LC-PUFA וחשיבותו בתזונת תינוקות ופעוטות בחודשים הראשונים לחייהם

ארגוני בריאות רבים ממליצים כיום להשתמש בתחליף חלב אם עם תוספת LC-PUFA. רכיב זה הפך בשנים האחרונות לשם שגור בפי הורים ואנשי מקצוע הדואגים לנושא תזונה. מהו אותו LC-PUFA עליו מדברים המומחים, ועד כמה חיוני שהתינוק שלנו יצרוך אותו?

ארגוני בריאות רבים ממליצים כיום להשתמש בתחליף חלב אם עם תוספת LC-PUFA. רכיב זה הפך בשנים האחרונות לשם שגור בפי הורים ואנשי מקצוע הדואגים לנושא תזונה. מהו אותו LC-PUFA עליו מדברים המומחים, ועד כמה חיוני שהתינוק שלנו יצרוך אותו? אורלי פיינה, מטרנה

LC-PUFA הינו שם כולל לחומצות שומן ממשפחת אומגה 3 ואומגה 6, בתוכו בעצם שתי חומצות שומן חשובות – DHA – ממשפחת אומגה 3, ו-ARA ממשפחת אומגה 6.

חומצות השומן DHA (אומגה 3) ו-ARA (אומגה 6) הן חומצות שומן רב-בלתי-רוויות, החשובות בשלבי ההתפתחות המוקדמים של מערכת העצבים המרכזית בעובר. חומצות אלו נמצאות בקרומי כל התאים בגוף, ולכן הן משפיעות על החומרים הנכנסים לתאים וחיוניות לבניית רקמות חדשות.

חומצת השומן DHA מצויה בריכוז גבוה מאוד במוח וברשתית העין – כ -60% מהרכב חומצות השומן במוח הוא DHA. DHA היא חומצת השומן היחידה שנמצאת בכמויות כה משמעותיות במוח, יחד עם חומצת השומן ARA שהיא החשובה מבין חומצות השומן ממשפחת אומגה 6. הריכוזים הגבוהים ביותר של חומצות השומן DHA ו-ARA נמצאים בחומר האפור שבמוח, במיוחד בממברנות של הסינפסות העצביות (אזורי המגע בין תא עצב אחד לשני – אחראים על התקשורת הבין תאית), ו-DHA היא חומצת השומן היחידה המצויה בריכוזים גבוהים במבנה העין. במחקרים רבים מהשנים האחרונות, הוכח כי חומצת השומן DHA קריטית בחשיבותה עבור התפתחות הראיה וכישורי הלמידה.

חומצות השומן ממשפחת אומגה 3 משמשות חומר מוצא לייצור חומרים הקרויים איקוזנואידים, אשר מסייעים בין השאר במניעת תהליכים דלקתיים. יש בגוף גם איקוזנואידים המעודדים דלקת. איקוזנואידים משתי הקבוצות הללו מיוצרים על ידי אותו אנזים, ולכן ככל שיש יותר חומצות שומן ממשפחת אומגה 3 בתפריט, יווצרו יותר איקוזנואידים "טובים" המונעים דלקת. לשם יצירת האפקט המיטבי לפעולת ה-DHA, חשובה גם נוכחות ה-ARA ממשפחת אומגה 6. לכן, חשוב בתפריט לאזן את הצריכה בין שתי קבוצות אלו של חומצות שומן (אומגה 3 ו 6), מכיוון שהן מתחרות על מסלולים מטאבוליים זהים. צריכה תזונתית גבוהה יותר של אחת מחומצות השומן, מובילה למחסור בחומצת השומן השנייה (דוגמת המצב בתזונה המערבית – בה חומצת השומן DHA נדירה בהרבה – ומכאן המחסור החמור באוכלוסיה, ובפרט – אצל נשים הרות ומניקות, שהן "מחויבות" לספק לעובר את ריכוזי ה-DHA הגבוהים להתפתחותו).

יכולת היילוד לייצר את חומצות השומן DHA ו-ARA מוגבלת, במיוחד בחודשים הראשונים לחייו. על סמך מגוון עדויות שמראות ריכוזי DHA גבוהים אצל העובר בהתאמה לתזונת האם, ידוע כי מעבר חומצות שומן אלו מתרחש באופן פעיל דרך השלייה, כמו גם באמצעות חלב האם בהנקה. מגוון מחקרים הצביעו על הריון בעל אורך תקין וארוך מספיק, בתגובה לתוספת DHA במהלך ההריון, וכן על שיפור בחדות הראייה של היילוד. מחקרים נוספים, שבדקו השפעת תוספת DHA לאם המניקה , הדגימו שיפור בהתפתחות פסיכו מוטורית אצל התינוק בגיל 30 חודשים וכן שיפור במבחני אינטיליגנציה בגיל 4 שנים.

תוצאות מחקרים רבים בשנים האחרונות בתחום הובילה להכרה בחשיבות צריכת אומגה 3 בהריון והנקה. מכאן יצאו המלצות לתזונה מועשרת באומגה 3 לנשים הרות ומניקות- של כ-3 מנות דג שומני ממקור לא מזוהם ונקי מכספית (כגון סלמון או הליבוט) בשבוע או לחילופין תוסף תזונתי של לפחות 200 מ"ג DHA ביום.

אורלי פיינה, דיאטנית קלינית ומנהלת מדעית, מטרנה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר