הפעם מאוד קל לי לכתוב את הביקורת על היינות של היינן זאב דוניה. עושה רושם שהוא זאב דוניה, סוסון יםמפיק יינות כשלנגד עיניו יושבים סועדים לשולחן, ומזמינים אוכל במסעדות שף. היין חייב להיות מיוחד, מרגש, בעל נוכחות, אך יחד עם זאת גם משתלב עם המנות שמוגשות לאורחי המסעדה.

הג'אנר החדש שמבצבץ לו פה ושם ביקבים שעושים יין בשביל אוכל, כבר הומצא לפני כמה שנים אצל זאב דוניה. החמיצות שעוטפת את מתיקות הפרי, העץ שמעניק גב טוב לאלכוהול שנמצא, אבל יודע להסתתר ולא להשפיע, הצבע שתמיד בוהק, חזק, עוצמתי, והסגול שולט.

לא בטוח שהיין מתאים לכל אחד. לא בטוח שכל אחד צריך לשתות אותו. מצד אחד זה יין שדורש מחשבה והתעמקות, ומצד שני מגיעה הקיצוניות שבו, ויש הרמת הגבה הקלה שאומרת. וואו, מחליק, אלגנטי, לא מסובך להבין אותו.

כשלוגמים את היינות החדשים של סוסון ים נמצאים בסוג של סרט קולנוע. יש היין הקליל הפשוט, יש היין המסעיר והקשוח, וכמובן זה האלגנטי והאהוב.

זאב דוניה אוהב גם לאפשר לשפים להגיע אליו ליקב, וליצור את היין שהכי מתאים להם לאוכל. חבית של 300 בקבוקים אשר מוגשת ללקוחות המסעדה, ושאותם אי אפשר למצוא במקום אחר. זו אחת הדרכים להגיע לציבור חדש, וזו אחת הדרכים הנכונות לשווק יין כשאוהבים יין.

רומן
בלנד של ענבי גרנאש, סירה ומורבדר. לכאורה GSM אוסטרלי קלאסי. ואם ציפיתי שבטעימה אני אקבל גם אפיוני עולם חדש, אז ההפתעה הייתה מושלמת עבורי. פה המשחק הגאוני. לקחת זן כמו גרנאש, שהוא דל בצבע ועם טעמים מאוד מיוחדים ואופייניים, ולהעניק לו טיפול של עולם ישן.
ולא יעזור אם מצפים מהיין להיות בכיוון אוסטרלי. אני חש את עמק הרון ביין, כאשר מזהים בקלות את ענבי המורברדר בבלנד הזה. פלפל שחור, פטל שחור, עור ועשבי תיבול טריים, כאשר באפטר טייסט תה הארל גריי מככב בצורה נפלאה.
היין לא מיועד להתיישנות. זה יין שצריך לשתות וליהנות ממנו עכשיו. קליל, אלגנטי ומעניק תחושה של רוגע.
אוכל ים תיכוני, פסטות טובות, בעלי כנף לסוגיהם, וגם עוגות שוקולד.


קאמי
תערובת של סירה ופטיט סירה. יין שחור. עוצמתי, טעמים עזים, חדים ועוצמתיים.
"אתם יודעים מה פירוש להקסים? דרך לקבל תשובה חיובית בלי שהצגתם אפילו שאלה ברורה".
היין לא ברור, וטוב שכך. היין לא במיינסטרים, ועוד יותר טוב שכך. היין מקסים, וזה ברור. אני מעריץ של אלבר קאמי.
תבשילי קדרה (בורגיניון, סטרוגונוף).

אנטואן
סירה, מורבדר וגרנאש. גם פה היין שחור-סגול כמעט אטום. ריחות עוצמתיים של פרי בשל וחד.
בטעימה יש אין ספור טעמים בועטים, חובטים ולא מרפים. יין קשוח עם המון אלגנטיות. היין מוכן לשתייה, אבל ללא ספק עם פוטנציאל התיישנות מדהים.
צלעות טלה, צלעות חזיר, בטן חזיר מטוגנת עם תפוחי אדמה.

לנון
זינפנדל, פטיט סירה ומורבדר. להתעסק עם ענבי זינפנדל בארץ, זה בטח לסנן רב השנה את המילה ז כאשר רואים את ענבים הללו על הגפן. הזן עמוס בסוכר, ומקבלים ממנו יין אלכוהולי, המון טעמי פרי בשל עם נטייה לריבתיות, מה שיכול להכביד על הלוגם. תוספת הפטיט סירה העניקה צבע יפה, וקצת מיתנה את המתיקות עם עפיצות טובה. המורבדר העניק את האלגנטיות וטשטש את החספוס. יופי של יין.
פירות ים, מולים וצ'יפס (אוטוטו מתחילה העונה).

מונק
פטיט סירה זני. זה כמו לקחת כבד אווז ולאכול אותו טרי בלי צריבה על מחבת; בלי גריל, בלי להכין ממנו פטה. נאדה. חומר גלם איכותי ישר לפה.
צבע אספלט בוהק. טעמים חדים של פרי עוצמתי סוליסטי. יין . כן, פשוט יין.
רוסטביף אנטרקוט, מוח עגל ברוטב עגבניות חריף, קונפי אווז.

פליני
סירה וקברנה סוביניון. יין שמעלה חיוך על הפנים. סוף סוף בלנד שלא מאופיין עם קברנה-מרלו הכל כך משעמם כבר.
סירה מעט ישנונית קיבלה חיזוק טוב של קברנה סובניון עוצמתי, ויחד הם הופכים ליין בעל חמיצות מאוזנת, ומתיקות שנמצאת כל הזמן בחלל הפה.
האלכוהול מינורי, והחבית תרמה יובש שסוחף את היין הזה לכיוון האוכל. בעיקר אוכל מתובל כמו שצריך.

צילום יוני כהן