עוד שבוע של סיפורים שלא תמיד שומעים עליהם, קצת יינות שלא תמיד כותבים עליהם, קצת רכילות מעניינת. מי עשה, מי אמר, מי כיכב. אתם מוזמנים לשלוח חומרים רלוונטיים ל- editor@foodis.co.il. השבוע: מעצר אחד, יין מקסים חדש, המשך שערוריית מדריך היין, ותהפוכות בהתארגנות הישראלית לתערוכת פרוויין .



1: מועצה אזורית מטה יהודה והעומד בראשה – לכאורה, לכאורה….
משה דדון, ראש המועצה האזורית מטה יהודה, הכי מזוהה עם תעשיית היין של האזור, נחשד בפלילים ונעצר לתשעה ימים, בין השאר על חשדות לכאורה של שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים, ועוד. כמובן שלכל אדם יש זכות החפות עד שהמדינה תוכיח אחרת.

לפני מספר שבועות כתבנו באתר אכול ושאטו כתבה על אירועי היין, והפיכת חבל מטה יהודה לסוג של דרך יין המעניקה ליקבים הרבים באזור אפשרות לקדם את עסקיהם, דרך אותם מבקרים ומטיילים אשר מגיעים ליקבים. כל זאת הודות לדחיפתו הבולדוזרית של ראש המועצה דדון, עם תקשורת, תקציבים, פסטיבלים וכל מה שצריך, על מנת לתת יד ולקדם את תעשיית היין הישראלית.
בין השורות כתבתי גם כי ריח רע עולה מכל העסק הזה, ויקבים רבים משתתפים באירועים הללו כמעט ללא ברירה. יש עליהם לחץ עצום מריבוי האירועים, ולא תמיד שאלו אותם או שיתפו אותם בקבלת ההחלטות. ידוע כי למרבית היקבים בארץ אין רישיון להפעלת יקב, והכל נעשה בין הטיפות עם הרבה עצימת עיניים. כך יכול ראש מועצה אזורית זה או אחר להחליט למי לאפשר לפעול מבלי שיציקו לו, ולגבי אחר יכול להחליט לשלוח פקחים ולהוציא בקשות לסגירה בגלל העדר רישיון. הכוח נתון בידי ראש המועצה, ולכן בעלי יקבים לא הביעו את מורת רוחם בענייני המועצה האזורית מטה יהודה.
בשיחות שלא לציטוט לפני הפסטיבל במטה יהודה, הביעו מספר ייננים ובעלי יקבים את חששם הגדול, כי הם עלולים להסתבך אם לא יעשו מה שאומרים להם, ואף טענו שיותר משדבר זה מקדם אותם כיקבים, הוא קודם כל מקדם את האנשים במועצה.
על פי פרסומים בעיתונות, משה דדון נחקר גם לגבי כך, ובעלי יקבים באזור חוששים עכשיו כי גם אליהם תגיע המשטרה לגבות עדות בכל נושא האישורים שקיבלו בדרך כזו או אחרת. מי שיציג אישור יצטרך להוכיח שהוא עמד בסטנדרטים החוקיים, ואם לא – איך קיבל את האישור.
מעצרו של ראש המועצה יכול לגלוש למקומות בהם שתעשיית היין האזורית של מטה יהודה, שבשנים האחרונות קידמה מאוד את ענף היין בארץ כולו, עלולה לקבל מכה אנושה, הן מהבחינה התדמיתית והן מהבחינה החוקית, במידה ומישהו ירצה לחפור ולהבין את כל נושא הרישוי של היקבים, בעיקר בנושא מכירת אלכוהול.
גורמים שמעורבים בחקירה, אמרו כי כל הנושא נבדק, וציינו כי גם האח נפתלי דדון, מנהל מרחב דרום ביחידה המרכזית לאכיפה וחקירות, לשעבר יחידת הפיצו"ח – פיקוח על הצומח והחי, עלול להיחקר בנושא הקשור לענף הגפן והיין.
בתמונה משה דדון בימים טובים יותר


זאב דוניה מיקב סוסון ים, כתב לנו בעקבות דברים אלה:

קראתי בצער ובעצב את דבריו של אלון גונן על משה דדון, ראש המועצה האיזורית מטה יהודה. להלן תגובתי:
מצער ביותר שדבריו של אלון גונן היו מגמתיים, וחד צדדים. הכותב הרשה לעצמו לעבור מדיווח לשיפוט בטרם עת, שיפוט המבוסס על שמועות ולא על עובדות.
הנה מה שיש לי לומר, כתושב מטה יהודה, על ראש המועצה האזורית, מר משה דדון:
א. מר דדון פעל רבות לקידום ופיתוח החינוך במטה יהודה. זוהי עבודה יום יומית, הרחוקה מזרקורי המדיה והפרסום. כאב לשלוש בנות, הנשוי למורה (לשעבר), אני יודע ממקור ראשון על תרומתו הגדולה של ראש המועצה בתחום החינוך.
ב. מר דדון הנהיג באומץ לב וחוכמה את המאבק נגד פרויקט פצלי השמן, שהיה אמור לקום בתחום המועצה האזורית. לולא מלחמתו העיקשת נגד הפרויקט הנורא הזה, שכל כולו בצע כסף, היה נגרם אסון אקולוגי חמור וכנראה בלתי הפיך.
ג. נושא דרך היין במטה יהודה. מי שיזם את הפעילות המבורכת הזאת היה ראש המועצה הקודם מאירקה ויזל. בפועל היה זה נימי (נימרוד) יופה, מי שהיה האחראי על תחום החקלאות והתיירות במועצה, שפעל ללא לאות לקידום ופיתוח נושא היקבים באזור. משנכנס לתפקידו כראש המועצה, המשיך מר משה דדון בפעילות הזאת, במלוא המרץ. הוא היה גאה על כך, ודומני שיש לו זכות מלאה להיות גאה על תרומתו בנושא. ואם יש מישהו מבין בעלי היקבים או הייננים שחלק על דעתו, בנושא זה או אחר – גם זה לגיטימי. מכאן ועד להכפשות למיניהן, הדרך ארוכה מאוד.
ד. נושא האישורים. תהליך קבלת האישורים הוא ויא דולורוסה ארוכה, שתחילתה משרדי הממשלה השונים (ולא כאן המקום לתאר את חוסר המקצועית של הפקידות, הגובל לעתים בהתעללות באזרח). רק לאחר שהתקבלו כל האישורים, מונחת הבקשה לאישור הסופי של וועדה, במועצה המקומית. ובמילים אחרות: אישור אינו פסיקה או החלטה של אדם אחד.
איני יודע באופן מדויק במה נאשם מר דדון, ואני מניח שגם אלון גונן לא מכיר את הפרטים לדיוקם. החקירה רק החלה. ויחד עם זאת, לכתבה היה טעם לוואי בולט, שלא ניתן היה להתעלם ממנו, שהכותב שופט את ראש המועצה. סליחה, מי מינה אותו לשופט? וזה מביא אותי לסיפור הידוע מהברית החדשה, בו הביאו בפני ישו, אישה שהואשמה בניאוף. פשע שדינו סקילה. ואלה היו דבריו של ישו: "מי בכם חף מפשע, הוא יידה בה אבן בראשונה"
תודה לאל שאינני שופט. אני מקווה שבבוא יום הדין, יעמדו לזכותו מכלול הדברים שעשה למען תושבי מטה יהודה.

אבי חזקיה, תושב מטה יהודה, הגיב:
משה דדון – נפגעתי בשמך ובכבודך.

2: משהו מאוד מעניין וחביב מיקב כרמל
היין החדש, 4 VATS מבציר 2014, מספק פתיחה טובה למעבר יקב כרמל למקומו החדש באלון תבור. מדובר בבלנד מאוד מעניין מענבי מרסלן, קריניאן וגרנאש. בין הזנים אין קשר, ועל פניו נראה כי יינני היקב בראשות ליאור לקסר עשו ניסיון בערבוב, ומה שייצא ייצא.
ואכן יצא משהו מאוד מעניין וחביב, שמעלה חיוך על הפנים.
יין נקי, מאוד קריספי, עם מתיקות מקסימה וריחות מקסימים. פשוט לא רוצים להפסיק לשתות ממנו.
בחנויות היין המחיר יעמוד על 45-60 שקלים. שווה ביותר. יופי כרמל, וגם שאפו לתווית.

3: סערת מדריך היין הישראלי החדש – יש המשך
סערת ספר היין של יאיר גת וגל זהר  לא ממש עוזבת אותנו, והשבוע הגיעו שמועות כי יש כוונת של ורד בן-סעדון מיקב טורא, להפיק ספר אשר יכלול את היקבים שלא נכנסו למדריך היין הישראלי החדש של גת וזהר.
הפרסומים שעלו ברשתות ובאתרים, דיברו על ספר שיעסוק רק ביינות מיהודה ושומרון, וחבל שלא בדקו את השמועה לפני הפרסומים.
אז ככה, לפי ורד בן-סעדון, אכן יש כוונה להוציא ספר יין חדש, אבל הספר יכלול את כל היקבים בארץ, ולא יפלה לפי מיקום גיאוגרפי כפי שנעשה בספר הזה.
מי שמרימה את הכפפה, היא הוצאת ידיעות ספרים, אשר בקרוב יתחילו בה בעבודה. 

אז יהיה עוד ספר, ותבוא הגאולה לעם היושב בציון.


בנושא זה ציטט ישראל פרקר ידיעה שפורסמה באתר rotter.net, והגיב:

אחרי החרם: יין מההתנחלויות ייכלל במדריך יינות חדש
מאת: מתן חצרוני
התשובה לחרם: לאחר שחשפנו החודש כי "מדריך היין הישראלי החדש" של יאיר גת וגל זוהר מחרים יינות מיהודה ושומרון, נודע כי יוזמה חדשה פועלת להוציא לאור מדריך חדש – שיכלול את כל היינות, גם את אלה מיהודה ושומרון, זאת לאחר הפרסום בחדשות 2.
שדולת ארץ ישראל בכנסת, בשיתוף עם "ידיעות ספרים", יוזמת הוצאה מחודשת של הספר "יינות ישראל – מדריך היין המלא", שמהדורתו החדשה תכלול כעת את היינות מהשטחים. ביום שני הבא יתקיים בכנסת "כנס היין הארץ-ישראלי", בנוכחות יו"ר הכנסת, מנכ"ל ידיעות ספרים, וכן אחרי החרם: יין מההתנחלויות ייכלל במדריך יינות חדש.

 

ישראל פרקר כתב: לי ההודעה הזו לגמרי לא ברורה:
1. האם יושבי ראש שדולת ארץ ישראל בכנסת הח"כים יואב קיש ובצלאל סמוטריץ'. מודעים לעובדה שברחבי ארץ ישראל קיימים כ- 300 יקבים?
אני, בתמימותי, מקווה שבספר החדש "יינות ישראל – מדריך היין המלא", יסקרו יינות של כל יקבי ארץ ישראל ממטולה והר החרמון ועד לאילת – מהים התיכון ועד הירדן. האם כן?
2. מי כותב את מדריך היין המלא, ומי יממן את כתיבתו והוצאתו? כדי לכתוב ספר על כל יינות ישראל, צריך לטעום אלפי בקבוקים, זה תהליך ארוך ארוך….
האם סוף סוף יתגשם החלום רב השנים שיהיה גג ממשלתי שיפקח על כל יקבי ישראל ויעזור לטפחם ולפרסמם בארץ ובחו"ל למען כל ארץ ישראל, ולמען אלפי משפחות הקשורות לענף היין בארץ?
אני מקווה לקבל תגובה מוסמכת לשתי שאלותיי.

פרקר, הצחקת אותנו. אנחנו איתך.



4: יקבים ישראליים מתכוננים לתערוכת היין הגדולה בדיסלדורף
תערוכת פרוויין – ProWein Düsseldorf הקרובה תתקיים בתאריכים 13 עד 15 במרץ 2016, בדיסלדורף גרמניה. 

הצוות המארגן (שיזם וארגן וביצע את הביתן גם בשנת 2015) כולל את רועי הראל מיקב טפרברג, יניב ענבר מיקב רקנאטי, ורחל דנון ויעל גיא מיקב רמת הגולן והרי גליל. מצטרפים לתערוכה ב- 2016: יקב ויתקין (חוזרים אחרי העדרות קצרה), וכמציגים חדשים: יקב גבעות ויקב טריו.

כמו בשנה שעברה, גם השנה לא לוקח מכון היצוא חלק בארגון או בהשתתפות בתערוכה. גם חברת זג יינות (בבעלות רנה וחוחי זלצמן, ויובל שמיר), שטיפלה בהשתתפות יקבים ישראליים בתערוכה מאז הפעם הראשונה ב- 2008 – לא תהיה מעורבת השנה בגיוס יקבים והפקת האירוע, וכל נושא הפרסום והיח"צ יעשה על ידי משרד גרמני שנשכר על ידי היקבים הישראלים. מיותר לציין כי התערוכה בדיסלדורף היא חוויה למבקרים, וכמובן פותחת הרבה אפשרויות עסקיות ליקבים המשתתפים. 

נאחל כמובן הצלחה ליקבים שמשתתפים. אנחנו נהיה בתערוכה כמו בכל שנה.
בתמונה יעל גיא (במרכז) בתערוכה בשנה שעברה. מימין הסומלייה Serge DUBS מהמסעדה המפורסמת והמעוטרת באלזס l'auberge de l'Ill, אשר בתפריט היינות שלה מופיעים גם יינות יקב רמת הגולן. משמאל ליעלPierre Narboni, בעל שאטו בבורדו.


חיים הלפגוט הגיב:

הבעיה אינה רק של מחדל ממשלתי (ואני מסכים על קיום המחדל). בניו-זילנד, למשל, כאשר הוחלט (באמת החלטה ממשלתית) לפתח את יצוא היין, רוב רובם של היקבים היו מאוחדים מאחורי ההחלטה. בדרום אפריקה, ה-WSO מנסה לפתח Brand SA. אצלנו כל אחד מושך לכיוון אחר. היקבים לא מבינים ולא רוצים לדעת שקודם רצוי לפתח מותג "יינות ישראל", ובתוכו אפשר אינדיבידואליזם של יקבים. אצלנו כל יקב רוצה לתפוס את השוק לבדו. באווירה כזאת (ואני כמובן קצת מגזים), יוזמה מלמעלה קשה יותר. זה, כמובן, לא פותר את אחריות השלטון.