אנחנו במערכת אכול ושאטו כואבים ואבלים על כל החיילים והחיילות שנפלו במלחמה, על כל האזרחיות והאזרחים שנטבחו, מאחלים החלמה לפצועים, ומייחלים לשובם של החטופות והחטופים

לרגל חג השבועות לא יתפרסם 'שמענו בין הגפנים' ב-14.6.24. ניפגש שוב בשישי 21.6.24

פרס הכורם המצטיין: האם ענף היין יכול להתעלם מהפוליטיקה? 

אלון גונן: פרס הכורם המצטיין יוענק השנה, כמדי שנה, באירוע אשכול הזהב שמארגן אבי בן עמי, שיתקיים ב-16.6.24 בהיכל התרבות ת"א. המועמדים הסופיים השנה הם משה הרניק – כורם משנת 2009, חבר קיבוץ מירב בגלבוע; ארז בן סעדון –  כורם משנת 1998, בעלים ויינן יקב טורא בישוב רחלים בגדה המערבית; וישראל רפופורט – כורם משנת 2013 באזור גוש שילה בגדה המערבית.

אם אתם חשים בהטיה ברשימת המועמדים השנה מתוך כורמי ישראל, אינכם טועים בתחושתכם. אלה כורמים שאחד מהם גם בעל יקב ויינן, שמגדלים אלפי דונמים של כרמי יין ולא רק, כאשר שניים מהם מאותו אזור מכלל אזורי גידול ענבי היין.

בשנים האחרונות תחום הכורמות בעצם הולך יד ביד עם היינן. כשכולם מדברים על טרואר, הכורמים הם אלו שבעצם שומרים ודואגים ברמת משטר כזו או אחרת על איכות הענבים, שמירת הקרקע, סוגי ריסוס ודישון, שיטות גידול שונות. בעצם הם נותנים ליינן את חומר הגלם הכי איכותי שהם יכולים להפיק מהכרם.

עם כל זה היינן מחליט בעצם כמה הוא רוצה להתערב, ואיך להשפיע על המוצר הסופי. ברור לכולם כי כשחומר הגלם טוב קשה מאוד לקלקל, ואם חומר הגלם בעייתי קשה מאוד לתקן גם אם אתה יינן מאוד מוכשר.

פרס הכורם המצטיין אמור להינתן לכורם שמשפיע על התעשייה, כזה שמוכר הרבה ענבי יין להרבה יקבים, כזה שמגדל הרבה זנים בצורות גידול שונות, כזה שחוקר ובודק כל הזמן איך להשתפר ואיך לשמור על האדמה, כזה שמשתף פעולה עם חוקרים ומשתף את המידע שהצטבר אצלו. חלק מבדיקת הרקע של הכורם גם מחייב את השופטים לבדוק האם מי שייבחר ראוי מבחינה אישית; האם האדמות עליהן הוא מגדל את הענבים שייכות לו מבחינה חוקית, האם יש לו את כל האישורים והוא עומד בסטנדרטים החוקיים.

שאלה נוספת היא, האם צריך להיכנס לפוליטיקה שקיימת בכל מגזר בארץ.  האם כורם שהואשם בהפקעת אדמה, למשל, יכול להיות מועמד, ומה עם כורם שמעסיק רק מגזר אחד של אנשים שריח ההפליה עולה שם, ומה עם הומופובים; האם השופטים בתחרות אמורים בכלל להיכנס לעסק הזה, או פשוט להתייחס לעבודת הכורם כהגדרתה. באופן אישי אני חושב שאי אפשר להפריד בין הדברים. יש מכלול של נושאים שצריך לקחת בחשבון כשמחליטים להעניק פרס הצטיינות.

הפוליטיזציה נכנסה לכל ועדת פרס. זה נכון בפרס ישראל, זה נכון במי מועמד להשיא משואה שיכול להיות כלומניק שמקורב למגזר מסוים, וככול שבמועמד קיצוני ורעשן הסיכוי שלו טוב יותר. אין לי מושג מי ייבחר ומה בדקו על המועמדים, שכולם אגב עומדים בקריטריונים של ועדת הפרס. כולם ראויים כי הם אכן כורמים טובים, אנשי אדמה שעובדים קשה. השאלה היא האם ועדת הפרס תסתפק רק בזה, או שמא תתחשב גם בהיבטים אחרים שאולי לא קשורים לכורמות, כפי שכתב המשורר שאול טשרניחובסקי: "הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ".

אין לי ספק שאבי בן עמי והשותפה שלו לבחירת הכורם המצטיין, האגרונומית נועה מעוז ממועצת גפן היין, חייבים ליישר קו ומנסים להלך בין הטיפות מפחד שחלילה יירטבו. הדוגמה הפשוטה ביותר  היא הבחירה שלהם כמועמדים לפרס, שלושה כורמים ששניים מהם מוגדרים ככורמים "מההר המרכזי" – שם מכובס לשומרון בואך השטחים הכבושים.

עוד תמוה השימוש בשם הזה ובמעטפת ההגנה של עמותת הייננים IPEVO, שבמפה שהוציא חס וחלילה לרשום יהודה ושומרון או שטחים כבושים, אלא "ההר המרכזי". אותו ארגון ייננים שכביכול אינו מזוהה פוליטית, ואם זו לא פוליטיקה אז מה כן.

 אז יש ארגון שהוציא מפה, ואבי בן עמי מסתמך עליה ולא על מפות ישראל הרשמיות. נועה מעוז מיישרת קו ולא פוצה פה כנציגת מועצת גפן היין. האם זו החלטה מלמעלה לתת דחיפה כמה שיותר לאנשי הימין? תגובתה של מעוז הייתה: "אני במקרה הזה משאירה בצד את דעותיי הפוליטיות והאישיות על האדם, ובוחרת רק את מי שנראה לי הכי מקצועי". זו אמירה חסרת עמוד שדרה, שמהווה חותמת גומי ותו לא. כן גב ההר לא גב ההר, לאף אחד אין באמת גב להגיד: יש גבול לכל תעלול.   

ביקורות יינות לבנים ורוזה – לא רק לשבועות

אלון גונן: מה בין שבועות לגבינות? האמת כלום, מה בין שבועות להמלצות על יינות לבנים? גם כן כלום. אין באמת קשר בין יין לבן למה שאנחנו אוכלים, נתח בשר צלוי או שוק עסיסית יכולים לבוא מעולה עם יין לבן, דווקא מזג האוויר הוא זה שאמור להשפיע על בחירת היין, כי אנחנו עדיין לא בשיא החום הישראלי ויין אדום זורם לא רע בתקופה זו. עוד כמה שבועות היינות האדומים כבר יהיו בלתי נסבלים, ואז לא תהיה ברירה אלא להתענג על לבנים צוננים. אבל התרגלנו ששבועות זה גבינות ויין לבן. זה עושה טוב למחלבות שמעלות מחירים כמובן, וזה עושה טוב ליקבים לעוד קצת יחסי ציבור. אז הפעם יינות לבנים לא רק לשבועות, כאלה ששווה לקנות עכשיו ולשמור לעוד כמה חודשים. חלקם עדיין צעירים ובהלם בבקבוק, וחלקם רק ישתבחו.

יקב אדיר

אחד היקבים האיכותיים שיש לנו בצפון. מרכז מבקרים מושקע, יינות משובחים, מחלבה שמייצרת גבינות וגלידות שנהנים לאכול, אבל הגן נעול. המלחמה בצפון סגרה את הכול, ואין יוצא ואין בא. רק היינות שאפשר להזמין ולקנות. זה הזמן לחבק את בני משפחת רוזנברג.

סוביניון בלאן 2023 – כמו כל שנה אני לא מופתע. יין חד כתער, חומציות מדהימה, ריחות עדינים, נקיים, פה חמאתי. 12% אלכוהול. מהמשובחים שעל המדפים. מחירו 90 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – לחלוטין.

קולומברד 2023 – צבע זהוב. ריחות עדינים של פירות טרופיים, תה, סברס ירוק וקצת ג'ינג'ר בקצוות. טיפול עדין ובזן מדהים שלא הרבה ייננים יודעים למצות אותו. ביקב אדיר היין הזה טופל ביד עדינה. קולומברד שונה בנוף המתקתק והחנפן. יופי של יין שישתבח עם הזמן. מחירו 90 ₪. ציון 92. תמורה למחיר – מצוינת.

יקב ויתקין

שנין לבן 2020 – בתוספת קצת מקבאו וקצת גרנאש בלאן. שנין בלאן זה שנין בלאן. אם מוסיפים לו משהו, צריך לקחת בחשבון שאין יותר שנין בלאן, ולא מצאתי את הריחות והטעמים של השנין ביין זה. תוספת המקבאו השתלטה והעניקה את הפרחוניות וטעמי האפרסק, האגס והלימון המתוק. אז אסף פז לא מתייג את היינן הזה כשנין בלאן אלא כשנין לבן, וטוב שכך. בסופו של דבר בטעימה היין מורכב, בשל, מאוד עשיר. ציון 91 – ללא ספק מגיע לו. מחירו 150 ₪ – פה אני בבעיה, כי אני רוצה את היין הזה במחיר דו ספרתי.

יקב אסף

 White Blend – מהדורה מיוחדת 2023: גם כאן היקב סגור. מרכז המבקרים השוקק והירוק בקדמת צבי שברמת הגולן, לא ראה מבקרים כבר יותר מחצי שנה. משפחת קדם מגיעה כמעט לכול מקום כמעט בארץ, עם דוכן יין והרבה שמחה שכול כך אופיינית להם. יין לבן בוהק. בלנד של ענבי  פינו גרי, סוביניון בלאן וגוורצטרמינר, שגדלו על אדמת הבזלת הייחודית של רמת הגולן. ריחות מינרליים, מעט מליחות באף. פה עשיר, מלא טעמים טרופיים לצד חומציות מהנה. יין שמעלה חיוך של אושר. יופי. פשטות במיטבה. מחירו 100 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – דו ספרתי.

יקב פלטר

עסנייה לבן 2023 – סוביניון בלאן עם תוספת של 15% סמיון. יקב נוסף שלא ניתן להגיע אליו עכשיו – בצפון רמת הגולן. הנה זה בא: בשנים האחרונות לא אהבתי את הסויבניון בלאן של פלטר, שתמיד היה לי מימי וחסר אופי סוביניוני. הופתעתי בגדול מהסוביניון בלאן הזה, שקיבל תוספת מרתקת של סמיון. יין עם ריחות מדהימים – ליים, אשכולית, תפוחים, מעט דבש. הפה מאוד עשיר, חמאתי. יופי של סוביניון בלאן – שאפו. מחירו 83 ₪. ציון 92. תמורה למחיר – לחלוטין .

יקב לוריא

מרכז המבקרים החדש של היקב במתחם היקבים דלתון בגליל העליון, היה אמור להיפתח השנה. מדובר בהשקעה של מאות אלפי שקלים אם לא מיליונים, במקום שעוצב על פי פרמטרים ייחודיים לאזור, עם תשומת לב רבה לצרכים של חובבי יין. גם פה כואב הלב.

שרדונה 2023 ללא עץ  – ריחות ארומטיים, פרחוניות שופעת. פה מורכב, חד, טרופי בבסיסו עם נגיעות מינרליות מאוד מיוחדת. אפטר טייסט של הדרים ופרדס. יופי של שרדונה. מחירו 100 ₪. ציון 89. תמורה למחיר – 85 ₪.

יקב צפרירים

רוזה קברנה פרנק 2023 – צבע מקסים עדין. ארומות פרחוניות, נקיות, משמש בוסרי, אפרסק כתום. באפטר טייסט מרגישים מרירות של שקדים, שנותנים עוד טאצ' מעניין ליין. מחירו 96 ₪. ציון 90. תמורה למחיר – 80 ₪.

רוזה 2023 – בלנד של 60% סירה עם 40% קברנה סוביניון. יין מהליגה של הגדולים. משחק יפה של שני זנים אצילים – שאפו על האומץ להוסיף קברנה סוביניון. יין מורכב, עשיר. ריחות אדמה לצד פרי צעיר תוקפני. הפה עשיר, חמאתי. רוזה שימשיך להתפתח, ואולי עוד שלוש שנים יגיע למורכבותו. מחירו 96 ₪. ציון 92. תמורה למחיר – לחלוטין.  

טעימה מיריד היקבים הביתיים ביקב שורק

יונתן לבני: בתאריכים 24-25.5.24 התקיים ביקב שורק בקיבוץ נחשון, יריד של יקבי בוטיק קטנים, שחלקם פונו מבתיהם בצפון ובדרום. הם שיתפו את הקהל הרב שהגיע לאירוע, בחוויה של יינות המיוצרים ביקבים הביתיים או ביקב שורק עצמו.

35 יקבים השתתפו באירוע בחצר היקב הפועל כבר 30 שנה, עם בית הספר לעשיית יין שמנהלו והיינן הראשי שלו, ניר שחם, הינו המורה של ייננים מלפחות 200 יקבים בארץ. גם אני למדתי לעשות יין בשורק, ולכן אני ער אישית לתרומתו של שחם לתעשיית היין הישראלית, ככול שהדבר נוגע ליקבים ביתיים. טעמתי רק חלק מהיינות מתוך עשרות היקבים שהשתתפו, שכול אחד מהם הציג לא מעט יינות.

יקב אדם – רוסאן 2023: אני דווקא מתחיל עם יקב עליו כתבתי לא מעט. הייננית אורנה לב עושה את כל יינותיה ביקב שורק. טעמתי את הרוסאן 2023, יין שתסס בתסיסה ספונטנית בביצת חרס במשך חודשיים וחצי על השמרים. רוסאן נעים ואפילו טעים. 130 ₪ – יין חוויתי.

יקב Vin D’ore  – רוזה 2023: היקב של אלי צ'צ'יק ועובדיה כהן שמייצרים את יינותיהם ביקב שורק – כ-2000 בקבוקים בשנה. הרוזה עשוי מענבי גרנאש, ששהו במיכל נירוסטה ללא תסיסה מלולאקטית. רוזה נעים וקליל, מצוין ביום חם. 80 ₪.

טעמתי גם את הפטיט סירה 2022 של היקב, עשוי מענבים מאזור בית שמש ששהו 12 חודשים בחבית עץ אלון ישנה. יין עדין עם טעם אופייני לזן. 105 ₪.

יקב אינדיגו – שרדונה 2023: היקב מייצר בשורק כבר מספר שנים. השרדונה ששהה 6 חודשים בחבית חדשה, עשוי מענבים שהגיעו משדה משה שליד קריית גת, ויש לו חומציות נעימה. שרדונה נחמד ביותר. 80 ₪.

 טעמתי גם את הפטי ורדו 2020 מענבים המגיעים מעמק האלה, ששהו 6 חודשים בחבית. יין נעים עם טאנינים בצבע יפה. מומלץ. 100 ₪.

יקב טיוטא – קלרט 2023: היקב של הייננית ענת אגמון, המייצר ביקב שורק יינות המוגדרים כחד-פעמיים, גם כי אין לה הסכם עם איזשהו כורם על קניית ענביו לטווח ארוך. הקלרט הוא כוכב עולה של יין לבן מדרום עמק הרון בצרפת, שמזג האויר שלו דומה לשלנו. יין שנדיר לפגוש בישראל. זה של ענת אגמון עשוי מ-90% ענבי קלרט, והיתר גרנאש בלאן, רוסאן ומרסאן שתססו בנפרד. אלכוהול נמוך – 11%. ממש חווית טעימה ייחודית. 129 ₪.

יקב נגה – קברנה פרנק 2022: יקב בכוכב השחר – יישוב קהילתי דתי במזרח הרי בנימין, של חגי ציפוביץ שהוא גם חקלאי וגם יינן. היקב קרוי על שם כוכב נגה (ונוס) שהוא גם כוכב השחר. היינן וחבריו השותפים ביקב גויסו לצבא ב-7 באוקטובר לחודשים ארוכים, ומרבית היין לא שרד ללא הטיפול. הקברנה פרנק שטעמתי שונה בטעמו מהקברנה פרנק המוכר והאהוב עלי ביותר. בכל זאת היה בו משהו נעים לאחר שהייה של שנה בחבית צרפתית לא חדשה. 100 ₪.

יקב ויינר – רוזה 2022 ו-ויונייה 2023: גם היינן שמעון ויינר ממכבים מייצר את יינותיו בשורק. טעמתי שניים מיינותיו. הרוזה עשוי מענבי גרנאש עם מעט מאוד קברנה סוביניון, בעיקר מהקליפות של הענב, כדי לתת ליין מעט צבע ורוד. הויונייה מענבים שהגיעו מהר אודם שברמת הגולן. שניהם טעימים ונעימים, עם חמיצות עדינה ולא בולטת מדי. הויונייה 90 ₪, הרוזה 100 ₪.

יקב מול התל – כרם רוזה 2023: יקב ממושב משמר איילון, שם עדי וסימה, זוג אוהבי יין שמגדלים ענבים ועושים יינות. גם הם למדו ייננות בשורק. החלקה שלהם צופה לתל גזר, ומכאן השם: מול התל. טעמתי את כרם רוזה העשוי מענבי קברנה סוביניון וסירה. יין שנעשה כמעט ללא השריה של הענבים, סוג של יין 'בלאן דה נואר' מענבים שחורים. יין רענן עם סיומת נעימה וחלקה. חוויה בטעימה שלו. 100 ₪.

טעמתי גם את יינות סירה וטמפרניו שעושים ביקב. פחות אהבתי את הטמפרניו. סירה אלה 2022 יושן, למרבית ההפתעה, בכלי זכוכית עם תוספות שבבי אלון, כמו בלימודים אצל ניר שחם. ולא כמקובל בחביות. הוא ממש טעים, ועל פי יוצריו צפוי להתיישן בבקבוק. יין חוויתי. 95 ₪.

יקב קאמון – עמק והר רוזה 2023: שייך לרענן ושרית יוקר. טעמתי את היין שנעשה מ-40% ענבי רוסאן, 30% סובנייר גרי ו-30% ענבי פונטנאק גרי – שני זנים שמובאים ארצה על ידי ד"ר מיכאל שטרים. יין לא מסונן, שתסס באופן טבעי בבקבוק – פט נאט. ריח מקסים של פרחים וטעם אפרסק ואגס. יין מיוחד וטעים ביותר. 80 ₪ – מציאה.

יקב גת שחם – פטי ורדו 2022:  יקב קטן של ענבר ואורן שחם, תושבי כפר מעש מדרום לפתח תקווה על גבול בקעת אונו, שאהבתם ליין  בולטת באיכות היינות שהם מייצרים ביקב שורק. המוטו של היקב הוא "להתנסות וליהנות". הפטי ורדו שלהם הוא מהטעימים ביינות ששתיתי באירוע. יין חדש שהם יצרו לראשונה השנה. זן ענבים משובח  שמשמש בדרך כלל לבלנדים, וגם אז הוא חלק קטן בהם. ענבר ואורן עושים ממנו יין זני  איכותי טעים, עמוק ורענן באותה עת. 100 ₪.

יקב ויינשנק – זיגמונד 2021: יקב ביתי שהוקם על ידי הגיסים שחר ליפשיץ ויואב לקטוש, בחדר קירור קטן בחניית הבית במושב תל שחר בו החלו יקב שורק ובית הספר ליין את דרכם. הם מייצרים למעלה מ- 1500 בקבוקים מדי שנה ביקב שורק. אני נמשכתי ליין הזיגמונד, כיוון שזיגמונד הוא כוכב אופרת טבעת הניבלונג של ריכרד וגנר, אותה ראיתי ושמעתי 32 פעמים, וזיגמונד יכול להיות גם פרויד או בן משפחה. היין הינו בלנד של פטיט סירה, קברנה פרנק ופטי ורדו. יין רענן ומאוד איכותי. התקשיתי לזהות את היינות המרכיבים אותו. פשוט נהניתי ממנו לא רק בגלל שמו. 85 ₪ – לא להחמיץ.

יקב בן נון: "יין מקומי ייחודי הרמוני ואיכותי המעורר תשוקה ושמחת חיים"

אלון גונן: יקב בן נון התחיל את פעילותו ב-2012, והיינות הראשונים יצאו בערך לפני עשור. את ההשקה לעיתונאים הם עשו באיזו מסעדה מפונפנת בתל אביב. כאשר עדת מבקרי יין הגיעה, ניתן היה  לראות את הפחד והמהומה שבעלי היקב יצרו לעצמם במו ידיהם. על מרבית השאלות, הכורם והמייסד – הרופא ד"ר דני יניב לא יכול היה להשיב. אף אחד לא ידע אז ששותפו והיינן – אדי גנדלר, עבד במשרד ראש הממשלה, וההתחמקות מתשובות לשאלות חלה גם לגבי היינן הראשי דאז, לואיס פסקו האגדי. המשתתפים הרימו גבה ושאלו את עצמם: מי אלה בכלל.

העיתונאים לא הבינו למה לואיס פסקו לא נמצא בהשקה בעוד חתימתו מתנוססת על הבקבוקים. רק לאחר מספר שנים, ועל מנת לשמור על כבודו, התברר לנו כי פסקו הסתבך עם תאונת דרכים בקליפורניה, ונאלץ לשלם את חובו לחברה האמריקאית בבית כלא. יקב בן נון המשיך לתמוך מרחוק בפסקו ובבני משפחתו.

אני מאוד אהבתי להפתיע את יקב בן נון, ולהגיע בלי הזמנה כאורח לטעימות היין שהם קיימו בימי שישי בחצר היקב המטופחת במושב בן נון. עשרות חברים, פוליטיקאים, אנשי צבא בכירים, ושולחנות של חובבי מוזיקת ג'אז. בתוך היקב עצמו שנבנה לאט עם השנים, הם  הבינו כי הם צריכים לבדוק את חומרי הגלם שלהם, והיינות שהם ייצרו בכמויות מוגבלות היו סוג של ניסוי ותהייה-טעייה. לא הבנתי למה צריך לייצר ארבעה סוגי רוזה, לא הבנתי למה צריך ביקב קטן לעשות אין ספור בלנדים, קברנה סוביניון עם פטי ורדו (סדרת אוסקר), או בלנד בורדולזי עם תוספות של פטיט סירה וסנג'ובזה. יצא לי לטעום אין ספור יינות שהיו בחביות, ותמיד יצאתי מופתע. אין חבית שטעמתי ולא אמרתי לדני "תבקבק".

דני ואדי הם אנשים רציניים, אבל ביקב עם האורחים שמגיעים אליהם הם אנשים אחרים – שמחים, אופטימיים, אוהבים אוכל טוב, מוזיקה ויין. לא הפתיע אותי שלפני מספר שבועות קיבלו שישה יינות של בן נון, קיבלו ניקוד מעל 90 ממבקר היין ג'יימס סקלינג (James Suckling)  – להלן JS. מדובר בכבוד גדול לתעשיית היין הישראלית, כאשר הביקורת שלו מעמידה את היינות של בן נון בשורה אחת עם יקבים מהשורה הראשונה בארץ שהמבקר דירג – צרעה, קסטל, פלם, ספרה.

הציונים מצביעים על התבגרות היקב והטיפול הנכון בחומרי הגלם בכרמים המתבגרים של היקב, וארשה לעצמי אפילו לכתוב: ההתבגרות המרשימה של דני ואדי, וההתמקצעות שלהם בתחום שוק היין המקומי והבינלאומי. יינות היקב מככבים על המדפים בסינגפור, ולפני שבועיים אף זכה היקב בתואר משווק היין המוביל בסינגפור בכל הקשור ליינות כשרים מהארץ ומעולם.

לפעמים חלומות מתגשמים. אומנם בעמל רב ועבודה סיזיפית, אבל בעיקר האמונה כי חקלאות היא זו שתשאיר את הישראלים בארץ הזאת. המשפט שמלווה את היקב מתחילתו ראוי להערכה: "אם חקלאות כאן מולדת כאן" – ציטוט של משה סמילנסקי, סופר ומנהיג ציוני, מראשוני החקלאים בארץ ישראל.

דירוגי James Suckling

הרי יהודה שירת דוד 2019: בלנד של קברנה סוביניון ומרלו, ציון 92. "יין עמוק, חמאתי, גוף מלא וטאנינים קרמיים".

הרי יהודה שירת שלמה 2019: קברנה סוביניון . ציון 93. "מעושן, ונילי, גוף מלא, עמוק, אפטר טייסט ארוך".

הרי יהודה חבית סגול עמוק קברנה פרנק 2019: ציון 91. "יין חריף, שוקולדי, זיתים שחורים, גוף מלא, יין מורכב" .

הרי יהודהCUVEE 2020 : בלנד מרלו, קברנה סוביניון ופטי ורדו. ציון 93. "יין מתובל, חריף, טאנינים מלוטשים".

בורדו סטייל 2021: בלנד קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק ופטי ורדו. ציון 92. "בלנד בורדו עשיר בטבק, צ'ילי יבש, קטיפתי, טאנינים משובחים".

רוזה הרי יהודה 2022: בלנד מענבי סנג'ובזה, מרלו וקברנה סוביניון. ציון 90. "בלנד יבש, קרמלי, טעמי פרדס, מאוד מחודד ומינרלי".

לסיכום: היקב הקטן והדו-משפחתי הזה, מייצג את ישראל נאמנה בעולם – תחרויות בינלאומית וציונים מאוד מרשימים. היקב לא פוסח גם על תחרויות בארץ, ומשתתף נאמנה בכול אירוע שמקדם את תעשיית היין הישראלית. היקב שבתחילת דרכו מותג עם המשפט "רַב הנסתר על הגלוי", הפך עם השנים ליקב שיוצא ובגדול למדפי היין בישראל ובעולם, ואף משמש אכסניה לחביות פרטיות רבות של אנשים וקבוצות. אם תגיעו ליקב באחד מימי השישי, רק תתבקשו לשמור על דיסקרטיות ולא לצלם אורחים נוספים שמגיעים ליקב וקובעים גורלות מדי פעם.

יינות לשבועות מיריד יקבים ביתיים ביקב שורק וגבינות לצידם

יוסי נאור: בשם הלא רשמי שלו, שבועות הוא חג הגבינות והיין. המשותף ליין וגבינה: שניהם מקורם מהטבע, ושניהם משתבחים דרך יישון. חיבור נכון בין השניים הוא שנותן את ההרמוניה בטעמים.

בסוף השבוע 24-25.5.24 הגעתי ליריד היקבים הביתיים ה-15 ביקב שורק, לטעום יינות לחג שבועות הקרב ובא. מבחר היינות היה גדול ומגוון: לבנים, אדומים, קינוח – עוד ועוד. יומיים של חגיגה לחך, חיוכים, הנאה צרופה, מינגלינג, ומזג אויר נהדר להשלמת האירוע. לצד דוכני היקבים פעלו דוכנים של אוכל, גבינות, שמן זית וליקרים. ברגע שניגשת לדוכן, א.נשיו סיפרו את סיפור היקב: היכן, דרך העשייה, סוגי יינות, המלצות, וכמובן מזגו בנדיבות מיינותיהם המיוצרים בסדרות קטנות, רובם ביקב שורק, ושאלו כמובן: איך היין?

כ- 30 דוכני יין, אנשים עם כוס יין ביד, טועמים יינות חדשים, אחרים ומיוחדים, באירוע יין מסודר ומאורגן, מכול הלב והנשמה. על האירוע ניצח בסבלנות ובאדיבות שי שלמה, מנהל השיווק ותיירות היין של יקב שורק, מה שאפשר למאסטרו, לאיש החזון ניר שחם, להסתובב בין האנשים והיקבים, לעזור-לייעץ-לטעום; הכול ברוגע, בנעימות ובשלוות הנפש שלו. חגיגה באווירה קסומה של אוהבי יין. שלט שהיה תלוי ביריד: "יצירת שמחה דרך עולם יצירת יין".

כשאנחנו טועמים גבינה עם יין אנחנו נהנים, התחושה חיובית והחוויה נהדרת. השותף הטבעי של יין הוא גבינה. החיבור ביניהם קיים שנים ארוכות ומרגיש טבעי ונכון. יין לבן ורוזה בחג השבועות? לשתות יין קל וצונן, פרחוני ורענן, בימים חמים, עם ארוחה קלילה, ארוחה חלבית. מתוך היינות שטעמתי, הבחירה הייתה לא פשוטה, אבל צריך לבחור.

יקב נישקה – אורורה 2022: היקב ממוקם בהוד השרון, בבית בו גדל ניסים עובד, יינן ובעלים,  בוגר קורס הכנת יין ביקב שורק. נישקה, כינוי מימי ילדותו של ניסים. היקב מייצר כ-5000 בקבוקים בשנה. אורורה – יין כתום, עשוי מענבי פינו גרי ו-ויונייה, בהשריה קצרה על הקליפות. יין חד, קל, פרחוני, טעים ומשמח את הפה. המחיר 110 ₪. מתאים לגבינות גאודה, אמנטל.

יקב גלילאו – סוביניון בלאן 2023: היינן גיל הרשקוביץ הקים את היקב בשנת 2004 על גדות נחל בקיבוץ דן שבגליל העליון – פסטורלי מאוד, אך היקב שמייצר כ-7000 בקבוקים בשנה אינו פעיל מתחילת המלחמה באוקטובר, ותושבי הקיבוץ פונו לחיפה. צבע היין זהוב צלול. ארומטי, פירותי, פריך, חד ורענן, עם חמיצות נעימה ומאוזנת. המחיר 90 ₪. מתאים לגבינות קממבר, ברי.

יקב מואה – 2023 BLANC : יקב משפחתי שוכן במושב צופר שבערבה התיכונה. היקב נקרא על שם המצודה העתיקה מואה, ששרידיה נמצאים לא הרחק מצופר. יהודה פרידמן, בעלים ויינן, הוא בוגר לימודי עשיית יין ביקב שורק. היין עשוי מארבעה זנים מאזור מישור הרוחות ליד מצפה רמון: רוסאן, שרדונה, שנין בלאן וסוביניון בלאן. ארומטי, פירותי ואלגנטי. יין לבן מדברי משובח ברמה גבוהה. המחיר 110 ₪. מתאים לגבינות מנצ'גו, גאודה.

יקב ארגוב – יין כתום 2022: היקב ממוקם במושב אביאל, השוכן כ-6 קילומטרים מצפון-מזרח לבנימינה. אמיר ארגוב היינן ובעל היקב, כורם המגדל בעצמו את הענבים שמהם מופק היין, הוא דור שלישי למשפחה חקלאית שמייצר כ-3000 בקבוקים בשנה. יין 'כתום' מיוצר מענבי פרנץ' קולומברד לבנים. הענבים נבצרו בבציר מאוחר, נסחטו ועברו תסיסה טבעית עם הקליפות 3 חודשים, בדומה לדרך העשייה של יין אדום. יש לו ארומות וטעמים בולטים, חומציות נפלאה, טאנינים. צבעו כתום, ומכאן שמו. להגיש בטמפרטורה פחות קרה מיין לבן רגיל, ואז האופי ופוטנציאל הטעמים שלו יצאו החוצה. מחירו 80 ₪. מתאים לגבינת תום עיזים.

יקב שורק – סדרת המעבדה רוזה 2023: 'המעבדה' היא סדרת יינות שבאה מתוך סקרנות, לימוד, חקירה, התנסות, והכרה בזנים ובדרך העשייה של הייננים שרון כהן, מורן הדר, גל ירושלמי וניר שחם. עשוי משני שליש ענבי מורבדר ושליש ענבי ברברה. צבע ורוד, שופע פרי וארומות, רענן, ופריך. הרמוני, מאוזן ובעל נוכחות. המחיר 90 ₪. מתאים לגבינות קממבר, ברי.

תֶּמֶד חֶמֶד שיכר דבש מקומי – תמד היביסקוס ורדים: שלומי ואופיר, חברי ילדות מפתח תקווה, מייצרים את השיכר שלהם ביקב שורק. הדבש מגיע מרמת הגולן, עובר חודשיים תסיסה של הסוכרים מהדבש, ויישון בנירוסטה ודמיג'אנים 3 חודשים עד הביקבוק. בשנה שעברה ייצרו 2000 ליטר. ארומות נפלאות וממכרות של דבש ופרחים בשילוב מתיקות קלה. מיוחד ומעניין. ככול שעובר הזמן, טעמי הדבש מקבלים דגש. המחיר 85 ₪. מתאים לגבינת סנט מור.

את היינות אהבתי מאוד, ולכן השיר "מים מתוקים" של חברי מאיר אריאל מאלבומו "זרעי קיץ" מ-1993

לסיכום, חג שבועות הוא המשובח שבחגים: בפסח מותר לאכול בכול מקום שרוצים – אבל לא כל מה שרוצים; בסוכות מותר לאכול כל מה שרוצים – אבל לא בכול מקום שרוצים; ואילו בחג השבועות אוכלים בכול מקום שרוצים וכול מה שרוצים, ושותים יינות לבנים וורודים. עושה חשק להתחיל כבר את החג עם גבינות ויינות צוננים.

עם "שיר של תקווה" של אבישי כהן אני מברך לחג השבועות: שיחזרו החטופות והחטופים למשפחותיהם, המפונים והמפונות לבתיהם, ובריאות לחיילים ולחיילות.

כדאי לקרוא גם את זה: בחג שבועות 2024 תשתו לבנים ורוזה

מקבץ קצר של יינות לבנים ורוזה שהגיעו למערכת בסדר מחירים עולה. יינות מתאימים לקיץ שכבר התחיל ולשתייה עם אוכל וגם בפני עצמם. מגיע לכולנו חג שמח ושהחטופות והחטופים יחזרו כבר. קראו כאן

פרשת המרגלים – הצעת פשרה

אלון גונן: לאחרונה הגיש יקב כרמל לבית משפט השלום בירושלים, תביעה בגין שימוש בקניין רוחני ובקשה לצו מניעה כנגד יקב טפרברג. הסיבה: יקב כרמל טוען להפרת הסכם שנחתם בעניין השימוש בדמות המרגלים המתנוססת על תוויות יינות כרמל – כן כן.

כולנו למדנו את סיפור שנים עשר המרגלים אשר נשלחו לתור את הארץ, ובסופו של דבר חזרו רק שניים מהם נושאים על כתפיהם אשכול ענבים ענק: וַיָּבֹאוּ עַד־נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם וּמִן־הָרִמֹּנִים וּמִן־הַתְּאֵנִים (במדבר פרק יג פסוק כג). אני חושב שכבר כילד גיחכתי על גודל האשכול ולא ממש הבנתי איך זה יכול להיות, אבל מילא.

הרי הסיפור המקראי אינו ממש על אשכול ענבים בגודל כזה או אחר, וספר יהושע מספק לנו כל כך הרבה סיפורים, עד שלדעתי אם היו קוראים לו איאן פלמינג במקום יהושע, לא הייתי מופתע כלל. יש לנו סיפור על מרגלים שחלקם משמשים סוכנים כפולים, הפעלת ריגול נגדי, תככים, וכמובן נשים שעוסקות במקצוע העתיק ביותר בעולם. אבל נעזוב רגע את הזונה, ונחזור לשני היקבים שרבים על ציור של שני אנשים עם אשכול ענבים על הכתפיים החסונות שלהם.

לפי כתב התביעה, הלוגו הקרוי בפי כל "דמות המרגלים", מתנוסס על יינות כרמל ברציפות כבר יותר ממאה שנים, וסימון דמות זו באופן בולט הפך לשם דבר המזוהה עימה באופן ברור. לפי טענות יקב כרמל, בשנת 1925 נכרת הסכם בין כרמל וסבו של  מרדכי טפרברג, הבעלים הנוכחי של יקב טפרברג שגם כן נקרא מרדכי. ההסכם מסדיר את השימוש של הצדדים בדמות המרגלים, וזאת בעקבות מחלוקת שנתגלעה בין הצדדים בעניין השימוש בדמות. סבא מרדכי טפרברג טען ב-1925 כי הוא משתמש בדמות המרגלים אף שלא רשם אותה על שמו כסימן מסחר, והגיש אז התנגדות לרישום הדמות כסימן מסחר של כרמל. בהסכם שנחתם, כאמור, בין טפרברג הסב לבין כרמל, נכתב כי יירשם על שם סבו של טפרברג סימן מסחר על עיצוב ספציפי של דמות המרגלים, וכי הוא יוכל להשתמש בדמות האמורה בגבולות ישראל, סוריה ומצרים בלבד, תוך ציון שמו על כל הסחורות הנמכרות על ידו.

אלא שבמהלך שנת 2022 התברר לכרמל כי למרות ההתחייבות הברורה של הסב לגבי השימוש בדמות "מרגלי טפרברג" אך ורק בישראל, סוריה, ומצרים, ייצא יקב טפרברג יינות הנושאים את דמות המרגלים שלו גם לחו”ל, תוך הפרת ההסכם בין הצדדים, וממילא זו הפרה בוטה של זכויות יינות כרמל בסימן המסחר של דמות המרגלים. מדובר ביינות מסדרת אפרת של טפרברג שנמכרים בחו"ל, ועל פי יקב כרמל הם פוגעים משמעותית במכירות יינותיו, וגורמים לכרמל נזקים ופגיעה בשווקים בחו"ל, תוך מעשה הטעיה של טפרברג. לכן יקב כרמל מבקש פיצוי של 500,000 שקלים, וצו מניעה שיימנע מיקב טפרברג לעשות שימוש בדמות "מרגלי טפרברג".

אז על מה כל הסיפור בעצם? לוגו מקראי שעליו שני גברים נושאים אשכול ענבים ענק (כי הגודל כן קובע), וזו הרי המלחמה האמיתית בין כרמל לטפרברג – למי יש יותר גדול. בינינו, דמות המרגלים מופיעה על יינות רשתות השיווק של כרמל, ובטפרברג שמו אותם על בקבוקי סדרת אפרת שמיוצאת לחו"ל. איך אגיד זאת בעדינות? שתי סדרות של יינות שאם הייתם מגישים לאלוהים, הייתם כנראה מוקרבים  לעולה באופן מידי.

אז לידיעת היקבים כרמל וטפרברג, כל עיקר סיפור המרגלים הוא סיפור על זונה חכמה ואפילו רגישה. אחת כזו שיודעת לעמוד על שלה, להיות אסרטיבית, ואני לא מתכוון לסטורמי דניאלס של טראמפ אלא לרחב הזונה. תכלס לוגו שעליו רחב הזונה ימכור הרבה יותר יין למושיטי היד למדפי הסופרמרקטים שקונים את היינות שלכם. אני מציע לשני היקבים פשרה: כל יקב ישתמש שנה אחת בלוגו המרגלים, ושנה אחת בלוגו של רחב הזונה, והם יעשו ביניהם רוטציה.

אני לא יכול לסיים בלי אחד המשפטים שמורי ורבי אבי כהנוב מיקב כהנוב בגדרה, אמר לי פעם: "כולנו זונות. החכמים והחכמות לוקחים כסף". 

מיקב טפרברג נמסר: "זו אינה הפעם הראשונה שיקבי כרמל בוחרים להתנהל בצורה שכזו. עורכי הדין יהודה נויבואר וחמוטל נירן ממשרד ארליך נויבואר ומלצר, יגיבו בעניין התביעה בבית המשפט".

תגובת יקב כרמל: "אין תגובה".

לסיכום: שתי פרשיות מתדיינות כרגע בבתי משפט בארץ בענייני יקבים – שתי פרשיות מיותרות, מביכות, על גבול האבסורד; שתי פרשיות של הפגנת שרירים וכוחניות. באחת יקב בזלת הגולן שתבע את יקב אסף, ושלב המשפט הגיע לשלב הסיכומים והכרעת הדין. אם קוראים את הפרוטוקולים והאמירות של השופטת בתיק, אפשר להסיק כבר עכשיו מה היא חושבת על המשפט המיותר הזה.

 השני הוא התביעה של כרמל, שאי אפשר שלא להרים גבה ולהבין למה בזמנים קשים כאלה, כשכולם בקושי שורדים, צריך לרוץ לבית המשפט ולבקש סעדים ברמה של גן ילדים. כוחניות ותו לא של שני הצדדים. האחד חושב שהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, והשני עם ארנק עמוק מאוד, שלא אכפת לו לבזבז כמה מאות אלפי שקלים על עורכי דין, שהם היחידים שירוויחו משהו. הייתי שמח שהכסף שיבוזבז עכשיו משני היקבים יוקדש לשיקום נכי צה"ל או למשפחות החטופים. עד שלא יתכנסו שני המנכ"לים יחד בחדר, וישימו סוף לתביעה הזויה זאת, צריך לחשוב טוב טוב אם לקנות את היינות של שני היקבים האלה, עם המרגלים או בלעדיהם.

כותבת מתארחת: שיר שמולביץ ב-Touch by Fusion של דורון ועינת יצחקי

כשמדברים על פיוז'ן, מדברים על היתוך, מיזוג – שילוב של שתי ישויות נפרדות לישות כוללנית חדשה. בבישול, פיוז'ן הוא שילוב בין טכניקות בישול שונות, חומרי גלם, ותרבויות אוכל מגוונות, היוצר מנות חדשניות שלא היו קיימות קודם לכן. גם דורון יצחקי, ממקימי יקב טוליפ (אח של רועי יצחקי, מנכ"ל ובעלים) והיינן הראשון שם – לגמרי עושה פיוז'ן ביינות שהוא מייצר. לא סתם הוא קורא למיזם שלו – Touch by Fusion. והוא עושה פיוז'ן גם בגלל שבהרבה יינות הוא משלב כמה שיטות ייצור ויוצר מהן ישות כוללנית אחת, היין, וגם בגלל שהוא ממזג בין הישראליות שלו, שהביאה אותו להיות מסוגל לייצר כל כך הרבה יינות בארץ הנכונה להם (פירוט בהמשך), לבין שיטות העשייה ביקבים השונים איתם הוא עובד.

אז כן. דורון מאמין שכל יין צריך לייצר בארץ הנכונה לזן הענבים ממנו הוא מופק. אם ריזלינג גדל הכי טוב בגרמניה – הוא ייצר את הריזלינג שלו בגרמניה; אם שיראז גדל הכי טוב באוסטרליה אבל גם בעמק הרון – הוא ייצר את השיראז שלו שם; אם טמפרניו גדל הכי טוב בספרד – נכון, כבר הבנתם.

התוצאה: מגוון רחב של יינות, שמביאים איתם את כל הטוב מארץ המוצא של הזן, עם הטאץ' היינני הייחודי של דורון. או במילים אחרות: יינות נהדרים שהיה לי לעונג להכיר.

הגענו לחצר ביתו של דורון יצחקי במושב תמרת שליד רמת ישי, קצת צפון אבל לא יותר מדי. מקום מקסים, מעוצב בטוב טעם, שבו קיבלו אותנו דורון ועינת, רעייתו, בחיוך חם ולבבי. קיבלנו הסבר מפורט על הרעיון שעומד מאחורי תהליכי ייצור היין, וטעמנו מגוון יינות נהדרים:

ריזלינג אוף דריי 2018 – מיוצר ביקב ריינהאסן, גרמניה – בלנד של 4 ריזלינגים שונים, מתקתק אבל לא מדי. אני אישית פחות שותה יינות שהם לא יבשים בגלל היותי סוכרתית, אבל טעמתי, והבנתי למה אנשים יעופו עליו. הוא פשוט יין כיפי. המחיר 87 ₪. יופי.

ריזלינג יבש 2020 – ריינהאסן, גרמניה. ואוו איזה ריזלינג. החיבור לזן קשה לי, אבל פה הוא היה כל כך מדויק לי וכל כך שמחתי שהוא יבש, שפשוט שתיתי אותו בהנאה צרופה. כמובן שבקבוק כזה חזר איתנו הביתה, כי עד שיש ריזלינג שהוא גם יבש וגם טעים לי כל כך, אני לא יכולה לחזור בלעדיו. המחיר 95 ₪. אחלה תמורה.

גוורצטרמינר 2022 חצי יבש – שני זני גוורץ מכרמים בוגרים בצפון אלזס, צרפת. אני אישית פחות מתחברת, כאמור, ליינות מתוקים וגם פחות מתחברת לגוורץ, אבל יש הרבה כאלה שאוהבים. יש פה ליצ'י, גויאבה, ג'ינג'ר ועוד, השלובים להם יחדיו בהרמוניה ויוצרים יין מאוזן, שלמרות שאני אישית פחות מתחברת לטעמיו – אין ספק שהוא עשוי מעולה. אם אתם אוהבים גוורץ – מומלץ בחום. המחיר 87 ₪.

סוביניון בלאן חצי יבש 2020 – ענבים מכרמים בוגרים באזור ריינהאסן, גרמניה. איזה ארומות נפלאות יש ליין הזה. פרחים, ליים, מתיקות קלילה ונעימה. בפה – לימון מתקתק עם נגיעות הדריות, חומציות משובחת, גוף בינוני וסיומת ארוכה ונעימה שמזמינה את הלגימה הבאה. יופי של יין. המחיר 120 ₪.

סוביניון בלאן יבש 2022 – הטעימה הזאת לא תוכננה, פשוט ביקשתי להשוות, וזה היה פחות נכון לטעום את הסוביניון בלאן  היבש אחרי החצי יבש, כי לעומת הריזלינג שהיה מעודן ואלגנטי יותר בגרסתו היבשה, כאן הרגיש כאילו משהו חסר. ושלא תבינו לא נכון: זה יין מעולה, עם הרבה מאוד פרי ירוק בנגיעה קלה של אפרסק והדרים, עם חומציות טובה ומינרליות נהדרת, פשוט צריך לשתות אותו בלי לשתות את הגרסה המתקתקה לפניו. המחיר 120 ₪.

רוזה 2022 – גרנאש, סירה, מורבדר וסינסו מכרמים אורגניים בוגרים מקוט דה רון. צבע סלמון בהיר יפהפה, ארומות מקסימות של פריחה וסוכריות פירותיות, בפה אפרסק וסוכריות. אם אתם נמנים עם חובבי הרוזה היבש, יש לי הרגשה שתאהבו אותו מאוד. המחיר 95 ₪.

פיוז'ן 2005 – טמפרניו בשילוב גרנאש מסרגוסה, ספרד – 24 חודשי חבית. יין שהופק מענבים שגודלו בכרמים בני 70 שנה, והדבר ניכר בכל לגימה מהיין. זה לא עוד טמפרניו קליל שאפשר לשתות בלי לשים לב, אלא טמפרניו עם נוכחות חזקה, כזה שאומר "אני כאן". מרגישים כבר ארומות שניוניות-שלישוניות של רפת, אדמה, טחב ופטריות, וגם בטעם יש בשלות רצינית. אבל היין חי, מלא פרי אדום ושחור בשל, עדיין עם קצת טאנינים ועם עמוד שדרה טוב של חומצה שישמור עליו עוד לפחות שנתיים קדימה. יופי של יין, גם הוא חזר איתנו הביתה. המחיר 150 ₪. אחלה תמורה למחיר. יין בכמות מוגבלת, כדאי למהר להזמין.

גרנאש סירה מורבדר (GSM) 2019– מיוצר ביקב בקוט דה רון, צרפת. קוט דה רון היא ממלכת ה-GSM, ולא סתם דורון בחר בה כדי לייצר את ה-GSM שלו. למעשה, בזכות היין הזה הגענו אל דורון, שאחרי שכתבתי שאני קצת פחות מתחברת לגרנאש כיין אדום (אוהבת אותו מאוד ברוזה) – אני חייבת לטעום את ה-GSM שלו. אז טעמתי, ובהחלט נהניתי. אמנם יש פה שליטה מרכזית של הגרנאש (50%), אבל איכות ענבי הסירה (25%) והמורבדר (25%) מעדנת אותו ויוצרת יין מלא פרי אדום, דובדבני בשל כזה עם מעט פלפל שחור, שבהחלט נעים לשתות. אם אתם נמנים עם חובבי הGSM-אתם חייבים אותו לעצמכם. המחיר 120 ₪.

שיראז 2018 – היין הישראלי היחיד שטעמנו, מיוצר ביקב דומיין סרור שבמושב אבני אית"ן. 85% שיראז, 15% פטי ורדו שמוסיף לצבע הסגול היפהפה של הסירה עוד עומק, ומחזק את טעמי הפרי. 14 חודשים בחבית. איזה יופי של יין. מאוד נוכח, גוף מלא, עגול, מאוזן, עם חמיצות טובה שתשמור עליו עוד קדימה. אוהבת את הזן הזה, אוהבת את היין הספציפי הזה, מאוד. המחיר 95 ₪. יופי טופי של תמורה למחיר.

סירה גרנאש נואר 2017 – לנגדוק, צרפת. בלנד קלאסי ונפלא של זני האזור. יין מאוד מאוזן, נגיש, בעל צבע סגול עמוק יפהפה, ארומות של פירות שחורים נהדרים בשילוב תבלינים ומעט וניל. בפה פירות שחורים ומעט עשבים ירוקים. גוף מלא, עגול, אלגנטי ונוכח, יין כזה שבכל לגימה שלו מרגישים את האיכות. המחיר 140 ₪.

קברנה סוביניון 2016 – לנגדוק, צרפת. אי אפשר היה לסיים את הטעימה בלי לטעום את הזן שממנו התחלתי את דרכי בעולם היין – הקברנה סוביניון המוכר והידוע. דיברנו עם דורון על זה שבפגישתנו הראשונה הזמנו קברנה סוביניון מסדרת גמלא של יקב רמת הגולן, כי זה מה שהכרנו אז וזה מה שהיה בתפריט במחיר נורמלי, ונהנינו ממנו מאוד. מאז עברו הרבה מים בירדן, והיום קצת יותר קשה לי לשתות יינות קברנה – הרבה מהם כבדים ומרוכזים לי מדי. אבל – וזה אבל גדול, יש יינות קברנה מעודנים יותר, אלגנטיים, שפשוט נעים לשתות. והקברנה סוביניון הזה הוא לגמרי אחד מהם. ארומות של פירות אדומים בשלים עם מעט קפה ותבלינים ירוקים יבשים, בפה פירות יער אדומים ושחורים בשלים עם נגיעות של ירקרקות עדינה. גוף בינוני-מלא וסיומת ארוכה. אין פה וניליות ועץ ניכר, בזכות העובדה שהוא יושן בחביות גדולות. אלגנטיות לשמה. אהבתי אותו ממש. המחיר 140 ₪. יופי של תמורה.

דורון היקר – כל כך שמחה שזכיתי להגיע, להכיר ולטעום את כל האושר הזה (בכוונה ב-א' ולא ב-ע', אם כי גם זה נכון). היה לנו לעונג לפגוש אדם עם כל כך הרבה ידע, ששמח לשתף ולדבר את זה בכל כך הרבה צניעות ועם הניצוץ הזה בעיניים ששמור למי שעושה יינות באהבה. תודה לך ולעינת על אירוח מיוחד ונעים, מחכים כבר לפעם הבאה.

עולֵלות בקצרה

(עוֹלֵלָה – פרי שלא היה בָּשֵל בזמן הבציר ונשאר על הגפן)

'לגימה של שקמה' – מחזירים לפעילות את הפאבים ביישובי העוטף

השבוע יוצא לאוויר מיזם 'לגימה של שקמה', שיפעל להשבת פעילותם של שישה פאבים בולטים ביישובי העוטף שנפגעו באירועי אוקטובר. במסגרת המיזם יעברו הפאבים שיפוץ ואבזור מחדש. מדובר בפאב בקיבוץ בארי, הגרין פאב בקיבוץ ניר עם, פאב שדרות, הפאב בקיבוץ זיקים, פאב הגן בנתיב העשרה והפאב בקיבוץ גבולות. ברוח חג השבועות המיזם יושק בטקס קציר שעורים שיתקיים בשדות אגרידרה – חברה לטיפוח וייצור זרעי חיטה ושעורה.

מאחורי היוזמה עומד העיתונאי ניר קיפניס מאתר וואלה וחבורת סנהדרינק, בשיתוף בירה שקמה של CBC ישראל (יצרנית קוקה קולה), כאשר CBC תעניק לפאבים חבילת סיוע שתכלול עזרה מקצועית, לוגיסטית וקולינרית.

הגופים יפעלו לשיקום ושיפוץ הפאבים ביישובים שבהם תתאפשר חזרת התושבים לבתיהם, ולא פחות חשוב: ילוו את הפאבים שמשרתים את א.נשי העוטף במקום מושבם הזמני, בתקווה שיחזרו לבתיהם במהרה.

ואם פאב במרכז אז BeerZ בפתח תקוה של שי קוריאט – שוב במילואים

עקיבא נוביק מכאן 11 פרסם בטוויטר (X): "לשי קוריאט יש בר בשם BeerZ בפתח תקוה. הוא גם לוחם תותחנים שהוקפץ עכשיו לעוד סבב מילואים, ושוב התייצב למרות שהמשמעות היא שהבר שלו עלול לקרוס. פיצוי מהמדינה הוא לא רואה, בואו נעזור אנחנו. את הדרינק הבא שלכם ממליץ לעשות בבירזי BeerZ פתח תקוה".

וזה הפוסט ששי קוריאט פרסם לפני שיצא לסבב מילואים זה: "חרבות ברזל, עונה 2. כשהשתחררנו מהסבב הראשון עם הצו למאי, הייתי סקפטי שהוא באמת יתממש. הייתה ציפייה שהמלחמה תיגמר, החטופים יחזרו הביתה ונתחיל לשקם את  החיים שלנו. בפועל שום דבר לא השתנה, נעקרים מהמשפחה בפעם השנייה, בדיוק כשהתחלנו להתאושש מהסבב הראשון.

סף החרדה גבוה, איך הילד יקבל את זה בפעם השנייה? איך אשתי תתמודד? מה יהיה עם הבר שכמעט ונסגר בסבב הראשון? מקווה שהפעם התקופה תעבור טוב יותר. שהילד ישמח לקבל אותי בכל פעם שאחזור, שאשתי הלביאה תהיה חזקה בשביל שנינו ושבבר לא יהיו בעיות למרות חסרוני. השארתי צוות שאני סומך עליו, שייתן לכם את החוויה שאתם רגילים. מילאתי את הברזים בבירות חדשות ויצאתי לעונה השנייה. בשורות טובות".

BeerZ – פרומקין 15 פתח תקוה 03-9314454

א.ג.ת.ד תקים מתחם בילוי, אומנות ויין בפרויקט "פארק היין" בזיכרון יעקב

מסתבר כי חברת א.ג.ת.ד – יבואנית ומפיצת אלכוהול ויין, היא גם פעילה בשוק הנדל"ן הישראלי. החברה הודיעה כי תקים בהשקעה כספית גדולה על שטח של כ-3 דונם מתחם בילוי, אומנות ויין בפרויקט "פארק היין" במורדות הדרום מזרחיים של זיכרון יעקב, בין פארק הנדיב ופארק אלונה. את הפרויקט מתכנן משרדו של האדריכל יורי פוצ'ינסקי.

א.ג.ת.ד תנהל את המתחם שלה, שעל פי התכנון יכלול מרחבי  אירועים וחדרי אירוח, חנות אלכוהול ויין, גלריות ומתחמי סדנאות, הרצאות ותערוכות. המתחם יקרא על שמו של ויקטור טורגובצקי ז"ל, אביהם של יבגני ואלכס טורגובצקי ראשי החברה.

יבגני טורגובצקי, בעלים ומנכ"ל א.ג.ת.ד אומר: "כחברה שמתמחה במשך שנים רבות בתחום ייבוא אלכוהול יין ומזון לישראל, היה זה טבעי עבורנו לקחת חלק בפרויקט הגדול ביותר בישראל בקונספט הפנאי והיין. החברה השקיעה משאבים לא מבוטלים על מנת לקחת חלק משמעותי בפרויקט, וזאת בשל החיבור המיידי לרעיון ולמהות, וכמובן לפוטנציאל הגדול שטמון בו. המתחם של א.ג.ת.ד במסגרת "פארק היין" מתכלל ומתמצת באופן מושלם את פעילותה של החברה על שלל זרועותיה".

14-15.6.24: פסטיבל היין REWINE מגיע בשבועות למשתלות יגור

בסופ"ש חג שבועות הקרוב (14-15.6) יארחו לראשונה במשתלות יגור שליד חיפה, את REWINE – פסטיבל היין של הצפון, במתחם הפסטיבלים של המשתלות. לפי המארגנים, REWINE הפך  לפסטיבל היין הגדול בצפון ולאחד הגדולים בישראל, עם מספר יקבים משתתפים גדול.

המבלים ייהנו מיינות ואלכוהול (קחו נהג תורן) של כ-40 יקבים וגופי אלכוהול מהארץ ומהעולם: אדמה, אטלנטיקו, אלכסנדר, בן דוד, בנימינה, בלאן פוסי, ברבדו, ברקן, דלתון, הרי יהודה, טוליפ, כישור, יזרעאל, ירושלים, כרמל, יתיר, לה באום, לוליטה, מאיה, מאסי, מדבר, מייבאך, מסאלנטיין, מרטלטי, סלבדורי, סנילביץ, סרטורי, פואורי, פורטה, פורטה 6, פורטיליו, פרובינקו, פלך, קאבוטה, תבור, תדהר, תל שיפון, ibbls.

בפסטיבל יתארחו גם יקבים שנמצאים בקו האש, ואינם יכולים לארח מבקרים במתחמיהם. REWINE יתקיים באווירת שבועות – מקווים שכולם ילבשו לבן, יהיו פוד טראקים עם מגוון מנות, רחבת ריקודים, במת הופעות, דוכני אומנים, וכמובן אלפי סוגי צמחים במשתלה.

שישי-שבת, 14-15.6.24 בין השעות  11:00-18:00 במשתלות יגור (מתחם חוצות יגור) – יש מרחב מוגן למקרה הצורך. הכניסה למתחם היא ללא תשלום וחופשית לכל הגילאים. רכישת צמיד לטעימות היין ללא הגבלה מגיל 18 ודרך מערכת ההזמנות בלבד.

רכישת כרטיסים רק כאן. שימו לב שלמחיר מתווספים משום מה דמי רכישה באונליין