שוק נתניה – צבעוני טרי ותוסס לפני פינוי-בינוי

רני רוגל (עורך אתר 'אכול ושאטו') ואני חברים כבר הרבה שנים. חוץ מהיותנו חברים אנחנו חולקים אהבה, יש שיאמרו שריטה משותפת, לשווקים. אנחנו נהנים מאוד לצאת לטיולי שווקים ברחבי הארץ (גם בחו"ל אפשרי – עדיין לא יצא לנו). כבר ביקרנו יחד וגם סיפרנו כאן על שוק רמלה, שוק באר שבע וגם בשוק באשדוד כבר ביקרנו. הפעם יצאנו להכיר, ובמיוחד לטעום, את מה שיש לשוק הוותיק בנתניה להציע.

הצטיידנו ברשימת "מקומות חובה לביקור" שליקטנו בעזרת אריה דמרי, נתנייתי ותיק וחָמִיו של רני, ומחברים שגרו בעבר בנתניה והשוק עבורם הוא מקום של זיכרונות טעימים מעיר.

הגענו ברכבת, ובתחנת נתניה תפסנו מונית שמאחורי ההגה שלה ישב הנהג אשר, שמיד הדגיש בפנינו שלאשתו לא קוראים חני (ארץ נהדרת – מכירים?). המצלמה בידי הסגירה את מטרת הנסיעה: הולכים לכתוב כתבה על השוק. גם אשר שמח להוסיף לנו המלצות לרשימה המתארכת של נקודות החובה לביקור בשוק.

"אני מוריד אתכם כאן בכניסה האחורית של השוק כדי שלא תפספסו את המסעדה הכי טובה – צ'צ'ו", אמר אשר. "אני מגיע לשוק מדי פעם, האישה שולחת אותי לקנות את המיוחדים כאן . יש חמוצים נהדרים, ירקות טובים ובשר; אין כמו הבשר של בוארון". באופן לא מפתיע צ'צ'ו ו'בוארון' היו גם ברשימה של אריה דמרי, שהגדיל לעשות וציין כי לבוארון יש שתי חנויות – זו מול זו.

אז אנחנו בשוק נתניה, השוק הגדול באזור השרון, שממוקם  במתחם הרחובות שוהם, היהלום ושער הגיא. שוק זה שבו כ-200 דוכנים, החליף שוק ישן אז, בו היו דוכני רוכלים קטנים. השוק הנוכחי עבר מספר שדרוגים, האחרון בהם כשהעירייה החליטה להפוך את השוק העירוני למתחם בילוי ופנאי, שביום יפעלו בו הדוכנים הרגילים ובשעות הערב יהיה מרכז בילוי עם פאבים קטנים המגישים יין, בירה ואוכל טוב.

הניסיון לשדרג ולפתח את השוק צלח חלקית – אכן ראינו פאבים שמתארגנים לערב, אבל המבנה הגדול ממול למתחם השוק הקיים, שהשלט עליו מכריז "השוק החדש", ריק כמעט לגמרי – פרט לשתיים-שלוש חנויות בקומת הקרקע שפונות לרחוב, מה שמעיד על הקושי הנוכחי בהשלמת השינוי.

כדי לסבך את התמונה, ראינו בשוק חנות שהשלט עליה מכריז כי זה משרד פרויקט הפינוי-בינוי. נכנסנו ושמענו מהנציג שישב שם, כי רוב הסוחרים כבר חתמו על הצטרפות לפרויקט. אנחנו רוצים להגיע כבר לתכלס של השוק, אז אם ההיבט הנדלני מעניין אתכם, קראו כאן.

מה קונים בשוק של נתניה

הביקור בשוק של נתניה הוא נסיעה בזמן לאחור, במובן הטוב של המילה. בסיור בשוק יש תחושה שכאן הזמן עצר מלכת, והאותנטיות השתמרה. שוק נתניה נשאר כמו שהיה פעם, בשנות השבעים והשמונים, עם הקסם של פעם.

ירקות טריים הם הרי הסיבה הראשונית בזכותה מגיעים לשוק – מגוון גדול של פירות וירקות מסודרים בטוב טעם, כאילו אומן התאים את הצבע הירוק של המלפפון שיעמוד ליד הפלפל הצהוב, ולצידו שוב ירוק ושוב צהוב. גילינו גם ירקות פחות מוכרים, כמו ארטישוק קטנטן, מלפפון אסייתי קוצני, וגם פירות יער מיוחדים.

מעדניית בוקובזה – מוסד קולינרי ותיק בשוק הפועל כבר 40 שנה, בו ניתן לקנות אוכל ביתי מוכן מכל העדות, לצד מעדני דגים. אנחנו קנינו עריסה נהדרת בחריפות בינונית, גבינה בולגרית שווה במיוחד וגם לימון כבוש. במקום מוצג מגוון של חמוצים וזיתים, אבל גולת הכותרת הוא האוכל המוכן הביתי, שנמכר כאן לפני שבת –  קציצות, תפוחי אדמה ואפילו מוקפץ אסייתי בטעם מתוק חריף, מסביר המוכר.

 מעדני טעם גן עדן –  תצוגה מרהיבה של צבעים במעדנייה המוכרת סלטים מוכנים, דגים מעושנים, נקניקים, חמוצים, תבלינים ומעדנים. כבר מעל 34 שנים מציעים בני שלושה דורות של משפחה אחת, את המעדנים האיכותיים המוצגים בסדר מופתי; קופסאות של סלטים שממש עושה חשק לגרוף את כולן לסל לכבוד ארוחת השבת.

מאפיית מלך הפיתות מלכה –  מהמאפיות הוותיקות והמוכרות ביותר בנתניה, מופעלת כבר 40 שנים על ידי בני שלושה דורות של אותה משפחה. הכול התחיל מחנות פיתות קטנה של הסבא וזוגתו מלכה. לימים המקום גדל והתפתח, והוסיפו למאפייה ולחנות גם קונדיטוריה צרפתית, ולאחרונה מגשי אירוח לאירועים פרטיים ולעסקים.

הריח במקום ממש משכר. אין כמו ריח של חלה שנאפית לשבת. מגוון העוגות והעוגיות גדול, אבל עדין גולת הכותרת של המאפייה היא הריח של הפיתות שנאפות; פיתות בשלושה גדלים – רגיל בינוני וקטן, כולן מבצק אוורירי במיוחד הסופג באהבה כל מילוי עשיר רוטב. לצד החנות שוכנת המאפייה, בה אפשר לראות את כל תהליך אפיית הפיתות, שיוצאות חמות ושמנמנות מתוך תנור המסוע המיוחד.

קצביית בוארון – כבר 55 שנה שהאטליז של ציון בוארון מציע מבחר גדול של בשרים עסיסיים ללקוחותיו. המקום בוהק מניקיון ממש בית מרקחת, וניתן לקנות בו מגוון רחב ביותר של סוגי בשר, כולל כל החלקים הפנימיים. כמו כן בשר קפוא דגים נקניקיות ועוד. בצידו השני של הכביש שוכנת מעדניית בוארון, בה אפשר לקנות בנוסף לבשר גם יינות , מוצרי בצק, ומגוון מוצרים משלימים כמו תבלינים ועוד. התור בשתי החנויות ארוך – בליל השפות ששומעים במהלך ההמתנה ממש מייצג את עם ישראל: רוסית, עברית וכמובן גם צרפתית.

מה אוכלים בשוק נתניה

אין חולק על כך שבשוק נתניה שולט המטבח הטריפוליטאי, ובראש הרשימה נמצאת מסעדת צ'צ'ו, עליה המליצו בכול פה אשר נהג המונית ואריה קרוב משפחתו של רני.

במסעדת צ'צ'ו מקדם את פנינו נתן, שסבא שלו ויקטור – כולם הכירו אותו בשם צ'צ'ו, פתח את המסעדה לפני 61 שנה. "אותם מתכונים שסבא בישל אנחנו מבשלים היום. בדיוק כמו שהוא בישל הכול על פתיליות, כך גם אנחנו מבשלים". ההבדל היחיד, כך אומר נתן במעט עצב, זה שהכול הרבה פחות חריף – "כולם נהיו אשכנזים, לא רוצים חריף".

נתן עושה לנו סיור בין הסירים המהבילים – דג חריימה ברוטב, בקר עם שעועית, במיה, חומוס ברוטב אדום, וכמובן היהלום שבכתר – המפרום. חציל ותפוח אדמה ממולאים בבשר בקר ומבושלים ברוטב עשיר.

מזמינים מיד מפרום אבל בלי קוסקוס – חייבים לשמור מקום לבאות. לשולחן מגיע צ'ירשי – אותו סלט-מטבל נהדר מהמטבח הטריפוליטאי של דלעת המבושלת עם שום וכמון – עונג. מגיעים גם סלט כרוב קטן ורענן, חמוצים נהדרים, סלט עגבניות טריות חריף, והכי כיף שליש לחם לבן טרי טרי, לטבילה וניגוב כל טיפת רוטב מהצלחת. היה נהדר.

הבוריקה של כהן –  בוריק בפי הנתנייתים המקוריים, הוא מאכל רחוב שמקורו מהעדה הטריפוליטאית וגם מהעדה התוניסאית. את הבוריק מכינים ביד מיומנת מעלי סיגר דקים, אותם ממלאים במחית תפוחי אדמה לה מוסיפים ביצה, ואת כל הכבודה הזו מטגנים בשמן עמוק. ואם לא הסתפקנו בכמות הקלוריות הנוכחית, מכניסים את כל הכבודה הרותחת לתוך פיתה, בתוספת של סלט צ'ירשי, חומוס, וכמובן עריסה (או אריסה, הכול הולך) בנדיבות. כל הטעמים, כולל חלמון הביצה הנוזלי, ייספגו בפיתה שחייבת להיות בעלת יכולת ספיגה מוגברת. הבוריקה של כהן היא אבן יסוד בשוק של נתניה ומהווה עצירת חובה. לצד דוכן קטנטן במרכז הרחוב הראשי של השוק שקיים מאז שנת 1963, פגשנו את הפרלמנט הקטן של החבר'ה. נפגשים כאן כל יום חמישי בסוף הקניות לשיחה, בוריקה ובירה בנוהל שבועי.

סנדוויץ' סוסו – עוד מקום שהוא היסטוריה קיימת במיטבה הוא הסנדוויץ' התוניסאי של משפחת טוויל. את הדוכן הקטן אפשר לזהות לפי תור הקונים הממתינים לארוחת הצהריים שלהם. לנו היה מזל והתור לסנדוויץ' היה קצר יחסית כי הגענו מעט מוקדם, מסביר אחד האחים.

סנדוויץ' תוניסאי הוא ארוחה שלמה בלחמנייה. יש בו חלבון – טונה וביצה, יש בו פחמימה – תפוח אדמה ולחמנייה, גם עריסה ושוב צ'ירשי נהדר, וכמובן גם לימון כבוש. ללא לימון כבוש זה לא סנדוויץ' תוניסאי. המוסד הקולינרי הוותיק הזה קיים עוד משנות החמישים של המאה הקודמת, אז נפתח על ידי יוסף (סוסו) טוויל והיום מנוהל על ידי דור ההמשך. האמת, לא רוצה להיות משביתת שמחות ומסורות; אכלנו מהסנדוויץ' ולא עפנו באוויר, בלשון העם, אבל עם מסורת ונוסטלגיית ילדות אין להתווכח. וגם ארוחה מלאה כולל זיתים ומלפפון חמוץ ב-30 שקלים, זה שווה.

יש קסם אותנטי בשוק הקטן של נתניה. תחושה ביתית נעימה מורגשת באוויר. המוכרים בשוק מכניסי פנים ושמחים מאוד לשתף פעולה ולספר על ההיסטוריה של השוק ושל הדוכנים שלהם. חלק מהקסם של השוק הוא הקומפקטיות שלו. הכול תחום בשטח קטן, וניתן למצוא בו הכול, תשמישי קדושה לצד הרינג. בסנדלריה אפשר לקנות גם חצילים טריים, ואם אתם ממש צריכים גם חזיות ותחתונים לגברים, אז יש ליד הפיתות והזיתים.

בכל מקרה חוזרים הביתה עם סלים ובטן מלאה, וגם עם הרבה חוויות. כבר מתכננים את טיול השוק הבא – אולי בחיפה!

הכותבת איריס לוי –  בפייסבוק אינסטגרם