המילולי של השם הוא 'מבחר ענבים יבשים', שמשמשים ליינות קינוח מתוקים מענבים שהם כמעט צימוקים עם אחוזי סוכר גבוהים ביותר, וכשגם הם נגועים פעמים רבות פטריות בוטריטיס. יין הריזלינג המתוק ביותר נקרא Eiswein  -"יין קרח", והוא יין קינוח.

 בכול בציר ובכול שנה משתנה בשלות הענבים, רמת המתיקות וגם אחוזי האלכוהול ביין. באופן כללי מותר לומר כי ענבי ריזלינג הם בעלי רמת מתיקות וחומציות גבוהה, ומינרליות שהרבה פעמים נותנת טעמים שמזכירים "כביש" זפת. בשנים האחרונות, עקב ההתחממות הגלובלית, ישנם יותר ויותר יינות ריזלינג יבשים הנקראים GG – קיצור של Grosses Gewächs, "גידול גדול", שהם ריזלינגים יבשים ביותר עם מעט מאוד מתיקות נלווית.

עוד דבר חשוב שיש להזכיר בקשר לייצור ריזלינג: ההתיישנות אינה בחביות עץ. גם אם מיישנים את הענבים בחביות, הרי הן חביות ישנות ביותר שלא מעניקות שום טעמי עץ לענבי הריזלינג. לא כתבתי על כל היינות ששתינו, אבל על רוב אלה שטעמנו בערב:

Trittenheimar Apotheke Kabinett 2014  – היינן הרמן לודס מאזור המוזל, הוא אחד היצרנים המעולים באזור המיובאים על ידי  דרינק נאוו. זהו יין יבש עם פחות מ-12 גרם סוכר. הכרמים של היקב גדלים מתוך סלע ענק וקרקע ציפחה ענייה, שמחייבת את השורשים להעמיק כדי להגיע לקרקע מתאימה לגידול הגפנים שמרביתן בנות כ-90 שנה. יין מאוד מינרלי ונעים לשתייה, עם תחושה של מליחות בצידי הפה. יין מרוכז בפה ללא הרגשה של יין כבד. 110 ₪ – מאוד VFM (תמורה למחיר).

Thoernicher Ritsch Kabinett 2021 – יין קבינט בדרגה ראשונה עם  מתיקות מעטה. היין קצת תוסס, עם מעט מאוד סוכר ולא מספיק מינרלי. גם זה יין של היינן המוכשר הרמן לודס, אבל פחות לטעמי למרות ש-2021 הייתה שנה טובה ליינות ריזלינג. 105 ₪ – לטעמי לא VFM.

Kruger Rumpf Muenster Reinberg Kabinet Erste Lage 2021 – גם קרוגר רומפף הוא יינן ידוע בגרמניה באזור נאהה, בו עושים יינות ריזלינג מצוינים מסוגים שונים. יין עם מתיקות לא רבה, וטעמי מרציפן בסוף השתייה. 8.5% אלכוהול. יין מינרלי ומאוד עדין. 110 ₪ – VFM שווה כל שקל.

Von Huvel Niedermenniger Trocken 2021 – פון הובל הוא יינן יקב זה באזור הסאר בגרמניה, הגבוה יותר מאשר אזור המוזל הקרוב. הגפנים הן בנות 15, 30 ו-45 שנה. את הריזלינג הוא התסיס בתסיסה טבעית ללא תוספות שמרים, ויישן בחביות עץ מאוד ישנות ובמיכלי נירוסטה. יין מעט מלוח בקצוות ומאוד מינרלי. יין טעים ביותר, שנשאר בפה זמן רב וילווה כל סוגי אוכל. לא להחמיץ. 130 ₪ – VFM.

Thoernicher Ritsch Spaetlese 2010 – עוד יין של היינן הרמן לודס, בציר מצוין של שנת 2010. יין שלמרות השנים הרבות מזמן ייצורו מרגיש בטעמו צעיר ביותר. לאוהבי יין ריזלינג מתוק הוא דוגמא מצוינת ליין גם מתוק וגם בעל טעם ריזלינג עמוק – כמעט יין קינוח. 210 ₪  – VFM בהתחשב באיכות ובשנים שעברו מאז ייצורו.

Von Hoevel Oberemmeler Huette Auslese Gross Gewechs 1999 – יין קינוח מאוד מתוק בבקבוק 375 מ"ל, שמקורו בענבים עם פטריית בוטריטיס שנבצרו מאוד מאוחר בחורף. כל אוהבי יינות הקינוח ייהנו מיין מאוד מיוחד זה שסיים את הערב. 315 ₪ – יקר אבל VFM  בהתחשב בייחוד שלו.

לפרטים והזמנות: נועם יעקובי – 052-2996000, אינסטגרם, פייסבוק, אימייל. למחירון דרינק נאאו

עולֵלות בקצרה

(עוֹלֵלָה – פרי שלא היה בָּשֵל בזמן הבציר ונשאר על הגפן)

יקב עמרם מהגליל העליון מתמתג מחדש בעיצומה של הלחימה בגבול לבנון

בעיצומה של המלחמה בגבול לבנון, ובזמן פינוי מהבית במושב רמות נפתלי בגליל העליון, יקב עמרם משיק מיתוג ויינות חדשים.

רשות הדיבור לאוהד אזולאי, בעלים ויינן יקב עמרם יחד עם אביו: "אנחנו יקב בוטיק משפחתי מהגליל העליון במושב רמות נפתלי, ומייצרים יין מאז שנת 1993. הניסיון רב השנים של אב המשפחה עמרם, הכורם הוותיק בגליל, והיכרות מעמיקה של הקרקע, הביאו אותנו לייצר יין איכותי עם בביטוי מקומי גבוה".

ליקב שני כרמים בבעלותו, המשתרעים על 23 דונמים מעובדים על ידי היקב בחלוקה בין הזנים קברנה סוביניון, מרלו, ויונייה, סנג'ובזה, פטי ורדו, פטיט סירה ומלבק. הכרמים בעמק קדש נחשבים לאיכותיים במיוחד. האדמה פורייה מאוד, עם תנאי אקלים אידאליים לגידול ענבים. מנות קור רבות בחורף, צינון לקראת ההבשלה ובציר ידני – כל אלו משלימים טרואר גליל עליון משובח.

בימים קשים אלה מוצא  אוהד אזולאי זמן כדי להרחיב בנושא המיתוג שחשוב ליקב: "המוטו שלנו הוא שהכרם קובע את רוב איכותו של היין. כשהחלטנו שאנחנו רוצים למתג את היין שלנו בצורה עדכנית, יצאנו לדרך שנמשכה כשמונה חודשים שנועדה להדגיש באופן מיטבי את הטיפול הקפדני שלנו בגידול בכרמים, המביא לאיכות ענבים גבוהה ומכאן לאיכותו של היין".

בשילוב צוות שכולל את אייל פרנקו – איש השיווק של יקב עמרם, והמעצב הגרפי ישראל יוסף, הם הגיעו לתוצאה שממחישה את טופוגרפיית הכרמים שלהם, ומבטאת את תמצית היצירה שלהם בגליל העליון.

יקב ירושלים מתקרב לחובבי היין עם מרכז מבקרים גם בפתח תקווה

בקריית המוזיאונים בפתח תקווה, נפתח בדצמבר 2023 JERUZ YARD  (ג'רוז יארד – "חצר ירושלים") –  בוטיק יין ובית קפה מבית יקב ירושלים, בתוך פארק עם נוף פסטורלי ירוק ואווירה בהתאם.

המקום נועד להיות נקודת מפגש לאנשי מרכז הארץ שמחפשים ליהנות מטעימת יינות  מבית היוצר של היקב הירושלמי היחידי, שאלון גונן הכתיר אותו כיקב השנה של 2023, וציין כי "מיקב מנומנם, חסר מעוף או חדשנות, יקב ירושלים הגיע תוך מספר שנים מעטות עם המנכ"ל ויינן ראשי ליאור לקסר, וכרמית אהרנרייך סמנכ"לית שיווק ויצוא, להצלחה מסחררת – מבחינה ייננית ובוודאי מבחינה שיווקית בארץ ובעולם".

מוגשים כאן מגוון יינות היקב, מתפריט קליל שכולל בין השאר גבינות משק, מיני מאפים, סלטים, קפה, שתייה קלה וקינוחים. מה שחשוב כאן אלה הפעילויות מתחום היין: טעימות יינות, ערבי יינן, הרצאות אורח, וגם אפשרות לאירועים פרטיים ואירועי חברה. בפנים יש מקום לטעימות יין עבור עד 35 א.נשים, ובחוץ רחבה לכ-100 בפורמט מינגלינג.

שאלנו את עופר גואטה, הבעלים של יקב ירושלים, על מה ולמה פתחו נקודת נוכחות בולטת גם מחוץ למרכז המבקרים שלהם בימין משה שבבירה, ליד טחנת הרוח של משה מונטיפיורי: "פתחנו את JERUZ YARD  מתוך רצון להרחיב נוכחות וחשיפה מחוץ לגבולות אזור ירושלים. המיקום בו בחרנו בפתח תקווה משקף במובנים רבים את מרכז המבקרים בירושלים, כי בדיוק כמו בטחנת הרוח במשכנות שאננים, בוטיק היין החדש שלנו ממוקם מתחת למוזיאון הראשונים של פתח תקווה, מקום שמשלב תרבות והיסטוריה לצד התחדשות וסביבה מרהיבה. היקב שלנו החל את פעילותו בעיר העתיקה, ואילו פתח תקווה נוסדה על ידי יוצאי העיר העתיקה ובראשם יואל משה סולומון, כך שהקווים המקבילים בולטים בכל היבט".

ואנחנו מציינים שפתח תקווה הופכת לנקודת ציון מעניינת על מפת חובבי היין בארץ, עם יקב לוינסון ומרכז המבקרים שלו, ועתה JERUZ YARD (ג'רוז יארד) של יקב ירושלים. מתחיל להיות מעניין כאן

JERUZ YARD (כשר) – קריית המוזיאונים פתח תקווה (בין רחוב ארלוזורוב בדרום לרחוב משה שרת בצפון). 052-5459426. שעות פעילות בתקופת הפתיחה: א- ה – 9:00-17:00ֿ, ו׳ – 9:00-13:00, שבתות סגור

שתפו עם חברים בעולם ובארץ