משרד החקלאות: מרכזי מבקרים ביקבים מתוקצבים

אלון גונן: סוף סוף ירד האסימון. השבוע הוציא משרד החקלאות תוכנית לפיתוח המרחב הכפרי, ונוהל מפורט לגבי תמיכה במרכזי מבקרים של יקבים, מחלבות, בתי בד ועוד. מדובר בהחלטה שבאה אחרי שנים של ניסיונות לקבל תקציב, ובין היתר להסביר כמה חשוב לפתח את התיירות הכפרית ברחבי מדינת ישראל. ארבעה או חמישה שרי חקלאות התחלפו בשנים האחרונות, ואף אחד מהם לא הצליח להעביר את הבקשה שהציג במהלך כל השנים הללו צחי דותן, מנכ"ל המועצה לגפן יין. רק השנה, יחד עם שר החקלאות עודד פורר, הצליחו לגבש תוכנית ארצית לתמיכה במרכזי מבקרים ביקבים.

היקף התקציב שיועמד לצורך התמיכה, הינו כ-3 מיליון ₪. התמיכה הינה בשני מסלולים; מסלול ראשון עוסק במרכזי מבקרים, ומסלול שני עוסק בעסקים קטנים. דגש מיוחד ניתן למושג "תיירות כפרית" – תיירות המתקיימת במרחב הכפרי וקשורה באופן ישיר או עקיף לפעילות החקלאית, להתיישבות הכפרית, או בעלת תרומה לכלכלת הכפר. בכלל זה מגוון פעולות של ביקור ואירוח בענפים החקלאיים, מתן הסברים למבקרים, הצגת מצגים על הגידול החקלאי, המחשה של תהליכי ייצור. לשם כך יש צורך בהקמה או שיפוץ של  מרכזי מבקרים, בהם המבנה ישמש כמוקד התכנסות לקהל המבקרים במשק חקלאי, בתוך או בצמוד לפעילות המתקיימת בו.

מרכז כזה מיועד לחשוף בפני המבקרים, באמצעים חזותיים או אחרים, את הפעילות החקלאית או הכפרית, את מוצרי המשק ו-או את הרעיון שבבסיס הקמתו ופעילותו. מרכז המבקרים יוקם כחוק לאחר קבלת היתר בנייה – כמבנה חדש, כמבנה קיים משופץ, או שילוב של שניהם. אפשר שהמבנה יהיה מבנה בד אוהל אירוח ולא מבנה קשיח, ובלבד שיאפשר קיום מטרות מרכז המבקרים. המרכז יאפשר נגישות לנכים.

צריך להביא בחשבון שיש צורך להגיש פרוגרמה תיירותית רעיונית הכוללת תכנית תיירותית-כלכלית-עסקית. הפרוגרמה תכלול נתונים על קהל היעד, צפי מבקרים, כמות המועסקים הצפויה, היתכנות עסקית-כלכלית. בנוסף יש לצרף אסמכתא להגשת בקשה להיתר בנייה או היתר בנייה תקף, ככל ונדרש. על המבקש לצרף לבקשתו אישורים ומסמכים המעידים על זיקתו לקרקע נשוא בקשתו. לגבי בקשות המתייחסות לשטחי איו"ש, על המבקש לצרף לבקשתו אישור מהמנהל האזרחי המעיד על זכויותיו בקרקע נשוא בקשתו. יקב שאין ברשותו רישיון עסק לא יכול להגיש את הבקשה.

שיעור התמיכה יהיה עד 40% מהיקף ההשקעה, ולא יעלה על שיעור התמיכה המבוקש או על שיעור התמיכה המירבי. שימו לב שבקשות תמיכה על פי נוהל זה צריך להגיש עד לתאריך 31.8.22. כל בעל יקב המעוניין, צריך לפנות באופן עצמאי ולמלא את הבקשה במקוון, בצירוף כל המסמכים הרלוונטיים. עד למועד ההגשה ניתן להתייעץ ולהיעזר במחוז משרד החקלאות ופיתוח הכפר הרלוונטי. במחוז גליל גולן אפשר לפנות לעמיר אנטלר או יעקב בולקץ, במחוז העמקים למנהל המחוז נתי גלבוע או אחראית מחוז על פיתוח הכפר דרורה נחום, במחוז המרכז מנהל המחוז סלמן אלשייך או סגניתו אושרת עדני, במחוז השפלה וההר  מנהל המחוז ציון גזל או סגנו גדעון גדמו, ובמחוז הנגב שגיא גולי או אפרת לוי אוחיון. הבקשה תוגש באופן מקוון באמצעות מערכת התמיכות המרכזית של משרד החקלאות, בקישור זה.

אנחנו מתריעים כי כבר צצו בימים האחרונים מספר מאכערים הידועים בתעשיית היין ככאלה שמספרים שהם מקדמים יקבים ויש להם קשרים, ורק בזכותם תוכלו לקבל את המענק. אז אל תתפתו, לכו לפי הנוהל של משרד החקלאות, וכל הפרטים והשאלות רק דרך צחי דותן ובאתר מועצת גפן יין.

תגובת אהוד אלפט – מנהל תחום תיירות כפרית במשרד החקלאות

"כל יקב משתתף מקבל ייעוץ סטאטוטורי בסבסוד מלא. המשרד מעסיק שני יועצים. כל שעל היקב לעשות הוא לפנות למחוז משרד החקלאות. ישנם מעט יקבים מוסדרים, והרבה שנמצאים בתהליך. במידה ויגישו בקשה, בקשתם תיבחן בהתאם לאמות המידה בנוהל התמיכה, לכל מחוז הרשימה של היקבים שבאזורו. כל יקב יכול להגיש ובקשתו תיבחן".

בציר 2022 כבר כאן – אנחנו מלווים אותו

אלון גונן: בציר 22 יוצא לדרך. הענבים הלבנים אט אט מתמלאים סוכר, והחמיצות תיכף מגיעה לשיאה. כפי שזה נראה הולכת להיות שנה נפלאה ליינות הישראלים, אם רק הייננים לא יעשו שטויות.

יקב תבור

יקב תבור החל השבוע לבצור את ענבי הפרנץ' קולומבר, והסוביניון בלאן כבר מחכה לעשרות הבוצרים והבוצרות שיפשטו עם שחר על הכרמים, ויתחילו לקטוף אשכולות עסיסיים. אור נדבך היינן ומיכל אקרמן המנכ"לית עשו השבוע ניסוי כלים ראשוני, והפעילו את המערכות ביקב על מנת להכינו למאות הטונות שיתחילו להתגלגל ליקב בחודשיים הקרובים. אומנם היקב משויך משויך לחברת קוקה קולה והיינות שלו לא מקבלים את ההכרה של יינות איכות משובחים העשויים בקפידה – כפי שהם באמת. לצערי, בסופו של דבר הכול עניין של מיתוג, ואני לא מדבר על החלפת תוויות או עוד פרסומת לפני החגים.

יקב רקנאטי

החגיגה ברקנאטי גדולה, כי בציר 22 פותח גם את היקב החדש בדלתון – אותו יקב שעמלו עליו כמעט עשור. אנחנו כבר היינו סקפטיים האם הוא ייפתח מתישהו, ואכן יש יקב חדש, מודרני ומשוכלל. יהיה בו מרכז מבקרים נגיש, שללא ספק הולך לקלוט חוץ מענבים גם אלפי מבקרים בשנה לאזור דלתון, לצד יקב דלתון, יקב אדיר, יקב לוריא שיצטרף בקרוב והאחרים – תשעה יקבים על פיסת קרקע אטרקטיבית.

לני רקנאטי, יו"ר היקב, אמר עם תחילת הבציר ביקב החדש: "בציר 2022 הוא שלב נוסף בהגשמתו של חלום רב שנים. סוף סוף הגענו למשכן קבע שמבטא את אהבתנו ליין ולאדמה, ואת החלום הציוני שלנו להקים בארץ תעשיה המבוססת על חקלאות. הקרבה לכרמים והטכנולוגיות החדישות יאפשרו לנו להמשיך ליצור יינות איכות, לפתח ולהתחדש כל העת, ולהוביל בתרבות היין בארץ".

 יקב דלתון

השבוע עלה היינן גיא אשל על בוצרת הענבים המכנית, ועל כרמי ענבי השרדונה מהכרם שנטוע בין כפר תבור לשדמות דבורה. הוא החל לשאוב לבוצרת את ענבי השרדונה שנבצרו ברמת סוכר נמוכה יחסית, על מנת לייצר יין פריך ומרענן. זה יין שגיא אשל לא מרבה לשחק איתו, ומאפשר לו להיות בדיוק כפי שהוא. היין ייכנס לנירוסטה, יקבל מעט חבית. אני מקווה שהתוצאה תהיה משובחת כמו בבציר 21, עם הרבה ארומות נקיות של אשכולית ותפוח. יין מהנה שמעלה חיוך על הפנים.

יקב פלטר

פלטר התחילו לבצור כבר לפני שבועיים את ענבי השרדונה, שמהם הם יעשו את המבעבע שלהם. אלו ענבים שנבצרים ב-17.18 בריקס.

יקב אדיר

הזן האדום מרסלאן נבצר בתחילת השבוע ידנית, ועבר היישר לסחיטה מהירה של הענבים, השרייה למשך שעתיים עם הקליפות עד לקבלת הצבע הרצוי, ומשם תסיסה קרה ואיטית למשך 40 יום. המרסלאן הוורדרד של אדיר היה תמיד מינרלי, רענן וקריספי, עם ניחוחות הדרים ופרחים ופה עשיר ומשובח. אני כבר מחכה למהדורת 2022 .

המלחמה באוקראינה והשפעתה על תעשיית היין

אלון גונן: המלחמה באוקראינה החלה ב- 24 בפברואר השנה ועדיין נמשכת, אף על פי שהיא כבר לא נמצאת בכותרות, והיא לא ממש מעניינת את אירופה הנאורה. אז מתים כמה עשרות אלפי אוקראינים – נו באמת. הנפט, החיטה, התירס, הגז – זה מה שמעניין את כולם, ולכן יש ערוצי תקשורת והסכמות בין הגנרלים משני הצדדים לא לעצבן את המדינות העשירות באירופה.

כאשר מדובר בתעשיית היין, אז פה העסק שונה. למשל, לאף אחד לא אכפת מארץ כמו מולדובה, שידועה כאחת היצרניות והיצואניות הגדולות באירופה ובעולם כולו של יין. הלקוחות העיקריים של תעשיית היין שלה היו אוקראינה ורומניה השכנות, וגם כמובן רוסיה. היום, בעקבות הפלישה של רוסיה לאוקראינה, מכירות היין בשתי המדינות ירדו ב- 80%.

מולדובה היא אחת מ-20 היצרניות הגדולות של יין בעולם, הודות לאקלים מתאים. תעשיית היין והאלכוהול היא גאוותה של המדינה הקטנה, וזו עיקר הכלכלה שלה. ובל נשכח שמדובר במדינה הכי ענייה ביבשת. רוסיה מטילה איסורים רבים ואמברגו על היין המולדבי כבר עשורים, כ"עונש" על התקרבות המדינה לאירופה מבחינה גיאופוליטית. אם עד לפני עשור קלטה רוסיה כ- 80% מהיין המולדובי, אז נכון לשנתיים האחרונות רוסיה קלטה רק 10%. לכן, כהחלטה אסטרטגית החליטו יצרני היין לפזול לעבר אירופה שדרשה יינות איכות. ואכן השינוי ניכר מאוד, כשרואים שהיינות המולדובים מככבים באירופה וזוכים במדליות בינלאומיות וציונים טובים.

מולדובה מייצאת כמעט 68 מיליון בקבוקי יין בשנה לכ-70 מדינות בעולם. השנה השוק האוקראיני קרס, והרוסים חסמו את  הנמל בעיר האוקראינית אודסה. מהלך זה פגע קשות בדרכי הייצוא של היין לאסיה, ומשלוחי יין בשווי של כ-750 מיליון אירו תקועים באודסה. נכון לשנת הבציר הנוכחית, כורמים וייננים רבים במולדובה מחפשים שווקים אליהם יהיה אפשרי לשנע את היינות דרך היבשה ולא דרך הים. אולם העלויות האלה גבוהות מאוד, ויש חשש שהתעשייה הזו תקרוס אם המלחמה תימשך. כאמור מדובר במדינה ענייה, כשלממשל אין יכולת לעזור.

יצרן היין הנחשב יקב שאטו פורקרי, ששוכן באזור כפרי הנפרש בין נהר דניסטר לים השחור, מוביל את המאבק ואת הניסיון לערב את האיחוד האירופי במשבר המתפתח. היקב משווק את יינותיו ביותר מ -30 שווקים באירופה, צפון אמריקה ומזרח אסיה, במדינות כמו ארה"ב, קנדה, בריטניה, נורבגיה, צ'כיה, סין, פולין, גרמניה, קזחסטן, קירגיזסטן, אוקראינה, רומניה, טורקיה, יפן, לוקסמבורג ובארצות הבלטיות. השנה העתיד עדיין לא ברור, ימים יגידו. את היינות המולדובים אפשר למצוא גם בישראל, ואכן שווה לטעום אותם.

היינן ז'ק קפוסטו ז"ל – תודה על הכול

אלון גונן: ז'ק קפסוטו שהלך לעולמו בימים אלה, היה מסעדן, יינן נלהב וציוני אדוק. ז'ק אשר נולד במצרים, בילה את שנות נעוריו בליון שבצרפת, משם נדד למנהטן. שם פתח את מסעדת Capsouto Freres המיתולוגית. באחד הביקורים שלו בארץ כנראה הבין קפוסטו שישראל כובשת אותו, וסיפור האהבה בינו לבינה התחיל לקרום עור וגידים.

אהבתו ליין הביאה אותו להחלטה לרכוש בפקיעין החדשה בשנת 2010 שטח של 160 דונם, ולגדל שם תשעה זני גפני, המטרה הייתה לעשות בישראל יין שאף אחד לא עשה. בישראל עושים בעצם יין מקליפורניה, וקפוסטו התייחס לכרמים שלו כאל מעבדה ענקית, וזני גפנים כמו סנסו, גרנאש נואר ומורבדר כיכבו אצלו. אלו זנים שכמעט לא השתמשו בהם בישראל, והוא היה הראשון שזיהה את הפוטנציאל הגלום בהם. הוא חלק מידע וידע, בצניעות ותמיד עם חיוך כובש, ככה העידו עליו עשרות הייננים שעלו לבקר בכרמים שלו.

בשנים האחרונות הוא נצפה כמעט בכל תערוכת יין בישראל ונתן כבוד גדול לתעשייה ולציבור חובבי היין. היינות של קפוסטו אכן היו כל הזמן בהתפתחות מתמדת, ועם השנים הם מצאו את מקומם במסעדות יוקרה בארץ ובעולם. תודה על הכול ז'ק – מנוחתך עדן.

מה הזיקה של הזיקית ליין?

אלון גונן: מה הקשר בין זוחל הזיקית ליין? שום כלום, חוץ מזה שאולי כמה מהן עלולות להישאב לבוצרת תוך כדי בציר. מעבר לזה כאמור נאדה. אלא מה, הזיקית החליטה לככב על בקבוקי היין של היינן  דוד בר אילן עם המותג הפרטי שלו 'יהושע', שמעוטרים באיורי זיקית כתומה וירוקה – תווית שעוצבה באופן מדהים ומושכת את העין.

ההפתעה הייתה גדולה כאשר הובא לידיעתנו כי יקב רקנאטי והיינן קובי ארביב יצאו עם יין שאנין בלאן 2020, שגם אותו מעטרת הזיקית האדומה, שנראה על פניו שהיא תאומה זהה של הזיקית של דוד בר אילן שהיה הראשון.

התגובה של יקב רקנאטי: "מדובר בשתי תוויות יפהפיות שעיצבו שני מעצבים מוכשרים, הדמיון מקרי לחלוטין". ויקיפדיה מעניקה דווקא הסבר הרבה יותר משכנע מזה של  רקנאטי: "הזיקיתיים היא משפחה של לטאות מסדרת הקשקשאים. הזיקית מאופיינת בעיקר ביכולת לשנות את צבע עורה, בלשונה הארוכה, ובעיניים המסוגלות לנוע לכיוונים שונים באופן בלתי תלוי, ולהקנות לה שדה ראייה רחב ממנו מקבל מוחה שתי תמונות שונות וברורות בו-זמנית". אז מי אני שאתווכח עם שני מוחות כל כך מוכשרים כמו דוד וקובי.

לשאלתי האם רקנאטי יחליפו את התווית "המקרית לחלוטין", לא זכיתי לתשובה עד עצם היום. והנה עוד משהו על מקריות:  "צירוף מקרים הוא הדרך של אלוהים להישאר אנונימי", את זה אמר אחד בשם אלברט אינשטיין. 

יהודה מלמד מיקב מלמד ליד תמונת אחיו אברהם מלמד ז"ל. צילום יונתן לבני

יונתן לבני מבקר ביקב מלמד

אצל מי נופלת הפרוסה כשהחמאה למטה? אצל אברהמ'לה מלמד. ומי מנסה להרביץ תורה לתלמידיו, והם מרביצים לו בחזרה? אברהמ'לה מלמד…

את השיר אברה'מלה מלמד כתב דן אלמגור למחזמר 'איש חסיד היה'. אברה'מלה מלמד היה שכנו של דן אלמגור, ועליו הוא כתב את השיר המפורסם. בין תפקידיו של אברהם מלמד ז"ל שנפטר בשנת 2012, הוא היה יושב ראש ועדת הביקורת של 'יקב כרמל מזרחי'. יודעי דבר אומרים כי הוא היה האחראי לשינוי מגמה ביקב, מיצור המוני ללא ייחוד ליצור יינות ברמה גבוהה יותר. הוא ואחיו, ד"ר יהודה מלמד, רופא בתחום רפואת הצלילה ומייסד המכון לרפואה ימית בחיל הים, הם דור המשך למשפחה רחובותית שתמיד הייתה קשורה לעולם היין. סבם היה חקלאי שגידל גפנים ועשה יין בעיקר למטרות קידוש.

למשפחת מלמד היו בעבר 25 דונם של גפנים ליד קיבוץ חולדה, שענביהם נמכרו בכל שנה לכרמל מזרחי. ברבות הימים נשארו בידי האחים מלמד, שני דונם בהם נטועות 600 גפנים, במושב גאליה ליד רחובות. אברהם ויהודה, שמעולם לא למדו לייצר יין, החליטו להקים במקום יקב קטן, ולייצר יין איכותי מענבי קברנה סוביניון, סירה ומעט קברנה פרנק מגפנים שניטעו בכרם שלהם. "אנחנו אוטודידקטים", מספר לי יהודה. "צרפנו אלינו את אבי שמידט, פנסיונר אף הוא, ויחד בנינו את היקב".

מה שמייחד את היקב, היא גם העובדה שהם נעזרים בחברים קבועים, ביניהם מאיר קינן – איש תוכנה במחשבים ובעל אוסף ענק של יינות איכות, וחברים נוספים שכולם יחד עושים במשך כל השנה את העבודה בכרמים וביקב. ד"ר יאיר מרגלית היה היועץ הראשון שלהם, בימים הראשונים של ייצור היינות. "הייתי המדריך של יאיר בשומר הצעיר", מסביר לי יהודה. גם מוטי שפירא, כורם ויינן מזיכרון יעקב ובעל 'יקב סמדר', עוזר להם בהכנת היינות.

ביקב מלמד מייצרים כ- 1,000 עד 1,500 בקבוקים בשנה, ומוכרים את התוצרת לכ-80 חברים בלבד. "אנחנו עושים יין מאהבה למוצר", מסבירים יהודה ואבי. לדבריהם מה שמייחד את  היין שלהם ועושה אותו כל כך איכותי, הוא הטרואר בו הגפנים גדלות. "הכרם שלנו הוא המקום אליו זורמים בחורף כל מי הגשמים באזור, וכל החורף הגפנים "יושבות" באגם מים". מסיבה זו הם גם אף פעם לא משקים את הגפנים בקיץ. וליינות:

קברנה פרנק 2018 – יין זני, ששהה כשנה וחצי בחבית עץ חדשה ובוקבק ללא סינון. קברנה פרנק משמש בעיקר להכנת בלנד בסגנון בורדו יחד עם קברנה סוביניון ומרלו. כיין זני הוא נעשה בעיקר בעמק הלואר בצרפת. גם ביקבים מרגלית, ויתקין, גבעות, רקנאטי ובמספר יקבים נוספים בארץ, עושים ממנו יין זני. טעמתי את היין הזה של יקב מלמד בטעימה עיוורת, ולא האמנתי שאני שותה יין ישראלי. ארומות וטעמים נהדרים של טבק, אוכמניות, פלפל וקסיס. יין מאוד מהנה.

בלנד קברנה פרנק וסירה 2019 – כ- 60% קברנה פרנק וכ- 40% סירה, בתוספת אחוזים בודדים של פטי ורדו שאינם משמעותיים לדברי היינן, ולכן אינם מופיעים על הבקבוק. גם יין זה שהה כמעט שנתיים בחביות עץ בנות שנתיים. שני הזנים הם זנים שרבים אוהבים לשתות. יין עמוק ומלא טעמים של פירות אדומים, המוכיח ללא ספק כי אכן הכרמים נהדרים וההכנה מוקפדת. טעמי שוקולד כהה עם מרירות אופיינית בסוף, גימור ארוך ועגול. יהודה מלמד מספר כי איש היין יאיר היידו התקשר אליו באמצע הלילה כדי לומר לו כמה היין הזה טעים ומיוחד. בלנד מהנה ומורכב ביותר.

סירה 2021 –  יין עשוי מענבי סירה מהכרם, נעשה כולו במכלי נירוסטה ללא שימוש בחבית. אחרי שפיה ותסיסה מלולאקטית שהה עוד כ- 7 חודשים במכלי הנירוסטה. לאוהבי הזן הוא יהיה יין כיפי. טעמים חדים וברורים של זן שלטעמי מהנה בעיקר בימים חמים כמו שיש לנו רבים כאלה בקיץ זה.

כל היינות נמכרים ביקב לחברים תמורת 85 ₪ לבקבוק יחיד ו- 200 ₪ לשלישיה. ברור שזה משתלם, ובהתחשב באיכות יש תמורה לכסף (VFM).

יקב מלמד – רח' דולב 76 מושב גאליה, 052-2850508

בציר 2022 – תחזיות יקבים קטנים

רני רוגל: בימים חמישי ושישי 21-22.7.22, התקיים בבית איש הענבים ביפו בית פתוח שהוקדש ליקבים קטנים, כאלה שהיקף הייצור שלהם לא עולה על כמה עשרות אלפי בקבוקים בשנה. כל אחד מתריסר היקבים שלקחו חלק במפגש, הציג והטעים שלושה יינות שמייצגים את היקב ויין אחד עתידי.

חיים גן – איש הענבים, אומר: "יקבי הבוטיק הקטנים הם מחלקת המחקר והפיתוח של ענף היין הישראלי. עשרות ייננים חדשים וותיקים הקימו יקבים קטנים שבהם הם מנסים, חוקרים, מעיזים, ולעיתים פשוט מפתיעים וקוטפים מחמאות רבות. נכון, לא הכול מושלם והדרך למצוינות ארוכה ודורשת יעדי איכות חדשים עם כל בציר".

אנחנו פנינו למרבית היקבים שהשתתפו, שאלנו איזה יין אחד שלהם זכה להצלחה-מחמאות בקרב באי הבית הפתוח, ולקראת  הבציר הקרוב רצינו לדעת כמה יבצרו, איזה זנים, האם הענבים מכרם שלהם או מכורם חיצוני, כמה בקבוקים ייצרו, כמה יינות שונים, ובכלל איך הם רואים את הבציר הצפוי השנה. כמו כן נעזרנו בתובנות של שני כותבים על יין – רן בירון וישראל פרקר, ועדיאל מזרחי – מנהל קבוצת הפייסבוק 'צימוקים – על יין ואנשים טובים'. שלושתם הגיעו לבית איש הענבים וחלקו איתנו את התרשמויותיהם.

ישראל פרקר כתב בין השאר: "קשה לטעום באירוע כזה, רב משתתפים, רב יקבים ויינות, את כל המשקאות המאוד מסקרנים, אז טעמתי כמה מהם, אדומים. חלקם היו עם ארומות טובות וטעמי פרי שאהבתי מאוד. חלקם קצת פחות, כרגיל. או שהעץ שלט בטעמם, או שחשתי בקצת טעמי לוואי, שהיה נהדר לחכי אם אלה לא היו. חלק מהיינות הוצעו למכירה לאלה שאהבו אותם, חלקם במחירים שהיה הרבה נחמד לו היו יותר שווים לכל כיס. תודה למבצעים ולמארחים, חיים גן וצוות איש הענבים, המלא בפעילויות לקידום היין בארץ וחינוך לאהבתו".

יקב אדם – ייננית אורנה לב

אורנה לב: "הטעמנו באירוע שלושה יינות: אלישבע רוזה 2021, זהבה ויונייה עם מעט סירה 2021, וקברנה פרנק 2020. עתידי הטעמנו את הקברנה פרנק שתסס עם קליפות גרנאש בתסיסה ספונטנית. הקברנה פרנק העתידי זכה לתשומת לב והתלהבות ממש גדולה.

הבציר אצלנו בכרם מתחיל בעוד מספר ימים. אנחנו על הענבים בבדיקות צמודות ותכופות. יום הבציר הוא קריטי מבחינתי. כל יינות היקב מיוצרים מענבי הכרם שלנו ברמת צבאים. שבעה זנים בכרם: סירה, קריניאן, גרנאש, מלבק, קברנה פרנק, רוסאן וויונייה. נייצר בין 3,500-4,000 בקבוקים של ויונייה, רוסאן, קריניאן זני, בלאן דה נואר, סירה זני, קברנה פרנק זני ומלבק זני. כל היינות האדומים החל מבציר 2021 בתסיסה ספונטנית, במטרה לתת לטרואר הייחודי שלנו ביטוי מירבי. עד כה עושה רושם שעונת הבציר מעולה. היה חורף נהדר וקיץ מתון וטוב עד כה. מתפללים שימשיך כך ולא יהיו אירועי קיצון עד הבציר".

יקב אייל – יינן אייל אוחיון

"הטעמנו שרדונה בציר 21,  רוזה בציר 21 ,  קברנה סוביניון סדרת יובל רזרב מבציר 17, ובלנד שעדיין לא בוקבק של מרסלאן שיראז וארגמן בציר 19. הרוזה קצר מחמאות רבות מאוד – עשוי מענבי מרסלאן בציר מאוחר בשילוב מעט שרדונה.

את היינות אנו עושים מהכרמים שלנו שגדלים סביב המושב , ומייצרים כ- 25,000 בקבוקים. באדומים קברנה סוביניון, מרלו, שיראז, קריניאן, ארגמן, מרסלאן. לבנים סוביניון בלאן, גוורצטרמינר, פרנץ' קולומברד ,ושרדונה. כבכול שנה מצפים השנה לבציר איכותי, שכן הכרמים מטופלים בכיוון של בציר יינות איכות. רמת יבול בזנים מסוימים גבוהה מהרגיל, אבל עברנו ועשינו דילול אשכולות. מחכים, מקווים ומצפים לטוב".

עדיאל מזרחי: "אצל יקב אייל של אייל אוחיון אני זוכר לטובה את הקברנה סוביניון 2017 שלו. הוא יוצא רק עכשיו לשוק אחרי שנה וחצי בחבית ועוד שלוש שנים בבקבוק. פרי שחור מורגש, המון חבית, טאנינים חזקים מקבלים את פנינו על החך, גוף בינוני, אלכוהול לא גבוה מדי – 13.5%, שהופך את היין לנעים לשתייה".

יקב ארגוב – יינן אמיר ארגוב

אמיר ארגוב: "היין שזכה להתעניינות רבה היה פטיט סירה 2013 – יין שהתישן 6 שנים בחבית, וזכה במדליית זהב בטרה וינו 2020. היין שנמכר ביותר היה קברנה פרנק 2020, כנראה בגלל המחיר (100 ₪). לקראת הבציר: אנחנו יקב Estate – כל היינות מענבים שלנו. אני כורם שמגדל ענבים גם עבור ויתקין וקצת לבר מאור ואליגוטה. אנחנו מייצרים כ- 3,000 בקבוקים בשנה ואין לי כוונות לשנות זאת, מייצרים 6-7 יינות שונים. בכרמים היה חורף עם מנות קור טובות, ובינתיים לא חווינו אירועי קיצון גם בקיץ. יש יבול גבוה, ואנחנו מקווים שזה לא יפגע בהבשלה. כרגע זה נראה טוב".

עדיאל מזרחי: "ביקב ארגוב של אמיר ארגוב התרכזתי בעיקר בפטי ורדו – שני בקבוקים. האחד 2019 עם חמיצות לא אופיינית, חזקה מאוד שמכה בך. 24 חודשי חבית מורגשים אף הם. הבקבוק השני – 2012, שש שנים בחבית (למה?), עם המון עומק ויכולת התיישנות נוספת".

יקב בזק – יינן חנן בזק

עמוס בזק מנהל היקב: בשנים האחרונות החלטנו להפוך את היקב מתחביב יקר של המשפחה לעסק בפני עצמו, ושמחים על ההתפתחות שלנו ולהיות חלק מיקבי בוטיק העולים והמסקרנים בנוף. משנה לשנה אנו נשארים עם מדפים ריקים ומגדילים את כמויות היצור, עד שכבר אין פינה פנויה בחדר חביות. השנה ייצרנו כ- 15,000 בקבוקים, ובבציר הקרוב השאיפה להגיע ל- 20,000 בקבוקים.

היום אנחנו מייצרים שבעה סוגי יינות מהזנים מרלו, סירה, קברנה סוביניון, פטי ורדו וסוביניון בלאן מהמשק שלנו במושב שרונה, ורוסאן וויונייה הצטרפו לנבחרת לפני שנתיים. בבציר האחרון החלטנו גם לאסוף זנים נוספים מהכורמים השכנים, כמו פטיט סירה, קברנה פרנק, גרנאש ומלבק, המיועדים לתיבול, מחקר ולהרפתקאות נוספות.

בשנה שעברה ניגשנו בפעם הראשונה לתחרות טרה וינו, בה זכינו בשתי מדליות זהב על יינות 'בראשית' 2014 ו'מגילה' 2014 – שני בלנדים בורדולזים ותיקים שלנו. השנה זכינו במדליית זהב כפול על פטי ורדו 2019. במשך השנים אנחנו אוהבים לתבל את היינות שלנו בפטי ורדו, וכל שנה אנחנו מתלבטים האם כדאי לייצר ממנו גם יין זני. השנה, בטעימות לפני בקבוק לא יכולנו להישאר אדישים, והחלטנו פעם ראשונה לייצר פטי ורדו זני – שתי חביות כ- 600 בקבוקים; יין בעל גוף מלא, עמוק ומאוזן. הטרואר האזורי מעניק איכויות גבוהות ליינות היקב. קרקעות הגיר האבני עליהן אנחנו מגדלים את ענבי היין שלנו, מאווררות ושומרות על רטיבות, יחד עם אויר יבש ולחות נמוכה אשר אופיינית לאזור.

הבציר השנה מעניין, ויתחיל בויונייה ובריזלינג הלבן. הכרמים מאוזנים, עם יבול גבוה עקב החורף הקר. נראה שהבציר יהיה במהלך אוגוסט באיחור קטן. אנחנו עם יד על הדופק ועל הרפרקטומטר, על מנת לבצור בהבשלה המדויקת. בזנים האדומים הפרשי הטמפרטורות בין היום והלילה מקדמים יפה את צבירת הצבע. בינתיים ממשיכים לרכוש ציוד ומכונות חדשות. מקווים לבציר מוצלח".

יקב בית אל – יינן הלל מן

נינה מן מנהלת השיווק: "הטעמנו קברנה 4 כרמים – מארבע חלקות כרם שונות. כולם נהנו ממנו הודות לעוצמה שלו; מרסלן קברנה סוביניון – היה הפתעה. נגיש מאוד, טאנינים עדינים, הרבה התחברו ונהנו; קברנה סוביניון Revelation 2016  מהכרם ליד היקב – קברנה ייחודי שתמיד מתלהבים ממנו, ויין לבן עם מתיקות מעודנת שהכין הבן שלנו ישראל כניסיון.

לגבי הבציר, השנה שנת שמיטה ואנחנו חוגגים. עבדנו בכמה יקבים באירופה, היינו בחנויות שעובדות איתנו בניו יורק וניו ג'רסי, ובעזרת השם באלול נעבוד ביקב נוסף בצרפת. מתי יש לנו זמן לטייל בקיץ? זאת ההזדמנות שלנו לחגוג עם ייננים ומגדלים בטרוארים שונים; באמת שנה של חוויה אמיתית, כייף".

עדיאל מזרחי: "אצל יקב בית אל (כ- 20,000 בקבוקים בשנה) נהניתי לטעום את המרסלן הריחני והטוב שלהם, עם מעט קברנה סוביניון, ואת הקברנה סוביניון רזרב המוצלח מ-2016 מעט סגור – עדיין מתפתח וכבר מפגין גוף עוצמתי, עם ארומה "שומרונית" מחוספסת וטובה ואלכוהול גבוה (15.2%)".

יקב בן נון – יינן אדי גנדלר

דני יניב – שותף ומנכ"ל: "היין שזכה לתשומת לב בטעימה הינו Song of David מסדרת Kings Wine – בלנד קברנה סוביניון מרלו שזכה במדליית זהב בטרהוינו השנה .

הבציר יתבצע בכרמים שלנו בכפר בן נון ובשפלת יהודה. נבצור קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק, מלבק, מרסלן, פטי ורדו, שרדונה ושנין בלאן. נייצר כ- 35,000 בקבוקים בסך הכול (8-10 יינות שונים). לאור מנות הקור הרבות והמשקעים הנכונים, הבציר השנה אמור להיות משובח במיוחד".

 יקב גלאי – יינן אסף גלאי

אסף גלאי: "היין שזכה להצלחה ומחמאות היה יין אדום 'קאזה נגב' – בלנד של 70% מרלו ו-30% קברנה סוביניון;  יין מכרם יחידני, מחלקה שלנו שחגגה השנה 22 אביבים. מתיישן שנתיים בחביות בתמהיל ייחודי של שילוב אלון צרפתי ואמריקאי וגיל החביות. מיין זה הוטעמו שני בצירים: 2018, 2014, והיה גם בונוס – 2011. כולם קצרו מחמאות רבות והערכה. היו גם 'קאזה-בלאנקה' 2021 – בלאן-דה-נואר – יין לבן יבש מענבי קברנה סוביניון שחורים; ו'קאזה-רוזה' 2021, רוזה יבש מענבי מרלו ומרסלאן.

השנה, כמו כל שנה, אנחנו מתכננים לבצור בין 13 ל-16 טון ענבים משתי חלקות שלנו, האחת 10 דונם – החלקה הוותיקה שנטענו בשנת 2000, והשנייה 3 דונם שנטענו בשנת 2014. זנים עיקריים: מרלו, קברנה סוביניון, מרסלאן. זנים נוספים: שיראז, רוסאן. נייצר כ-11,000 בקבוקים.

לגבי הבציר הקרוב, ההערכות נראות מבטיחות: חורף קר עם מנות קור רבות וכמות משקעים טובה; אביב נטול תופעות טבע-אקלים חריגות, ובעיקר עד עתה – קיץ מתון למדי, עם תנאים טובים מאוד ולא קיצוניים. ההבשלה ארוכה-איטית שזה דבר חיובי, ועושה רושם שמועד הבציר יהיה מאוחר בכשבועיים עד חודש מהרגיל – או תלוי התנאים או תלוי לוח השנה העברי, שלרוב על פיו יישק דבר".

עדיאל מזרחי: "בדוכן יקב גלאי פגשתי את אסף גלאי עם שתי בנותיו. התגלית שלי הייתה הרוזה – מרסלאן עם מרלו בחלקים שווים. פירותי, מרענן, היין שלי לשלהי הקיץ".

יקב זאזא – יינן יצחק שלו (זאזא)

יצחק שלו: "רבים שואלים לגבי השם זאזא. בגאורגיה היו לי שני שמות – יצחק וזאזא, ולמרות שכולם בטוחים שזה שם גאורגי זה שם עברי:  "בני יונתן פלת וזזא אלה היו בני ירחמיאל" (דברי הימים א', פרק ב', פסוק ל"ג). בארץ אני מייצר יין החל מ- 2011, בדרך כלל עד 1,000 בקבוקים. ענבים אני קונה מאזורים שונים, ואת כל התהליך אני מבצע ביקב שורק. בשנים האחרונות אני עושה בדרך כלל שני סוגי יינות; אחד אדום, כשברוב המקרים אני נותן עדיפות לפטי ורדו , כי זה זן אהוב עלי וגם מסקרן מאוד. היין השני הינו בלאן דה נואר, אותו אני עושה כל שנה החל מ- 2015, תמיד משני זני ענבים –  קברנה סוביניון וסירה; בציר משותף של שני הזנים, תסיסה משותפת. בעצם, החל מהכרם עד הבקבוק שני הזנים "חיים" ביחד. אחוז ההרכב של הזנים משתנה בהתאם להבשלה של כל אחד. עד לפני שנה הענבים היו מיהודה. בשנת 2021 בצרתי בשדה משה, ואני מאוד מרוצה.

סגנון בלאן דה נואר אהוב עלי, ואני לעצמי מבדיל אותו מהרוזה בכמה פרמטרים. אחד זה הצבע; לטעמי בלאן דה נואר הוא יין מוזהב ולא ורוד, והדבר החשוב שההתנהגות שלו היא כיין לבן כיפי  עם נגיעות ענב אדום: חמיצות גבוהה, רעננות, קריספיות, אלכוהול נמוך, ובשום פנים ואופן לא בטעם תותי פרוטי שכה אופייני לרוב יינות רוזה. זהו יין שאפשר לשתות ללא אוכל או בליווי אוכל קל. בגלל סגנון היין, הבציר מוקדם מאוד. בבציר 2021 בצרתי את שני סוגי הענבים בבריקס בטווח בין 19-20, מה שאיפשר ph נמוך, ומכאן חמיצות גבוהה, רעננות ואלכוהול נמוך.

לאור ריבוי נסיעות המתוכננות שלי לחו"ל במחצית הראשונה של השנה האזרחית הבאה, אאלץ בבציר הקרוב להסתפק בעשייה של בלאן דה נואר בלבד, היות ויין אדום דורש תשומת לב לאורך כל השנה. לדעתי הבציר השנה יהיה מצוין, אך לאור עשיית בלאן דה נואר בלבד, בשבילי הבציר יהיה קצר מאוד, לפי ההערכה באמצע חודש אוגוסט, דומה לשנה הקודמת. גם השנה אני בוצר בשדה משה, ואני מקווה לבצור בנתונים הדומים לשנה שעברה. לגבי כמות, עדיין לא החלטתי סופית. הכול תלוי בכרם, כי לאור הבציר המוקדם הענבים שנבצור הם למעשה דילול הכרם".

רן בירון: "הגדול מכולם, לטעמי, יקב זאזא של המתמטיקאי יצחק שלו וזוגתו קרינה. אני מכיר את הבלאן דה נואר ואת הפטי ורדו שלהם מבצירים קודמים, ובכל פעם מתפעל ומתרגש מרמת היינות והשתבחותם מבציר לבציר. כעת הצטרפה לכוח היין המשפחתי גם הבת, בוגרת WSET. יהיה מעניין לראות התקדמות נוספת בשנים הבאות".

עדיאל מזרחי: "ביקב זאזה אהבתי בעיקר את ה- Blanc de Noir שלו – 50% קברנה סוביניון ו- 50% סירה, שנבצרו באותו יום וחוברו להם יחדיו ליין קליל (11.5%), מרענן, רגוע, כזה שאפשר לשתות בלי סוף".

עצמון חג'ג' – יקב חיטים. צילום ישראל פרקר

יקב חיטים – יינן עצמון חג'ג'

עצמון חג'ג': "היין שלנו שבלט בטעימה באיש הענבים היה פינוטאז' 2018 – יין מורכב, טעמי פרי ועץ משולבים יחד, סיומת מיוחדת וארוכה. התולדה של טיול שלנו בדרום אפריקה שבעקבותיו התחיל הסיפור של רעייתי שרית ושלי עם עולם היין. נכנסנו ליקב בסטלנבוש, והחוויה הביאה אותנו לחזור הביתה, ללמוד את עשיית היין, למכור את הבית, לקנות משק, לנטוע כרם ובו ארבעה זנים עיקריים: מרלו, שיראז, קברנה סוביניון והפינוטאז'. עושים כ- 5,000 בקבוקים השנה. מגדלים לעצמנו את הענבים, בינתיים לא קונים ענבים מבחוץ. מהענבים שלנו אנחנו מייצרים ארבעה יינות זניים, ובלנד אחד ממרלו, שיראז וקברנה סוביניון. עושים בנוסף רוזה ממרלו וקברנה סוביניון.

בשנה שעברה התחלנו לעשות גם בלאן דה נואר – נגמר עוד לפני תחילת הקיץ. הכמויות שלנו קטנות יחסית. באדומים לפי נפחי חביות 300, 600, 900 ליטר. ברוזה ובבלאן דה נואר לפי החלטה קשה על כמה ענבים אנחנו מוותרים לטובת היינות הקלים-קיציים. בכרם יש 12 גפנים של מלבק שהגיעו בטעות ונשארו, מוסיפים אותן לבלנד. לפני ארבע שנים נטענו 50 גפנים של פטי ורדו, גם זה על מנת להעשיר את היינות באחוזים קטנים מאוד. עדיין לא יצאו יינות כאלה לביקבוק.

הבציר השנה יהיה טוב. בסך הכול לא היו נזקי טבע. היה חורף קר וגשום, ללא ימים חמים באביב, ובינתיים סביר. הענבים מתקדמים ממש לבציר סלקטיבי לרוזה והבלאן דה נואר – שבועיים שלושה ואנחנו שם".

יקב מוניץ – יינן שראל מוניץ

איתי מוניץ מנהל היקב: "שקמה 2020 – בלנד של קברנה פרנק ומרלו, קיבל הרבה מחמאות בטעימה באיש הענבים.

לגבי הבציר, את הרוב אנחנו רוכשים מכורמים. יהיו לנו העונה קברנה סוביניון משני כרמים, קברנה פרנק משני כרמים, פטי ורדו, פטיט סירה, סירה, מרסלן, ומרלו משני כרמים. סך הכול הצפי לעונה זה לייצר כ- 10,000 בקבוקים. מבחינת יינות, בנוסף לבלנדים שלנו 'שקמה' ו'ערבה', נמשיך עם ה'שקד' – מרסלן זני, 'אביהו' – קברנה פרנק זני ,אליהם יצטרף יין חדש 'תמרה' – פטיט סירה זני. בנוסף נשיק סדרה גבוהה יותר שתקרא 'הפרלמנט' – קברנה סוביניון זני שהתיישן בחבית 24 חודשים".

עדיאל מזרחי: "אצל יקב מוניץ טעמתי את 'שקמה' ו'שקד', על שם הבנות, ואת 'אביהו' על שם אב המשפחה. שקמה הוא יין מעניין – 50% קברנה פרנק 50% מרלו –  יין לא רגוע, גוף בינוני-מלא, אלכוהול גבוה (15.2%) וסיום ארוך, מעט ירקרק, כזה ששואל למה לא רק קברנה פרנק זני".

יקב שריגים – יינן אוריאל הררי

אוריאל הררי: הבאנו לטעימות את 'כתרון' 2016, 'באריק' 2014, ויין עתידי מהחבית –  בלנד 2019 שנכנס לעוד שנה לחבית בת שלוש שנים. שלושתם זכו למחמאות, במיוחד היין מהחבית – בלנד של ארבעה זנים: קברנה סוביניון, קברנה פרנק, פטי ורדו ומרלו.

אנו ממשיכים מזה 20 שנה לקבל ענבים מ'כרם עמית' מ'הר כתרון' בהרי יהודה. בנוסף, משנה שעברה הכנסנו את זן המלבק ליקב. אנחנו בוצרים כ- 5 טון, ומקווים לבציר טוב השנה, כנראה באמצע ספטמבר.

פסטיבל היין בתל אביב – הפראיירים רק מתחלפים

אלון גונן: ושוב לצערי אני יכול לומר לכם "אמרתי לכם". פסטיבל היין התל אביבי Vinum TLV by American express שאותו הפיקה 'רונית לוי מוצרי פרסום ומתנות קד"מ', התגלה כאירוע חסר ארגון, חסר הבנה בתחום היין, ומאות אנשים שהתלוננו. אין ולו יקב אחד שלא התלונן גם בזמן אמת על חוסר ארגון. העדויות שהגיעו אלינו, פשוט הצביעו על חובבנות ארגונית ברמה הכי בסיסית, כמו איחור בפתיחת הפסטיבל, מעט מאוד יקבים שהשתתפו, מעט מאוד סוגי יין, כוסות זכוכית מהרמה הכי נמוכה. יקבים לא הפסיקו להתלונן על חוסר קרח, למשל, על מנת לקרר את היין, חוסר תיאום וציפיות בין יקבים שהציגו לבין הקהל הגדול שהגיע לאירוע, שחשב שהוא מגיע לקבל יין כאוות נפשו ולא לקבל יין על פי פרמטרים מקובלים בענף היין – טעימה היא טעימה. היו מקרים של צעקות וכמעט אלימות בין קהל לבין מטעימים.

והכי לא ברור זה למה יקבים שילמו אלפי שקלים עבור יומיים – עבור הדוכן, עבור היין, עבור הציוד ועבור המטעימים, לפסטיבל שלא מקדם אותם לשום מקום. בקיצור הם הפסידו את התחתונים כמו שאומרים. לעומת זאת ההפקה מכרה כרטיס ב- 99 שקלים. ממשרד יחסי הציבור של הפסטיבל 'מורן פז תקשורת', נמסר לי כי ביקרו כ- 10,000 אנשים בתערוכה. בחישוב מהיר, ההפקה גזרה מאות אלפי שקלים. היקבים לעומת זאת לא קיבלו שום החזר על בקבוקי היין שהם מזגו.

ככל שניסיתי לחפש פרטים על המפיקה רונית לוי והכשרתה בענף היין ופסטיבלי יין, לצערי כל מה שמצאתי זה התעסקותה בפרסום מתנות וכו'. אין ממש מה לבוא בתלונות אל ההפקה. האמת היא שכאמור היקבים ידעו לאן הם מגיעים, אבל כנראה לא הבינו את זה שמדובר בפסטיבל לא מקצועי, לא ראוי ובטח שלא מאורגן. לצערי, כפי שכתבתי לפני הפסטיבל, פראיירים לא מתים הם רק מתחלפים, והזיכרון קצר מדי. ראוי שיקבים יבינו כבר שהם לא צריכים לעשות שום דבר בחינם, ופשוט תבדקו טוב טוב מה מבטיחים לכם ומה אתם מקבלים, מלבד סיפורים.

בימים האחרונים נודע לי כי היקבים שהשתתפו מתכננים להיפגש על מנת לשקול את צעדיהם, בגין מה שהובטח להם לעומת מה שקרה בשטח, ולשקול תביעה משותפת.

תגובת רונית לוי יוזמת הפסטיבל

"כל העובדות אינן נכונות. פסטיבל וינום מתקיים במתכונת זו כבר 5 שנים, והוא איננו תערוכת יין וגם אינו מתיימר להיות אלא פסטיבל רחוב קיצי ושמח באותה המתכונת שמתקיימת בערים רבות בעולם. פסטיבל וינום מאורגן על ידי חברת אינטלקט, שהיא חברת הפקה גדולה ומוכרת אשר מהותה היא הפקות גדולות כמו המכבייה וטקסים ממלכתיים. האיחור בפתיחת התערוכה נבע מאישורי משטרה במקום בלבד ולא בגלל חברת ההפקה (40 דקות איחור ביום הראשון). במקום נכחו כ-20 דוכני יין אשר כל אחד מהם הציג סוגים שונים של יין, כך שהיו עשרות סוגי יין בפסטיבל לטובת החוגגים. כוסות היין היו באיכות גבוהה ואלו כוסות אשר נמכרות בעשרות שקלים ב- FOX HOME. בפרסום הפסטיבל הוצגה רכישת כרטיסייה הכוללת 4 טעימות יין + גבינות/ פסטה, כך שאדם לא יכול היה לחשוב שמדובר בכוס מלאה של יין, וכ- 50% מלקוחות הפסטיבל רכשו כרטיסיות אלו מראש. אמנם ביקרו בפסטיבל כ-10,000 איש, אך רק כ-20% מהם כמדי שנה אכן רכשו כרטיסיה.

רוב ספקי דוכני היין הם כאלו אשר רצים איתנו בחמש השנים האחרונות בפסטיבל וינום, והם מכירים ויודעים את אופי ההתנהלות, ובחרו מרצונם לחתום על ההסכם ולהצטרף גם השנה במתכונת ברורה וידועה. נציין שוב כי הפסטיבל איננו תערוכת יין (מקצועית) וכל מה שהובטח קוים כמו גם הופעות חיות ודי-ג'י. זו הטעיה ברורה לומר "תבדקו מה מבטיחים לכם", כי כל מה שנעשה היה בשקיפות מלאה וכתובה, כאשר רעיון הפסטיבל הינו חגיגת יין תל אביבית שמחה של יין, מוזיקה ואוכל, אשר מביאה כמדי שנה אלפי אנשים לבוא לחגוג וליהנות. הסיבה שבגינה היקבים מגיעים לפסטיבל וינום היא על מנת להיחשף בפני אלפי אנשים במרכז תל אביב. והעובדה שהם היו מרוצים ממה שקיבלו עד היום, היא שבחרו שוב להגיע ולקחת חלק בפסטיבל וינום המתקיים כל שנה באותה מתכונת לאורך 5 שנים".

אלון גונן מעיר

בהמשך לבקשתי לקבל את רשימת 20 היקבים ורשימת היינות, זה מה ששלחה לי היזמית רונית לוי. מיותר לצין שעצם הרשימה שנשלחה אלי מהווה עוד הוכחה שהיא מנסה להוליך שולל אותי, ולהציג בפני מציגים שאין להם קשר ליין או לטעון שמותגי יין הם כביכול יקבים. הרשימה שהיא שלחה לי: ברקן, כרמל, מונלייט, ערק כרמל, ירושלים, יפו, היוצר – שני דוכנים, טפרברג – שני דוכנים, IBBLS, צילינסקי, W.B.S, דרך היין, מדבר, ONE, פאר, Pasek winery, viña memorias , מזקקת הולנדר. אז על מנת לדייק בעובדות: מונלייט זה מוצר של כרמל, ערק כרמל זה ערק כרמל, מזקקת הולנדר זה ליקרים, ושני הדוכנים של טפרברג ושל היוצר שני דוכנים. נו באמת, זה לא 20 יקבים את יודעת. ודרך אגב לפסטיבל שלך קוראים 'וינום' – אז במה הוא אמור לעסוק אם לא ביין?

אלון גונן: ביקורות יינות לבנים

הבציר החל, היין הלבן מתחיל לתסוס, והמהירים (אולי גם החכמים) יבקבקו את הנוזל הקייצי הזה בעוד כמה חודשים. הראשונים שיגיעו לשוק רק יעברו ליד חבית, והנירוסטה תעשה את שלה. כולם מדברים על שנה נפלאה. בעצם אני לא ממש זוכר שנה קטסטרופלית בישראל מבחינת יינות גרועים במיוחד רק בגלל מזג האוויר – הכול מעשה ידי אומן בסופו של דבר, וגם הגרועים. אז כמה רשמי טעימה שנשארו אצלי מיינות לבנים שנטעמו בחודשים האחרונים.

יקב תבור

שנין בלאן מצפה רמון 2021: המדבר עושה טוב לענבי השאנין. טיפול נכון מעניק ארומות לימוניות, גוף מורכב, ותוצאה של יין שעושה כבוד לזן. מחירו 60 ₪. ציון 90. תמורה לכסף (VFM) – מעולה.

סוביניון בלאן סדרת אדמה 2021: טרופיות משמחת. מחירו 56 ₪. ציון 89. תמורה לכסף – מצוינת.

רוסאן סדרת אדמה 2021: גם פה הטרופיות מכה לצד עשבוניות ועפיצות משובחת. מחירו 56 ₪. ציון 89. תמורה לכסף – מצוינת.

ויונייה כרם שיפון 2020: אחד המורכבים והעוצמתיים. יין שצריך לשים בצד וליהנות ממנו עוד שנתיים שלוש, שאפו. מחירו 95 ₪. ציון 91. תמורה לכסף – מעולה.

יקב אמפורה

גרנאש לבן 2021: פרחוני, קריספי, מינרלי, יופי של יין. מחירו 90 ₪. ציון 89. תמורה לכסף – גג 70.

יקב קסטל

מוסקט 375 מ"ל: יין תרופתי שמעיק במתיקותו. מחירו 110 ₪. ציון 86. תמורה לכסף – לא. הרבה קוביות קרח בכוס הפכו אותו למשמח, אבל זה קרח יקר מדי.

יקב דלתון

אסופה שאנין בלאן 2021: יין סמיך בערסול, ארומות של צוף ובקצוות אפרסק בשל. פה מאוד עשיר. מחירו 69 ₪. ציון 90. תמורה לכסף – מעולה.

יקב טפרברג

שרדונה אסנס 2020: שרדונה חמאתי עם עקצוץ טרופי, חמיצות נפלאה. יין שמאוד מפתיע בעוצמה ובמורכבות. מחירו 75 ₪. ציון 90. תמורה לכסף – כן, ונמצא בליגה של הגדולים.

עד סוף אוגוסט 22: תפריט כוסות יין לפי הטרואר הצרפתי במסעדת יפו-תל אביב

שף חיים כהן עם איתמר לוזר – הסומלייה הראשי של מסעדת יפו-תל אביב, חשבו על פרויקט צרפתי לציון יום הבסטיליה שנחגג ב- 14 ביולי, והם ממשיכים אותו עד 31.8.22: המסעדה מציעה תפריט ומגדיר יין המחולק לפי הטרואר הצרפתי ומאפשר טעימות בכוסות של יינות אותם הם מגדירים כ"נדירים ויקרים" – רשימה ארוכה של יינות בתפריט שחולק גיאוגרפית וייקח את האורחים לסיור קולינרי בין אזורי היין השונים. מעניין במיוחד מגוון רחב של בקבוקים למזיגה בכוסות, בלי צורך לקנות את הבקבוק כולו.

הסומלייה לוזר גם יצר חוברת עם מידע והיסטוריה של היינות, כשהחוברת מחולקת לשישה אזורים גיאוגרפים: עמק הלואר, שמפיין, עמק הרון, אלזס, בורדו, בורגון. מעניין לשמוע את נקודת המבט שלו: "עולם היין, כמו האוכל, מתחלק לקלאסי ומודרני. ביפו-תל אביב הנטייה היא כמעט באופן טבעי לקלאסי. חיים ואני עובדים יחד כבר עשור, ושנינו מאמינים שיש לתת ביטוי טהור לחומר הגלם ולמוצא שלו. בעולם היין זה מתורגם לקלאסי – אנחנו כל הזמן מנסים למצוא את האיזון בין טרנדים ורצונות הלקוחות, לבין האהבה שלנו לעולם היין הקלאסי הנשען על האדמה. בפרויקט הנוכחי החלטנו לתת לאדמה לספר את הסיפור – בצרפת כל 20 ק"מ הטרואר משתנה, ובהתאם לכך ישתנה היין. כל אזור ומאפייניו מקבל את הבמה הראויה לו. אנו באמת ובתמים נרגשים מהסיפור שהאדמה מספרת באמצעות היין – ולכן עבדנו על "ספר היין" שכל אורח יפגוש במהלך חודשים אלה במסעדה. זה לא תפריט רגיל, אלא חוויה שלמה שטרם נתקלתי בה בארץ".

בין היינות בתפריט הצרפתי, נתחיל דווקא בישראלים שהסומלייה רואה אותם כ"צרפתים": לבנים: פלדשטיין רוסאן 2018 – 52 ₪ לכוס – "יקב בוטיק של יצרן מנוסה מאוד. זן ענבים של דרום צרפת, יבש ועדין";  קלו דה גת סיקרא שרדונה 2019 – 86 ₪ לכוס. "שרדונה ישראלי שטרם יצא לכם לשתות. עשיר, מלא, מיושן". אדומים: רמת הגולן מרלו כרם אלוני הבשן 2018 – 86 ₪ לכוס. "אדמת בזלת מהגולן. עשיר, פירותי, שוקולדי". כישור מצודת תפן 2018 – 64 ₪ לכוס. "בלנד מבוסס קברנה פרנק, קברנה סוביניון וסירה. עשיר, פירותי, המון צבע, טעם וריח.

מהצרפתיים "ניתן לכם לטעום" שני לבנים ושני אדומים מתוך הרפרטואר העשיר: לבנים: שאטו לינש באז' בלאן דה לינש באז' 2014, בורדו – 105 ₪ לכוס. "טריו של ענבי סוביניון בלאן, סמיון ומוסקדה. יקב נחשב מאוד בבורדו. יין לבן יבש עם גוף גדול".  פרננד אנג'ל ריזלינג סילברברג 2016, אלזס – 77 ₪ לכוס. "יצרן בוטיק משפחתי וקפדן בלב אלזס. ריזלינג יבש, מורכב, עם סיומת ארוכה ואינסוף ריחות דלק, אספלט וגומי. לא לכל אחד".

אדומים: שאטו שארמיי קרו בורז'ואה 2012, הו מדוק, בורדו. 67 ₪ לכוס. "בלנד קברנה ומרלו בשיא חלון השתייה שלו. מלא פרי ואדמה, גיר ומינרליות, יבוא אישי". שאטו אנגלודה מרגו 2012, בורדו. 125 ₪ לכוס – "קברנה טעים ואדמתי. סיפור טוב מאוד של בורדו.

לסיכום: כל הפרויקט הזה מעניין – יוזמה של סומלייה והסכמה ללכת עליו של בעל הבית, עם השקעה ביינות ובמעטפת סביבם. לא ממש זול, אפילו הישראלים בחבורה, כן אנחנו יודעים – מחירי יין במסעדות, אבל אם רוצים לנסות ולהתנסות אז עד סוף אוגוסט.

כדאי לקרוא גם את זה

מפגש יולו 171 – על הגל של יינות פורטוגל

יגאל ברנע כותב שהיינות הפורטוגלים מבוססים בדרך כלל על מגוון גדול של זנים מקומיים וייחודיים לפורטוגל. טעימת יינות פורטוגלים הופכת לכן למאתגרת כיון שהטעמים שאנו פוגשים שונים מהטעמים להם אנו רגילים בשגרה. קראו כאן

קיץ 2022 – המלצות ליינות לבנים ורוזה

יוסי נאור כתב: ימים ארוכים וחמים. פתחתי בקבוק, מצאתי בפנים יין לבן יין רוזה. אמרתי: איזה כיף, בימים חמים לשתות אותם, יינות צוננים וקרים, מרעננים וקלים. קראו כאן

 מתקרבים לבציר

מתקרבים לבציר בכרם קריניאן בן 40 של יקב ירושלים באזור זיכרון יעקב. כרמי היקב מחולקים לשלושה אזורים מרכזיים:  אזור הרי יהודה והשומרון, אזור מורדות הכרמל (בנימינה-זיכרון יעקב), ואזור שפלת יהודה (בני ראם והסביבה). הכרמים מסווגים לפי זנים, ובכל אזור אנחנו משתדלים למצות את הפוטנציאל המלא של הטרואר. אזור הרי יהודה ושומרון: קברנה סוביניון, מרלו, שיראז, פינו נואר, סוביניון בלאן, שרדונה, פטי ורדו. שפלת יהודה: גרנאש, מוסקט, פטי ורדו, קברנה פרנק. מורדות הכרמל:  פטיט סירה גפנים בוגרות, קריניאן גפנים בוגרות, קולומברד גפנים בוגרות, מרסלאן. כתב וצילם אריאל ביר – יינן ביקב ירושלים.