איך היה בציר הענבים השנה?
אלון גונן: "איך היה יבול הענבים השנה?" שאל אהוד מנור ז"ל בשירו 'ימי בנימינה', וכמי שגדל במושבה של כורמים הוא ידע מה שאל. ככול שהזמן עובר והיין הלבן במיכלים כבר מגיע לשלב האחרון, מתברר כי התחזיות החיוביות ששמענו מייננים, בעיקר ביקבים הגדולים, לגבי בציר 2023, קצת טופחות על פניהם. מדובר בעיקר ביינות הלבנים שהיקבים מייצרים במאות אלפי בקבוקים; כאלו שחומרי הגלם שלהם אינם מהמשובחים ביותר; כאלו שגם המיון לפני הסחיטה נעשה, אם בכלל, בחופזה.
אבל כאמור מדובר במיליוני בקבוקי יין של היקבים הגדולים, שמייצרים את יינות רשתות השיווק. הדבר מתבטא כרגע בחוסר רעננות ביינות, וצבע שיקבל את גווני הצהוב ולא הלבן הבוהק, כפי שיינות שלא חוו עץ או התיישנו צריכים להיות.
הסיבות לכך רבות, אבל מה שהשפיע כנראה אלה הן מכות החום שצצו להם, וכרמים באם לא פורסים רשתות הצללה או מקפידים על משמעת מים בזמן.
אחת הבעיות לפני הבציר השנה, היו הטמפרטורות הגבוהות שהובילו לירידה בחומציות הטבעית של הענבים. החומציות חיונית לאיזון ולרעננות של היינות, וכאשר רמות החומציות יורדות יותר מדי, היינות המתקבלים עלולים להיות חסרים את הפריכות והחיוניות האופייניות ליינות הלבנים.
מכות חום גם יכולות להאיץ את תהליך ההבשלה ולגרום לענבים להגיע לבגרות מוקדם מהרצוי, מה שיכול להוביל ליינות לא מאוזנים, עם רמות סוכר מופרזות וחוסר איזון מבחינת טעמים. אם יינן החליט לבצור ענבים ברמות בשלות ספציפיות כדי להשיג את פרופיל הטעם הרצוי, אז החום יכול לשבש את העיתוי הזה.
צריך לזכור שכשבוצרים ענבים לייצור הכמותי (mass production) של היקב לא ממש ממיינים, ואשכולות רבים שקיבלו כוויות שמש ונחרכו מצאו את עצמם נסחטים. כנ"ל גם ענבים שהתייבשו או נשרפו, ובוודאי לא אמורים להיכנס לתהליך ייצור היין.
כרגע הייננים שדיברתי איתם, בעיקר מתלוננים על הארומות והטעמים שעקב החום התנדפו פשוטו כמשמעו. לא סתם רב הייננים שדיברנו איתם לפני בציר 23, הצהירו כי היבולים פחותים בגלל החום, וזה כנראה מה שהוביל אותם להחליט לא לאבד אשכולות גם אם לא היו ראויים ליין.
בינתיים כדאי לקנות ולשתות יינות 22 לבנים
חובבי יין יכולים למצוא במחירים מצוינים יינות לבנים משנת בציר 22, שעדיין נמצאים על המדפים. 22 הייתה רוויית יין, וכדאי לרכוש יינות שאהבתם, כי לא בטוח ש-23 תהיה טובה כמו 22.
כאמור יש עדיין הרבה מאוד יין לבן משנת הבציר הקודמת, והיקבים מורידים מחירים כי הם חייבים לנקות מדפים כדי לקלוט את מיליוני הבקבוקים של השנה.
לנו נותר לחכות ולהמתין לבקבוקים הראשונים שייצאו לשוק בחודש דצמבר פחות או יותר. יהיה מעניין לטעום את היינות של יקב ברקן סגל עם היינן החדש אוליביה פרתי ולראות איך הוא התמודד עם הבעיה, או של היינן החדש של הרי גליל מייקל אייברי, ובטח של הייננית החדשה של יקב טוליפ דנה בני; שלושה ייננים חדשים שבידיהם הופקדו בציר 23 והכנת יינות 23. הנה יינות לבנים של קודמיהם מ-2022.
יינות יקב ברקן – יינן עידו לוינסון
שרדונה קלאסיק ברקן 2022 – ארומות של אפרסק לבן, פירות הדר. פה עשיר, נקי, חמאתי מאוד. שאפו ליקב שמנגיש כזה שרדונה מעולה במחיר של רשתות שיווק (33 ₪ בשופרסל). ציון 91.
גוורצטרמינר גולד אדישן ברקן 2022 – ארומטי מאוד, פירותי, שופע. מעט מי ורדים, מעט הדריות, תבלינים בקצוות. מקסים. מחירו 46 ₪ באתר blend של היקב. ציון 90.
יינות יקב טוליפ – יינן דוד בר אילן
וויט טוליפ 2022 – בלנד מענבי גוורצטרמינר וסוביניון בלאן. יין עשבוני, טרופי, שופע גויאבה ורעננות. מקסים. מחירו 79 ₪. ציון 90.
וויט פרנק 2022 – בלנד מקברנה פרנק וסוביניון בלאן. צבע ברונזה בוהק. ארומות של פירות יער טריים, דובדבנים. פה שופע ומורכב. יין שזועק לאוכל. מחירו 79 ₪. ציון 91.
יינות יקב הרי גליל – יינן מיכה ועדיה
הרי גליל בר לבן ויונייה וסוביניון בלאן 2022 – פרחוני, מאוזן להפליא. חמיצות טובה לצד מתיקות עדינה. יופי של יין שגם מתיישן מצוין. מחירו 40 ₪ ב'דרך היין'. ציון 90.
הרי גליל בר רוזה 2022 – בלנד של סירה, גרנאש וסנג'ובזה. גם פה יין מאוד רענן וקריספי, גוף טוב, שופע ארומות מצוינות וטעמים עדינים של פרי אדום צעיר. מחירו 70 ₪ ב'דרך היין'. ציון 90.
עוד יינות לבנים מבציר 2022 בביקורות בהמשך
יונתן לבני מבקר את אסף פז יינן יקב ויתקין
את יקב ויתקין ניתן להכתיר כאחד מיקבי הבוטיק "הישראליים" ביותר בארץ. אסף פז, יינן היקב, היה ככל הידוע לי הישראלי הראשון שלמד ייננות בבורדו שבצרפת, ובהמשך היה יינן במספר יקבים גדולים בארץ.
מאז שהצטרף ליקב ויתקין בבעלות משפחות בלוגולובסקי ופז, אותו מנהלת אחותו שרונה, הפך אסף ליינן שמקפיד על יצירת יינות מיוחדים מזנים שאינם הרגילים שמככבים בארץ. הוא מחפש ומצליח לעשות יינות שמייחדים את יקב ויתקין, וגם מוכיח כי ניתן לעשות בארץ יינות מזנים שונים מאירופה ולתת תהם ייחודיות ישראלית.
בתקופה בה הקורונה פשטה בארץ, היקב שממוקם באזור התעשייה של כפר ויתקין, פתח את שעריו לחובבות וחובבי יין רבים שבאו לשתות יין ולאכול במקום. המנהג של ימי הקורונה נמשך, והיקב הפך למקום אירוח בין שדות ומטעים לא הרחק משמורת הטבע נחל אלכסנדר (ליד גשר הצבים), כשבנוסף לאזור האירוח בפנים ו"חדר פרטי'" מרווח (עד 24 א.נשים), יש בחצר היקב שולחנות לאירוח זוגות ומשפחות. וליינות שטעמתי:
שנין בלאן 2020 – היין הלבן האהוב עלי הוא שנין בלאן, שמקורו בווברי שבעמק הלואר. אסף פז הכין ממנו לראשונה יין "בשיטה הישנה" – Méthode à l'Ancienne, עשוי מ-85% ענבי שנין בלאן עם תוספות של גרנאש בלאן ומקבאו. מקור ענבי השנין מכרם במרכז רמת הגולן. היין תסס כיין לבן רגיל בתסיסה ספונטנית על שמריו הטבעיים, אך לפני הסחיטה היה המיץ מספר שעות במגע עם הקליפות. בהמשך היין התבגר בחביות עץ אלון צרפתיות בנפח 500 ליטר, והתיישן שנתיים וחצי נוספות בבקבוק כדי להעצימו. שאלתי את אסף מדוע היין שהה זמן כה רב בבקבוקים לפני ששוחרר לשתייה. הוא הסביר לי שהבין כי היין זקוק לזמן, ובניגוד לשיקול מסחרי שדורש לא להמתין זמן כה רב, הוא החליט להשהות את שחרור השנין בלאן. ואכן זה יין נדיר, בטעמים שאינם נופלים מאלה של מיטב השנין בלאן מווברי. אפילו רק בשבילו כדאי להגיע ליקב ויתקין, כי רק שם הוא זמין – 50 ₪ לכוס ו-150 ₪ לבקבוק.
ריזלינג 2020 – ריזלינג הוא הזן הלבן השני האהוב עלי ויש לי אוסף גדול של ריזלינגים, בעיקר מאזור המוזל בגרמניה, "המֶכָּה" של יינות ריזלינג. הריזלינג של ויתקין הוא יין יבש מענבים המגיעים מכרם בן 20 שנה בהרי יהודה. הענבים הותססו בטמפרטורה קרה במשך 4 שבועות, והיין התיישן על שמריו הטבעיים במשך כ-5 חודשים. יקב גאורג מוסבאכר בגרמניה הוא יקב תאום גרמני של ויתקין. "היקב הגרמני השפיע עלי, למרות שהריזלינג שלי הוא בסגנון ישראלי", אומר אסף. "אין בו תסיסה מלולאקטית, והוא יין חד ומדייק ביותר". זהו ריזלינג יבש מאוד, שמזכיר את המיטב שבריזלינגים היבשים של גרמניה ואלזס בצרפת. יין כיפי לאוהבי הזן. המחיר 125 ₪.
גרנאש בלאן 2022 – עשוי מענבי גרנאש בלאן מהגליל העליון, עם מעט השלמה של ענבי מקבאו – שני זני ענבים נדירים בארץ, המוכרים לחובבי יינות מספרד ודרום צרפת. היין התבגר בחביות עץ אלון גדולות בנפח 500 ליטר במשך 6 חודשים. "זה היה בציר ששבר סטיגמות", אומר אסף. התסיסה הייתה כולה במיכלים ובחביות 500 ליטר משומשות, שנשארו פתוחות לאורך תקופה זאת, ללא עץ חדש שסוגר לפעמים את הארומות הפירותיות. זה יין רענן עם טעמים של פירות ירוקים, משמש ושקדים. יין מיוחד ומאוד טעים, מורכב ועוצמתי בטעמיו. גם דובדבנים לבנות ופטריות נוכחים ביין. כשהוא מקורר היטב הוא ממש כיפי. יין ים תיכוני נעים, שיתפתח עוד יותר עם השנים, ולטעמי גם יתיישן טוב. המחיר 150 ₪.
קברנה פרנק 2018 – ענבים מהגליל העליון ומהר מירון, משנת בציר מורכבת עם חורף חמים ואביב מוקדם מהרגיל. היין שהה 16 חודש בחביות 225 ליטר בורדולזיות. לפי אסף, הקברנה פרנק שיצר הוא "הומאז" לבורדו, שם למד ייננות. יין אלגנטי שמאוד הזכיר לי דווקא יינות מאזור שינון בעמק הלואר. טעמי פלפל ירוק, דובדבן שחור וחמוץ, תות שדה וריחות מעושנים. גוף בינוני אבל אלגנטי, ומאוד מאוזן ונעים לשתייה גם ביום חם ביותר. ממליץ לפתוח אותו מספר שעות לפני השתייה. המחיר 135 ₪.
קריניאן 2020 – אסף נחשב, ובצדק, לאחד היצרנים הישראלים הידועים ביותר של יינות קריניאן. יין לטיני ים תיכוני, עם טעמים סקסיים, אם מותר לומר זאת על יין. פרי טרי מורגש בפה – פטל, פלפל וטעמי אוממי יפני, וגם טעמי רימונים מעט מנטה ותבלינים מתוקים. 16 חודשי חבית אלון צרפתי נתנו ליין עומק וחדות. יין שאסף עושה כבר משנת 2002, והוא מומחה לו ולא בכדי. לא להחמיץ. המחיר 125 ₪.
שורשים לבן אציל 2018 – יין מיוחד מסדרת העל של היקב. יין קינוח מענבי גוורצטרמינר מכרם בצפון הארץ, מבציר ידני מאוחר מאוד שנתן ליין מתיקות מיוחדת ורבה. עבר תסיסה ארוכה וקרה במשך 9 שבועות בחבית עץ אלון צרפתי, בה היין המשיך להתבגר 6 חודשים נוספים. בדומה ליינות קינוח הטובים בעולם, גם כאן הבוטריטיס מביא לריכוז מתיקות נעימה. יין מורכב ורענן לסוף ארוחה. המחיר 270 ₪.
תּוֹבָנָה 2019 – סיימנו עם יין ייחודי ליקב ויתקין, עשוי במלואו מענבי מקבאו, זן ענבים נדיר מספרד ומדרום צרפת. הכרם שממנו מגיעים ענבי המקבאו, או ויורה כפי שהזן נקרא בריוחה שבספרד, ניטע לפני עשור בצפון הארץ בגובה 600 מטר. ב-2009 הותר להביא ארצה חומר ריבוי מחו"ל עקב מגפת הליפרול 3. אסף פז היה היחיד שהזמין חומר ריבוי של מקבאו, ומספר שנים ניסה לעשות משהו שונה עם הזן שאינו מוכר בארץ. את יין מקבאו הראשון שלו עשה ב-2017, ואז הגיעה התובנה שחיזקה את החשיבה כי יש לגדל זנים המתאימים לארץ, והוא החליט לקרוא ליין שנוצר 'תּוֹבָנָה'. התסיסה וההתבגרות נעשו בשתי חביות עץ אלון צרפתי במשך 9 חודשים. יין מאוד ורסטילי, עם מרקם טעמים עשיר וסיומת רעננה ומינרליות שלא נגמרת. מומלץ מאוד להתחיל לשתות את היין כשהוא צונן, ולתת לו להתפתח ולהיפתח בכוס. החמצן עושה לו טוב והטעמים המיוחדים מתחזקים. חגיגה לפה. המחיר 170 ₪.
הביקורות של אלון – וורטמן הולך בשדות לעבר הר אודם
יקב שדות
גרנאש קולומבר 2022 – בלנד משני זנים שלא בטוח שצריכים להתחבר, כי ביין זה המיזוג ביניהם מעיק ומבלבל. מחירו 129 ₪. ציון 89. תמורה למחיר (vfm) – 70 ₪ גג.
רוזה מרסלן פטי ורדו 2022 – מאוד רענן, שופע, חמיצות מצוינת. טעמי פרי נקיים ומהנים מאוד. יופי של יין. מחירו 129 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – דו ספרתי.
יקב הר אודם
ריזלינג 2022 סדרת וולקני – ריזלינג חד כתער, לימוני, מאוד עשיר וחמאתי. פטרוליות מקסימה בקצוות. אחד מהמשובחים שיש היום בריזלינגים המקומיים. מחירו 90 ₪. ציון 91. תמורה למחיר – לחלוטין.
ויונייה 2022 סדרת וולקני – טיפול משובח בזן זה, שהיינן אדם אלפסי הצליח להוציא ממנו את המקסימום. מאוד רענן, אפרסקי, מלון כתום, תבלינים יבשים כמו זעתר ורוזמרין. חמאתי ומאוד מאוד זועק אוכל. משובח. מחירו 90 ₪. ציון 92. תמורה למחיר – לחלוטין.
יקב וורטמן
פומה לבן סוביניון בלאן 2022 – עשבוני מאוד. חד כתער, פירות הדר עדינים, מעט דבש. אפטר טייסט שממלא את הפה בפרי טוב, ומינרליות מאוד מאוד מפתיעה. יין גדול. מחירו 120 ₪. ציון 92. תמורה למחיר – 100 ₪.
מלבק 2020 – צבע שחור אטום. ארומות של פירות אדומים בשלים לצד פלפל שחור וירוק. פה שוקולדי, ליקריץ. יין מאוד עשיר. שאפו. מחירו 130 ₪. ציון 92. תמורה למחיר – לחלוטין.
מיזם חדש לקידום היין הישראלי בעולם – Israel wine collection
רני רוגל: לאחרונה החל לפעול Israel wine collection – מיזם של דיפלומטיית יין, יצירת קשרי סחר ומיתוג יין ישראלי בעולם כיין גסטרונומי ים תיכוני. מה שמעניין זה שחלק מהחזון של המיזם הוא מיצוב ישראל כיצרנית יין איכותי ומעניין ו"לדחוף אותה קדימה כמותג סקסי. לדבר יין ישראלי, לא בהכרח יין כשר", אומרים השותפים למיזם – פיות היין שירה גרנות ולי הופמן אגיב, מומחה הדיפלומטיה סשה רויטמן שמקדם קשרי מסחר עם ישראל בעולם, ואילנית צמח – מומחית בליווי אסטרטגי ליקבים.
המטרות שלהם אינן חדשות: ליצור מודעות לענף היין הישראלי בעולם, ליצור ביקושים והתאמת ההיצע לשווקים גלובליים, למצב את מותג היין הישראלי בכללותו כמוצר איכותי, ולפתוח שווקים בחו"ל ליקבים. מטרות אלה היו אמורות כבר להתממש על ידי יוזמות עבר של התארגנויות יקבים, מכון היצוא שלא עושה דבר לקידום היין הישראלי בעולם וגורמים נוספים – הרבה כסף הושקע, יותר נכון בוזבז. נקווה שיוזמה פרטית חדשה זו תצליח להזיז משהו ולשנות דברים.
איך הן והוא רוצים לעשות זאת? דרך הכנסת יין ישראלי לאירועים דיפלומטיים בישראל ובעולם, השתתפות בתערוכות יין כארגון שמייצג יין ישראלי, וקיום אירועי road show לקידום יין ישראלי בעולם. שוב, הרעיונות אינם חדשים אבל תנופה ומימושם יותר מאשר יבורכו.
אילנית צמח שעוסקת בליווי אסטרטגי ליקבים, ובאמת עושה הרבה לקידום יקבים והענף, סיפרה לנו איך מיזם Israel wine collection התחיל: "במשך שנתיים הפקתי את אירוע יקבי הבוטיק בבית הנשיא בירושלים עבור הסגל הדיפלומטי בישראל, ובכול פעם חשבתי לעצמי שאם הייתי מספיקה לפנות לכול השגרירים והדיפלומטים שנמצאים באירוע ולקחת אותם לחוויה מיוחדת בביקור ביקבים, גתות, כרמים ואנשים, בטוח שהייתי יכולה לייצא הרבה יין לעולם. בפועל, כשאני בתוך אירוע כזה כולי שקועה בהצלחתו, ופועלת לכך שכולם יהיו מרוצים – החל בנשיא ורעייתו, האורחים המכובדים, צוות הלשכה, העובדים, וכמובן היקבים שמשתתפים.
כך יצא שיצרתי קשרי חוץ שהניבו פרי עם שגרירים ודיפלומטים בודדים, אך היה לי ברור שיכולתי להביא תוצאות רחבות יותר אם היה צוות שעובד איתי על המינגלינג. את פית היין שירה גרנות פגשתי לפני שנתיים בתערוכת סומלייה. שם יצא לנו לראשונה לנהל שיחה רצינית על יקבים ובירוקרטיה. דיברנו ונפרדנו לדרכנו. במרץ האחרון נפגשנו שוב, והגדרנו לעצמנו שצריך לקדם יין ישראלי לחו"ל עם דגש על המותג "ישראלי". כשר לא כשר – העיקר שיהיה איכותי ויהיה מספיק במלאי כדי לשווק.
בשלב זה החלטנו ששווה להיפגש עם לי, הפייה הביצועיסטית, ועם סשה רויטמן (קולגה של שירה), מומחה לאסטרטגיות שיווק הסברה וסחר בינלאומי, מנהל ארגון העוסק במניעה ולוחמה באנטישמיות.
גלגלנו את הרעיון של ייצוג יקבים ישראלים קטנים בחו"ל כחלופה למה שהמדינה מתקשה לעשות מטעמי כשרות ותקציבים, והחלטנו לשלב כוחות באירוע בבית הנשיא כדי לבחון האם יש כאן הזדמנות לעבודה יחד. האירוע עבר בהצלחה רבה – היינו צוות נוכח ומקצועי, באנו לעבוד. הפניות מהשגרירויות לא אחרו לבוא לטובת קידום אירועי יין משותפים, חשיפת יינות ישראלים, ואפילו התחלנו לתכנן חילופי משלחות של ייננים בין מדינות".
בין הפעילויות אותן אילנית מציינת: "התקיים אירוע עם משרד התפוצות ונתן שרנסקי. אירוע נוסף נערך עם סנאטורים שהגיעו מארה"ב במסגרת פעילות CAM – התנועה ללחימה באנטישמיות (Combat Antisemitism Movement). באפריל נשתתף בתערוכת יין בקרואטיה בשיתוף שגרירות ישראל שם, בנובמבר שירה וסשה ישתתפו בפורט לודרדייל שבפלורידה באירוע התרמה בו יוצגו יקבים ישראלים, ויש עוד הרבה בדרך.
במקביל סשה התחיל לקדם אירועי יין בקרב דיפלומטים עמם הוא עובד בארץ ובחו"ל. שירה ולי קידמו אירועי יין לשגרירויות, ואני על הבירוקרטיה, קשרי ממשל וגיוס תקציבים. עד כה נוצרו קשרים ענפים ונרקמו אירועים בטווח הקצר והארוך עם ארגונים וגופי ממשל שונים בארה"ב, קרואטיה, פורטוגל, אוסטריה, גרמניה ועוד. הבנו שכל אחד ואחת יודע להביא ערך אחר למיזם וביחד השלם גדול מסך חלקיו, וכך נולד באופן רשמי Israel wine collection".
יקבים שמעוניינים להצטרף למיזם מוזמנים ליצור קשר: אילנית צמח – [email protected], לי הופמן אגיב [email protected], שירה גרנות – [email protected]
פוסטים מרחבי הרשת
ניר שחם יינן יקב שורק מסכם את עונת בציר 2023
"אם נסתכל על הדברים לעומק, נבין שזה לא משבר אקלימי. להיות יינן זאת חוויה שמביאה אותך להתחכך בטבע, בביולוגיה, בחיים. אתה מתמודד עם גידול חקלאי ומנסה לנווט את הגפן ליצירת ענבים שיגיעו לאיכויות אותן אתה מחפש עבור היין שלך. אתה נסמך על גורמי שמים כמו השמש והגשם, אך גם על איכות המים והאדמה.
הגפן מושפעת מכל העולם האקולוגי בו היא גדלה. זה כולל צמחים, בעלי חיים, הרבה יצורים מיקרוביאלים שחיים בקרקע, וקשרים ואיזונים ביניהם. אנו יודעים שאנו בתהליך בו האיזונים הללו מופרים.
השינויים שמתרחשים בעצימות בעשורים האחרונים מוחשיים לנו, אנשי היין, שעוקבים אחר הרבה פרטים בכל שלבי הגידול – עוצמת צימוח, מחלות, חוסרים תזונתיים, ועוד מופעים משתנים לנגד עינינו.
בשלושת העשורים בהם אני עושה יין ומלווה כרמים, אני עד להבדלים מאוד ברורים. זה לא משבר אקלימי, זה הרבה מעבר למשבר ויותר רחב משינויי אקלים. זהו תהליך בו הרבה גורמים שמשפיעים אחד על השני משתנים, ויוצרים שינוי שמאיץ את עצמו.
השנה חווינו חורף לא קר בחלקו, שהוביל ללבלוב מוקדם מדי בחלק מהכרמים. עם הלבלוב חווינו חוסר אחידות בעייתי. בהמשך זיהינו שהאשכולות קטנים והגרגרים קטנים, מה שאומר שהיבולים קטנים מהרגיל. בנוסף, קמחון הכה בהרבה כרמים שיושבים במקומות לחים. בקיץ חווינו חום גדול, שהוביל לחוסר צבירת ארומה, תקיעות בתהליך ההבשלה ולאיבוד חומצה בחלק מהזנים.
זו שנת בציר קיצונית למדי, בעיקר בהשוואה לקודמתה הנפלאה. אולי אנו עדים לסירוגיות שמתפתחת עקב מזג האויר המשתנה, שנה עם יבולים גבוהים ושנה עם יבולים מאוד נמוכים. בישראל, אנשי היין והכרם מוכנים למשבר הזה יותר מהרבה אנשי יין באירופה. אנו מבינים אקלים חם, השקיה ומניפולציות חקלאיות. אנו גמישים ומשתנים, אבל אם מכאן זה הולך ומקצין – מה אז?
אני רוצה לסיים בנימה אישית, ממני אליכם – כולנו רוצים לשמור על כדור הארץ בריא ומאוזן. כולנו, אני רוצה להאמין, מאמינים במיחזור ובצריכה מאופקת, אבל אנו לא עושים מספיק כדי לעצור את הגלגל.
לראות עיניי, האזרח הקטן לבדו לא יכול לערוך שינוי קיצוני בחייו, ולכן אין לנו ברירה אלא לעשות כפי יכולתנו בשמירה על הסביבה, ולדחוק בשלטונות להעלות הנושא סופסוף לראש סדר העדיפויות. ובינתיים כשחם לכם, נסו לא להגביר את המזגן"….
לזכר איש הרדיו אבי אתגר שאהב יין
אלי בן-זקן יינן יקב קסטל ורזיאל: "אבי אתגר עזב אותנו. הלך לעולמו. אם אני היום יינן מקצועי מצליח, זה בזכות אבי. כאשר בשנת 1995 בקבקתי את הבציר הראשון שלי, 1992, אבי אמר לי "אתה לא מבין כמה היין הזה טוב. יש לי חברה עיתונאית שמכירה מומחית יין חשובה מאוד באנגליה". העיתונאית הייתה דליה פן לרנר (ז״ל). מומחית היין – סרינה סאטקליף MW. דליה הסכימה לקחת בקבוק לסרינה. לאחר חודש דליה קיבלה פקס. סרינה ובעלה, דיוויד פפרקורן MW , חשבו שהיין קלאסי, ולא דומה לכל יין ישראלי אחר שהם טעמו. הכי חשוב, הם חשבו שהטרואר טוב – האדמה, הגובה. הברכה הזו שקיבלתי בזכות אבי, גרמה לי להחליט להתמקצע. אבי אהב אנשים. אהב לעזור. ברוך דיין האמת".
כדאי לקרוא גם את זה
טעימות שיראז וסירה – שוקולד באוסטרליה פלפל שחור בצרפת
יש אגדות שונות אודות מקור השם, כולל יחוס לעיר שיראז באיראן ויחוס לעיר סירקוזה בסיציליה. יגאל ברנע נוטה לקנות הסבר לפיו הזן שבעבר נקרא סירס (scyras) התפתח עם הזמן בצרפת ל-סירה. משם יובאו קלונים של סירה לאוסטרליה על ידי בריטי בשם ג'יימס בוסבי במאה ה-19. קראו כאן
תגובות לכתבה על כשרות צהר בשבוע שעבר
כתבה זו של אלון גונן עוררה רעש רב והניבה תגובות. לפניכם שלוש מהן:
גל יונה – יקב יונה: "הכתבה על השגחת צהר מחסירה את היתרון המשמעותי עבור היננים-יזמים ביקבי הבוטיק. היכולת ליצר יין, להגשים את החלום, שיש לו השגחה מספקת לקהל רב של לקוחות המבקר ביקב (מניסיון ביקב יונה) היא עבורי עולם ומלואו. האבסורד, שלא לומר איוולת, שאני כיהודי מסורתי לא יכול להכין יין כשר, היא תולדה של מונופול רקוב שמרחיק יהודים מיהדותם. ההשגחה של צהר מוקפדת ועל פי ההלכה, עיקרון מנחה בה שהיא מבוססת על אמון ורצון טוב של הצדדים. אולי אחרי תהליך משמעותי יבינו זאת גם ברבנות. עד אז זו ברכה עבורנו, ואני ממליץ ליקבים נוספים שכיום עובדים ללא השגחה להצטרף".
רונאן קפלן אפנר: "למעט המשפט בסוף הכתבה – אפשר לעשות העתק הדבק לתוך כתבה נגד צהר באתר "חדרי חרדים". ממש הרגשתי שמישהו מנסה לשכנע אותי כמה חשובה כשרות הרבנות (תוך כדי התעלמות מוחלטת מגופי כשרות אחרים – בית יוסף, מהדרים וכ"ו כשרויות חרדיות, ומערך הכשרות האמריקאי) ולמה אסור שכשרות צהר תיכנס לנורמה לתוך השוק הקמעוני והשוק המוסדי בישראל. טור דעה שלא תורם לתעשיית היין, ובפרט ליקבים העצמאיים והקטנים שום דבר. בטח לא עידוד על הצעד המשמעותי שהם עשו".
עמית טופוס: "כשרות, כקונספט, היא מטורללת בעיניי. חותמת בשר ודם לאמונה באלוהיי היא סתירה פנימית. תקרא לזה בדץ, ברהץ, צהר או מיצי. זה חסר היגיון למי שלא מאמין בצורך ולכן צריכה להיות אפשרות רחבה לבחור. אני אצרוך יין לא כשר, מישהי אחרת תבחר בצהר ואחרת בכשרות אחרת. בסוף זה לא מוחשי אלא ערכי".
שיכרי פירות טבעיים מיקבי לכיש בקרית גת
רני רוגל: סדרת שיכרים אלכוהוליים מפירות יצאה לשוק. מדובר בשיכרי פירות ברמת אלכוהול עדינה (12%), שכפי שאומר היצרן אדי לויטוביץ מ'יקבי לכיש', "משמחים גברים ונשים באירועים, ימים טובים, שמחות, וגם כשרוצים לציין את הרגע".
"כל יין הוא שֵׁכָר, אך לא כל שֵׁכָר הוא יין", הוא ממשיך. "בעוד יין הוא משקה אלכוהולי המבוסס על תסיסת ענבים, תהליך ייצור השיכרים שלי מתחיל בהתססת פירות טריים".
אדי לויטוביץ הוא דור שני לשיווק משקאות ויינות חריפים, שהחל את דרכו כעסק סיטונאי עצמאי של בירה, יינות ומשקאות חריפים באשדוד. בשנות ה-90 אדי עבד על מותגים פרטיים, בעיקר עם יקבי אפרת (לימים טפרברג), כשמותגיו הפרטיים נמכרו בעיקר באולמות אירועים ברחבי ישראל. מן הסתם יש כאלה מאיתנו משקה את משקה "למבדה" שהוא פיתח באותם ימים. ב-2014 פיתח וייצר משקה מוגז בשם "ערקינו" – ערק מוגז בטעמים, בהמשך ייצר "וודקינו" – וודקה בטעמים עם רמת אלכוהול נמוכה.
כעת כאמור הקים אדי את 'יקבי לכיש' באזור התעשייה של קריית גת עם פעילות בתחום השיכרים, והשיק את סדרת 'גלעד' שהמשקאות בה הותססו מפירות טבעיים וטעמם עדין. לדבריו, את הרעיון לסדרה שאב מהחיים עצמם. אולי זה לא ממש ילהיב חובבי יין, אך לאדי יש רציונל משלו: "כשאני שותה יין מענבים, אני חש סחרחורת. אני מאמין שיש רבים שחווים כמוני, לכן ייצרתי שיכר מפירות בטעמים שונים, זה משקה שנעים וטעים לשתות אותו". בשלב זה הוא מציע חמישה טעמים: דובדבנים, לימונים, תפוחים, אפרסקים והדרים. כל השיכרים בכשרות בד"צ העדה החרדית. להשיג בחנויות אלכוהול.
המחיר לבקבוק 500 מ"ל: 55 ₪, שני בקבוקים: 100 ₪. להזמנות: אדי לויטוביץ 052-5775731 או באתר
20.10.23: מסיבת יומולדת 20 ליקב טוליפ
ביום שישי 20.10.23 תתקיים בין השעות 11:00-16:00 ברחבת יקב טוליפ, כפר תקוה שבקרית טבעון, מסיבת יומולדת 20 ליקב. בין שיאי המסיבה: השקת שני יינות חדשים שנעשו במיוחד לחגיגות ה-20 – מהדורה מוגבלת ביותר.
בדוכני יין ידאגו לכם לכוסות מלאות כל האירוע (יין חופשי כלול במחיר בכרטיס), ויהיה דוכן יינות מתיישנים עם הפתעות למביני עניין. עוד במקום: מוזיקה חיה שמחה ומקפיצה, דוכני אוכל (בתשלום נפרד) ועוד הפתעות. כדאי לבוא לשמוח עם צוות יקב טוליפ ולקוחות שמלווים את היקב כבר 20 שנים.
מחיר כרטיס במכירה מוקדמת – 90 ₪ כאן
