חום יולי ותיכף אוגוסט – התחממות גלובלית או רק מזג אויר קיצוני?
אלון גונן: כמו בכל שנה, כמה שבועות לפני תחילת הבציר מתחילה ההיסטריה. קצת גלי חום, קצת חמסינים, והעורך שלי מבקש לבדוק עם הייננים האם יהיה יין השנה.
העורך רני רוגל ואני חלוקים בדעותינו לגבי פרשנות ההתחממות הגלובלית – הוא רואה קטסטרופות, ואני טוען שהרוב הוא עניין של תקציב. כמובן שאני לא יכול להתעלם ממה שקורה בשטח, אבל אנסה להסביר שני מונחים שאולי קצת מבלבלים: "התחממות גלובלית" ו"מזג אוויר קיצוני". כבר בתחילת המאמר ארגיע, ואגיד ששאלתי מספר ייננים בארץ לגבי מצב הכרמים, ואין מה לדאוג (המשך יבוא).
התחממות כדור הארץ ומזג אוויר קיצוני הם מושגים קשורים, אבל יש ביניהם הרבה הבדלים:
ראשית, מהי התחממות גלובלית? המונח "התחממות כדור הארץ" מתייחס לעלייה ארוכת הטווח בטמפרטורת פני השטח הממוצעת של כדור הארץ עקב פעילות אנושית (בני אדם), בעיקר פליטת גזי חממה (כגון פחמן דו חמצני, מתאן ותחמוצת חנקן), אשר נגרמת משריפת דלקים מאובנים, כריתת יערות, תהליכים תעשייתיים ועוד.
גזי חממה אלו לוכדים חום באטמוספירה של כדור הארץ, מה שמוביל לאפקט חממה מוגבר, וגורם לכדור הארץ להתחמם לאורך זמן. ההשלכות של התחממות זו כוללות: עלייה הדרגתית בטמפרטורת פני השטח הממוצעת של כדור הארץ לאורך עשרות ומאות שנים, המסת קרחונים ועליית מפלס הים. בנוסף מתרחשת פעילות של החמצת האוקיינוסים, כאשר רמות מוגברות של פחמן דו חמצני באטמוספירה נספגות באוקיינוסים, כך שחומציות המים עולה, ועלולה לפגוע בחיי בעלי החיים הימיים והאלמוגים.
המונח "מזג אוויר קיצוני", מתייחס לתנאי מזג אוויר קיצוניים וקשים, החורגים מהתנאים הממוצעים הצפויים באזור מסוים ומאופיינים לרוב בעוצמתם, משך הזמן או התדירות שלהם, ויכולים לכלול: גלי חום מוגזמים, בצורת, תקופות ממושכות של עצירת גשמים שגורמות למחסור במים, או מאידך שיטפונות שנגרמים על ידי גשמים כבדים וממושכים.
באזורים מועדים יש יותר הוריקנים, סופות טייפון וציקלונים (סופות טרופיות עזות עם רוחות חזקות וגשם כבד), טורנדו, עמודי אוויר מסתובבים באלימות מסופות רעמים לקרקע, סופות שלגים ועוד.
הקשר בין התחממות כדור הארץ ואירועי מזג אוויר קיצוניים הוא מורכב. בעוד שהתחממות כדור הארץ אינה גורמת ישירות לאירועי מזג אוויר ספציפיים, היא יכולה להשפיע על תדירותם ועוצמתם. אוויר חם יותר יכול להחזיק יותר לחות, מה שמוביל לגשמים כבדים ולסופות עזות יותר. בנוסף, העלייה בטמפרטורות יכולה לתרום להתגברות גלי החום ולבצורת.
רוב המחקרים מציינים שלא ניתן לייחס אירועי מזג אוויר בודדים להתחממות כדור הארץ בלבד, היות שמזג האוויר מושפע מגורמים רבים, ובמיוחד שונות באקלים טבעי. עם זאת, מדענים שעוקבים אחרי מגמות ודפוסים לאורך זמן, מצאו שהתחממות כדור הארץ תורמת להגדלת הסבירות והחומרה של אירועי מזג אוויר קיצוניים מסוימים.
והנה המצב בכרמים של יקבים אחדים:
יקב מוני – יינן ששון בן אהרון
"גפן היא צמח חזק, היודע לגדול גם במזג אויר מדברי. כאשר חם מאוד יש סגירת פיוניות ומניעת אובדן מים והתייבשות. אף בקיץ חם נעבור את הבציר בשלום, אך יחד עם זאת כנראה נראה צבירת סוכר איטית יותר ,ולפעמים בימים חמים מאוד תהיה עצירה בהתקדמות ההבשלה. ניתן לראות, בישראל ובעולם כולו, כי ההתחממות הגלובלית גורמת להבשלה טאנינית מאוחרת יותר, וצריך לדחות את מועד הבציר. זו הסיבה לכך שרמת הכוהל ביינות במדינות כגון צרפת, עלתה כיום מול רמת הכוהל ביינות לפני 20 שנה. בכל מקרה, נעבור גם את זה".
יקב תבור – יינן אור נדבך
"בינתיים אין דרמה, טפו טפו טפו. אמנם טמפרטורות גבוהות מ-35 מאיטות ומסוגלות גם לעצור הבשלה על ידי סגירת פיוניות ועצירת פוטוסינתזה. אך כרגע, לפחות באזורי הגידול שלנו, החום נשבר במהלך הלילה, ובעזרת ניהול משק מים נכון של הגפן אנחנו לא רואים כרגע מצוקה בכרמים. כמובן שנמשיך לעקוב, כי אנחנו עדיין תחת תנאי שרב".
יקב רקנאטי – יינן קובי ארביב
"אין היסטריה. זה יביא בחלק מהמקרים להקדמת בצירים, אבל לא בגלל לחץ לבצור ושהסוכר יברח, אלא בגלל שזה יאיץ את ההבשלה. אני רואה את זה בדיגומים שאני עושה ביחס ללפני שלושה ימים והיום. יש עליה בסוכר, אבל לשמחתי גם מצטברים הארומות והטעמים. ברגע שהבציר יתחיל זה ירכז לא מעט בצירים במקביל, אבל זה גם לטובה כי זה ירווח את אוגוסט שנוטה להיות צפוף".
ראוי לציין שאצל קובי ארביב הבצירים מתחילים מאוד מוקדם. הוא מוביל מדיניות של בציר מוקדם יחסית ולא לחכות, גם אם מדובר על יינות אדומים שהוא יכול לבצור לפני הלבנים. כרגע הוא מוסר שלמעט אזורים גבוהים וזנים מאחרים, כל החלקות בבוחל מלא, אז הבציר יתחיל כבר בשבוע הבא.
יקב צרעה – יינן ערן פיק
"נראה שכרגע (19.7.23) מכת החום שיש פה בערך שבועיים שלושה, תשפיע על אופי הבציר. זה קרה בערך מתקופת הבוחל. אנחנו לא יודעים כמה זמן זה יימשך, אבל בהחלט נראה את זה באופי היין, חום באופן כללי זה תלוי במצב הכרם, תלוי בזן. יש זנים שיותר מסתגלים לחום ויש זנים שפחות. אנחנו צריכים להסתיר את הענבים מקרינה ישירה, וצריכים להשקות בהתאם. בינתיים הכרם מתמודד יפה. אופי הפרי ייקבע בשבועות האחרונים, תלוי עד מתי החום ימשך. לבן אני מניח שנבצור בעוד 10 עד 12 יום (מ-19.7). אדום זה עוד מוקדם לדעת, כי הרבה מהחלקות לא סיימו בוחל. אני מקווה שגל החום יגמר, ואז ההשפעה תהיה יחסית מינורית. אם הוא יימשך 30 ימים וקצת יותר, כמו ב-2015, אז בהחלט תהיה השפעה רצינית".
יקב ברקן-סגל – יינן אוליביה פרתי
"כרגע (19.7.23) זה מעכב את ההבשלה של הענבים, אבל אין שום נזק בגלל גל החום".
יקב וילה וילהלמה – מוטי גולדמן
"חוזר עכשיו (19.7.23) מסיור בכרמים בכפר תבור ובבני עטרות. עד לרגע זה לא רואה שום השפעה של החום, אפילו לא הבשלה מוקדמת. לגבי הבשלה פנולית קצת מוקדם לדעת".
יקב קסטל-רזיאל – יינן אלי בן זקן
"החום משפיע. כמה? זה כבר קשה לדעת. לא דרמטי ביום, אבל הטמפרטורות הליליות הגבוהות זה מינוס. אבל עד עכשיו היו הרבה פלוסים, וגם עדיף חום עכשיו מאשר בשלב ההבשלה. נחיה ונראה".
יקב עמק יזרעאל – יינן יהודה נהר
"סבירות טובה שזה יקדים בצירים, ומן הסתם צריך להיות יותר עם היד על הדופק לגבי השקיות ולא לשחק עם זה יותר מדי. לא נתקלתי עדיין במשהו מדאיג מעבר לזה".
יקב שילה – יינן עמיחי לוריא
"בחמישי שעבר, שישי וראשון השבוע הסתובבתי כל היום בכרמים, מהזריחה עד אחרי הצוהריים המאוחרים. הכרמים מתמודדים טוב מאוד עם החום הכבד, הרבה יותר טוב ממני. ביקשתי מהכורמים להוסיף קצת מים לחלק מחלקות זני הענבים הלבנים. בזנים האדומים, רק בחלקה אחת של מרלו ביקשתי להוסיף קצת מים. לדעתי, חום קיצוני מזיק בשלב הפריחה ולקראת בציר, ונכון לעכשיו רוב החלקות בקושי התחילו בוחל. רק חלקה אחת של מלבק לקראת סוף בוחל, אבל נראה שמתמודדת היטב עם החום הכבד".
יקב אסף – יינן אורן קדם
"שני דברים. תמיד יש היסטריה מיותרת בחברה הישראלית, אבל בהחלט יש השפעה משמעותית השנה של מזג האויר. לא יודע מה גל החום יביא, אבל עד כה ברוב החלקות עדיין לא הסתיימה הבשלה הפנולית באופן מלא, והחומצה גבוהה מאוד. נראה שהבציר יקרה כהר בתחילת שבוע הבא. עוד שנה של אתגרים טובים ביקב".
יקב בן-חיים – יינן איתי בן-חיים
"חם מגניב ומאתגר, בעיקר לפני נטיעה של חלקת מרסלן חדשה אצלנו בנווה ימין. מתפללים לטוב שעוד יבוא בעזרת ה🍷🍇🍷. בכרמים הבוגרים נעבור בשבוע הבא לעשות דילול קל של אשכולות שלא עברו בוחל אחיד. אני מקווה שהכרם בלילה נח מהחום במהלך היום, ובין לבין נותנים בrock ‘n’ roll 🎷🍇🎷".
לסיכום: יהיו יינות ישראלים גם בשנה הבאה, לא לדאוג. הכול גועש ורועש בכול העולם בנושא היין, העיתונות אוהבת היסטריה, הייננים אוהבים עיתונאים שאוהבים היסטריה, וככה יש עוד כתבות ועוד על מה לכתוב. גם אם יש שינויים ביינות מסוימים, הייננים וגם הכורמים יידעו להתמודד. אולי היינות בעוד עשור או שניים יהיו אחרים, אולי לא, ובכול מצב נמשיך ליהנות מהנוזל הזה שקיים כבר אלפי שנים, ולא מתכוון להיעלם בתקופה הנראית לעין.
דוד סילברמן – כשצילום יקבים וכרמים הוא גם מקצוע וגם תחביב
רני רוגל: דוד סילברמן, צלם במקצועו עם התמחות בכרמים ויקבים, מרבה לצלם כרמים ויקבים מצטיינים בעולם: יקב Marques de Riscal (מרקז דה ריסקל) מספרד שבתמונה, הגיע למקום השני בדירוג '50 הכרמים והיקבים הטובים בעולם 2023'.
לרשימת '50 הכרמים הטובים בעולם 2023' לחצו כאן
עליו נאמר: "יקב זה הוא השילוב המושלם בין חדשנות ומסורת, אשר בא לידי ביטוי הן באספקט החיצוני ארכיטקטוני של היקב, והן ביינות אותם הוא מייצר".
כמובן שסילברמן צילם גם את המדורג במקום הראשון: כרם ויקב Catena Zapata (קאטנה זאפאטה) ממנדוסה, ארגנטינה, "שנחשב מזה שנים לא רק לטוב ולידוע שביצרנים הארגנטינאים, אלא גם לאחד הטובים בעולם". התמונה מציגה את הפירמידה הקטומה של מבנה היקב, בסגנון בני המאיה.
גם שלושה יקבים מדרום אפריקה הגיעו לדירוג '50 הכרמים הטובים בעולם – Creation Wines למקום 4, Klein Constantia ל-32, וDelaire Graff למקום 36. "אני שמח שצילמתי את כולם", אומר דוד, שמרבה לבקר בדרום אפריקה, המדינה בה נולד וגדל (קראו את הריאיון איתו מ-2018), ועתה גם מארגן טיולי יין לשם עם גיא הרן מחברת Vinspiration).
דוד סילברמן אומר כי למקומות אליהם הוא מגיע בסיורים שלו בעולם, הוא מגיע כמו כל מבקר ביקב או בכרם. "אני מגיע אמנם כצלם יין, אבל לא עבורם אלא עבורי. כל מקום משאיר עלי רושם אחר ויש בו משהו מיוחד לו. לחלק מהמקומות אני חוזר שוב ושוב, ונכון שיש יתרון בהיכרות שנוצרת בביקורים חוזרים אלה עם הבעלים והייננים".
"היקב הבולט עבורי בדרום אפריקה הינו Creation Wines שבמקום הרביעי ברשימה; מיוחד במינו וכל כך יפה. אזור מדהים שאין כמוהו בארץ, ואין מתחרה לאירוח שם, הכולל ארוחת צהרים של 6-7 מנות שלכל אחת מהן מותאם יין אחר".
מנויי הארץ יכולים לקרוא את הכתבה בנושא
שינויים בהרגלי הצריכה או הצריחה – אנחנו ואמריקה יחסינו לאן?
אלון גונן: הדברים הבאים נכתבים בעקבותשיחות עם בכירים בענף היין שעוסקים בשיווק, יבוא ויצוא. אי אפשר להתעלם מהאיום האמריקאי על ממשלת ישראל, לפיו הם עלולים לבצע הערכה מחדש של היחסים איתנו. אני מתייחס, כמובן, להתערבות האמריקאית בניסיון לשכנע את הממשלה לא לשנות את כללי הדמוקרטיה בישראל, ובניסיון להפסיק את ריצת האמוק אל מלחמת אחים שעלולה לפרוץ כל רגע, ולעבור לפסים אלימים באמת.
ככל שאנחנו חושבים שאנחנו מדינה חזקה, הרי ללא השוק האמריקאי או התמיכה האמריקאית אנחנו בבעיה. מספיק רק שהעם האמריקאי יחליט לשנות את הרגלי הצריכה שלו בתגובה למדינה שאינה מקיימת כללים דמוקרטיים, שהרי התנהגות הצרכנים האמריקאים (גם היהודים), יכולה להיות מושפעת מגורמים שונים, כולל שיקולים פוליטיים, אתיים וכלכליים.
לכלכלה האמריקאית יש השפעה ומינוף משמעותיים בשוק העולמי בשל גודלה, חוזקה ותפקידו של הדולר האמריקאי כמטבע הרזרבה העיקרי בעולם. כאשר מדינה לא מצייתת למדיניות או האינטרסים האמריקאים, ממשלת ארה"ב יכולה להשתמש בכלים כלכליים שונים כדי להפעיל עליה לחץ או להטיל אמצעי ענישה. ראוי להזכיר כאן מה עשתה ארצות הברית ב-2003 לצרפת בשל התנגדותה למלחמה באיראן, ומה עשתה לאיטליה כאשר הטילה הגבלות סחר ומכסים על יין ופסטה.
הנה כמה דרכים בהן הכלכלה האמריקאית יכולה להעניש מדינה שאינה מצייתת לה: ממשלת ארה"ב יכולה להטיל מכסים על ייבוא ממדינה שאינה עומדת "בדרישות". פעולה זו מעלה באופן מידי את מחיר הסחורה בשוק האמריקאי, הופכת את היצוא לפחות תחרותי, וכך פוגעת בתעשיות ובכלכלה באופן מידי וקטלני.
במישור היותר אקטיבי, ארצות הברית יכולה להטיל סנקציות כלכליות שעלולות לכלול הגבלת עסקאות פיננסיות, סחר או השקעות על מדינה שאינה עומדת בדרישות.
הקפאת נכסים והגבלות פיננסיות גם כן עומדות על הפרק, וממשלת ארה"ב יכולה להקפיא נכסים של יחידים, ארגונים, או אפילו ממשלות, וכך להגביל את היכולת לגשת לכספים ולנהל עסקאות בינלאומיות. הגבלה נוספת היא הסרה מהסכמי סחר.
ממשלת ארה"ב יכולה להשתמש בערוצים דיפלומטיים כדי לשכנע מדינות אחרות ליישר קו עם עמדתה, ולבודד את מדינה שאינה עומדת בדרישות הקהילה הבינלאומית, ובכך להשפיע על החלטות שיתקבלו על ידי ארגונים בינלאומיים, כגון הבנק העולמי או קרן המטבע הבינלאומית (IMF), ולמנוע סיוע כספי או כל סיוע ממדינה שאינה עומדת בדרישות.
בכוחה של ממשלת ארה"ב להרתיע חברות ומשקיעים אמריקאיים מלעשות עסקים עם מדינה שאינה עומדת בדרישות, ולהגביל את הגישה שלהם לשווקים ולהון האמריקאי. מיותר לציין שלצעדי ענישה אלו עלולות להיות השלכות על אלפי חברות ישראליות.
אסור להתעלם מהשוק האמריקאי, ואם נתמקד רק בשוק היין הישראלי, אזי מדינת ישראל מייצאת לארה"ב בערך 25% מהיין שמיוצר בארץ. נכון שאנחנו מייצרים בעיקר לשוק הכשר השבוי כביכול, אבל הציבור היהודי האמריקאי הוא בראש ובראשונה פטריוטי לאומה האמריקאית, וגם אם מדינת ישראל חשובה לו, עקב ההפיכה המשפטית (או "רפורמה" כפי שיש הקוראים לה) המתחוללת לנגד עיניו, הציבור היהודי מבין שגם הוא בסכנה. יהודים שאינם אורתודוקסים, יהודים שנשואים בנישואי תערובת, הומוסקסואלים ולסביות – מהווים ציבור שההפיכה המשפטית בישראל תפגע בהם באופן מידי, והקהילה היהודית מזהה את הסכנה הזאת, ולכן גם הם עלולים לתמוך בחרם על ישראל.
לא תהיה להם שום בעיה לנטוש את התוצרת הישראלית, ויש מספיק יין כשר שמיוצר באמריקה או באירופה, כך שאפשר יהיה להגדיל את כמות הייבוא מאירופה. יקבים ישראלים ששמים עכשיו את כל הביצים בסל השוק האמריקאי, עלולים למצוא את עצמם בבעיה רצינית אם יעלו את המכסים על יין מישראל, או יקשיחו את מדיניות הייבוא ויערימו קשיים על ידי בדיקות נוספות.
אם תתרחש בישראל הפיכה משפטית, עלולות להיות לה השפעות עקיפות על יצוא היין הישראלי לארצות הברית, בהתאם לאופי והיקפם של השינויים המשפטיים, ויש כמה תרחישים אפשריים:
קשרי סחר: כל שינוי משפטי המשפיע על הסכמי הסחר או היחסים של ישראל עם ארה"ב, עלול להיות בעל השלכות על יצוא היין הישראלי. לדוגמה, אם יהיו שיבושים בהסכמי סחר או יוטלו מכסים חדשים, זה עלול להשפיע על עלות ונגישות היינות הישראלים בשוק האמריקאי.
יציבות כלכלית: הפיכה משפטית עלולה להוביל לאי ודאות כלכלית או חוסר יציבות בישראל, ואלה ישפיעו על תעשיית היין כחלק מהכלכלה הכללית. הייצור עלול להיפגע, וגם הלוגיסטיקה של שרשרת האספקה והיקפי היצוא.
תפישת צרכנים: תפישה וסנטימנט של צרכנים, יכולים לשחק תפקיד משמעותי בהצלחתם של מוצרים מיובאים כמו יין. כל התפתחות שליליות עקב ההפיכה המשפטית, עלולה להשפיע על יחס הצרכנים למוצרים ישראלים, לרבות יין.
שינויים רגולטוריים: אם ההפיכה המשפטית תביא לשינויים בתקנות הקשורות לייבוא מזון ומשקאות, לרבות יין, הדבר עלול להשפיע על הפצה ומכירה של יין ישראלי בארה"ב. תארו לכם מצב שבו עקב ההפיכה המשפטית, אחד מהשרים יחליט לאסור ייבוא יין לא כשר לארץ. בג"ץ הרי מנוטרל, וההחלטה תהיה מידית. מה יהיה גורל היין הישראלי שמיוצא לארצות הברית ולאירופה? ברור לכולם.
לסיכום: הבקשה האמריקאית שנשמעת כבר מספר שבועות, לקחת צעד אחורה ולעשות דברים בדרך של הסכמה רחבה, עולה שלב בגלל סירוב הממשלה להקשיב ולהבין מה קורה. ככל שאנחנו חושבים שהאמריקאים מטומטמים, הם ממש לא. מדובר במעצמת על. הם שולטים בכלכלה שלנו בלי צל של ספק, ואנחנו באמת לא שווים הרבה בלעדיהם. אומנם ענף היין הוא קטן ולא ממש בעל חשיבות רבה, אבל עדיין חשוב לענף להיות שם. הרבה מאוד כסף מושקע בלייצא יין ישראלי לחו"ל, וככל שעוברים הימים וההפיכה המשפטית מתדפקת על הדלת, צריך להבין שגם תעשיית היין הישראלית תיפגע, ואפילו תהיה בין הראשונות להיפגע.
יונתן לבני מבקר וטועם – השקת רקנאטי ספיישל רזרב 2019
השקת יין הדגל של יקב רקנאטי – 'רקנאטי ספיישל רזרב', היא תמיד סיבה טובה למסיבה, ותמיד אירוע מיוחד לעיתונאי היין ולחובבי יין בכלל. בשבוע שעבר הושק היין החדש, כשבעלי היקב – לני רקנאטי ואורי שקד, המנכ"ל העדיין חדש – אלי גידור (קראו את הריאיון איתו במוסף G של גלובס), והיינן הראשי – קובי ארביב, נוכחים במקום ומשתתפים באירוע המיוחד.
לכאורה מדובר בהשקה של יין אחד בלבד, אך אופן ההשקה, המאפיין את יקב רקנאטי, הוא כזה שבאירוע ההשקה אנו זוכים לטעום את כל היינות מהם מורכב יין הדגל – הספיישל רזרב. הבלנד הסופי הוא סך כל מרכיביו, ואנו טעמנו את מרביתם באירוע ההשקה.
הרזרב הראשון של היקב יוצר בשנת 2000, כיין בסגנון בורדו מענבי קברנה סוביניון ומרלו. מאז עבר היקב הרבה תהפוכות: יותר זנים, ייננים ראשיים התחלפו, וליקב נוספו יינות כמו סירה, קריניאן, מרסלן, מראווי ונוספים.
דבר נוסף – בניגוד לייננים שטוענים כי יין, ובפרט יין דגל של יקב, אמור לשקף טרואר מסוים, קובי ארביב סבור כי הזנים המרכיבים הם העיקר, ולא הטרואר היחידני. ואכן, הספיישל רזרב מורכב מענבים שמקורם בגליל העליון, עמק יזרעאל, רמת הגולן והרי יהודה. כולם נמצאים בספיישל רזרב ותורמים את חלקם למוצר הסופי.
בהשקה טעמנו את היינות שמרכיבים את המוצר הסופי, כאשר ניתן לרכוש כל אחד מהם בנפרד, לאוהבי הזנים השונים המרכיבים את הספיישל רזרב. רובם מוכרים לי זה מכבר, ואני רוכש לא אחד מהם מתוך אהבה לזן ולייצורו ביקב רקנאטי.
מרסלן 2019 רזרב – (10% מהספיישל רזרב). מרסלן הוא זן ענבים שפותח בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת בדרום צרפת. תוצר הכלאת זן קברנה סוביניון, 'מלך הזנים' כפי שנקרא על ידי רבים בעולם היין, וגרנאש – זן פראי ואדמתי שגדל במקומות רבים בעולם, בעיקר בעמק הרון ובפורטוגל. ליקב רקנאטי יש מקום מכובד ביצור יין זני מענבי מרסלן, שכן הוא אחד היקבים המעטים בעולם שיצר ממנו יין זני. המרסלן מוסיף אלגנטיות אצילית ליין הספיישל רזרב. מקור הענבים בקדמת צבי ברמת גולן. היין התיישן 12 חודשים בחביות 500 ליטר, המיוצרות במיוחד עבור היקב באזור בורגונדי. טעמנו אותו באירוע, וללא ספק חשנו כי מוסיף אלגנטיות למוצר הסופי. כוס היין ששתינו באירוע, הייתה מהטובות שביינות ההשקה. מחיר יין זה 129 ₪.
פטיט סירה 2019 רזרב – (12% מהספיישל רזרב) ענבים מכרם יזרעאל שצמחו על אדמת העמק. שורשי הגפן העמיקו במשך השנים והוסיפו לרספיישל רזרב טעמים ארומטיים, מרוכזים ורחבים במנעד הטעמים. כששתינו את היין בבקבוק הנפרד חשנו בטעמי פירות יער אדומים וכהים, שזיפים שחורים ועשבוניות ישראלית נעימה לחך. היין התיישן אף הוא במשך שנה בחביות גדולות בנפח 500 ליטר. החביות הגדולות מאפשרות ליין להתפתח בלי שהעץ ישאיר בו טעמים של עץ; מאפשר ליין לנשום דרך העץ אך להישאר נאמן למקורו ולא להרגיש כבד מדי. מחיר יין זה 129 ₪.
קריניאן פרא 2019 – (8% מהספיישל רזרב) אחד היינות המוצלחים ביותר של יקב רקנאטי, לטעמי ולטעמם של רבים מאוהבי הזן והיקב. הענבים מגיעים ממורדות הרי יהודה, ליד דיר רפעת, שם הם גדלים בשיטת גידול גביע , כשהדגש הוא על גידול פראי של הגפן מחלקה שאינה מושקית. ענבי הקריניאן הפראי של רקנאטי מגיעים מגפנים ותיקות מאוד, הנותנות בסך הכול תפוקה של 350 ק"ג לדונם. גם יין זה התיישן 12 חודשים בחביות בנפח 500 ליטר. היין עצמו נבחר על ידי הWine Enthusiast לאחד הקריניאנים הטובים בעולם. כיין העומד בפני עצמו יש לו טעם מורכב ורחב של יין ישראלי, פראי, מרוכז ונעים ביותר לשתייה. מהאהובים עליי ביותר מיינות ישראל בכלל, ושל יקב רקנאטי בפרט. מחיר יין זה 149 ₪.
סירה 2019 – (35% מהספיישל רזרב) – ענבים מכרם דישון למרגלות קרן נפתלי בגליל העליון. גידול הגפנים נעשה בשיטת הדליה מוצללת ומאווררת, אשר אמורה לספק תנאים אידיאליים להבשלת ענבי הסירה. צבע היין כמעט סגול, טאנינים רכים ולא חזקים מדי כפי שקורה לעיתים קרובות לענבי סירה. בפה טעמי פרי נעימים. גפני הסירה נבצרו באופן ידני סלקטיבי, תוך בחירת הענבים מהגפנים בכרם. החרצנים נמעכו בעדינות עם הגעת הענבים ליקב. היין תסס במיכלים קטנים עם חלק נכבד מהשזרות. לדברי היינן קובי ארביב, שהנחה את הטעימה והסביר לנו על אופן הכנת היין, השימוש בשזרות תורם ליין סירה אותנטי, פרחוני ואלגנטי. גם יין זה התיישן בחביות 500 ליטר מבורגון. מחיר יין זה 129 ₪.
את הקברנה סוביניון – שמהווה את חלק הארי של הספיישל רזרב לא טעמנו בנפרד, אך הוסבר לנו כי את יין הקברנה סוביניון, שעשוי מענבים שמגיעים מכרם יפתח בגליל העליון, מוסיפים בסוף תהליך העשייה. אז מכינים את הבלנד הסופי בחביות איכותיות, בין היתר חביות 3000 ליטר וגם חביות 500 ליטר, בהן שוהה היין במשך 20 חודשים נוספים.
רקנאטי ספיישל רזרב 2019 – עוברים ליין הדגל של היקב, כוכב ההשקה. לדברי היינן ארביב, יין זה מבטא את המיטב שבכול בציר, ומגלם בתוכו את חלקות הכרם המובחרות ביותר של היקב, מהן עושים את היין בכל שנה. שנת 2019 התאפיינה בחורף גשום מהממוצע, עם טמפרטורות מתונות גם בחודשי הקיץ. הבציר לענבים שבבלנד נעשה ידנית באופן סלקטיבי. היין כולו מורכב מנוזל חופשי (Free Run) ללא סחיטה. הבלנד הסופי נעשה בסוף התהליך הממושך, "מתוך רצון לשקף את הטוב ביותר משנת הבציר ממנה נעשה", דברי קובי ארביב.
בטעימה זהו יין עשיר מאוד ומורכב בטעמיו, בעל חמיצות מאוזנת ונעימה לשתייה. ליין טעמי פירות כהים, דובדבנים שחורים, טבק ופלפל שחור. יין שבהחלט הוא סך הכול של מרכיביו אותם תיארתי. עם זאת נוצר ממנו בלנד טעים, לא קליל אך גם לא כבד מדי. היין מוכן לשתייה כבר עכשיו, אבל ללא ספק יתיישן היטב, ומאוד ארצה לשתות אותו שנית בעוד מספר שנים. המחיר 205 ₪ – בהתחשב באיכותו ובהיותו יין הדגל של היקב ממש VFM (תמורה למחיר).
ביקב מוניץ רואים באופק כרם מורבדר מניב יין עוד ארבע שנים
שראל ואיתי מוניץ, בעלי יקב מוניץ המשפחתי, מכשירים את הקרקע ועומדים לנטוע שני דונם גפני מורבדר בקיבוץ שומריה. באופק הם רואים קדימה לעוד ארבע שנים, שיתחילו לייצר יין מענבי הכרם.
היום יש למוניצים כורם שנוטע עבורם, והסכמים עם כורמים על סדר גודל של 15 דונם בהם נטועים תשעה זנים: קברנה סוביניון, קברנה פרנק, מרלו, סירה, ארגמן, פטיט סירה, קריניאן, מרסלן ופטי ורדו.
התנופה החקלאית לא מסתיימת בכרם בשומריה, צפונית-מזרחית ליישוב להבים בצפון הנגב, והאחים במהלך של נטיעות של 5 דונם קריניאן, סירה וקברנה סוביניון בגוש עציון, ומלבק באזור שילה. יקב מוניץ מייצר היום שמונה תוויות ובסך הכול כ-12,000 בקבוקים בשנה, כשהתכנון לייעד 15-20% מהענבים למכירה ליקבים אחרים.
מי שמנהל את הכרמים הוא האח האגרונום ד"ר שראל מוניץ שמגיע לכרמים ברחבי הארץ, כך שמבחינתו אין בעיה להגיע לכרמי היקב שמרביתם באזורי יהודה, גוש עציון ושילה.
יותם שרון מייבא מיכלי Flexcube – אלטרנטיבה ליישון בחביות
לפני שבוע כתב יותם שרון – יינן יועץ ליקבי בוטיק ויבואן של ציוד ומוצרים לתעשיית היין, בדף הפייסבוק שלו: "משלוח של מיכלי Flexcube מהדור החדש יצא בדרכו ארצה. תחילה של דרך חדשה בישראל לאלטרנטיבה הכי מוצלחת והגיונית ליישון בחביות".
ביקשנו מיותם להרחיב בנושא, וכך כתב לנו: "פלקסקיוב נולד ממחקריו של מהנדס אוסטרלי שביקש לפתח פולימר שאינו מעביר כלל חמצן. מאמץ זה כשל, אולם פותח פולימר שמעביר מעט מאוד חמצן, ועלה הרעיון לנצל תכונה זו לכלים ליישון יין. מאז פותח הרעיון, וכעת הוא בשימוש נרחב בתעשיות היין של אוסטרליה ודרום אפריקה, ובמידה מסוימת בארצות הברית ודרום אמריקה.
בפלקסקיוב החמצן מפעפע דרך הדופן, כאשר אין יציאה של מים או אלכוהול. לכן הצורך בטופינג כמעט לא קיים – צמצום משמעותי של עלות היישון והעבודה הכרוכה בו. את העץ מוסיפים למיכל בצורה של קורות, או סטייבים (staves), במינון הנכון ליין – שליטה שאינה אפשרית עם חביות. ניצול המקום אופטימלי, כאשר על מטר מרובע של רצפה ניתן ליישן ארבעה מיכלים אחד על השני, או 4000 ליטר. וכמובן, החסכון בכסף לעומת חביות הוא משמעותי. במחיר של שתיים-שלוש חביות חדשות, אותן יש להחליף לאחר מספר שנים, מקבלים מיכל בלתי מתכלה, עם עלות שנתית של סטייבים שהיא נמוכה בהרבה.
הניסיון שלי ושל כמה יקבים שכבר גילו את פלקסקיוב בארץ (טפרברג, הרי גליל, תבור, יפו, פלטר, חבל יהודה, חירות), הוא שבשימוש נכון עם סטייבים איכותיים, ניתן להגיע לתוצאה מקבילה לזו שתתקבל עם חביות".
חזרה ליינות בולגריה – יונתן לבני מבקר שנית
בשנת 1990, זמן קצר לאחר סיום השלטון הקומוניסטי בבולגריה, ביקרתי בבירה הבולגרית סופיה, יחד עם יזם ישראלי שניסה לטפל במערכת החשמל הישנה במדינה זאת. ידעתי כמובן אז שבולגריה מפורסמת בזכות 'הגבינה הבולגרית – גבינה מלוחה עשויה מחלב עיזים או פרות. כשחזרתי ארצה עם פחית מלאה גבינה, השוויתי אותה לגבינה בולגרית של 'המאירי' בצפת, שהייתה טעימה עשרות מונים מהגבינה שהבאתי איתי מה"מקור".
היינות הבולגריים ששתיתי אז, היו לא טובים בלשון המעטה. בולגריה היא ארץ עם היסטוריית יין של אלפי שנים. מובן שבתקופה הקומוניסטית היסטוריה זו כמעט ונמחקה. בבולגריה של היום יש יינות טעימים, ומאז הצטרפותה לקהילה האירופאית ייננים מנסים לחזור לימיה הטובים של הייננות הבולגרית, ולהתאים את היינות לאלה של שאר אירופה. המרכזים המודרניים של ייננות בבולגריה, נמצאים בעיקר בדרום המדינה ובאזור הים השחור.
לפני מספר שבועות שבתי לביקור נוסף בבולגריה, בסיור יקבים שנערך על ידי קבוצת 'יין ישמח' של אורית גלעד. את הקבוצה הנחתה אירן לוי-קולב, בעלת חברת BG TOURS המתמחה בטיולי יין לבולגריה. אין יבוא רשמי של יינות משם, אבל מדינה זאת הופכת לארץ תיירות פופולרית לתיירים מישראל, בזכות הטיסות הישירות אליה, מחיריה הזולים בהשוואה לשאר אירופה ובוודאי לישראל, והודות לערי הסקי בהרים, שהן מהזולות באירופה לגלישת סקי ולשהות בהן באופן כללי.
ועוד דבר למדתי בביקורי: יש בבולגריה ענבי יין שקיימים רק שם, כמו ענב בשם 'מיסקט אדום', שמשמש דווקא לייצור יינות לבנים, בין היתר בעמק הוורדים, מקום יפה בו מייצרים ריבות ורדים נהדרות. בענבי מיסקט משתמשים גם בבלנדים עם ענב בולגרי נוסף בשם 'דימיאט' – ענב לבן נפוץ, בעל ארומה מאוד מיוחדת.
ענב פופולרי נוסף שתפס מקום נרחב בייננות הבולגרית, הוא ה'רובין' – הכלאה של ענב מגפני סירה ונביולו איטלקי, שנוצר בשנת 1944 בעיר פלבן בבולגריה, והחל לשגשג בשנים האחרונות. הוא משמש ביינות אדומים המקבלים ממנו ארומה וטעם של דובדבנים. ענב נוסף הוא ה'מברוד' – ענב אדום שנותן טעמים שמזכירים את יינות מורבדר שמשמשים גם בארץ ביינות GSM ישראלים.
וליקבים וליינות – בחרתי רק את היקבים הטובים בהם שתינו יינות מיוחדים וטובים:
Haralambievi Family Vineyards
שם ארוך וקשה ליקב חדש יחסית שעובר תהליכי שיפור ושיפוץ, הנמצא בכפר צוענים קטן בשם פטרניצה, כ-140 ק"מ מהעיר וליקו טארנובו שהייתה בירתה של בולגריה.
Rubin 2021 – יין הדגל של היקב, עשוי מענבי רובין שתיארתי. היין תסס על קליפותיו במשך 10 ימים, אחר כך התיישן במיכלי נירוסטה. אז הועבר לתסיסה מלולאקטית לחביות ישנות, בהן שהה 10 חודשים. צבע היין הוא כמו של דובדבנים בהירים. טעמים של דובדבנים ואוכמניות. יין עם גוף בינוני. סיומת נעימה של פירות יבשים. המחיר בבולגריה 10 יורו.
Cabernet Franc 2019 – עשוי מענבי קברנה פרנק מהאזור. יין אלגנטי בטעמיו המאוזנים. טעמי פפריקה אדומה, דובדבנים אדומים וטבק, עם גימור עדין ולא חזק. ההיפך מקברנה פרנק צרפתי או ישראלי. סיומת נעימה בטעמי שוקולד עדין.
Cepage 2020 – חצי ענבי קברנה פרנק וחצי ענבי דורנפלדר שמקורם בגרמניה, והם משמשים ליינות אדומים. יין קליל, חומצי וטעים. מרירות המאפיינת את הקברנה פרנק ועפיצות נעימה בסיומת. המחיר 10 יורו.
Dragomir Winery Estate
יקב חדש שזכה בפרס עיצוב אדריכלי בשנת 2019 כאשר נבנה. יקב מוקפד, שהוקם על ידי שני אונולוגים בולגריים – נטליה גודייבה וקונסטנטין סטואב, בכפר ברסטניק באזור העיר פלובדיב. היקב נבחר כאחד מהיקבים הטובים והמבטיחים ביותר בבולגריה.
Dragomir Reserve 2016 – עשוי מענבי קברנה פרנק, מרלו וקברנה סוביניון. יין אלגנטי בטעמיו, עם אף מורכב של פירות שחורים, שזיפים ותבלינים אקזוטיים. גוף בינוני עם טאנינים נעימים ופירותיות גם בסיום המתמשך, שנגמר בטעמי שוקולד. זכה בפרסים רבים בבולגריה. המחיר 40 יורו.
Rubin 2017 – יין בצבע אדום כהה, עם בוקה מורכב. טעמי פפריקה לבנה ופטל אדום. גוף מלא עם טאנינים ברורים וחדים. טעמי תה כהה וסיומת מאוד ארוכה. יין מענין להכרת הזן הבולגרי המיוחד. המחיר 13 יורו.
Mavrud 2019 – ייןאדום מענבי מברוד. גוף בינוני עם צבע אדמדם בהיר. בוקה אלגנטי שמזכיר פירותיות דובדבנים כהים ועלי גפן צעירים. סיום נעים אם כי לא ארוך, עם טעמי קקאו נעימים. המחיר 13 יורו.
Dragoshinov Winery
יקב קטן באזור וליקו טרנובו בכפר נאטסובצי. היינן הוא דניאל דרגושינוב.
Chardonnay kissed by oak 2020 – שני סוגי שרדונה שתיתי בטעימה. אחד היה שרדונה ש"נושק על ידי עץ אלון" – דהיינו שהה בחבית עץ אלון, והשרדונה השני היה כזה ש"נושק על ידי עץ שיטה". אין הרבה יקבים בבולגריה שעושים יינות שרדונה; זה של דרגושינוב מינרלי, ומזכיר בטעמיו שרדונה מינרלי מאזור שבלי בצרפת. יין לא עמוק בטעמיו, מינרלי ומעט מלוח בסיומת. המחיר 15 יורו.
Aligote 2022 – יין לבן שמזוהה עם אזור בורגונדי בצרפת. יין מינרלי, שהה שנה במיכלי נירוסטה על קליפותיו, ועל השמרים עם בטונאז'. גוף בינוני, טעמי הדרים וסיומת ארומטית נעימה. מצוין ליום חם. המחיר 12 יורו.
Better Half Winery
שם מושך ליקב חדש השוכן בכפר זמיובו באזור סטארה זגובה. היקב הראשון בבולגריה שהוא יקב גראז' מתקדם ומודרני עם כרמים בבעלותו, המשתמש באמפורות מחמר ובשיטות מודרניות להכנת יינותיו. היינן הוא ניקולאי דלקלוב, שהסתובב ברחבי אירופה כדי ללמוד ייננות.
Mavrud 2019 – רוזה חינני, בעל צבע ורוד וטעמי פלפל לבן. גוף בינוני, עם טאנינים נעימים וסיומת בעלת טעם עדין של דובדבנים חמוצים. יין כיפי ליום חם. המחיר 10 יורו.
Misket 2021 – ייןהמורכבמארבעה סוגים שונים של ענבי מיסקט בולגריים, בעלי שמות שונים. ליין בוקה עדין וצבע צהבהב, עם טעמי סוכריות לבנות ומעט חומציות מרירה, מליחה ועדינה. המחיר 10 יורו.
Sauvignon blanc 2022 – עשוי מענבי סוביניון בלאן שנבצרו בגובה 700 מטר מגפנים בנות 16 שנים. הענבים שהו שבוע וחצי במיכל מצונן, ובמשך שנה נוספת בנירוסטה. סוביניון בלאן קלסי, כמו יינות באוסטרליה ובצרפת, וכמו אחיו הישראלי. המחיר 10 יורו.
Medi Valley Winery
יקב קלאסי שהוקם בשנת 2007 בחלק התחתון של הרי הרילה, בדרך למנזר יפה ביותר (בתמונה) שמושך הרבה תיירים המגיעים אליו בכל יום. ליקב הרבה כרמים בגובה 550 מטר, הייננים הם סטויקו סטואב וסימאון בונב.
Chardonnay 2021 – ענבי השרדונהשהו במשךשנהבחביות עץ אלון צרפתיות. ליין צבע כתום מבריק. בוקה נעים וברור של ענבי שרדונה, קינמון וטאנינים חזקים, שבוודאי יירגעו עם הזמן. שרדונה מצוין שמכבד את יוצריו. המחיר 15 יורו.
Black by Incanto 2021 – בלנד בורדולזי של מרלו, סירה, קברנה סוביניון וקברנה פרנק. זכה בהרבה פרסים בתחרויות בינלאומיות. יין אלגנטי עם טעמים של פירות יבשים, בעל גוף בינוני וסיומת ארוכה ביותר. המחיר 15 יורו.
Great Bulgaria 2021 – עשוי מענבי רובין, מלניק גמזה ומברוד, כולם זנים בולגריים אדומים מקומיים. יין אדום בהיר, עם בוקה נעים העושה חשק לשתות אותו. בטעימה אכן יין מאוד שונה ממה שאני מכיר, עם טעמי פירות יבשים, תבלינים מתוקים, קינמון וציפורן. אחד מהיינות הטעימים ביותר ששתיתי במסע בבולגריה. שאפו. המחיר 10 יורו.
Melnik 55 2020 – גם יין זה מזן ענבים מקומי, שגדל רק בחלק הדרום מערבי של בולגריה. טעם עמוק ומאוד ייחודי של ענבים אדומים שמזכירים טבק מתוק, אגוזי מלך ואוכמניות. סיום עם טעמי שוקולד חלב. חובה לטעום את היין המיוחד הזה. המחיר סביב 12-16 יורו.
