כשאני כותב את חוות דעתי על יינות, איני טועם אותם במעבדה. אני מקפיד לטעום אותם במסעדה כאשר כל המקום רוחש וגועש, וריחות וטעמים מלווים את טעימת היין. זוהי דרכי להעביר את חוויית היין ללקוח של המסעדה, שלא באמת מעניין אותו האם היין נטעם בתנאים סטריליים מעבדתיים. הלקוח רוצה יין שיתאים לאוכל שהוא מזמין, ושהיין ירגש אותו.
כאשר טעמתי את ה"עלמות" של יקב דלתון בטעימה הקודמת, הן נטעמו בתנאי מסעדה, כאשר ריחות אוכל אפפו את המקום: לחם טרי, ריחות סטייקים מהגריל, דגים ועוד.

לאחר פרסום הכתבה שוחחה איתי גליה, מנהלת מותגי היין בחברה הסקוטית שמשווקת את יינות יקב דלתון, וביקשה שנערוך טעימה נוספת.

גם הפעם הקפדתי לבקש שהטעימה תתקיים במסעדה בנוהל הקיים. לשמחתי, בסיעור מוחות משותף יחד עם גליה מהסקוטית וידידיה, משגיח הכשרות המדהים שלי במסעדת הקומה ה- 11, טעמנו שוב את היינות שוב.

לשמחתי היינות היו יותר מאוזנים. במזיגה הראשונה התברר שהכוסות עוברות תהליך שטיפה עם סבון ומרכך, שלא מורגשים כאשר אין בהם נוזל, אולם לאחר מזיגה של יין בכוס הן מעלות מעט ריחות סבון ומעט ריח של כלור מהייבוש; מה שהעלה את הסברה שכנראה אלו הריחות הבעייתיים שהרחתי בטעימה הקודמת.
היינות שנטעמו בכוסות שלא עברו תהליך שטיפה במכונה המסיבית של המטבח, התגלו כנקיים. מעבר לזה רשמי הטעימה של היין לא השתנו.

עלמה לבן 2010
לבן בלנד המורכב מויונייה (60%) ושרדונה (40%) – שני זני ענבים בעלי אופי שונה, ושניהם סוליסטים העומדים בפני עצמם, והשילוב ביניהם לא תמיד עומד במבחן הטעימה.
זן אחד מגיע מבורדו והזן השני מגיע מעמק הרון. 60% מהבלנד עבר 4 חודשי חבית, ובסוף עורבב עם היתרה טרם הביקבוק.
בטעימה: ריחות דבש ואפרסק לבן, היין מאוזן מבחינת חומציות והוא מאוד קריספי וחד, אולם לצערי האפטר טייסט של היין מעט מריר.
המחיר 69 ₪

עלמה קברנה מרלו 2009
בלנד בורדולזי של קברנה סוביניון, מרלו וקברנה פרנק. כל זן התיישן בנפרד 12 חודשים בחבית, וחודשיים נוספים לאחר ערבוב הזנים השונים., חלק מהחביות היו חדשות. 14% אלכוהול.
בטעימה: ריחות טובים של פרי צעיר, חומציות מאוזנת ואפטר טייסט טוב. היין ממלא את חלל הפה בטעמי פרי שממשיכים לעבוד, והיין מענג ביותר.
לאחר רבע שעה בכוס הריחות נעלמים כמעט ואת טעמי הפרי הצעיר תופסים טעמי חבית שמשתלטים על כל היין. תוספת החביות החדשות שקיבל היין לא עשתה טוב ליין בשלב זה.
המחיר 85 ₪


עלמה הרון SMV 2009
בלנד של 82% שיראז, 12% מורבדר ו- 6% ויונייה. השיראז והויוניה שהו 12 חודשים בחבית, ולאחר מכן הורכב הבלנד שקיבל 14 חודשי חבית 14.8% אלכוהול.
בטעימה: צבע היין סגול מבריק, ריחות של פירות אדומים צעירים ופרחים. מדי פעם עולה באף ריח של אניס לא ברור. לאחר לגימת היין יש המון טעמים בפה. היין מאוד עצבני, טעם מחליף טעם ואין מיזוג טוב בין הטעמים. הטעם היחיד שמנסה לחבר את כל הטעמים הוא אותו אניס או ליקריץ שדי משתלט וגורם למעט חוסר נוחות. להפתעתי, ואף למרות תוקפנות היין בלגימה, היין מאוד חמאתי.
בטעימה השנייה שערכנו, היין היה הרבה יותר רגוע, ומסתבר שהשהייה בבקבוק עושה לו טוב. זה יין שצריך לשהות בבקבוק עוד מספר שבועות כדי להתאזן.
המחיר 85 ₪