לצאת מהבית ולאכול בבית מלון, זו בבחינת תופעה ההולכת וצוברת תאוצה עם פתיחתן של יותר ויותר מסעדות איכותיות בבתי מלון שונים בארץ. אך ארוחת ערב במסעדת הלובי של המלון, אותו מקום בו מציעים תפריט חלבי לטובת האורחים שלא יכולים לאכול קינוח חלבי בסוף הארוחה בחדר האוכל, היא דבר שמעטים נוהגים לעשות.

אנו יצאנו לאחרונה לעשות בדיוק את זה. היעד הוא קפה ווסט, מסעדת הלובי של מלון הסוויטות ווסט, השוכן לחוף הים של תל אביב בצמידות לפרויקט סי אנד סאן השנוי במחלוקת.

זה היה ערב קודם לערב יום כיפור. חברים שיצאו לבלות בעיר וחיפשו מקום לאכול, סיפרו לנו אחר כך שהמסעדות היו מלאות עד אפס מקום, כאילו שהצום שהחל ביום לאחר מכן אמור היה להמשך שבוע. אנחנו, לעומת זאת, מצאנו את עצמנו לבד לחלוטין במסעדה נעימה עם כסאות קצת נמוכים מהרגיל. אחרי שהנמיכו לבקשתנו את המוזיקה, קיבלנו ערב פרטי, אינטימי.

האם כולם מפספסים? האם כדאי להכנס לרכב, לנסוע עד לפאתי צומת גלילות, כדי לאכול ארוחת ערב חלבית בווסט קפה? התשובה עשויה להפתיע אתכם.

התחלנו את הארוחה עם סלט אספרגוס, שכלל אנדיב, עלי בייבי, צנונית, גבינה כחולה ואגוזי מלך קלויים (59 שקלים). מראש נאמר לנו שאין אספרגוס, ובחרנו לקבל את הסלט למעט הרכיב החסר. זה היה כדאי: מנה גדולה, נדיבה בכמות הגבינה והאגוזים, טרייה ומרעננת.

המנה השנייה בפתיחה, הייתה זו של קרפצ'יו סלק, מבושל ורך במידה הנכונה, מוגש עם תחמיץ לימון ובלסמי מצומצם, עליי בייבי וגבינת רוקפור (49 שקלים). פשוט ומדויק.

סלסלת הלחמים והחמאה שהגיעה עם כל זה הייתה קצת פחות מוצלחת. מגוון לחמים, מבייגל ועד לחמי שאור, אך הורגש בבירור שהם לא טריים או לא נשמרו כהלכה עד הערב.

מאחר ומדובר במסעדה חלבית, החלטנו לוותר על הפיצה או הפסטה ולהתמקד בדגים, שתפסו חלק נכבד מהתפריט. פילה דניס צרוב במחבת הוגש עם סלט תפוחי אדמה, זוקיני, עגבניות שרי, עגבניות מיובשות, זיתי קלמטה ויין לבן (88 שקלים). הדג היה צרוב מאוד אך עדיין טעים, והסלט החם היה טעים במיוחד. הבעיה היחידה היתה בגודלו של הדג, שהיה קטן לאין ערוך מהמקובל. מצד שני, המחיר היה נמוך בהתאם.

סוגיית גודל המנה חזרה על עצמה גם במנה של קבב דג ים, שהוגש על מצע של עגבניות אש, טחינה גולמית וסילאן, לצד כוסברה טרייה ובצל סגול (90 שקלים).
שלושת הקבבים היו עשויים היטב, ומי שחרד מטעם הים לא ימצא אותו במנה הזו. כל קבב – קציצה עגולה ויפה, הונח על פרוסת עגבניה צלויה ומעל כמה עלי כוסברה. לצד כל זה הוגש בצל, לא גדול אמנם, צלוי גם הוא.

זו מנה טעימה אמנם, אבל החוסר של תוספת פחמימתית היה מורגש. חובבי הבצל יתענגו על התוספת, אך זו אינה תוספת החביבה ביותר שאפשר לשדך למנה. בהתחשב במספר הקבבים, זו אינה מנה גדולה במיוחד. עם זאת, גם המחיר שלה היה נמוך ביחס למקובל במסעדות דגים.

עניין המחיר תואם את מה שנהוג לחשוב על בתי מלון. המנות הראשונות היו יפות בגודלן אך מעט יקרות; המנות העיקריות קטנות יותר ,מה שאפשר את המחיר הנוח. מעבר לכך, האוכל היה טעים ויצירתי באופן שגורם לנו לחשוב מחדש על איכות האוכל המקובלת במסעדות מלון מסוג זה.

ווסט קפה
רח' הרצל רוזנבלום 12 תל אביב
א'-ה' 7:00-22:30, ו' 7:00-כניסת השבת

צילום רונן דבש