הכורם, היינן ואיש השיווק – מי יותר חשוב ומה עושה כאן בינה מלאכותית? 

כל התמונות לכתבה זאת נוצרו באמצעות כלי בינה מלאכותית

אלון גונן: לאחרונה ישבתי עם איש מאוד יקר וחשוב בתעשיית היין; פגישות שאנחנו נוהגים לקיים אחת למספר שבועות על מנת להתעדכן ולהחליף דעות. הפעם הוא הציע לי לבדוק האם באמת צרכים ייננים ביקבים – האם את מקומם ותפקידם לא יכולה לתפוס הטכנולוגיה? ו"בעצם מי שהכי חשוב ביקב הוא הכורם שדואג לחומרי הגלם. על זה יקום וייפול היין". הוא אמר לי שלא משנה כמה היינן מוכשר, ולא משנה כמה הוא ינסה לתקן; בסופו של דבר זה לא זה. ועוד דבר הוא אמר לי: לבדוק מי באמת מחליט ביקבים הגדולים איזה יין ישווקו או ייצרו. "תהיה בטוח שזה לא היינן אלא אנשי השיווק", הוא אמר.

היינן

עם נקודות אלה למחשבה יצאתי ממנו, כאשר רצו במוחי כל עשרות הייננים שאני מכיר, והם בעצם מבחינתי האנשים שעשים את היין לטוב ולרע. ואכן, השימוש בטכנולוגיה מתקדמת – אני אקרא לזה לצורך העניין "ספר המתכונים", הוא זה שמאפשר בסוף לעשות את היין. אז באמת קשה לומר אם יינן או טכנולוגיה עדיפים לייצור יין, מכיוון ששניהם ממלאים תפקידים חשובים בתהליך ייצור היין. מצד אחד, הייננים מביאים לשולחן שפע של ידע וניסיון, ויכולים להשתמש במומחיות שלהם כדי לקבל החלטות מושכלות לגבי כל דבר, החל מבחירת ענבים עד לטכניקות תסיסה. יינן מיומן יכול לנהל בקפידה את כל התהליך, החל מריסוק הענבים ועד ביקבוק המוצר המוגמר, ולהבטיח שהיין יהיה איכותי ועקבי משנה לשנה.

הטכנולוגיה

מצד שני, הטכנולוגיה חוללה מהפכה גם בתעשיית היין, ומאפשרת ליצרנים לנצל את הציוד והתוכנה המתקדמים כדי לנטר ולשלוט בכל היבט של תהליך ייצור היין; מציוד מעבדה משוכלל עד למערכות ממוחשבות המווסתות טמפרטורה ולחות במרתף, הטכנולוגיה העניקה לייננים רמה חסרת תקדים של שליטה על איכות ועקביות היינות שלהם. אולי זו בעצם 'טביעת האצבע הייננית' שעליה אני מדבר כל הזמן, ויכול להיות שהיא לא הייתה קיימת בלי הטכנולוגיה. בסופו של דבר, הגישה הטובה ביותר לייצור יין, עשויה לשלב את המומחיות של יינן מיומן עם החידושים הטכנולוגיים האחרונים. על ידי מינוף אינטואיציה אנושית ודיוק טכנולוגי, ייננים יכולים לייצר יינות יוצאי דופן שהם גם טעימים וגם עקביים שנה אחר שנה.

זה נכון שחלק מהיקבים הגדולים בישראל וברחבי העולם עשויים להסתמך במידה רבה על טכנולוגיה בתהליך ייצור היין שלהם. יש כמה יתרונות לשימוש בטכנולוגיה בייצור יין, כגון יעילות מוגברת, עקביות ושליטה על תהליך ייצור היין. התקדמות הטכנולוגיה האנליטית הקלה על ייננים לנטר את ההרכב הכימי של היינות שלהם, ולבצע התאמות לפי הצורך כדי להבטיח איכות ועקביות. בסופו של דבר, ההחלטה להסתמך ביתר שאת על הטכנולוגיה או על היינן, תהיה תלויה בצרכים ובמטרות הספציפיות של היקב המדובר, כמו גם בפילוסופיה ובגישה האישית שלהם לייצור יין.

הכורם

לכורם יש תפקיד מכריע בייצור היין. האחריות העיקרית שלו היא לטפח ולנהל את הכרמים, תוך הקפדה על גידול הענבים בתנאים מיטביים להפקת יין באיכות גבוהה. חלק מהמשימות המרכזיות שעליהן עשוי להיות אחראי כורם, כוללות ניהול כרם. זה כולל מהכנת קרקע והשקיה דרך גיזום והכשרת הגפנים, ועד ניהול מזיקים ומחלות. על הכורם לדאוג לכך שהגפנים יהיו בריאות ופרודוקטיביות, ושיגדלו בצורה שתמקסם את איכות ותפוקת הענבים.

גם בבחירת זני הענבים הכורם חייב לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם היינן, כדי לבחור את זני הענבים המתאימים ביותר לשטח ולאקלים של הכרם. הם עשויים גם לבחור שיבוטים ספציפיים של ענבים, או ענבים בעלי שורשים המותאמים טוב יותר לתנאים המקומיים.

כל נושא ניהול הבציר הוא באחריות הכורם, שאחראי לקבוע מתי הענבים מוכנים לבציר על סמך גורמים כמו תכולת סוכר, חומציות והתפתחות הטעם. כמו כן, עליו לוודא שהענבים נבצרו בזמן הנכון, וכי יטופלו בזהירות כדי למנוע נזק או זיהום. בתחום בקרת איכות, הכורם אחראי לוודא שהענבים עומדים בתקני האיכות הרצויים ליקב. זה עשוי לכלול ניטור ההרכב הכימי של הענבים, כמו גם ביצוע הערכות תחושתיות כדי להעריך את הטעם, הארומה ומאפיינים אחרים שלהם. בסופו של דבר, תפקידו של הכורם הוא קריטי לייצור יין איכותי. ניהול קפדני של הכרם והקפדה על גידול הענבים בתנאים מיטביים, מסייעים להבטיח שליינן יהיו חומרי הגלם הטובים ביותר לעבוד איתם, ושהתוצר הסופי יהיה באיכות הגבוהה ביותר.

AI בכרמים וביקבים

בשנים הקרובות יהיה מאוד קשה להתעלם מכל מה שהבינה המלאכותית מציעה. בשפה המקצועית קוראים לזה אינטליגנציה טכנולוגית ביקבים, ומתייחסים לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות לאיסוף וניתוח נתונים לאורך תהליך ייצור היין. זה יכול לכלול הכול, החל ממערכות ניטור מבוססות חיישנים העוקבות אחר טמפרטורה, לחות וגורמים סביבתיים אחרים ביקב, ועד תוכנות המסייעות לייננים לנתח נתונים על איכות הענבים, שיעורי התסיסה וההרכב הכימי של היין. מטרת המודיעין הטכנולוגי ביקבים היא לספק לייננים נתונים ותובנות בזמן אמת, שיוכלו לעזור להם לקבל החלטות מושכלות יותר לגבי כל היבט של תהליך ייצור היין. ייננים יכולים להבין טוב יותר כיצד משתנים שונים משפיעים על איכות ואופי היין שלהם, ולבצע התאמות לפי הצורך כדי לייצר את המוצר הטוב ביותר האפשרי.

כמה דוגמאות לטכנולוגיות המשמשות ביקבים לאיסוף וניתוח נתונים

חיישנים אוטומטיים המנטרים טמפרטורה, לחות ושאר גורמים סביבתיים ביקב.

תוכנות המנתחות נתונים על איכות הענבים, שיעורי התסיסה והיבטים אחרים של תהליך ייצור היין.

אלגוריתמים של למידת מכונה שיכולים לחזות את ההשפעה של משתנים שונים על המוצר הסופי.

מערכות רובוטיקה ואוטומציה שיכולות לייעל היבטים שונים של תהליך ייצור היין, ממיון ענבים ועד ביקבוק.

בסך הכול, אינטליגנציה טכנולוגית הופכת ליותר ויותר חשובה ביקבים ברחבי העולם, מפני שיצרני יין מבקשים לייצר יינות באיכות גבוהה, השומרים על עקביות משנה לשנה, ובמקביל להקדים את הטרנדים וההעדפות הצרכניות.

האם בינה מלאכותית יכולה "לטעום" יין?

בעוד שבינה מלאכותית (AI) יכולה לנתח ולסווג נתונים על יין, כמו הרכבו הכימי, פרופיל הטעמים והארומה שלו, עדיין לא הגענו למצב שבינה מלאכותית יכולה באמת "לטעום" יין כמו שבני אדם עושים, ולקבוע אם יין זה ראוי או לא.

טעימת יין היא תהליך מורכב, הכולל לא רק זיהוי של טעמים וריחות, אלא גם שילוב של מידע חושי עם תהליכים רגשיים וקוגניטיביים כמו זיכרון, ציפייה וקשב. זה מקשה על יצירת מערכת AI שיכולה לשחזר במדויק את החוויה האנושית של טעימה והערכת יין. עם זאת, AI נמצאת בשימוש בדרכים שונות בתעשיית היין. לדוגמה, מערכות המופעלות על ידי בינה מלאכותית יכולות לנתח מערכי נתונים גדולים של מידע חושי והעדפות צרכנים כדי לזהות דפוסים ומגמות, מה שיכול לעזור ליקבים לקבל החלטות טובות יותר לגבי גידול ענבים, טכניקות ייצור יין ואסטרטגיות שיווקיות.

בסך הכול, בעוד שבינה מלאכותית אולי עדיין לא מסוגלת "לטעום" יין באופן שבני אדם עושים, זה עדיין כלי רב ערך עבור יקבים המחפשים לשפר את התהליכים שלהם וליצור יינות טובים יותר.

בינה מלאכותית ככלי עזר לשיווק

כן, ניתן להשתמש בבינה מלאכותית (AI) לנתח העדפות יין אצל צרכנים. על ידי איסוף נתונים ועל התנהגות צרכנים, כגון היסטוריית רכישות, ביקורות מקוונות ופעילות במדיה חברתית, מערכות בינה מלאכותית יכולות לזהות דפוסים ומגמות בהעדפות הצרכנים, ולעזור ליקבים להתאים את המוצרים והאסטרטגיות השיווקיות שלהם כדי לענות טוב יותר על הצרכים והציפיות של הלקוחות שלהם.

לדוגמה, ניתן להשתמש בבינה מלאכותית ליצירת המלצות מותאמות אישית לצרכנים על סמך העדפותיהם האישיות והתנהגות הרכישה בעבר. על ידי ניתוח נתונים על גורמים כמו פרופיל הטעם, זני הענבים ונקודת המחיר, AI יכולה לזהות יינות שסביר שימשכו כל צרכן בודד, ולהמליץ עליהם בהתאם.

באופן דומה, ניתן להשתמש בבינה מלאכותית לניתוח ביקורות מקוונות ופעילות מדיה חברתית כדי לקבל תובנות לגבי סנטימנטים (תחושות חיוביות ושליליות), והעדפות צרכנים. על ידי מעקב אחר מילות מפתח וניתוח סנטימנטים, בינה מלאכותית יכולה לזהות מגמות מתפתחות והעדפות צרכנים, מה שיכול לעזור ליקבים להישאר בקדמת העקומה, ולפתח מוצרים העונים על הדרישות המשתנות של השוק.

בסך הכול, בינה מלאכותית יכולה להוות כלי רב ערך עבור יקבים המחפשים להבין טוב יותר את העדפות הלקוחות שלהם, ולענות להן על ידי מתן תובנות והמלצות שיעזרו להם לקבל החלטות טובות יותר לגבי כל דבר, החל מפיתוח מוצרים ועד אסטרטגיות שיווק ומכירה.

הכורם היינן ואיש השיווק – כולם צריכים את כולם

לסיכום: הכורם, היינן, איש השיווק – כולם בסופו של דבר אחראים על המשך תפקודו של היקב. מי יותר חשוב, זו שאלה פילוסופית – לעשות יין זו אומנות, למכור יין זה מקצוע. בשלב זה כולם צריכים את כולם. אבל העתיד מבהיר לנו ובגדול, שהמכונות והבינה המלאכותית נוגסות עוד ועוד בכול התחומים. אז מה צופן העתיד? את זה העתיד יגיד.

שנה מאוד פורייה בכרם של יקב אדם

בתמונה ורדים בכרם של יקב אדם ברמת צבאים מול גבעת המורה, שבעבר הרחוק הייתה הר געש. יש האומרים שוורדים הם סמן מקדים למזיקים ופגעים בכרם. אחרים אומרים שהיום כבר אינם נחוצים בתפקיד זה. בכול מקרה הם כל כך יפים.

אורנה לב הייננית אומרת: "סיימנו דילול שריגים בכל שבעת הזנים שלנו, חלק מוקדם יותר וחלק מאוחר יותר בזנים עם ניבה גדולה. הכרם שלנו מקדים מאוד. יותר מ-90% מהגפנים כבר עם אשכולות יפים. עכשיו רק שמירה ולקוות שלא יהיו אירועי קיצון. נראה שהשנה מאוד פורייה".

יונתן לבני מבקר בבר היין אנוטקה: טעימת יינות פלסטינאים בעיר העתיקה

מתחת למנזר סן סלוודור בעיר העתיקה בירושלים, בעומק האדמה, התגלה יקב ענק. האב הפרנציסקני אלברטו גילה לפני מספר שנים, מעבר לדלת נעולה, חלל קטן ומאחוריו עוד מקום ריק נעול, שאחרי שנפרץ התגלה בו גרם מדרגות ארוך. המדרגות הובילו לחלל ענק עוד יותר, שבו נתגלה לתדהמתו שטח גדול ובו כ-100 לא טעיתי, 100 חביות ענק ובקבוקים ענקיים מזכוכית ירוקה. המקום המיוחד הזה, אבד משום מה לפני כ-200 שנה. זה היה ככל הידוע יקב שסיפק יין לאוכלוסייה הנוצרית שגרה בארץ ישראל.

על פי מחקרים שנעשו באזורנו, נראה כי תחת השלטון העותמאני התקיימה בארץ ישראל תעשייה זעירה של יינות, בעיקר במרתפים של בתים פרטיים, בהם הוכן יין שנמכר לאוכלוסייה המקומית;  וכל זה תוך איסור למכור יין למוסלמים, למרות שהאכיפה של החוק לא הייתה קפדנית, וברור שגם חלק מאוכלוסייה זו מצא דרכים ליהנות מהיינות שיוצרו כאן.

ומה קורה היום בעולם הפלסטינאי שמסביבנו? לא אחת טענתי כי אילו המוסלמים היו שותים יין, היינו כבר מנהלים משא ומתן לשלום, ואולי היה כבר שורר שלום באזור כי "יין מקרב בין רחוקים". אני מזדהה עם הרעיון שהעובדה שמוסלמים אינם שותים, וודאי לא מייצרים יין, מונעת לפחות התקרבות בין הצדדים.

בביקור בעיר העתיקה בירושלים הגעתי ברובע הנוצרי לבר קטן ונחמד בשם 'אנוטקה', השוכן ברחוב הנוצרים 18 ומוכר יינות של יצרנים פלסטינאים בשטחים, וגם של יקבים בבעלות נוצרים ישראלים – בהם גם יקב מוני הכשר.

לאחר שבדקתי את היינות הנמכרים באנוטקה, ניסיתי גם להגיע אל יצרני היין שיינותיהם נמכרים בבר, וגיליתי כי זו אינה משימה קלה כלל ועיקר. חלק מהייננים אינם עונים לטלפון, אחרים אינם רוצים לשתף פעולה, לפחות בעניין מחיר היינות. גיליתי גם כי קשה להשיג את היינות בחנויות יין בארץ, וכי במרבית המסעדות בישראל בדרך כלל לא תמצאו אותם.

יוצא דופן הוא השף יוסי שטרית, שבמסעדת 'היבה' שלו בדרך מנחם בגין בתל אביב, תוכלו למצוא למשל יין מיקב 'דומיין קסיס' של אדם קסיס – מי שהיה היינן של יקב מנזר לטרון, והיום מייצר יינות ביקב משלו בביר זית.

מהבדיקה שערכתי ברור כי לא קל למכור יין פלסטינאי בישראל – יין לא כשר המיוצר על ידי נוצרים, אינו בדיוק "האהבה" הגדולה לקהל הישראלי.

באשר למחירי היינות ששתיתי, המחירים שאני מציין כאן נכונים "בערבון מוגבל" בלבד, מאחר שאלו הם המחירים בבר אנוטקה, ובוודאי שביקבים מחיריהם נמוכים יותר. חלק מהייננים איתם דיברתי הציעו להתקשר איתם בטלפון או דרך אתרי האינטרנט, ולהזמין יין שיגיע אליכם הביתה גם אם מקורו בשטחים.

יקב טייבה

רבים מכירים את 'בירה טייבה' המיוצרת בכפר הנוצרי טייבה שמשקיף על יריחו, במבשלת בירה שהוקמה על ידי נדים חורי, יצרן גדול של בירה שהחל לייצר יינות בשנת 2015 ביקב טייבה.

טעמתי את קברנה נדים 2020 – עשוי מענבי קברנה סוביניון שמגיעים ליקב מהעיר הפלסטינית החדשה רואבי, וכן מטייבה וביר זית. היין שהה בחבית 6 חודשים. קברנה סוביניון מצוין, מאוד אופייני בטעמיו לזן שהוא מייצג.

אחר כך נמזג לי יין סירה נדים 2021 מאותה סדרה. לא הצלחתי לברר כיצד הוא נעשה. הסירה היה בטעמי פירות שחורים, עם מתיקות רבה מדי לטעמי. היינות נמכרו באנוטקה תמורת 110 ₪ לבקבוק.

יקב קסיס –Domaine Kassis   

כאמור היינן הוא אדם קסיס, שבמשך שנים היה היינן של מנזר לטרון. אדם שלמד ייננות בצ'ילי שב לאזור לפני שנים, ומייצר עתה יין בכפר ביר זית צפונית לרמאללה, כ- 4 ק"מ צפונית לבית אל. ליקב אין אתר אינטרנט, אבל ניתן לקרוא עליו בפייסבוק.

שתיתי בלנד קברנה סוביניון מרלו 2021  – היין שהה שנה במיכלי נירוסטה, ללא כל חבית, ואף על פי כן יש בו משהו מאוד ייחודי. בניגוד לבלנד של שני זנים לא קלים, הוא קל ונעים לשתייה, עם הרבה טעמים של פירות אדומים בהירים, ועדינות מרובה. מחירו באנוטקה 85 ₪.

שתיתי גם רוזה 2020 של קסיס מענבי גרנאש – יין קליל ששהה מעט מאוד זמן על הקליפות, והוא רוזה נעים לאוהבי רוזה. המחיר 65 ₪.

את הטעימה של יינות היקב סיימתי עם יין דבוקי ג'נדלי שאיני יודע את שנת ייצורו אך הוא היה הפתעת הטעימה.  עשוי מ-60% ענבי דבוקי ו-40% ענבי ג'נדלי, שני זני ענבי מאכל מקומיים. גם בישראל עושים מהם יינות, אבל מכול זן בנפרד. אבי פלדשטין, למשל, עושה יין מענבי דבוקי, יקב רקנאטי פעיל גם כן בתחום יינות מענבי מאכל שמגיעים אליו מבית לחם, ויקבים ישראלים נוספים מחפשים זנים עתיקים מהאזור על מנת לעשות מהם יין מקומי.

אני מודה שאף אחד מהזנים הפלסטינאים-ישראלים (בחרו במינוח המתאים לכם), לא מוצא חן לטעמי, אבל זה טעם אישי ואני מבין את הצורך לחפש משהו מקומי.

היין הראשון שאהבתי מזנים מקומיים הוא הדבוקי ג'נדלי של דומיין קסיס. בלנד נעים וקליל לחך, עם הרבה טעמים של עשבי בר מקומיים ורעננות נעימה בפה. לדעתי חייבים לנסות אותו כדי להכיר שני זנים מקומיים, שהשילוב שלהם יצר יין מצוין. המחיר באנוטקה 80 ₪.

בבר ישנם גם יינות של יקבים נוצריים פלסטינאים-ישראלים אחרים להם התייחסתי בכתבות קודמות, כמו יקב ג'וליה ממעיליא שבגליל, יקב אשקר, וכן יינות של יקב פילוקליה ויקב כרמיזן, שניהם מאזור בית לחם.

תודה לצביקה אמיתי מ'נחמת שותים' על ההפניה ל'אנוטקה'

אמנון פאר בהשקת וויסקי Redbreast 12 בישראל

באולם גג העיר שבגן העיר בתל אביב, הושק על ידי חטיבת האלכוהול בטמפו וויסקי אירי Redbreast 12 Single Pot Stil  – וויסקי פרמיום מעוטר בפרסים ברחבי העולם.

רני כהן, המנהל המקצועי של חטיבת האלכוהול בטמפו, הנחה את הטעימה כדרכו בחן, נעימות ומקצועיות, וסיפר על ההיסטוריה של המותג האירי Redbreast שהתחילה בראשית שנות העשרים של המאה הקודמת כשחברת סחר מהגדולות בבריטניה, גילביס, התחילה לשווק את מותגי הוויסקי של ג'יימסון. מותג Redbreast נקרא על שם הציפור הלאומית הבלתי רשמית של בריטניה, בעלת החזה האדמדם. את השם העניק יושב ראש החברה, שהיה צפר והוקסם  מציפור זאת.

וויסקי Redbreast 12  שנוצר על ידי המאסטר בלנדר בילי לייטון במזקקת מידלטון שבמחוז קורק, עשוי משעורה מונבטת (לתת) וגם בכזו שאינה מונבטת, אשר מקנה לוויסקי טעם מיוחד ומתובל. הוויסקי מזוקק שלוש פעמים בדודי זיקוק מסורתיים, ומיושן לתקופת מינימום של 12 שנים בחביות ברבן ושרי. התוצאה: וויסקי ארומטי 40% אלכוהול, מרקם קרמי מתקתק ופירותי. באף תבלינים אקזוטיים, שרי ופירות יער. בחך מעט חריפות ועקצוץ מעודן. הסיומת ארוכה ומתובלת, טעם עשיר ומאוזן  עם השפעת שרי ייחודית, שמדגישה את מורכבות הטעם של סינגל פוט סטיל וויסקי. טעים ומהנה, אהבתי. המחיר 280 ₪.

משהו בנימה אישית ונוסטלגית: האירוע התקיים בגג העיר שבגן העיר, במקום שהיה פעם מועדון "הסליק" המיתולוגי, ממנו שידרתי במשך שנים בימי חמישי מחצות את תוכניתי "לילה חי" בקול ישראל בתחילת שנות ה-90. להיות שם אחרי כל כך הרבה שנים עם וויסקי משובח, מה צריך יותר?

מִשֶּׁלָּנוּ – איש השיווק אייל פרנקו יוצא עם יינות ראשונים משלו

רני רוגל: אייל פרנקו ותיק בענף היין משנת 2005, ומילא תפקידי מכירות, ניהול ושיווק ביקבים רמת הגולן, הרי  גליל ודלתון. ביקב הרי גליל מילא קרוב ל-8 שנים תפקידים בכירים בהם הוביל תהליך מיתוג מחדש, שיתוף פעולה עם נספרסו ומיזם יין ישירות מהחבית במסעדות, שכפי שהוא אומר "כנראה הקדים את זמנו".

היום אייל עצמאי ובעלים של סטודיו לשיווק יין בו הוא מלווה יקבים ויבואנים בכל תחומי השיווק, עם התמחות ממוקדת ביין. הליווי כולל ניהול אסטרטגיה שיווקית, ניהול מועדון חברים, ניהול אתר אינטרנט, מדיה חברתית, מיתוג ושיתופי פעולה. בין היקבים אותם הוא מלווה – אדיר, לה פורה בלאנש, צפרירים, סקוריה, טרה נובה, יעקב אוריה ופרמיום ווין.

כאדם רב פעלים, אייל הוא גם הבעלים של מיזם WINECASE – יין בהתאמה אישית, כלומר מארזים, סדנאות וסיורים לפרטיים ולחברות. כל הפרטים כאן.

אם לא די בזה, עתה הוא מוציא לשוק את סדרת יינות מִשֶּׁלָּנוּ, כשבייצור הראשון שלושה יינות: לבן, רוזה ואדום. היינות כשרים ויוצרו ביקב כמיסה בגליל העליון. אייל בחר בו לייצר את היינות הראשונים, והוא אומר כי בהמשך הפרויקט ינדוד ליקבים כשרים נוספים בארץ ובעולם.

"לאחר כשני עשורים בעולם היין, למדתי להבחין ולזהות את אופיו של יין טעים הראוי להערכה. יין טוב הוא הרמוניה, חיבור של ניחוחות וטעמים המשתלבים לזמן, מקום ובחירה קפדנית של חומר הגלם", דברי אייל פרנקו. "כשהגיעה ההחלטה לייצר יין בתווית פרטית, ניגשתי למלאכת החיפוש לא כיינן, אלא כאיש שיווק שחי ונושם יין – שמכיר את הקהל, נחשף אליו באין ספור מפגשים, ויודע את מלאכת ההתאמה האישית. משם יצאתי למסע טעימות מרתק למציאת היין – מִשֶּׁלָּנוּ".

שלושת יינות מִשֶּׁלָּנוּ הם לבן יבש 2021 – 100% ענבי שרדונה גליל עליון, רוזה יבש 2021 – 100% ענבי גרנאש נואר שגדלו בדרום רמת הגולן ונבצרו ידנית, ואדום יבש 2020 – בלנד גלילי מענבי קברנה סוביניון מכרם דישון, ומרלו מכרם בן זימרה. היינות כשרים.

ועוד משהו מאייל על שם היינות: "השם מִשֶּׁלָּנוּ הגיע לאחר מסע של חיפוש יין שנבחר בקפידה, ומתאים לחגיגה של הרגעים היפים בחיים עם האנשים הקרובים לנו – משפחה וחברים. השם מעביר את האני מאמין שלי לגבי יין – חיבור הרמוני של ניחוחות וטעמים המשתלבים לזמן, מקום, אנשים, סיפור, תהליך וחומר גלם. כל זה ביחד הוליד את מִשֶּׁלָּנוּ".

מחיר בקבוק 120 ₪. להשיג באתר. אייל פרנקו, 054-6700992

14-15.6.23: חגיגת יינות קיץ בפסטיבל white של איש הענבים במרינה הרצליה

הקיץ מגיע, ופסטיבל היינות white של איש הענבים חוזר למרינה בהרצליה. בימים רביעי וחמישי, 14-15.6.23 בין השעות 18:00-23:00 תתקיים כאן חגיגה של יינות לבנים, סמוקים ומבעבעים בשילוב עם הים והבריזה.

זו השנה ה-15 שבה מתקיים הפסטיבל ביוזמת החברה העירונית לפיתוח תיירות בהרצליה, ובהפקת איש הענבים של חיים גן. יהיו כאן יקבים ישראלים עם יינותיהם, וגם יבואנים שיציגו ויטעימו את יינותיהם.

רשות הדיבור לחיים גן – איש הענבים: ״צריכת היינות הלבנים בארץ נמצאת בנסיקה, וכבר מעל עשור שהצרכנים מצביעים בגביעי היין שמתמלאים ביינות התואמים את האקלים והקולינריה המקומית. פסטיבל white מקדם את תרבות היינות, ומזמין להגיע לטעום ולבחור את היינות שלכם לקיץ הקרוב״.

מחירי כרטיסים: 99 ₪ לאדם במכירה מוקדמת או 120 ₪ לאדם בקופות הכניסה לאירוע. המחיר כולל טעימה חופשית של כל יינות הפסטיבל וגביע יין במתנה. לתושבי הרצליה ועוגני המרינה בהרצליה מחירים מוזלים.

רכישת כרטיסים באתר הפסטיבל, ב-WhatsApp או 03-5180533