במסגרת הטיולים שאני עורך ומדריך, אין כמעט מקום בו לא מתגלה קשר ליין או בירה, ולא רק באזורי היין הקלאסיים (שמפיין, אלזס, ריין וכו') או מדינות בירה קלאסיות (צ'כיה, בלגיה, גרמניה ועוד).
אבל אין חגיגה וכייף יותר מאשר לבקר ביקב או מבשלת בירה הששים לקבל כל מתעניין המוכן לשמוע ולטעום את מה שיש למקום להציע.

השנה הזדמן לי לבקר באלזס שבצפון מזרח צרפת מספר פעמים, וברוב הטיולים ביקרנו בכפר הכל כך ציורי וכל כך משקף את עולם היין של האזור, בכפר רקוויר – Requewihr.
כבר בדרכנו לכפר ראינו את תכונת הבציר בכרמים, ובכפר עצמו, בו יש מספר יקבים, כמעט בכל פינת רחוב נפרקו מיכלי פלסטיק עמוסי ענבים, שהועברו ישר לתחילת הדרך שבסופה יתקבל יין לבן אלזסי כל כך טיפוסי ומעניין.

שמתי פעמיי ליקבHUGEL  שאת יינותיו ניתן למצוא בארץ (יבוא האחים שקד). היקב נמצא במרכז הכפר, ויש בו חדר טעימות ומכירה קטן ונעים, שנמצא ממש מול לשכת המודיעין לתיירים של רקוויר.

לאחר שביקשתי להיפגש עם אטיין הוגל, בן המשפחה העוצד היום בראש היקב, הוא הגיע ממרתפי היקב, שם קלטו באותה עת ענבים, וגם שתו יין. הדבר ניכר במהלך השיחה הקולחת בינינו, בה השתתפו יחד איתי כמה אוהבי יין מקרב המטיילים שהיו עמי.
זה היה דו-שיח עליז משהו, שנטה מעט לגוונים פוליטיים, שבשלב מסוים הבריחו מהמקום את המטיילים יוצאי רוסיה שהיו בינינו. למה צריך לערב פוליטיקה עם יין טוב? אפשר להישאר רק עם היין הטוב, וכך עשיתי.

אטיין הוגל סיפר על עונת בציר עמוסה שמבטיחה להיות טובה, אבל מוקדם מעט לדעת כאשר רק קולטים את הענבים מהכרמים, בצהרי היום, כי מזג האוויר חם אבל יש בריזה נעימה העוזרת לעובדים בכרמים ולענבים.

יקב הוגל, עם 373 שנות ותק, הוא בהחלט מקום שאפשר לחוש בו את אזור היין הייחודי לאלזס ולמורדות המזרחיים של הרי הווז'. ביקשתי לטעום רק שני יינות (כי הרי אני באמצע העבודה), ונבחרו אמנם שניים המאפיינים את היקב:

הראשון היה 2011 Gentil – בלנד עקבי של היקב מאז 1993, בו לפחות 50% מהיין הוא מארבעה הזנים שמהווים את "ברית הזנים האציליים" של אלזס – ריזלינג, פינו גרי, גוורצטרמינר ומוסקט, כאשר כל אחד תורם רובד אחר למגוון הארומות והטעמים שנמצאים בג'נטיל.
הריח הנעים והפרחוני מיד עולה מהגביע. שילוב טעמים של חמיצות קלה ונעימה עם מעט יובש שלא משתלט. סיומת ארוכה ונמוגה לאט.

לאחר הלגימה אף ניסה אטיין להתקשר לקובי שקד על מנת לאחל לו שנה טובה, כי היה זה יום חגנו אותו הזכרתי לאטיין הוגל, ואחר כך חזרנו לטעימה השנייה. הפעם נבחר יין ברמה אחרת.

Gewurztraminer Vendange Tardive 2001 – יין מעניין ויותר מאשר יין קינוח מתקתק וכייפי. ניכרות בו השנים שעברו מאז הבציר, וזו רק מחמאה.
הצבע הזהוב והשמנוניות הסמיכה היו רק הפתיח לקראת מתיקות בשלה ומאוזנת, שבאטיות עולה אחריה מעט חמיצות הדוחקת אט אט את המתיקות לצדי הלשון, ומתחיל מאבק בין המתיקות לחמיצות, על כל אחת מפקעיות הטעם בלשון ובחך. חוויה נעימה ומהנה.