יקב עמק האלה – פירוק או הקפאת הליכים?
אלון גונן: על פי רישומי רשם החברות, חברת 'יקבי עמק האלה' מוחזקת ומנוהלת על ידי עו"ד דוד שמרון, המייצג גם את חברת 'כרמים' של האחים ספרא. הבעיות של יקב עמק האלה שמייצר כ-220,000 בקבוקים בשנה, התחילו בעצם כבר עם הקמתו בשנת 1998, עת צצו האשמות כי רשות מקרקעי ישראל, אז מינהל מקרקעי ישראל, הטתה מכרז, ובעיתונות אף קראו לזה "מכרז תפור". הטענות התבססו על כך שהקרקע מצויה בסמוך לאדמות מושב אדרת בחבל עדולם, המשכיר את קרקעותיו לחברת 'כרמים החזקות', שמגדלת על הקרקע 600 דונם גפני יין ושוכרת 200 דונם נוספים ממושב נס הרים.
טענה נוספת היא, שהמינהל ניסה להצניע את פרסום המכרז, תוך שהוא מפרסם את פרטיו באתר האינטרנט שלו תחת ההגדרה של בנייה נמוכה וצמודת קרקע במושב אדרת, ולא כיקב. לדעת גורמים משפטיים דאז, המינהל אישר למושב להשכיר קרקעות בניגוד להחלטותיו, לפיהן קרקע שלא נעשה בה שימוש חוזרת למינהל. יתר על כן, המינהל גבה מחברי המושב דמי חכירה שנתיים של 700 שקלים לנחלה, ואפשר למושב לסחור בקרקע ובזכויות המים, במחירים גבוהים הרבה יותר.
אבל הקשרים והפוליטיקה המקומית הכשירו את המהלך. היקב קם בהובלת וניהול המייסד דני ולרו, ופרץ גבולות כבר בשנים הראשונות, בעיקר בין השנים 2002-2011 כשהיינן הראשי דורון רב הון הוציא לשוק יינות משובחים, והכניס את היקב לפנתאון של יקבי הבוטיק הטובים ביותר בארץ. בשנת 2011 החליפה את רב הון, לין גולד שהייתה ייננית צעירה שנשארה ביקב כחמש שנים. מנכ"ל היקב באותה תקופה היה אלון לוי, שהגיע מתחום ההדרים, והעלינו לגבי התנהלותו ביקב אין ספור תחקירים וכתבות, בהן חזרנו והתרענו כי הוא מוביל את היקב לאבדון. בתקופתו ביקב התחלפו חמישה ייננים אחרי לין גולד, שפשוט לא יכלה להמשיך לעבוד איתו בגלל חוסר המקצועיות שלו. מדובר בייננים מוכרים וידועים: יעקב אוריה, עירית בוקסר-שנק, יעל סנדלר, ודרור אנגלשטיין – כולם עבדו ביקב עמק האלה תקופות קצרות, בקושי בציר אחד, ואז עזבו מאותן סיבות של חוסר ניהול ומפני שהבינו כי אינם מוכנים לחתום את שמם על יינות היקב.
הפתרון של המנכ"ל אלון לוי היה למנות את משגיח הכשרות ליינן הראשי של היקב, ואז העסק הפך לבדיחה. הסכמים הזויים עם חברות שיווק והפצה הגיעו לבית משפט, חובות של עשרות מיליוני שקלים ותקופת הקורונה, הכניסו את היקב לבור תקציבי של 20 מיליוני שקלים.
אלון לוי לא השכיל לנצל את התקופה, כפי שעשו יקבים רבים ששגשגו בתקופת הקורונה, והיה לו נוח יותר להאשים את המשבר, ואת וירוס ליפרול 3 שכביכול פגע בכרמי היקב (האשמות קצת לא מבוססות מדעית, בואו נקרא לזה כך).
לפני כשנה הוחלף לוי אלון במנכ"ל יריב שמרון, בנו של מי שהיה עורך הדין בעסקת רכישת האדמות, ואנחנו העיתונאים כתבנו כי אולי הגיעה הגאולה ליקב והוא יוכל לחזור לתהילתו. חברת 'צור סוכנויות' החלה לשווק יינות היקב, וחשבנו שעם כזו חברה חזקה ורצינית יש סיכוי טוב להבראת היקב.
מהלך נוסף שעשה שמרון לפני מספר חודשים, הוא למנות את אריאל ביר ליינן בפועל. זו בחירה ביינן צעיר ונמרץ, שבשנים האחרונות עבד עם ליאור לקסר ביקב ירושלים.
אבל כנראה שבור החובות שהשאיר אחריו אלון לוי, ועל פי מקורות גם "בלגן" במחלקת החשבונות, גרמו ליקב ולשמרון כנציגו, להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, לקבל צו הגנה עקב אי יכולת לשלם לספקים וחובות אחרים.
מדובר בבקשה שמקפיאה תשלומי חוב לתקופה מסוימת, בה יידרש היקב להציג תוכנית שיקום, או כל פתרון אחר אשר ימנע מהיקב לפשוט רגל. במדינת ישראל קיים גורם מנהלי שנקרא "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי", והוא אחראי על ניהול הליכי חדלות פירעון (פשיטת רגל), של חייבים (אדם פרטי, עוסק מורשה או עוסק פטור), שנמצאים או עלולים להימצא במצב של חדלות פירעון. הממונה מוסמך לתת צו לפתיחה בהליכי חדלות פירעון לבקשת חייב, להכריע בבקשות שונות, ולהמליץ לבית המשפט האם לתת לחייב צו לשיקום כלכלי, הפטר (פטור מחובות) ועוד.
אני כותב ומלווה את היקב כמעט מהקמתו, ואני רוצה לצעוק: "שמישהו כבר יוציא את הפלאג, ודי שחררו". אני עדיין חושב שמדובר באחד היקבים היפים בארץ, עם עובדים מסורים שאוהבים לעשות יין, למכור יין ולארח. זה אינו יקב שאפשר לוותר עליו ולמחוק אותו עם כתבת סיום, כשצלילי רקוויאם כזה או אחר מהדהדים ברקע.
יקב עמק האלה הוא פיסת היסטוריה בענף היין הישראלי, והייננים שליוו אותו מתחילתו חייבים לו הרבה ממי שהם היום. החלטות ניהוליות כושלות, חוסר הבנה בסיסי וחוסר יכולת הביאו את היקב למצבו כיום, ואני מקווה שלמנכ"ל יריב שמרון יש את הכוחות הנפשיים ואת היכולת לגייס כספים על מנת להציל אותו.
תגובת יריב שמרון מנכ"ל יקב עמק האלה
"התמונה ההיסטורית שונה לחלוטין מהמתואר. אבל מבחינתנו זו לא העת לעסוק בנושאים האלו, ונשמח לעשות זאת בהמשך הדרך, ובכלל לנהל שיחה על כוס יין במרכז המבקרים של היקב. אכן, חלק מהבעיות הקיימות מקורן בעבר של החברות, וחלקן בעיות חדשות יותר ואירועים שקרו גם בשנים האחרונות. כגון בציר קטן בשנת 2021 ובציר קטן גם בשנה הנוכחית. אל תוך הסיטואציה הזו נכנסה גם בעיה ביורוקרטית שאילצה אותנו להגיש את הבקשה הזו.
ההחלטה התקבלה בכובד ראש ובעצב רב, מתוך רצון לשמור על הספקים, העובדים של החברות, ומתוך צורך לבצע שינוי דרמטי שיחזיר את היקב למקום הראוי לו. זו לא שירת הברבור שלו, אלא נקודת המפנה. כרגע אנחנו לא עוסקים במי אשם, אלא עוסקים אך ורק בחזרה למעלה. בראש מורם. נכון, זה דורש כוחות נפש ויכולות אדירות, אבל יש לנו צוות מדהים שמרגש אותי כל יום, יש לנו ספקים שתומכים בנו ואפילו הביעו את זה במכתב שהוגש לבית המשפט. יחד איתם אנחנו נהפוך את המצב, ונמשיך בעשייה הציונית המדהימה שהתחילה עוד ב-1997, וסיפקה מאז עשרות מקומות עבודה ומאות ספקים במשך השנים".
גפני יין – הגיע הזמן להנדסה גנטית
אלון גונן: בשנים האחרונות תוקפות את גפני היין בישראל ובעולם שתי מחלות, שמאיימות בעצם להטיל גזר דין מוות על ענף היין. העיקרית שבהן היא מחלת התקפלות העלים (Leafroll Disease), שגורמת לנזקים והפסדים כלכליים כבדים בכרמי ענבי יין בעולם ובארץ בעקבות עקירות כרמים או שנטועים.
השנה גם התפרסמו מחקרים שקבעו כי מחלות הנגרמות על ידי החיידק קסיללה פסטידיוסה, שמוכרות כבר שנים רבות במגוון רחב של גידולים, הגיעו גם לכרמי גפני יין ומאכל. ואם חשבו שהן מוגבלות רק לאזור הצפון והחיידק יודע לעצור שם, מסתבר שכיום המחלה מתפשטת מאוד מהר לכל חלקי הארץ.
בשלב זה לא נמצא חומר הדברה כימי או ביולוגי כלשהו, המסוגל להתמודד עם התפשטות שתי המחלות, והמלצות משרד החקלאות ושה"מ בנושא לקוניות וצולעות, שלא לומר מגומגמות, ומתמקדות ב"תשימו לב ותעקרו גפנים נגועות". מי ישלם על זה? החקלאים כמובן.
נכון שהביאו חומר ריבוי נקי, ויש הרבה יותר דרישה לתשומת לב מהמשתלות שיקפידו על מה שהן שולחות לכורמים. אבל בשטח, לצערי, אין כל אפשרות לשלוט על המחלות, והן עוברות מכרם לכרם בלי בעיה.
מה שבכל זאת מנסים לעשות אלה הן הכלאות, כלומר לייצר זנים "היברידיים". הניסויים מצביעים על כך שיש זנים עמידים לקימחון וכשותית, ואפילו מצאו חמישה זנים עמידים לקסיללה, אבל לא מדובר בזנים מהסוג הנפוץ כמו קברנה סוביניון, מרלו או שרדונה – וזו הבעיה המרכזית.
אני יודע שברגע שמזכירים את המונח "הנדסה גנטית", 90% מהאוכלוסייה עומדים על הרגליים האחוריות, ומיד חושבים על שיבוט אנשים, ייצור גזע ארי ועוד.
ההתנגדות להנדסה גנטית היא מסיבית, וכל מעבדה, בעיקר בסין ובמדינות שהחוק הבינלאומי לא קשור אליהן, בהן עושים ניסויים על צמחים וחיות, מותקפת ומואשמות בנאציזם, וכל חוקר במעבדה הוא ד"ר מנגלה.
צריך להבין כי כשמדובר בצמחים, להנדסה גנטית יש פוטנציאל לעזור להתמודד עם כמה מהמחלות והאתגרים הקיימים בגידול ענבי יין. כיום ניתן ליצור באמצעות הנדסה גנטית זני ענבי יין עמידים מול מחלות נפוצות, כגון טחב אבקתי, טחב פלומתי ונגיפים שונים של גפן. אפשר להחדיר לגפנים גנים המקנים עמידות לפתוגנים אלה, כך שהצמחים יוכלו להתמודד טוב יותר עם זיהומים, ולהפחית את הצורך בחומרי הדברה כימיים ובקוטלי פטריות.
אין כיום כל בעיה לעצב גפנים מהונדסות גנטית, שיכולות לעמוד בפני מזיקים כמו פילוקסרה של הגפן, שכידוע גורמת נזק משמעותי לכרמים ברחבי העולם.
הבעיה הנוספת שהנדסה גנטית יכולה לפתור, היא הסתגלות לאקלים. מי לא מאשים את ההתחממות הגלובלית והשינויים האטמוספריים בשנים האחרונות? אבל מה נעשה מלבד חוץ מלדבר? לא הרבה. הנדסה גנטית עשויה לסייע לגפנים להסתגל לתנאי אקלים משתנים, כולל עלייה בטמפרטורות, שינוי דפוסי משקעים ושינוי דינמיקה של מזיקים ומחלות. נכון להיום, החוקרים שעוסקים במחקר גנטי יכולים לכוון לגנים המשפרים את סבילות החום או הבצורת, ומבטיחים שהגפנים יישארו בריאות בסביבות משתנות.
בכל הקשור לצריכת כימיקלים על ידי ריסוסים, נזכיר כי ישראל היא אחת המדינות שמשתמשות בחומרי הדברה בכמויות גדולות מאוד. גפנים מהונדסות גנטית ועמידות בפני מחלות ומזיקים עשויות להפחית את הצורך בריסוסים וטיפולים כימיים, ובכך להפוך את ייצור היין ליותר בר-קיימא, ופוטנציאלית להפחית את עלויות הייצור.
כשבוחנים את נושא הרבייה המסורתית של גפנים, מגלים שנדרשות שנים או אפילו עשרות שנים, כדי לפתח זנים עמידים חדשים. אבל הנדסה גנטית יכולה לזרז תהליך זה, ולאפשר התפתחות מהירה יותר של זני ענבים עמידים בפני מחלות. גם נושא שיפור התפוקה בענבים מהונדסים גנטית צריך להילקח בחשבון, משום שהגדלת תפוקת ענבים לגפן או דונם על ידי שיפור יכולת הגפן ללכוד אור שמש, חומרים מזינים ומים, תוביל לאיכות משופרת בטעם, בארומה ובאיכות הכללית של ענבי היין.
חוקרים יכולים למקד גנים הקשורים לתכונות אלה כדי לפתח ענבים המייצרים יינות באיכות גבוהה יותר, ומחקרים מצביעים גם על אפשרות לפיתוח זני ענבים עם תרכובות אלרגניות מופחתות, כך שיין יכול להיות נגיש יותר לאנשים עם אלרגיות.
הנדסה גנטית בענבי יין, כמו בגידולים רבים אחרים, כרוכה במניפולציה של החומר הגנטי של הגפן כדי להשיג תכונות או מאפיינים ספציפיים רצויים, וניתן להשתמש בטכנולוגיה זו כדי לשפר את האיכות, התפוקה והחוסן של ענבי יין. יחד עם זאת, השימוש בהנדסה גנטית בענבי יין אינו חף מאתגרים ומחלוקות. החששות כוללים השפעות סביבתיות אפשריות, קבלה על ידי הצרכנים ונושאים רגולטוריים, היות שבאזורי יין מסוימים יש תקנות או איסורים נוקשים על גפנים מהונדסים גנטית (GM).
קבלה של ענבי יין מהונדסים גנטית בקרב הצרכנים ובתעשיית היין יכולה להשתנות, ולחלק מהצרכנים והייננים עלולות להיות הסתייגויות מהשימוש בטכנולוגיית GM בייצור ענבים בשל דאגות לגבי טעם, בטיחות ומסורת. זה המקום לציין שהשימוש בענבי יין מהונדסים גנטית הוא עדיין נושא למחקר ודיון מתמשכים, והקבלה והאימוץ של ענבים אלה עשויים להשתנות לפי אזור, בתלות ביעדים הספציפיים של הכורמים והייננים, התלויים בעצמם באישורים רגולטוריים וביקורת ציבורית. קבלת אישורים רגולטוריים לגידול ומסחור של גפנים מהונדסות גנטית, עלולה להיות תהליך מורכב וארוך. החוק הבינלאומי בנוגע להנדסה גנטית בענבי יין נופל בעיקר תחת הסכמים ואמנות בינלאומיות רחבות יותר הקשורות לביוטכנולוגיה, אורגניזמים מהונדסים גנטית (GMO) ומוצרים חקלאיים, ואין הסכמים בינלאומיים ספציפיים המוקדשים אך ורק להנדסה גנטית בענבי יין. במקום זאת, תקנות והסכמים בינלאומיים מתייחסים להקשר הרחב יותר של הנדסה גנטית והשפעתה הפוטנציאלית על הסחר והסביבה.
כורמים ויצרני יין, במיוחד אלה השוקלים שימוש בגפנים מהונדסות גנטית, צריכים לנווט בקפידה בין התקנות הבינלאומיות והמקומיות האלה, כדי להבטיח עמידה בחוקים והסכמי סחר רלוונטיים, תוך התחשבות בדרישות השוק ובתפיסות הצרכנים לגבי הנדסה גנטית ביין. בחלק מהאזורים, כמו האיחוד האירופי למשל, יש תקנות ספציפיות המסדירות הנדסה גנטית בחקלאות, כולל ענבי יין, בין היתר על גידול וסימון של הנדסה גנטית, ולתקנות אלה יש השלכות על יין המופק מגפנים מהונדסות גנטית. החשש העיקרי הוא פגיעה בחקלאות קונבנציונלית, הפיכת מינים מהונדסים לעמידים בפני מדבירי מזיקים ולמינים פולשים, סיכון שגנים מהונדסים יעברו בהאבקה אל צמחים לא מהונדסים.
לסיכום, להנדסה גנטית בענבי יין יש פוטנציאל לספק פתרונות למחלות ואתגרים קיימים, אך היא מגיעה גם עם שיקולים רגולטוריים, צרכניים וסביבתיים שיש להתייחס אליהם בקפידה. מחקרים וניסויים ממשיכים לבדוק את ההיתכנות והקיימות של שימוש בהנדסה גנטית כדי לשפר את גידול ענבי יין.
מה אומרים הייננים?
שאלנו: ברמת התאוריה היית משתמש בגפנים מהונדסות גנטית, שיכולות להתמודד עם וירוסים ומחלות ואפילו ייתנו כמות גדולה ואיכות טובה יותר?
דורון רב הון – יקב ספרה: "לשם כמות ואיכות הייתי מעדיף שלא. לשם שרידות ענף היין הייתי מעמיק במחשבה התאורטית".
אוליביה פרתי – יקב ברקן סגל: "במחשבה ראשונה לא, ובמחשבה שניה זה מצריך לימוד ובדיקות".
יוסי רוזנברג – יקב אדיר: "שאלה מצוינת, העולם הולך לשם. כבר קיים מעבר מזון מן החי למזון מהונדס. המעבר במזון מן הצומח איטי יותר אך קיים. לשאלתך, כל עוד הצמח מהונדס אין לי בעיה, ולהיפך אני מאוד בעד. בנוגע לשימוש במוצר חקלאי שיגיע ליקב מהמעבדה במקום מהקרקע, לא הייתי משתמש. זה נוגד את הפילוסופיה שלנו לחיבור לאדמה".
אלי בן זקן – יקב קסטל ורזיאל: "אני מתנגד עקרונית. ברמה התאורטית לא הייתי מתנדב להיות ראשון בניסוי, אחרי זמן רב ובהתאם להצלחה אשקול שוב את דעתי".
ד'ר שיבי דרורי – יקב גבעות: "אני לא מודע להנדסה גנטית בענבים בארץ, ובאופן כללי הנושא נחשב חסר תוחלת בשל התנגדות לכך בעולם המערבי".
אסף פז – יקב ויתקין: "שאלה טובה".
עידו לוינסון – יקב גראז" דה פאפא: "איזו סיבה יש לי שלא? זה לא מעניין אותי כרגע מבחינתי, אבל אולי העתיד יכתיב את זה".
יורם שלום – יקב אלכסנדר: "גנטיקה לא תוכל לתת לי עיניים כחולות ולא שקט נפשי. אנחנו אנשים שאוהבים מתח וציפייה עם עמל רב".
יפתח פרץ – יקב כרמל: "שאלה טובה. התוצאה הייננית צריכה להיות ממש מפתה כדי לוותר על כל המשמעות התרבותית שכול זן מביא (ארץ מקור, היסטוריה, סגנונות), מעבר לנושא הגנת הצומח שהוא פתיר ברובו".
יהודה נהר – יקב יזרעאל: "כן".
ערן פיק – יקב צרעה: "כן, אם היה חוקי".
עמיחי לוריא – יקב שילה: "כן".
איתי בן-חיים – יקב בן-חיים: "כן בהחלט, אם התוצאות היו מטיבות עם היכולת לעשות יינות טובים ומעולים".
יותם שרון – יועץ יין ליקבים: "כן, במידה ואפשר יהיה לשמר את האופי של הזנים הקלאסיים".
אייל דרורי – יקב עגור: "יש לי שני היבטים לתשובה זו. הייבט ראשון הוא איכות ופוטנציאל, בדיוק כמו כל זן אחר. אם באמת יהיו תוצאות מעניינות טובות מהזנים הללו, אני לא פוסל. כרגע אני לא מכיר יין טוב מזנים אלו. היבט שני הוא ההיבט הסביבתי. ככול שהשנים עוברות והכדור שלנו מתדרדר, אני חושב שיש לנו יותר ויותר אחריות בנושא. כמי שהבחירות שלהם יכולות להשפיע על הסביבתיות (פחות ריסוסים וכו'), יש לנו אחריות. מצד שני, ההשפעה של היקבים הקטנים על הדבר היא באמת לא גדולה לצערנו. האחריות במקרה זה היא יותר על הגדולים. כך או כך זה נושא מורכב. אפשר לבוא ולהגיד שלקטנים יש השפעה יותר גדולה לפעמים על "חינוך" הקהל והובלת טרנדים בעולם היין, שבעקבותיהם ילכו גם הגדולים. מורכב".
תגובת משרד החקלאות
"הנושא מטופל על ידי שתי ועדות: הוועדה למזון חדש של משרד הבריאות הדנה בבטיחות המזון, והוועדה הראשית לצמחים מהונדסים של משרד החקלאות (הורצ"מ). ישראל הינה מעצמה עולמית בטכנולוגיות חקלאיות, ומתקיים בה מחקר רב ומתקדם מאוד בנושא הנדסה גנטית בצמחים. הורצ"מ מפקחת על ניסויים בתחומי הנדסה גנטית בצמחים הנערכים בארץ. כיום אין בארץ גידול צמחים מהונדסים למטרות מסחריות, ולכן אין תוצרת חקלאית מקומית שעברה הנדסה גנטית. לעומת זאת, יתכן יבוא של מוצרים מוגמרים המכילים רכיבים מהונדסים גנטית, וכן שימוש בתעשיית המזון בארץ בחומרי גלם מהונדסים גנטית המיובאים מארה"ב ומדינות אחרות, בעיקר תירס, סויה וקנולה".
יום הולדת 27 ליקב אלכסנדר – הזמן עושה טוב ליורם שלום
אלון גונן: יקב אלכסנדר שמייצר כ-100,000 בקבוקים בשנה, חוגג 27 שנות בציר. היקב ממוקם במושב הוותיק בית יצחק שבלב השרון פינת עמק חפר – יקב בוטיק משפחתי שהוקם על ידי יורם שלום בשנת 1996.
מרגע שהבציר הראשון יצא לשוק, היה ברור לכולם כי מדובר ביקב שהולך למתג את עצמו באופן שונה. התוויות על הבקבוקים היו פנומנליות, ההשקעה בהן הייתה אדירה. כל בקבוק היה סוג של תכשיט שהוגש ללקוח.
בימי המילניום הקודם, עוד לפני עידן הפייסבוק והאינסטגרם, היה צריך לעבור את משוכת מבקרי היין דאז – אנשים קשוחים שלא ממש היו פתוחים לשינוי, לעיצוב, למשהו שונה בנוף. אותם העסיקו היקבים הגדולים ששלחו להם הרבה יינות חינם, וכאלה שידעו לשמן את המערכת. ככה זה עבד, לטוב ולרע.
יקב אלכסנדר ויורם שלום לא ממש באו טוב לאותם מבקרים. הוא נתפס כאליטיסט, קשוח, שמשלב אומנות על הבקבוק ללא צורך. הוא לא שימן, לא פינק, לא השתתף בתחרויות, לא שלח יינות לביקורות ומדליות. יורם היה שונה, אחר, ולא ממש הצליח להתברג "לברנז'ה". אבל הוא בשלו, המשיך לעשות יין, המשיך להקפיד על איכויות בלתי מתפשרות, ובעצם היה מודל לחיקוי לדי הרבה יקבי בוטיק שקמו אחריו.
לאט לאט היקב התבגר ויורם התבגר, ומשור צעיר שנוגח, הפך בשנים האחרונות להרבה יותר נינוח. נשאר עם העשייה שלו ועם ההתמדה ה"אובססיבית" העיצובית, טיפח את הכרמים, בנה יקב מעוצב כיאה לאחד שהבין שהכול סביבו משתנה, ובעיקר הלקוחות והם אלה שצריך להשקיע בהם – מרכז מבקרים, מסעדה, והרבה הרבה סבלנות שמעולם לא הייתה לו לאנשים מציקים, כולל תקל מתקשר בימי הקורונה.
בשנים האחרונות גם היין של היקב התפתח, התבגר, התברג לאחד מהיקבים המובילים את תעשיית היין הישראלית הבוטיקית. לאט לאט עם השנים שלח יורם את יינותיו לתערוכות ולביקורות, והיינות חזרו עם מדליות. בשנת 2015 קיבל היין אמרולו 2011 ציון 94 מרוברט פארקר, אלכסנדר הגדול גרנד רזרב 2010 – 93 נקודות, אלכסנדר הגדול קברנה סוביניון 2011 – 90 נקודות, אלכסנדר הגדול שרדונה קליאופטרה 2013 – 90 נקודות.
בחוות הדעת על האמרולו 2011, כתב מארק סקוויר: "מבנה היין מרשים ביותר. זהו אמרולו גדול ועוצמתי, בעל סיומת ארוכה ומתמשכת.היין נהדר לשתייה גם ביום המחרת. מי שאוהב את הסגנון, יאהב מאוד את היין. באופן כללי, זה יין מצוין, מתפוצץ בטעמי פירות עסיסיים. זה היין האהוב עלי ביותר מיינות היקב. מתאים לשתייה 2015-2030".
תערוכת סומלייה של סטודיו בן עמי, שיורם החליט להשתתף בה בפעם הראשונה אחרי קבלת הציונים המרגשים, היא זו שהוציאה את היקב מהארון, כשבסוג של גאונות שיווקית הוא הביא חבית מלאה יין ומזג לאורחים היישר מהחבית, וזהו -משם הכול היה פתוח, ואלפי מבקרים פוקדים את היקב מאז. פה אני חייב לציין משהו אישי. בכל שנה, ביום הגאווה לקהילת ההומואים, הלסביות הטראנס והקוויר, מניף שלום את דגל הגאווה בכניסה ליקב לצד דגל ישראל ודגל היקב – מחווה מרשימה, אמיצה ומעוררת השראה.
חגיגות יומולדת 27 מתחילות עם סיום בציר 2023. זו הזדמנות מצוינת להגיע ליקב ולפגוש חתיכת היסטוריה שנמצאת על בקבוקי יקב אלכסנדר. ביום שלישי 10.10.2023 יחגוג היקב יום הולדת 27 עם הופעה של האחד והיחיד ארקדי דוכין, בר יינות, DJ ודוכני אוכל מבית אלכסנדר.
היינות
סדרת אלכסנדר הגדול היא סדרת יינות סופר פרמיום של יקב אלכסנדר, מיוצרת מהענבים האיכותיים שבכרמי היקב, וכוללת יינות איכותיים במיוחד. בקבוקי היינות בסדרה מושקעים ומוקפדים. על התווית תמצאו את התכשיט המשפחתי שמלווה את סדרת יינות אלכסנדר הגדול – טבעת זהב משובצת יהלום, העוברת בירושה במשפחת שלום לאורך דורות רבים.
הסדרה השנייה היא סדרת אלכסנדר רזרב – מבוססת רק על יינות אדומים מכרמים סמוכים לכפר שמאי, למרגלות הר מצפה הימים בגליל העליון. היינות בסדרה זו מתיישנים במשך 24 חודשים בחביות עץ אלון. התכשיט המשפחתי שמלווה את סדרת אלכסנדר רזרב ,שימש לקשירת הצעיפים והשכמיות אותם לבשו נשים יהודיות בטוניס, והוא עשוי יציקת כסף בעיטור סמלי הדג והציפור.
הסדרה השלישית היא סדרת ההורים – היינות הבסיסיים של יקב אלכסנדר. היא כוללת בלנד אדום סנדרו – שם החיבה של אלכסנדר אביו של יורם שלום. היין מורכב מענבי קברנה סוביניון ומרלו. עוד בסדרה שני יינות לבנים הנקראים ליזה – שמה של אשתו של אלכסנדר ואימו של יורם, ליזה סוביניון בלאן וליזה שרדונה.
מחירי יינות יקב אלכסנדר והזמנות כאן
אמנון פאר באירוע מיתוג חדש ליין הדגל של יקב צובה
באווירה של לפני החגים בחצר הפסטורלית של יקב צובה בקיבוץ שבהרי יהודה, עם שקיעה מדהימה ואורחים, לקוחות וחברים, הושק המיתוג החדש של יין הדגל של היקב – טרסה (Terasa) 2019. למה מיתוג חדש? כי ביקב רצו לבדל את יין הדגל שלהם. יפה שעשו זאת תוך חשיבה משותפת עם המשווקים, והעיצוב הינו תוצר שלהם יחד עם מעצבים גרפיים’ כשבמיתוג החדש תווית קדמית שחורה עם מעט מאוד מלל.
ערב ההשקה, שהתקיים בשיתוף חברת ההפצה כספיריטס (Caspirits Wines), לווה באוכל טעים, מבחר יינות היקב, מוזיקה טובה עם שתי זמרות טובות לא פחות, וכמובן טעימת אורך של יינות טרסה מהבצירים 2013, 2017 ו-2019.
יקב צובה הוא יקב estate, המבוסס על ענבי הכרמים הסובבים את הקיבוץ, שהיום משתרעים על 450 דונם, מה שמאפשר ליינן תכנון נכון ומעקב צמוד אחר הענבים ובשלותם.
היינן ומנהל היקב פול דאב, שאירח אותנו יחד עם צוות היקב במרכז המבקרים המשקיף אל הרי ירושלים, סיפר על היקב והכרמים, על תחילת דרכו מהיום שעלה לארץ מדרום אפריקה ב-1996 לאולפן בקיבוץ צובה, ועל נטיעת הכרמים הראשונה על שטח של 100 דונם אדמת טרה רוסה, עם היסטוריה של ייצור יין בין הסלעים והטרסות העתיקות ועל התפתחות הכרמים.
פול מאמין שאיכות היין נקבעת על פי איכות הענבים, והיכולת של היינן להבין שמה שנעשה בכרם הוא מהמרכיבים החשובים ביותר בייצור יין – הטרואר, האקלים והתאמת הזנים לסביבה, כאשר כל יינות היקב הם מכרם יחידני (single vineyard). היקב שהוקם בשנת 2005, ייצר תחילה 25,000 בקבוקים. היום כאמור ליקב 450 דונם כרמים, והם מייצרים כ-60,000 בקבוקים שנמכרים בארץ ובארה"ב.
על יין הדגל של היקב Terasa (טרסה) אומר פול דאב: "זה הבייבי שלי. אחרי שזיהיתי את הפוטנציאל הגדול של ענבי קברנה סוביניון שגדלים על הטרסות בגובה 730 מטרים עם מעט אדמה, ואחרי ניסיונות עם שילוב של מרלו, מלבק, סירה, קברנה פרנק ופטי ורדו, הבנתי שסירה תביא לבלנד את האיזון המושלם". טרסה היא בלנד של 80% קברנה סוביניון ו-20% סירה, שיוצר במהדורה מוגבלת. היין התיישן במשך 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי חדשות, ולאחר מכן 12 חודשים נוספים בבקבוק.
ב- 2013 ייצרו ארבע חביות של טרסה, והיום עשר חביות בשנה. לשלושת היינות שטעמנו גוף מלא. באף ריחות עשירים של פרי, טעמים עוצמתיים וסיומת ארוכה. אני אהבתי ביותר את טרסה 2017 עם הסיומת הארוכה והאלגנטית, שאין להשיג והוא בארכיון יחד עם הטרסה 2013 – יין עוצמתי במיוחד. טרסה 2019 הינו יין אלגנטי ומאוזן עם סיומת נעימה וארוכה, שישתבח מאוד בשנים הבאות. מחירו 239 ₪.
לפני טעימת האורך של הטרסה, טעמנו גם את השרדונה של היקב – 100% ענבי שרדונה, עם ריחות וטעמי פרי הדר – יין כיפי; ויין רוזה מענבי קברנה פרנק, עם ריחות של פרי הדר ופירות יער עם חמיצות נעימה – מתאבן הולם לאוכל ולטעימה של הטרסה. לסיכום: אירוע מוצלח ביקב ומקום נפלא, עם אנשים כלבבי ויופי של יין. שנה טובה והרבה יין טוב.
מחירי יינות יקב צובה והזמנות כאן
יונתן לבני מבקר ביקב אוּלוּ במושב גבעת ישעיהו
גבעת ישעיהו הוא מושב בעמק האלה שבהרי יהודה, שהוקם בשנת 1958 על ידי עולים מהונגריה, ויש בו כ-800 תושבים. המושב מפורסם בכך שיש בו חמישה יקבים: שטרנבך, ספרה, עדולם, אולו וקלע דוד.
יקב אוּלוּ (Ulu) הוא הצעיר ביקבי המושב ואחד המעניינים שבהם. הוא הוקם על ידי אמיר אולו ואשתו הילה, הורים לשלושה ילדים, חמישה כלבים ושלושה סוסים. אמיר הוא איש צבא לשעבר, שעלה על מוקש במלחמת לבנון הראשונה ואיבד את רגלו הימנית. הוא המשיך לשרת בצה"ל והיה מג"ד במלחמת לבנון השנייה.
כשאיבד את רגלו הוא הובא כחלק מהטיפול הרפואי המשקם, למסעדה בה נתקל לראשונה ביין שבו הוא התאהב. לאחר לימודים באוניברסיטה, הוא החליט להפוך את אהבתו ליין למקצוע. אמיר למד ב'סוד היין' – חברה שהוקמה ב-1966 על ידי ראובן כהן והיום בבעלות וניהול אבינעם בר, שהחלה את פעילותה כחנות לחובבי יין שביקשו ללמוד הכנת יין בבית, והכרה של הציוד הנדרש להכנתו (היום גם ספקית ציוד כולל ליקבים).
לפני אחת עשרה שנים הוא העתיק את מקום מגוריו למושב גבעת ישעיהו, כי התאהב בנוף ובשקט באזור. לפני כארבע שנים השתחרר מהצבא והחליט לטעת כרמים, להקים יקב במקום ולהפוך את התחביב למקצוע. הוא נטע גפנים והקים יקב ומרכז מבקרים, מהיפים שראיתי בארץ. נעים לשבת בו, בין היתר משום שהוא פתוח לנוף היפה של הרי יהודה והגבעות והמישורים הצמודים לו.
הילה, זוגתו, מנהלת את המקום, ואמיר, אבי החלום, משתתף בייצור ובקביעה של מה הוא רוצה לעשות מהענבים שנטע. היועץ היינני שעוזר לו בייצור היין הוא דרור אנגלשטיין, מהייננים המוכשרים שפגשתי בארץ, שמייצר גם יינות לעצמו ביקב, ועוזר ומייעץ לאמיר בייצור יינותיו (קראו כאן על דרור ויינותיו).
מרכז המבקרים של אולו מציע את היינות המיוצרים ביקב, וגם יינות אחרים מארצות אחרות המלווים אוכל שניתן להזמינו מראש באתר היקב. "חזון היין הוא שלי, ואני קובע מה לייצר", אומר אמיר. אני ממליץ לבקר ביקב, ליהנות מהנוף, מהיינות, מההסברים ומהאוכל המוגש.
גרנאש בלאן 2022 – זהו גרנאש בלאן היחידי המיוצר באזור. יין משנת הניבה הראשונה של היקב, אחרי ארבע שנים, מכרם שהוקם לאנשים בעלי מוגבלויות, חברים של אמיר, המאפשר להם לנוע בין הגפנים ולהיפגש במקום. היין שהה 6 חודשים במיכלי נירוסטה ובחביות. בוקה נהדר וטעם מאוד אופייני לענבי גרנאש לבן. יין רענן עם חומציות מאוזנת ומתיקות עדינה בסיום. מתאים ביותר לקיץ חם. מומלץ. המחיר 145 ₪.
שרדונה 2022 – הענבים מגבעת ישעיהו בהרי יהודה, שהו כ-3 חודשים בחביות. אמיר אומר כי הוא אוהב יינות שרדונה משבלי, מבורגון שבצרפת. אני מסכים איתו, כי שרדונה משבלי הוא מהטובים מסוגו בעולם. היינות משם לימוניים ומעוגלים בטעמם, עדינים ומאוד שונים מיינות שרדונה אמריקאים למשל, וגם מרוב אלה המיוצרים בארץ. ליין של אולו בוקה נעים ורך, ואם לא תדעו מהיכן היין הגיע תוכלו לחשוב שהוא משבלי. היין מאוזן ומאוד ייחודי, שונה מרוב השרדונה-ים הישראלים, וזו מחמאה. המחיר 140 ₪.
רוזה 2022 – רוזה שונה מאחרים המיוצרים בארץ. מורכב מ- 70% ענבי קברנה פרנק ו-30% מרלו מהכרמים בגבעת ישעיהו. אוהבי רוזה ישמחו לדעת כי הוא מחמיא ביותר ושונה מהרבה רוזה-ים המיוצרים בארץ לאחרונה. יין מאוזן בו מורגש טעם עדין של הקברנה פרנק, ומצליח מאוד להנגיש את הקברנה פרנק שבדרך כלל אינו משמש לעשיית רוזה. מקורר היטב הוא יין מנצח. המחיר 145 ₪.
קברנה סוביניון 2021 – הייתי מעט סקפטי כשטעמתי את יין זה של היקב, שכן מחירו גבוה משמעותית ביותר עבור יין קברנה סוביניון. הענבים מגבעת ישעיהו, ולדברי אמיר זהו יין חלומותיו. היין שהה 14 חודש בחביות צרפתיות חלקן חדשות וחלקן משומשות, שעורבבו טרם הביקבוק. יין עגול עם גוף בינוני ולא כבד. בוקה קלסי של קברנה סוביניון, וטעם נעים ושונה מרוב הקברנה סוביניון שמיוצרים בארץ. לאוהבי הזן ולטעמי הוא מהטובים ביותר ששתיתי לאחרונה. הבעיה היחידה שלו היא מחירו – 249 ₪ לבקבוק.
קברנה פרנק 2022 – טעימת חבית. קברנה פרנק הוא מהאדומים החביבים עלי בכלל. טעמתי מהחבית את הקברנה פרנק, מענבים שנמצאים כמעט שנה בחבית. יין שכבר היום, לפני סיום יצירתו, הוא איכותי וטעים. לאוהבי הזן הוא יהיה הפתעה נעימה איכותית. אני ממתין לביקבוקו.
כל הפרטים על יקב אוּלוּ כאן
אלון גונן מבקר – מבעבעים משם ומכאן
מתברר שהשוק מוצף ביינות מבעבעים. הרבה מאוד יבוא, הרבה מאוד בקבוקים מעוצבים, איטליה, ספרד, צרפת, גרמניה. מתברר שהגז שדוחפים במרביתם עושה את זה לאנשים. הבעיה שמרבית המבעבעים, ובעיקר הזולים, דופקים ישר את הראש ומתוקים להחריד. מה אני אגיד לכם, יש כאלה שאפילו נהנים מהם.
יש כמובן גם ישראלים מבעבעים. הבעיה שהטובים מאוד, מאוד מאוד יקרים. אז ראש השנה חלף וזו הייתה סיבה מצוינת לטעום את הטובים, כי לכו תדעו מה יהיה כאן עוד שנה.
יקב דרפייה – שמפניה דרפייה קארט דאור – יבואן צור עולם של יין (כשר)
זני ענבים: פינו נואר, פינו מונייה, שרדונה. אזור גידול: אורוויל – שמפיין צרפת. אף מאוד ארומטי, חריף, פרחוני, מעט שמרים מקסימים בקצוות. הפה מאוד עשיר, אפרסקי, חמאתי. בועות מקסימות שלא עוזבות. זה לא בקבוק שתרצו לחלוק. מחירו 239 ₪. ציון 91. תמורה למחיר (VFM) – עד 200 ₪.
יקב ברטנורא – פרוסקו רוזה – יבואן צור עולם של יין (כשר)
זני ענבים: גלרה, פינו נואר. אזור גידול: ונציה, איטליה. אף עדין, חד, פטל. פה עשיר מאוד, רענן, תות שדה בשל. אפטר טייסט מפתיע בחמאתיות מקסימה. בועות מעט גסות, אבל מסתדרות מצוין עם אוכל חריף. מחירו 85 ₪. ציון 89. תמורה למחיר – מצוינת.
יקב היידסיק – שמפניה היידסיק מונופול ברוט – יבואן שקד משפחה של מותגים (כשר)
זני ענבים: שרדונה, פינו נואר, פינו מונייה. אזור גידול: שמפיין צרפת. אני מכור לזן פינו מונייה. ארומות של צוף, שמרים, חמאה מומסת. פה מינרלי, בועות קטנות ועדינות, אפרסק לבן ואגס בוסרי. מבעבע מקסים. מחירו 199 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – 160 ₪.
יקב תשבי – ברוט
100% ענבי פרנץ' קולומבר. ארומות של אפרסק, לימון, אשכולית מתוקה. היין מינרלי על אף שיחסית סגור. פה עם מרקם שמנוני קל, גוף וסיומת בינוניים. נראה שהיין אינו מאוזן לחלוטין כרגע, ויש פערים בין הריח לטעם. מחירו 100 ₪. ציון 88. תמורה למחיר – 50 ₪.
יקב פלטר – מבעבע בלאן דה נואר
זני ענבים: 80% פינו נואר, 20% שרדונה. ארומות פרחוניות, פירות הדר, משמש בשל. פה מינרלי, חומציות טובה, בועות קטנות שנעלמות מהר מדי, טעמים של אפרסק ומעט טרופיות בקצוות. מחירו 135 ₪. ציון 90. תמורה למחיר 99 ₪.
יקב רזיאל – מבעבע
זני ענבים: שרדונה ופינו נואר מבצירים שונים. ארומות של לחם קלוי, פירות יער בשלים, הדריות ודבשיות. בפה טעמי דומדמניות ופטל אדום, משולבים בלחם טרי ונגיעות ביסקוויט. בועות עדינות שלא נגמרות. מקסים. מחירו 280 ₪. ציון 91. תמורה למחיר – עד 200 ₪.
יקב ספרה – Blanc de Blanc 2018 Lia
זן ענבים: שרדונה. ארומה של פירות לבנים כמו נקטרינה לבנה ומלון לבן. הפה מושך לכיוון של פירות צהובים קיציים כמו אפרסק או אגס. ליין סיומת נעימה של קרמל. בועות יפות שלא עוזבות, אפטר טייסט מקסים של שמרים טבעיים. מחירו 250 ₪. ציון 90. תמורה למחיר 170-190 ₪.
זו בירה? זה יין? זה וויסקי? זה Barley Wine 2022 של מבשלת אלכסנדר
אמנון פאר: מבשלת אלכסנדר הוקמה ב-2008 בעמק חפר סמוך לנחל אלכסנדר, במטרה לייצר בירה ישראלית בירה טרייה לא מסוננת ולא מפוסטרת, מחומרי גלם איכותיים.
קצת לפני ראש השנה הציגה המבשלת "יין שעורה" – בירה שיושנה בחביות עץ אלון של וויסקי. השקת המהדורה החדשה של בירת ה-Barley Wine נערכה במסגרת תערוכת Whisky live (וויסקי לייב) שהתקיימה זו השנה השביעית במתחם Expo TLV.
בירה Barley Wine של אלכסנדר עשויה בסגנון הבירה שנולדה באנגליה – בירה חזקה ועשירה שזכתה לכינוי יין שעורה (Barley Wine) והועדפה על ידי האריסטוקרטיה האנגלית במאה ה-18 שחיפשה תחליף ליין. יש לה אחוז אלכוהול גבוה – 11.2%, עם טעמי מאלט, טופי, קרמל ודבש המקנים לה מתיקות, עם גוף מלא וסיומת ארוכה.
זו המהדורה החמישית של יין שעורה ממבשלת אלכסנדר. במהדורה זו הבירה התבגרה במשך 9 חודשים בחביות עץ אלון אמריקאי, שהתיישן בהן וויסקי ברבן אמריקאי צעיר של מזקקת 'מילק אנד האני' התל אביבית, וקיבלה במהלכם ארומות וניל וקוקוס מהחביות, כשהעץ השפיע על גוף הבירה ונותרו אפילו רמזים לוויסקי שהתיישן בחביות.
בירה מעניינת וטעימה. להשיג במרכז המבקרים של מבשלת אלכסנדר
חמישי 12.10.23: פסטיבל יין צפוני ראשון בראש הנקרה – היחיד שתעלו ותרדו ממנו ברכבל
'תיירות ראש הנקרה', 'רזי הכרם' ו'הבוטיק של נתי' יקיימו בחמישי 12.10.23 בין השעות 18:00-23:00, פסטיבל יין ראשון באתר התיירות הצפוני ראש הנקרה.
המארגנים מבטיחים למבקרים בפסטיבל גם סיור עצמאי לילי בנקרות לאור הכוכבים וירידה ועלייה ברכבל – "חוויה משולבת של יין וטבע שאין בשום מקום אחר", כך הם מגדירים זאת.
תמורת 125 ₪ לאדם (בדקו הנחות במועדוני צרכנות שונים) יקבלו המבקרים כוס יין איכותית מקריסטל, וייהנו מטעימות חופשיות ללא הגבלה של יותר מ-40 יקבים מהארץ ומהעולם שיהיו במקום. הירידה והעלייה למתחם תהיה ברכבל מול הים. במנהרת הרכבת המנדטורית שנסעה מחיפה ללבנון יתקיימו סדנאות בנושאי יין באווירת המקום (ללא תשלום נוסף, ברישום מראש). יהיה מתחם טעימות יינות מתיישנים מיקבי בוטיק, וברחבה בין הים לנקרות יוצבו עמדת מוזיקה ודוכני מזון.
היקבים ומשתתפים אחרים (בסדר אקראי): טפרברג, מבצר עתלית, גבעות, עמק האלה, מראה מקום, ג'וליה, הבוטיק של נתי, הר ברכה, ג'סקלה, צורי 26, ערק דוד המלך, נתיב היין, מזקקת באסל, טפירו, מזקקת אולגר, איש הפסיפלורה, יינות צרפת, ערק אפרתה, פסגות, יקב שילה, ברון הרצוג, יקב ירושלים, שור, עמותת 890, אשקר, נישקה, הרצוג, bartenura, Kum bs, ארץ, אביתר, מגל, אדרא, תלם, בן עטר, פיראון, Elive, שאטו רובין, Signac, בית אל. שטרן.
פרטים נוספים ורכישת כרטיסים בלינק הזה
