עוד שבוע של סיפורים שלא תמיד שומעים עליהם, קצת יינות שלא תמיד כותבים עליהם, קצת רכילות מעניינת. מי עשה, מי אמר, מי כיכב. אתם מוזמנים לשלוח חומרים רלוונטיים ל- editor@foodis.co.il.

1: עוד על המראווי
אוטוטו שנה חדשה בפתח, ונראה כי 2015 עברה לה במהירות שיא. הרבה תזוזות היו בענף היין. ייננים שעברו יקבים, יקבים שעברו מקום, נוספו עוד כמה יקבים בלי יקב, וחגיגת התערוכות נמשכה כמעט בכל עיר בישראל. חנויות יין ומסעדות משודרגות מציעות מכונות טעימה כדוגמת דרך היין בחשמונאים (חינם) והטייסטינג רום עם רוני ססלוב (בתשלום). תצרוכת היין לא עלתה עדיין השנה, השוק הסיני לא כבש את ישראל – וישראל לא כבשה אותו, מועצת גפן היין עדיין סובלת מחוסר תקציב על מנת לעשות משהו בנידון, את הממשלה על כל שריה ענף היין לא באמת מעניין או מרגש, אולי חוץ ממפלגתם של נפתלי בנט ושר החקלאות אורי אריאל, שדאגו לתקציב גדול למחקר (אותו מוביל ד"ר שיבי דרורי מאוניברסיטת אריאל) על זנים קדומים שגדלו בארץ ישראל/יהודה ושומרון – לאו דווקא אצל אחינו היהודים. אז עושים זאת עם מחקר אקדמי ועם יחסי ציבור ועם יקב שרוכב על הגל, ומנסים להסתיר את האמת על סכומי העתק שניתנו "למחקר", אבל האמת עוד תתפוצץ בפנים. לא יעזור כלום: לא כתבות ב- CNN ולא פרסים כאלו ואחרים. מה לעשות: זן ענבי המראווי (נזכיר: זן ענבי מאכל ממנו עושים יין) לא שלנו, ועכשיו מנסים לייהד אותו ולהכשיר את כבשת הרש.
אם המשלם על המחקר הוא ימני והאוניברסיטה שחוקרת נמצאת בשטחים, והחוקר שחוקר הוא יינן של יקב גבעות שנמצא בשטחים, אז שאלתי את עצמי מדוע יקב גבעות לא הרים את הכפפה, ולא ייצר ומשווק את אותו יין מראווי? מדוע יקב רקנאטי?
אז מישהו שם באמת יודע את העבודה, ודואג לאריזה שתיתן פלומבה ראויה למעשים הללו. אחרי הכל המבצע יצליח, זן המראווי יירשם בספרי הנכסים כחוק על שמנו, וכשניתבע על כס-ההיסטוריה וכאשר נישאל מדוע ניכסנו לעצמנו הבעלות על זן זה, יהיה קשה להשיב.
את תגובת שר החקלאות טרם קיבלתי. ד"ר שיבי דרורי, החוקר מאוניברסיטת אריאל, הזמין אותי לבוא לראות את המחקר באוניברסיטה. גם את תגובת הערבים לא קיבלתי עדיין.

2: יקב שאטו גולן: מתחילים לחייך
יקב שאטו גולן היה בשנים האחרונות יקב שקשה לגעת בו; סוג של "אדם בתוך עצמו הוא גר". גם הבעלים וגם היינן פחות דיברו, פחות שיתפו, ובלשון הצבאית פעלו למדר כל דבר.
בשנה האחרונה היקב שינה פניו, והשותפות עם שוקי שי התפרקה, והבעלים שנותרו: יצחק ריבק הכורם, גילת ריבק מנהלת האירועים והאירוח של היקב, והיינן אורי חץ כמובן (בתמונה), התחילו קצת לחייך (תרתי משמע).
לפני כחודש הגעתי ליקב בהפתעה, על מנת לרכוש כמה יינות לטעימה לצורך ביקורת, והאמת שהתרגשתי לראות קבוצות ואנשים שהגיעו ליקב, סיירו בחדר החביות, טעמו יינות, וקיבלו מידע על היקב והיינות. ראיתי במו עיניי את השינוי והשמחה של אנשי היקב, ושל האורחים כמובן.
חדר החביות של יקב שאטו גולן מדהים. מי שלא ביקר בו צריך לעשות זאת. בסיבוב של כמה דקות הטעים אותי אורי חץ היינן, יינות עתידיים מהחביות, וגם פה ההפתעה מבחינתי הייתה גדולה.
נכון שמה שטעמתי זה לא המוצר הסופי, ונכון שאפשר רק לזהות פוטנציאל ולא יותר מכך מטעימת חבית, אבל מה שכן זיהיתי זה קודם כל חומר גלם נקי עם ריחות וטעמים של ענבים. לא פירות יער, לא תות שדה, לא דובדבנים. יש פשוט ריחות וטעמים של ענבים, והפתיע אותי שאני מופתע מזה.
כמה דקות טעימה אלו עם אורי חץ, קצת החזירו אותי לקרקע במה שאני מחפש כשאני טועם יין. ראבאק (או ריבק…), ענבים זה כל הסיפור, ובשאטו גולן מצאתי את זה.
טעימה נבחרת: שאטו גולן סירה 2012 הוא יין בעל גוף חסון עם טאנינים עדינים. באף ריחות זיתים ופלפל שחור. בפה פרי מדהים, לא כבד אבל עם עושר ורעננות נפלאה ומרתקת. לאחר כמה דקות בכוס מקבלים באף הרבה יותר פרחוניות, שלקוחה מפרופיל היינות הלבנים דווקא. מדהים. יין מאוד סקסי.
125-150 ₪ בחנויות היין. VFM לחלוטין.
יקב שאטו גולן, מושב אליעד, טל. 04-6600026

3: תערוכת סומלייה של סטודיו בן עמי: למי כדאי להגיע
התערוכה לאנשי המקצוע עומדת בפתח ותתקיים בינואר 2016. אנשי תעשייה הכוללים מלצרים, ברמנים, שפים, מלונאים, חנויות יין ועוד יעוטו על היכל התרבות לחוויה המיוחדת שמלווה אותנו כבר שנים.
פה היקבים מטעימים את המיטב שבמיטב. הקשר הישיר הזה עם האיש שבעצם מוכר לכם את היין, מאוד חשוב, והחכמים יודעים למקסם את הפוטנציאל האדיר שיש בתערוכה זו.
כתבתי רבות על תערוכות בארץ, ועל כמה שצריך להקפיד על בחירה נכונה. סומלייה היא הבחירה הנכונה ליקבים שיש להם מה להציע, ליקבים שיש להם שיווק, ולכאלה שערוכים להיכנס לעולם המסעדנות הקשה.
זה לא פשוט, אבל אם זה חלק מהאג'נדה השיווקית שלכם, אתם צריכים להיות שם. אם אין לכם מה להציע, בואו כמבקרים, ותכינו את עצמכם לשנה הבאה..
27 – 26 בינואר, היכל התרבות ת"א. כרגיל התערוכה והכניסה לקהל המקצועי.

4: צביקה אמיתי מנחמת שותים: חילופי גברי בצמרת ויצו
רני רוגל מדווח: צביקה אמיתי מנחמת שותים  נייד בשישי שעבר את פעילותו למכירות יינות של יקבים מוכרים במחירים מוזלים – יקב יקב וסיבותיו הוא, בכלל או ליינות ספציפיים, למושב חוגלה בעמק חפר, יחד עם גבינות טובות ("הנוקד", גילון – משגב) ולחמי שאור/מחמצת מתפצחים בפה ("על הלחם לבדו", ירושלים).
בין היינות החדשים ברפרטואר נחמת שותים: במבינו של צ'ילאג, פינוטאז' (מעולה) של יקב אייל, כל הקולקציה של יקב ירושלים, עם הסבר של צביקה: "ב- 35-40 ₪ היינות שווים את הכסף. היום היקב, שמייצר 3.5 מיליון בקבוקים בשנה, מעלה את רמת היינות והייננים – עכשיו סם סורוקה. יצא לשוק פטיט סירה איכותי שלהם, וקברנה סוביניון 2014 מפתיע – לקנות, לשמור ולא לשתות.
יש לאמיתי גם מה לומר על מינוי המנכ"ל החדש ביקב כרמל, אותו הוא מכנה "חילופי גברי בצמרת ויצו", ואומר: "תבדוק כמה זמן מילא דוד זיו את התפקיד וכמה זמן אלה שאחריו. השאלה היא כמה זמן יחזיק המנכ"ל החדש".
ימים יגידו. אנחנו מאחלים לארז פז הצלחה.