את רמי בר-מאור ויינות היקב שלו הנושא את שמו, הזדמן לי לפגוש בתערוכת רמי בר מאור"סומלייה" האחרונה שהתקיימה לפני מספר חודשים בהיכל התרבות בתל-אביב. בדרך כלל תערוכה זו משמשמת במה ליקבים ולמשווקי היין הותיקים והגדולים, אך מדי פעם היא מהווה גם הזדמנות לגלות מציאות חדשות בתעשיית היין בארץ.
בדוכן הקטן, עם שלושה סוגי יין בלבד, פגשתי את רמי, ולאחר שטעמתי והתרשמתי מהיינות באופן המוגבל יחסית שמתאפשר בתערוכת יין גדולה, הבטחתי למצוא הזדמנות ולהגיע למפגש אישי עם היינן ועם היקב.
לשמחתי, עם תחילת האביב ובמסגרת שפע אירועי פסח של היקבים, גם יקב בר-מאור הזמין את קהל לקוחותיו להגיע ליקב וליהנות מהיינות לחג.

מסתבר כי היקב עבר רק לאחרונה למשכנו החדש באזור התעשיה בבנימינה. עד אז היינות הוכנו בגבעת נילי הסמוכה, אך בתנאים שלא אפשרו ביקור מסודר ביקב עצמו.
המיקום באזור התעשיה אינו מקרי, שכן רמי בר-מאור, כחלק מלימודי היין, עבד משך שנה עם אנשי יקב מרגלית השכנים, והפך למעין בן טיפוחים שלהם. כאשר אסף מרגלית שמע על מתחם סמוך שהתפנה ומחפש שוכר, הוא מייד הודיע על כך לרמי.
כך, במרחק 100 מטרים האחד מהאחר, אפשר ליהנות משני היקבים – יקב מרגלית, שם דבר שאין צורך להרחיב עליו. ויקב בר-מאור הצעיר, עם 10,000 בקבוקים בלבד, אך יקב שעתידו נראה מובטח. גם אני נהניתי באותו בוקר שישי מביקור בשני היקבים, וקיבלתי השראות טובות ליינות שאפתח בחג הפסח.

בשעה שהגעתי כבר פקדו מספר מבקרים את יקב, חלקם מכירים את רמי וחלקם הגיעו אליו בפעם הראשונה. תוך כדי הטעמת היינות למבקרים, סיפר לי רמי את סיפורו בעולם היין:
לאחר סיום סטאז' ביקב מרגלית, הוקם היקב בשנת 2008. במקור למד רמי ועסק באדריכלות, תחום המעיד על אופיו בצורך לתת תשומת לב לפרטים ולאסתטיקה, והכל מתוך אהבה. באופן דומה, בגידול הענבים בכרמים שואל רמי את עצמו את השאלות לפרטים הקטנים: כיצד זן ענבים מסוים יחשוף את רוח המקום, וכיצד להשאיר לטבע לבטא את עצמו באופיו האמיתי. גם אם לא לכל יש תשובות, בסוף מתקבלת החלטה.

 

"הגישה שלי נועדה לכבד את הטבע תוך התערבות מינימליסטית", אומר בר-מאור. "הכרמים מקבלים מים רק מגשמי החורף, ללא השקיה. השמש הקופחת בארצנו מעודדת את שורשי הגפן לחדור לעומק למציאת מים והזנה. התוצאה: כרמים בעלי אופי אמיתי (טרוארי) של מקום גידולם. ללא השקיה, ניתן לכרם החופש לבטא את טביעת האצבע הייחודית למקום ואת שנת הבציר".
היינות שלו משקפים תפיסה זו. בכל בקבוק משולבים שני זנים בלבד – להצגת פשטות מצד אחד, ואת קסם הטבע מהצד השני.

אז אמנם את הרקע האקדמי בעשיית יין קיבל רמי מלימודי יין וגידול גפן במכללת תל-חי אך לא על חשבון ההתנסות האישית והעלאת שאלות לגבי כל פרט ופרט,רמי בר מאור לגבי הזן הזה או האחר במקום הספציפי שלו. גם כאשר מדובר בגישה ליצירת הבלנדים, עם כל התכנון המוקדם והניסיון האישי עדיין יש מקום לאלכימיה הזאת אותה לא ניתן לתכנן מראש, של הטעמים והריחות שיתקבלו.
את ההחלטות מקבל רמי מקבל באופן עצמאי – אתגר לא פשוט לאיש יין צעיר בתחום; אך מדי פעם הוא מנהל שיחות עם אנשי מקצוע להבנת התהליכים ולשמוע מניסיונם.

את הביטחון בתפיסת היין של רמי הרגשתי היטב גם בטעימת היינות עצמם. מסתבר כי אופיו של היינן וסגנונו, יכולים לבוא לידי ביטוי בצורה מדויקת יחסית גם ביקב צעיר ועם היקף יינות קטן. על פי גישתו של רמי בר-מאור, כל היינות שלו מתיישנים בחביות עץ אלון צרפתי ואמריקאי למשך 12 חודשים, עוברים תקופת יישון נוספת בבקבוק, ולאחר מכן מוצעים למכירה.

כאמור, הוא יוצר ומציע שלושה יינות ביקב, מספר קטן יחסית, אך כל יין מציג משהו אחר, וכל חובב יין יוכל למצוא לפחות יין אחד להתחבר אליו. סגנון עולם חדש, אך עם השראות עולם ישן, כאשר שמות היינות משקפים גם את אופיו של כל יין.

 

ירח אדום 2012
85% מרלו מכרם בקעת נחל נילי ו-15% קברנה פרנק מכרם בקעת נחל אלונה, אשר טופלו ידנית בחלקות היקב הנבחרות.
היינות תססו ויושנו בנפרד בחביות עץ אלון צרפתי ואמריקאי למשך 12 חודשים, ולבסוף אוחדו בטרם הביקבוק. התוצאה: יין שמתוך שלושת היינות של היקב, הייתי מגדירה כיין להתיישנות.
הבקבוק אמנם נפתח מספיק זמן לפני הטעימה, ומאפייני הפרי האדום של המרלו מורגשים היטב לצד מינרליות סגנון עולם ישן, אך אין ספק כי המתנה של מספר חודשים עם היין הזה רק תעשה לו טוב.
הקברנה פרנק מוסיף את התיבול שהופך אותו ליין שירשים את מי שיטעם אותו, ויותיר זכרון של יין בעל סגנון ייחודי, פחות מוכר ביינות יקבי הארץ.
במחיר של 128 ₪, זהו יין שמי שיש לו מקרר יין או מרתף ישמח לשמור אותו.

קברנה פרנק 2012
97% קברנה פרנק, שטופל ידנית בכרם בבקעת נחל אלונה, ו-3% מרלו מכרם בבקעת נחל נילי.
היין מפתיע בנגישותו. תוספת 3% מרלו הפכו יין זה, אשר בדרך כלל נחשב ל"שרירי" ודורש זמן להיפתח, למאוד נגיש ונעים לשתיה. הגוף מלא עם ארומות טיפוסיות לזן – שילוב פרי אדום ושחור והפלפליות הירוקה והמרעננת.
המרלו, גם באחוז הנמוך הזה, מרכך את היין והופך את זן הקברנה פרנק, שאישית אני מאמינה בו בתעשית היין בארץ, לזן אטרקטיבי ולא רק לזן "פלפלי" הדורש זמן וארוחות בשר מתאימות ללוות אותן.
במונחי השקעה – 110 ₪, היין נותן תמורה מצוינת להשקעה, ויפתיע חובבי יין באיכותו, כאילו נעשה ביקב ותיק.

לילית 2012
83% קברנה סוביניון משני כרמים נטועים בקרקע בזלתית שחורה ואדומה, ו-17% סירה מכרם בקעת נחל נילי. היינות תססו ויושנו בנפרד בחביות עץ אלון צרפתי ואמריקאי למשך 12 חודשים, ולבסוף אוחדו בטרם הביקבוק.
בין שלושת היינות, זהו "יין השולחן" של היקב. יין שפשוט פותחים ושותים בהנאה. נגיש עכשיו אך ניתן ליישון להמשך פיתוח מורכבות.
קברנה סוביניון (לא זני על פי ההגדרה, כי חסרים לו 2% כדי להגיע ל- 85% הדרושים כדי לעמוד בהגדרה) בעל גוף מצוין, עם מאפייני פרי שחור בשל, מתיקות עדינה אך לא מתחנפת מדי, ובסיומת מעט טעמי עישון.
ההשלמה של הסירה מוסיפה ליין את המורכבות ברמה שתהפוך אותו למהנה לאורך ארוחה.

יין שיתאים למגוון טעמי חך ומנות אוכל. 95 ₪ לצרכן.

בסיום הטעימה הגעתי גם לשתי טעימות חבית – שני זני סירה משני כרמים בחלקות שונות. רמי בר-מאור מתכנן לנסות לעשות מהם הרכבים חדשים בשנים הבאות. ההחלטה להפוך את העיסוק בעולם היין כתחום ראשי, מאתגרת ומאפשרת לו כיינן להתבסס בענף היין הישראלי (דבר המצריך זמן ומשאבים לא מעטים), אך גם לבטא את עצמו כאמן יין.

עם שלושה יינות שכאלה, יש בהחלט מה לצפות בהמשך ולעקוב אחר התפתחותו של יקב קטן ומבטיח זה, הן בהרחבת ארסנל היינות, הבלטת סגנון העבודה המדויק והחד, והן בכמות.

 

יקב בר-מאור
אזור תעשיה בנימינה
טל. 077-3488894