יונתן לבני מבקר בברי יין בירושלים

זה שירושלים היא עיר קשה אינו ענין חדש. גם העובדה שהרבה חילונים עוזבים אותה אינה ידיעה חדשה ומרעישה. כשאני נשאל אם אני גר בירושלים, אני תמיד משיב כי אכן אני ירושלמי, אך ביום חמישי בשעה 14:00 אני נמצא במקום היפה ביותר בירושלים: הכביש לתל אביב.

עובדה נוספת ומוכרת בקשר לבירת ישראל, היא שיש בה הרבה מאוד סטודנטים, שרבים מהם מגיעים מכל חלקי הארץ וגם מהמרכז, הלומדים באוניברסיטה העברית או בבצלאל – האקדמיה  לאומנות ועיצוב . ברור שכאשר בסטודנטים עסקינן, צריך לחשוב גם על מקומות בילוי, בעיקר בערבים, בהם הם יכולים לבלות.  אבל מה עושים כשצריך להישאר בירושלים גם בשישבת? עובדה נוספת, שאינה צריכה עוד הוכחה, היא שבתל אביב ניתן לספור בשתי ידיים את המקומות הסגורים בשבת וגם כשרים, ובירושלים ההיפך הוא הנכון. החלטתי לכן לבדוק כמה ברי יין בעיר הבירה מהווים מקומות בילוי בערבים – כולל שישי ושבת.

ציפור קטנה לחשה לי שעלי לבדוק בראש וראשונה את הבר המצוי שלושה בתים מדירתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ברחוב עזה שבשכונת רחביה. הגעתי לבר העונה לשם 'וויינו Vino' ברחוב עזה 43. כשהגעתי לבר הקטנטן והאפל, שיש בו מעט מאוד מקומות ישיבה, וסיפרתי לברמנית שאני עומד לכתוב על הבר בו אני מבקר מדי פעם, נתקלתי בכתף קרה, בלשון המעטה. בעל הבית, אסף פוליאקין, הודיע לי בשיחת טלפון איתו, כי הוא מבקש להיות מתחת לרדאר ואינו מעונין בשום פרסום או כתבה. "זה מקום פרטי", הוא טען, "ואינך רשאי לכתוב על המקום אם אני כבעלים אוסר על הפרסום".

אז מכיוון שמדובר, מובן מאליו, במקום ציבורי, הנה התרשמותי מהבר: בר היין וויינו פועל כבר שבע שנים, ופתוח יום יום, כולל שישי שבת, משעה 17:00 עד אחרון השוהים. המקום פופולרי ביותר, בעיקר החל מ-20:00 עד השעות הקטנות של הלילה. מהתרשמותי, רוב המבלים בו הם סטודנטים צעירים, שמגיעים למקום לא בגלל היותו קרוב לדירתו ראש הממשלה, אלא בזכות מהותו והיותו פשוט ביותר; בר קטן, עם מספר מקומות ישיבה בתוכו ועוד מספר מקומות בחוץ, ואף על פי כן הוא מפוצץ ממבקרים המגיעים אליו בכל ערב. אין בו תפריט יינות, והוא מגיש בדרך כלל יינות לא ישראלים בבקבוקים שלמים או בכוסות.

שאלתי מדוע אין רשימה של היינות המוגשים, והתשובה שקיבלתי היא שהיינות מתחלפים מדי פעם, ולכן אין טעם לרשום אותם. הבקבוקים של יינות ישראלים בהם נתקלתי הפעם, היו בין היתר "לה וי לבן" של יקב קסטל – 155 ₪ לבקבוק (75 ₪ בחנויות יין), ויין לבן של  יקב דלתון "שבדיוק נגמר לנו". באדומים הפטיט קסטל, של יקב קסטל,  גם כן 155 ₪ בבר (125 ₪ בחנויות היין).  "לפעמים אנו פותחים את הבקבוקים ומוכרים כוסות בודדות", הוסבר לי. מחיר כוס יין כ-34 ₪. בעיקר מוכרים בוויינו כוסות יין מחבית המשמשת כיין הבית של הבר; יין שמיוצר ביקב איילון בישוב שעלבים שבמועצה האזורית גזר.

רשימת הנשנושים במקום כוללת טוסטים, כריכים וברוסקטות,  ומרק מתחלף בחורף במחירים עממיים. גיליתי גם שבין המנות המוגשות כאן יש גם מנה של "בשר לבן", כפי שקראו פעם לבשר מהחיה האסורה, אך היא אינה מופיעה בתפריט הכתוב.

במעלה רחוב עזה, ליד מסעדת 'קפה יהושע', מעוז של מסעדות לא כשרות בבירה, ישנו בר יין נוסף של בעלי וויינו ברחוב עזה 28, העונה לשם 'ראש'. גם בר זה פתוח כל השבוע מ-17:00 עד אחרון המבקרים, ואם כי נמכר בו מעט יין הוא מלא במבקרים. אומנם העיקר בו אינם היינות אלא  מעל 70 סוגי וויסקי, במחירים הנעים בין 70 ₪ עד 200 ₪ כל כוס. מנהל הבר הסביר לי כי "בדרך כלל אין לנו יינות ישראלים,  אלא קצת מהיינות הנמכרים בוויינו".

אך אל דאגה. במרחק מטרים ספורים מ'ראש' יש בר יין חביב ומטופח העונה לשם 'בר יין' ותו לא. "מדוע זה שמו?" שאלתי שניים מבעליו, ניר ודניאל בהרל. "כי זה בר היין הראשון ברחוב עזה" השיבו לי. בר היין שייך לקבוצת האוכל 'טלביה', בעלי מסעדות לא כשרות כמו 'אליבי', 'טלביה פרינג" ואחרות בבירה. גם בר יין פתוח בין השעות 17:00 עד אחרון האורחים, ובימי שישי ושבת מ-12:00 בצהרים עד אחרון המבלים. זהו בר גדול, מטופח ומושקע, ודניאל בהרל הוא הסומלייה שלו.

לא הרבה יינות ישראלים נמזגים בו. אחד מהם הוא 'שרדונה הילה' של 'יקב אפוד' מהר ברכה, הנמכר בחנויות בפחות מ-65 ₪ לבקבוק. בבר יין הוא נמכר ב-205 ₪ לבקבוק (מזכיר לכם: 65 ₪ בחנות). "את רוב היין, כ-85%, אנחנו מוכרים בכוסות", מסביר לי דניאל. "אנחנו מבקשים להנגיש יין לכולם, וכוס השרדונה של יקב אפוד נמכרת ב-24 ₪". יינות ישראלים נוספים בבר היין הם, בין היתר, קברנה סוביניון של 'רקנאטי', 160 ₪ לבקבוק (60 ₪ בחנות) ו-42 ₪ לכוס. רוב היינות בבר הם מאיטליה, צרפת, ספרד, פורטוגל וצ'ילי. יש גם תפריט אוכל המלווה את היינות, הכולל סלטים, פאניני, נקניקים וגבינות, וגם מנה של "פרושוטו" שרשומה על גבי לוח במקום, אך אינה מופיעה בתפריט הכתוב.

משם המשכתי לכיוון מרכז ירושלים, לא הרחק ממשרדי, בהצטלבות רחוב המלך ג'ורג' ומדרחוב בן יהודה. ברחוב המלך ג'ורג' 21 הוקם לפני זמן לא רב מלון  שנקרא Stay Inn, בעיקר מלון של תרמילאים. את הלובי הגדול של המלון הפכו בחודש ספטמבר שעבר לבר-מסעדה בשם 'מרגו' – שהיכה אותי בתדהמה, בלשון המעטה: בר  מסעדה ענק, חדש, מלא יינות, המנוהל ביד רמה על ידי שירה כוכבי, צעירה שסיימה את שירותה הצבאי לפני זמן קצר. בהיותה בתו של יובל כוכבי, הבעלים של 'מסעדת ג'ורג'י' האייקונית ברחוב הלל במרכז העיר, היא כנראה יודעת לנהל מסעדה ממה שלמדה בבית אבא.

הבר פתוח כל השבוע מ-18:00 עד השעות הקטנות של הלילה. בשישי סגור, אך בשבת נפתח עם צאת השבת. הכשרות במקום היא 'תעודת הודעה' של רבנות צהר, שאסור לה להשתמש במילה "כשר" , השמורה על פי חוק לרבנות הראשית בישראל בלבד.

כמות היינות הישראלים בבר מרתקת אף היא: כ-23 יינות לבנים של מיטב היקבים בישראל, בין היתר כישור, ננה, דלתון, לוריא, ויתקין, ברבדו ועוד ועוד, וכ-30 יינות אדומים – גם הם של מיטב יקבי ישראל. גם 8 יינות רוזה ישראלים מככבים בתפריט היינות.  מחירי בקבוקי היינות נעים בין  130 ₪ לבקבוק 'מסע ישראלי' של יקב ויתקין (70 ₪ בחנות), לקופאז' של  יקב ברבדו – 198 ₪ (100 ₪ בחנות), או רזיאל של יקב קסטל – 239 ₪ (150 ₪ בחנות).  את היינות מוכרים גם בכוסות, ומחיריהם בטווח של 35-49 ₪ לכוס.

תפריט הבר עשיר ומגוון, אם כי אין בו בשר אלא רק מאכלים חלביים ודגים, במחירים שרובם נעים סביב 60 ₪ למנה. לא להחמיץ. התאהבתי בבר יין זה – מקום מדליק ומיוחד.

זאב דוניה מסוסון ים על ליידיס שנין בנות 17 והטרקטור ששקע בבוץ

רני רוגל: פוסט פייסבוק של זאב דוניה – בעלים של יקב סוסון ים במושב בר גיורא בהרי ירושלים עם אורלי רעייתו, כורם ויינן, היה קצר ביותר וחידתי באותה מידה: "מסתבר שלא רק אני מזדקן. ליידיס שנין בנות 17". הסתקרנתי וביקשתי מזאב הרחבות, וכך השיב:

"רני רוגל ביקש שאכתוב. אני מנחש שהוא מצפה לטקסט מסוג מסוים: משהו נעים, הוליסטי, אופטימי. זה לא מה שייכתב כאן. ויתכן מאוד שלא יפורסם. זה בסדר. אולי גם אני לא הייתי מפרסם.

אלה העובדות: לפני שבוע, אחרי שהייה של כארבעה עשר יום על האי (איקריה ביוון – Ikaria) ירדתי לכרם, לראות מה מצב הלבלוב. צילמתי את מה שראיתי, ואמרתי לעצמי שהגיע הזמן לרסס את השנין בלאן. ואז חזר החורף. ירדו גשמים עזים (כ-100 מ"מ באזור לפי דיווחי השירות המטאורולוגי). כמות מים גדולה חדרה לאדמה. זה טוב לגפנים, אבל גם "טוב" לפטרייה מסוימת שגורמת למחלה קלאסית אצל גפנים. המחלה נקראת כשותית בעברית, Downey mildew באנגלית. הצורך לרסס בהקדם הפך אקוטי.

אז ככה זה קרה: אדר ואני רתמנו את המרסס לטרקטור, מילאנו מים וחומר ריסוס (אורגני) וירדנו לכרם. באמצע השורה הראשונה הטרקטור שקע בבוץ. זה לא קרה קודם. מעולם. במשך שבע וחצי שעות נאבקנו לחלץ את הטרקטור. עשינו כל מה שאפשר: חפרנו, הנחנו קרשים, בוססנו בבוץ…

אי אפשר היה להביא טרקטור גדול שיחלץ את הקובוטה הקטן מפאת רוחבן הצר של השורות. ככה זה. Shit happens. מילים כאלה ואחרות, כל החוכמות המצויות אצל הבריות, כולן מוכרות וידועות.

כולל אותו סיפור שאורי זוהר סיפר בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים. הסיפור על הציפור החלשה שצונחת בסופו של דבר על השלג וגוססת. ואז מגיעה פרה, מחרבנת עליה, והחום משיב את הציפור לאיתנה. היא מתחילה לשיר, ואז מגיע שועל או תן ואוכל אותה.

יש 3 מוסרי השכל בסיפור הזה: לא כל מי שמחרבן עליך עושה לך רע. לא כל מי שמוציא אותך מהחרא עושה לך טוב. בכל מקרה כשאתה בחרא – אל תשיר.

להלן חלק זעיר ממה שעבר לי בראש במהלך שבע וחצי השעות, עד שחילצנו את הקובוטה.

אורלי שירדה להביא לנו כל מיני דברים, בוססה אף היא בבוץ, יחפה. הסתכלתי בכפות רגליה החומות ואמרתי לעצמי: הנה תמונת הטרואר של בר גיורא. אבל זה לא נגמר שם.

מי שידבר איתי על טרואר וטאנינים, ומורדות מזרחיים או צפוניים, וכל יתר הביטויים האהובים על בוגרי קורסי יין למיניהם – "שיזהרו". התגובה עלולה להיות מטר גושי בוץ נוטפי טאנינים וטרואר של הרי ירושלים, עם חותמת של אפלסיון מטה יהודה".

ענבי שנין בלאן חזרו לבקבוקי היין בארץ לפני 15 שנה. כותב שורות אלה היה חלק מהתהליך הנ"ל. היינות ג'ימס ו- WILD CHENIN הם חלק מהרפרטואר הקבוע של יקב סוסון ים.

יוסי נאור מציע יינות שיתאימו למנגל שלכם

ליום העצמאות אני ממליץ כמובן על יינות ישראלים ומפרגן ליקבים הישראלים המובילים, המבטיחים, ויקבי הבוטיק.

איך יודעים איזה יין להתאים לבשר שאתם שמים על האש? הכלל הנפוץ כיום בהתאמת היין, הוא כלל ההשלמה. נסו להשלים את מנת הבשר שעל המנגל ביין שלא יאפיל על טעמי הבשר, אלא רק ישלים אותו לכדי חגיגה. או במילים אחרות: להעצים את טעם הבשר אך לא לקחת ממנו את כל תשומת הלב. כמו בזוגיות טובה, אם האחד משתלט על השני, שני הצדדים מפסידים…

באירועים רבי משתתפים רצוי מאוד לדאוג למגוון. לכן גם יין לבן ורוזה בהחלט מומלצים, במיוחד כשהאירוע בצהרים וחם בחוץ. חשוב לקרר היטב את היינות הלבנים והרוזה לפני הארוחה. הדבר הכי חשוב בסופו של דבר הוא: שתו מה שאתם אוהבים וטעים לכם.

הנה מספר יינות שיתאימו ללוות את המנגל ויקנו לכם עצמאות:        

לדגים

יקב מוני – רוזה קלאדוק 2022: צבע ורוד בהיר, ארומות של פרי ופרחים. חומציות נעימה וטעמי פרי טרי מובילים לסיומת מהנה ואלגנטית. רוזה נהדר. המחיר 59 ₪.

יקב דלתון – פומה בלאן 2022: יין לבן בעל טעם מעושן עדין, המתקבל מהתיישנות בחביות. ארומטי, פירותי, מרענן ומאוזן. מדויק ואלגנטי. קליל, נגיש וכיפי. המחיר 65 ₪.

לעוף-פרגיות

יקב הרי גליל – גוורצטרמינר 2022: יין חצי יבש עם מתיקות עדינה, לא מתוק מדי. ריחות עוצמתיים, גוף בינוני, סיומת מבושמת וארוכה. טעים ומהנה, לשתות עוד ועוד. המחיר 70 ₪.

יקב ברבדו – שרדונה 2022: מאוזן, נעים וטעים. בשל, פירותי ומינרלי. מורכב, מצוין ומהנה. בעל אופי, איכותי. המחיר 90 ₪.

נקניקיות

יקב עמק האלה – אלה אדום 2021: 55% קברנה סוביניון 25% קברנה פרנק, 20% פטיט סירה. טעמים נפלאים, מורכבות מצוינת וסיומת נעימה. יין מאוזן, מרוכז, עוצמתי ואלגנטי. המחיר 69 ₪.

יקב בנימינה – רזרב מרסלן 2020: 100% מרסלן מהגלבוע. שנה וחצי בחביות אלון צרפתי ואמריקאי. טעמים עשירים ומתובלים, גוף מוצק ומרשים. תוצאה מעניינת ונהדרת. משובח. הנאה צרופה. המחיר 65 ₪.

המבורגר-קבב

יקב היוצר – לגאטו ברברה 2020: צבע אדום עז, התיישן 21 חודשים בחביות עץ. גוף מלא, חמיצות טובה, ריחות וטעמים פירותיים. עגול, רענן והרמוני. קליל, טעים ומהנה. המחיר 60 ₪.

יקב טפרברג – אסנס מלבק 2018: 100% ענבי מלבק מכרמים בעמק איילון. התיישן שנה וחצי בחביות ועוד חצי שנה בבקבוק. צבע עמוק ומלא. רך, גוף מלא, טאנינים בשלים, טעמים עשירים ועזים. מרוכז, מאוזן ומורכב. אלגנטי ועסיסי, איכותי ומשובח. המחיר 100 ₪.

אנטרקוט-צלעות טלה

יקב לה פורה בלאנש – תלפיות אדום 2021: בלנד מ-70% ענבי קברנה סוביניון והשלמה של מרלו, שיראז, ופטי ורדו. 6 חודשים בחבית, ללא סינון. צבע אדום עמוק. טעמים עדינים ועשירים, טאנינים בשלים, חמיצות טובה ומורכבות עדינה. בנוי לתלפיות. המחיר 79 ₪.

יקב סלוקיה – סוגאני 2021: 80% קברנה סוביניון ו- 20% פטי ורדו. צבע כהה ועמוק. שופע פרי, מתובלן. גוף מלא. ארומות נעימות ועושר בטעמים. חמיצות טובה. הרמוני ואיכותי. סיומת עשירה ונעימה. היין הנכון במקום הנכון. המחיר 109 ₪.

סטייקים

יקב ירושלים – וינדמיל פרוג'קט פטי ורדו 2019: התיישן 15 חודשים בחביות. צבע כהה אטום. גוף מלא, פירותי, ארומטי וסמיך. סיומת ארוכה ומאוזנת. עשיר, מאוזן, מורכב ואיכותי. עוצמתי ומרשים. המחיר 130 ₪.

יקב 1848 – דור 7 פטיט סירה 2018: סינגל ויניארד מכרם סירין, 100% פטיט סירה. התיישן 18 חודשים בחביות. צבע היין סגול עמוק. טעמים מרוכזים ומודגשים. מורכב, אלגנטי ועוצמתי. גוף מלא וסיומת ארוכה. טעים מאוד. המחיר 120 ₪.

תמיד טוב להביא יין לחג. הוא משמח לבב אנוש, מתחבר ומשדרג כל ארוחה, במיוחד לצד בשרים ועופות.

יגאל ברנע בטעימת יינות אדומים מבורגון – אזור החלקות הקטנות

מפגש מועדון יולו (YOLO – קראו בסוף מה זה) ה-177 במניין, הוקדש על ידי המארח למקבץ יינות אדומים מבורגון שבצרפת, אזור מרתק מבחינת המאפיינים שלו.

בואו נתחיל בזה שהוא בנוי באדומים על זן פינו נואר (Pinot Noir) – נכון, יש גם גאמיי (gamay)  של יינות בוז'ולה המשתייך לאזור;  ועל השרדונה בלבנים (יש כאן גם קצת אליגוטה בנוסף).

בהגדרות היין הוא מוכוון טרואר, כאשר החלקות בדרך כלל קטנות בעקבות תהליכים היסטוריים, חלוקת ירושות, החלפת ואיחוד  שורות וכו', וחלקן אף מסתכמות בחלקי דונם.

היקף היבול הולך ומצטמצם, ובהתאמה המחירים האמירו באופן מטורף. אבל לא רק בגלל זמינות היין, אלא ככל הנראה בגלל נכונות הרוכשים, בעיקר מיבשת אסיה, לשלם מחירים משוגעים.

למרות מגוון החלקות וסמיכותן אחת לשנייה עדיין נוצר מגוון טעמים והבדלים ועניין בין היינות השונים בטעימה. צילום יגאל ברנע

ולמרות טירוף המחירים, המארח שלנו הצליח לבנות תוכנית ערב שאפשרה לנו ליהנות ממגוון יינות איכותיים, במחירים שפויים יחסית.

Domaine de l'arlot, Nuits st Georges, 1er cru, Les Petits Plets 2014

מיוצר מהגפנים היותר צעירות מתוך חלקה הנקראת Clos des Forets Saint-Georges. יקב זה, בעל שורשים היסטוריים המגיעים למאה ה-18, מייצר מגוון יינות לבנים ואדומים.

רשמי טעימה – צבע אדום בינוני בעוצמתו.  פרי דובדבן שחור, מפולפל, פרחוני, צרור סיגליות. בפה – גוף קל עד בינוני, מאוזן ועגול, קטיפתי. פירותי. היין מרגיש עדיין צעיר. מלא חמיצות ורעננות. טאנינים עם נוכחות. הסיומת טובה, נעימה, עם מעט מרירות מעניינת בקצה. פתיחה מבטיחה של הערב. ציון יולו 16 (92). מחירו המקורי בעת רכישתו בעבר היה 230 ₪.

Domaine Meo-Camuzet, Nuits st Georges 2005

מה שהשנים עושות ליין. היין הזה מוגדר יין וילאז';  לא פריבילגי. היקב מחזיק בטרוארים איכותיים רבים ומגוונים, ומייצר יינות החל מרמת וילאז' עד גראן קרו, ועדיין יין הזה נתן לנו סיבה להנאה רבה מאוד.

רשמי טעימה – צבע נופך כהה (garnet). אף עם פרי מאוד מרוכז, אדמתי, ריח אורן, עור ופירות יבשים. בפה – מלא דובדבן שחור, חמיצות מעולה, ממלא את הפה בטעמים של הפרי. יין מינרלי ועדיין טאניני. סיומת מצוינת ארוכה ממלאת את חלל הפה. יופי של יין. ציון יולו 16.1 (92). מחירו 400 ₪. יש בינינו מי שנתנו לו ציונים 93,94, ואפשר בהחלט להבין זאת.

Denis Mortet, Gevrey- Chambertin, Mes Cinq Terroirs 2015

יקב משפחתי הממוקם פיזית בג'ברי שמברטן. דניס מורטה עבד עם אביו שארל שהקים את היקב, וכאשר האב פרש ופיצל את נכסיו, דניס קיבל את היקב ופיתח אותו. עם פטירתו של דניס עברה האחריות לבנו הבכור, הממשיך כיום בניהול היקב עם אימו ואחותו לצידו. בתהליך התרחבות הדרגתי הם מעבדים כיום 160 דונם כרמים, ומייצרים מגוון רחב של יינות איכותיים. שמו של היין ששתינו 'חמשת הטרוארים שלי', מאחר והוא מיוצר מגפנים מחמש חלקות כרם (climats) באזור ג'ברי שמברטן.

רשמי טעימה – היין של האזור הזה מקבל עם השנים גוון יותר כהה מהבורגון הקלאסי, וכך גם יין זה ששתינו. האף מרגש, מלא דובדבן אדום, אדמה, טבק, נופך ורדים. בפה – מאוזן, חלק, קטיפתי, מלא הרמוניה. יופי של סיומת ארוכה, ופשוט יופי של יין. ציון יולו 16.3 (93). מחירו 360 ₪. במונחי עלות תועלת – מאוד שווה.

Humbert-Freres, Gevrey-Chambertin, 1er Cru, Petite Chapelle 2015

יקב אשר לפי ביקורות צרפתיות שקראתי, מתמיד בהתקדמות ועליית מדרגת איכות לאורך השנים. היקב ידוע לטובה בעיקר בשל מגוון יינות פרמייה קרו, כולל היין הספציפי שפגשנו בערב זה.

רשמי טעימה – צבע כהה צלול מקסים (אופייני ליינות ג'ברי שמברטן של היקב). אף עשיר עתיר דובדבנים, שוקולד, פרחוני, פלפל ירוק, תימין. מאוד אקספרסיבי, גוון אדמתי. בפה – יין איכותי, גוף בינוני, בולט בצעירותו (לא מפתיע לאור שנת הבציר), לכן נותן תחושה של יין מאוד צעיר ובועט, ועדיין נותן כבר כיום תמורה מצוינת של יין עשיר, מורכב, מרובה שכבות טעם, חמיצות מצוינת, סיומת ארוכה ואיכותית. שווה, כמו שאומרים בני הנוער. ציון יולו 16.9 (94). מחירו 420 ₪.

Domaine Taupenot-Merme, Corton Rognet, Grand Cru 2012

רומיין טופנו הוא בן הדור התשיעי שמנהל יקב משפחתי זה במוריי סן דני, שלפי ספרי האזור שורשיו נטועים במאה ה-17, אך היקב במתכונתו הנוכחית נוצר בעקבות נישואי הורין של רומיין ב-1963. ביקב מעבדים 19 חלקות כרם (climats) המתחלקות ל-7 חלקות וילאז', 6 פרמייה קרו, 4 גראן קרו ושתיים שנקראות סן רומן, באזורי קוט דה נויי וקוט דה בון.

מבקרי יין נכבדים נתנו לו בטעימות עבר ציונים של 92 ומעלה, וטענו כי ניתן יהיה לשתות אותו עד סוף העשור הנוכחי פחות או יותר. אני לא יודע מה יקרה עד סוף העשור, אבל אני יודע שאהבתי מאוד את היין במצבו הנוכחי.

רשמי טעימה – עדיין מצבו מבחינת הצבע לא רע בכלל. אדום נאה, גם אם מתחיל להתכהות קצת. אף עשיר, פירותי ופרחוני, עם גוונים של רצפת יער, פלפל לבן ושוקולד. בפה – עגול, עדין, מלא פרי שחור. יין מורכב. גוף מלא. שכבות טעמים מרתקות. טאנינים עם נוכחות נאה. הסיומת – לא מסתיימת. מצוין. ציון יולו 16.6 (93). מחיר מדף שלו 700 ₪.

Taupenot-Merme, Mazoyeres-Chambertin, Grand Cru 2012

למי שמכיר את אפלסיון שארם שמברטין, יין זה מיוצר מתוך חלקת השארם שמברטן, אבל חלק מהיצרנים מבדילים אותו בשם זה כי הגפנים הספציפיות שלו נותנות יין יותר מרוכז ועוצמתי עם נטייה לסגנון ג'ברי שמברטן, ומכאן השם השונה. בכל מקרה, יין זה זכה לתשבחות רבות ממבקרי יין למיניהם, וגם אנחנו מאוד נהנינו, והיין הוכתר ובצדק ככוכב הערב.

רשמי טעימה – צבע אדום כהה וצלול מרשים. אף משכר עם מניפת ריחות של דובדבן עשיר, הרבה מנטה-אורן, אדמתי, שוקולד. בפה – גוף מלא, חמיצות מצוינת, ארוך ועשיר, מתיקות נעימה. מאוד עוצמתי ועם זאת קטיפתי, סיומת נכבדה וטעימה. נפלא. ציון יולו 17.3 (95). מחיר מדף 775 ₪. סיום מעולה לערב מוצלח.

מה זה YOLO

YOLO (you only live once), הוא מועדון חברים חובבי יין אותו הקמנו בשנת 2004. כולנו חובבי יין ותיקים, אשר החלטנו ליהנות יחדיו מהתחביב המשותף. אנו מתכנסים לערב יין ואוכל מדי יום ה' האחרון בחודש בביתו של חבר מועדון ולפי תוכנית שנתית קבועה מראש; בכ- 10 מפגשים שנתיים.

המארח קובע את תוכנית הערב ורוכש את היינות. נוהגים לטעום כ- 7-8 יינות שונים בערב, לכתוב ההתרשמות מהיין בטבלאות מוכנות ולתת ציון, על בסיס 20. כל יין נטעם, והחברים מציגים בעל פה כל אחד בתורו את דעתם ואת הציון. ממוצע הציונים נרשם ומתועד.

המטרות אותן קבענו לעצמנו: ליהנות, להכיר יינות שונים מהארץ ומהעולם, ברמותיהם השונות, ללמוד ולהעמיק בתחום היין ולגלות בו גילויים חדשים, וכאמור ליהנות מהערב המשותף. לכן אנו גם נוהגים לעתים לגוון על ידי שילובו של בעל מקצוע מתחום היין, ובביקורים משותפים ביקבים ובטעימות.

אנו מחווים דעתנו על היינות בפרמטרים מוכרים ובהתייחסות רצינית, אבל אנו מייחסים חשיבות קודם כול לאווירה המיוחדת שיצרנו, ולחוויה הכוללת של שתיית יין בחברותא ובלוויית אוכל מתאים, שגם הוא זוכה לתשומת לב מדי מפגש.