שלושה ימים בוונטו – אמרונה, אמרונה, אמרונה

לפני מספר חודשים הגעתי לביקור באיטליה, שבמרכזו סיור יקבים בחבלי היין הצפון איטלקיים ומהידועים בעולם ביינותיהם הגדולים – חבל פיימונטה וחבל ונטו.
על חוויותי בפיימונטה כבר סיפרתי לקוראי אכול ושאטו, ולאחר שלושה ימי ביקור בפיימונטה – האזור הנודע ביינות הברולו והברברסקו, המשכתי לשלושה ימים משלימים ומשובחים של יין וכל מה שמסביבו, במחוז היין היוקרתי – ונטו (Veneto). בין לבין ביליתי לילה אחד בוונציה, כמו כל תייר טיפוסי באזור, מה גם שהיה זה יום א', בו אין אפשרות לבקר ביקבים.

 

הביקור בחבל יין זה, כמו הביקור ביקבים בפיימונטה, דרש תיאום מראש, בעיקר כשמדובר ביקבים הגדולים של האזור. אנשי רשת חנויות היין "דרך היין" (משפחת שקד), שהם יבואנים מובילים של מספר יינות מיקבי ונטו המובחרים (טומאסי וטדסקי בראשם), ובעיקר הילה רונן סהר, ארגנו לי שלושה ימים מיוחדים של ביקור. כל שנותר לי היה להיכנס לרכב ולצאת לנסיעה של כשעתיים וחצי מפיימונטה לוונטו.

 

 

יקב תומאסי – Tommasi

מקום ה"עגינה" שלי היה מיטבי ומיוחד. מסתבר שליקב טומאסי, שעם אנשיו ביליתי יום שלם, יש גם מלון ספא וגם מסעדה.
המלון, Villa Quaranta Park Hotel, הוא במקור וילה עתיקה מהמאה ה-17, אחת המרשימות באזור Valpolicella Classico העשיר בהיסטוריה, תרבות ומסורת, ונודע ביינות האמרונה הגדולים שלו.
מעבר לכך, מיקום המלון הוא בצומת אסטרטגית, מספר קילומטרים בלבד מוורונה, עיר של אמנות ואהבה (רומיאו ויוליה הנאהבים הנודעים), ובסמוך לאגם גארדה.

 

בערב ההגעה, לאחר התארגנות, הוזמן לי מקום במסעדת השף הסמוכה למלון, אף היא בבעלות משפחת טומאסי: מסעדת Antico Borgo.
באופן משלים לאחוזה העתיקה ולמסורת רבת השנים של עשיית יין ביקב טומאסי, מציע השף לסועדים מטבח מסורתי מקומי, עם טוויסט של מקוריות אישית. הדגש במנות כולן הוא המטבח הוורונזי, עם תשומת לב מיוחדת להתאמת היינות המקומיים לאוכל.
ארוחת הערב במסעדה, שלוותה בשיחה שלי עם סומלייה המסעדה, וכמובן שתיית היינות האזוריים – בקבוק ראשי לארוחה ועוד טעימת כוס יין לפתיחה, נתנה לי מבוא מצוין להבנת סגנון היינות באזור – יינות האמרונה, וליהנות מאיכות יין ברמה בינלאומית מובילה.

התמזל מזלי וביום הביקור שלי ביקב הוזמנה גם קבוצת אנשי שיווק קנדיים, במטרה לקדם את שיווק יינות תומאסי בקנדה.
מסתבר כי קנדה היא שוק מאוד חשוב ליקב, ואנשיו רואים במדינה זו יעד אסטרטגי רציני לשיווק היין שלהם.
היקב שנוסד בשנת 1902, מנוהל היום על ידי הדור הרביעי של בני משפחת תומאסי, שישה מהם, שכל אחד אחראי על תחום אחר: עשיית יין, שיווק בינלאומי, שיווק מקומי, אדמיניסטרציה, ניהול היקב ומרכז המבקרים. "כך מובטח", הסביר לי פייראנג'לו (האחראי על השיווק הבינלאומי והמארח שלי ושל הקנדים באותו יום), "שלא יהיו ריבים במשפחה. כלל נוסף שמיסדנו בהקשר זה הוא שהנשים/בעלים של בני הזוג לא מורשים לעבוד ביקב, כדי למנוע חיכוכים לא רצויים".

 

בתחילת היום עלינו לאוטובוס. נקודת הביקור הראשונה, באופן מתבקש: הכרמים. פיירנאנג'לו בחר לקחת אותנו לכרם "לה גרולטה" – כרם בשטח קטן יחסית של 8 הקטאר (80 דונם), אך נחשב לבעל הקרקע הטובה ביותר בתת-אזור זה של היקב ולגידול הזנים המקומיים הקלסיים. הגפנים בנות 10 שנים, והענבים הצומחים בגבעה זו הם הכי איכותיים שיש ומיועדים ליינות כרם יחידני.
אין מה לדבר, הנוף מדהים וחולש על כל העמק מסביב. נדרשו לאנשי תומאסי שנים רבות להגיע להזדמנות לרכוש את החלקה הזו, אך בנחישות וההתמדה, האופייניות להם, גם מטרה זו הושגה. פרויקט זה של רכישת חלקת כרם זו ועוד חלקות נבחרות באזור, נקרא על ידי היקב "פרויקט 1997". כלומר, משנת 1997 שוקד היקב על איתור ורכישת חלקות כאלה, במטרה להמשיך ולהשביח את היינות. אין כוונה לגדול בכמות, אך שיפור האיכות הוא יעד שבני המשפחה שמו להם כמטרה ראשית, ובה הם משקיעים בהתמדה.

 

המשכנו לטייל עם האוטובוס בין מספר כרמים נוספים של היקב משני צדי הגבעה (כל חלקה משמשת לזנים אחרים וליינות סדרה אחרת).
פרט מעניין: ליקב יש כ-66 הקטר כרמים גם בטוסקנה עם יקב המתמחה ביינות מחבל יין זה. להשלמת ההיכרות עם יקב תומאסי וסגנונו, שווה להתעניין ולהגיע בנפרד כחלק מסיור בחבל היין טוסקנה.
ירדנו בחזרה ליקב להמשך הביקור. יקב תומאסי יושב בלב חבל ונטו, האזור בו נוצרים יינות אמרונה היוקרתיים והייחודיים. בתמצית: אמרונה הם יינות שלפני עשייתם עוברים הענבים הליך מיוחד שנקרא ריפאסו.
מדובר בשיטת ייבוש הענב (עם הקליפה) – בעבר זה נעשה על משטחי במבוק; המבטיחה מיצוי פרי מיטבי להמשך עשיית היין.

 

פייראנג'לו, קולח בשיחה ונמרץ, הראה לנו בגאווה את משטחי הייבוש של היקב באזור ללא לחות, כדי להבטיח ייבוש אופטימלי.
מסתבר כי הייבוש הוא תולדה של טעות היסטורית, שכן לפני 250 שנה השתמשו בענבים אלה לעשיית יינות מתוקים. רק בשנת 1935 החלו ליצר את היין ה"רגיל" לאזור – האמרונה.
היין שמתקבל הוא בעל אופי מרוכז במיוחד – עד כדי ריבתי, ועם אחוז אלכוהול גבוה – 14% ויותר. יין כזה מצריך ליווי של ארוחה מתאימה ואינו נשתה כבדרך אגב. יבוש שכזה יכול להימשך עד כדי ארבעה חודשים (מתחיל בסוף ספטמבר תחילת אוקטובר), תלוי ביין שרוצים ליצר.
אמרונה (שמשמעו באיטלקית: המריר הגדול), או בשמו המלא – אמרונה דל ולפוליצ'לה, הוא יין אדום יבש ומרוכז, שחלקו נעשה עם ענבים מיובשים. הזנים הטיפוסים ליין: קורבינה (40-70%), רונדינלה (20-40%) ומולינרה (5-25%).
משנת 2008, יין זה ולצדו יין אזורי נוסף: Recioto della Valpolicella (המתוק יותר), נושאים תו DOCG – Denominazione di Origine Contollata e Garanitita. יוקרת היין ברמה עולמית מתבטאת גם בתנובה הנמוכה של היינות לשנה – כ- 9 מיליון בקבוקים בלבד.

יינות אמרונה ככלל, ובעיקר של היקבים המובילים דורשים השקעה כספית גבוהה יחסית. עם זאת, בהתאם לסגנון עשייתם, היינות המובחרים עשויים להחזיק עד כדי 20 שנה (ויש כאלה שטוענים אף יותר). במונחי תמורה להשקעה, בעיקר בביקור בחבל ונטו, שווה לרכוש לפחות יין אחד כזה לאוסף היין הפרטי, לאירוע מיוחד או להזדמנות עתידית בלתי ידועה.

תוך שאנו מגיעים לחדר החביות, המשיך פייראנג'לו ואמר כי היינות של היקב מדגישים אלגנטיות, ולא ריבתיות מודרנית. איכות וסוג החביות משמעותי ביינות האזור, שכן היינות מתיישנים בחבית כשנתיים-שלוש, ושוהים עוד כחצי שנה בבקבוק לפני השקה.
כמעין גימיק, בלב חדר החביות ניצבת חבית ענקית, ומסתבר כי זו החבית הגדולה ביותר בעולם. בשנת 2012 חגג היקב 100 שנים להולדתו. תוך כדי דיונים משפחתיים כיצד לציין את האירוע, העלה אחד מבני המשפחה, כבדיחה, את הרעיון לבנות את החבית הכי גדולה בעולם. הבדיחה הפכה למציאות, וכך נוצרה החבית, שאינה רק קישוט, אלא גם בה עושים יין. תמונות עם החבית, ואנו ממשיכים לשלב הטעימות. בכל זאת צהרים.

 

בשל השעה, וגם כחלק מהחוויה הטרוארית, הוזמנו לטרטוריה מקומית לארוחת צהרים איטלקית טיפוסית מלווה בשתיית יינות. בהתאם לסגנון הארוחה, אלה הם דווקא היינות הנגישים של היקב – אלה שמהווים יינות שולחניים. היין הראשי נקרא "לה פבריצה", ותוך כדי הארוחה ומזיגת היין המשכנו לשמוע מפייראנג'לו סיפורים על היקב.

עבורי זו הייתה חוויה מיוחדת ליהנות יום שלם מביקור וטעימת יינות איטלקיים עם אנשי שיווק קנדים. הסתבר כי הם התחברו היטב ליינות, שמתאימים מאוד לאקלים הקנדי הצפוני וגם למטבח הקנדי. מעבר לכך, קנדה מבוססת כלכלית, ויש שם לא מעט חובבי יין/אנשי עסקים שיינות שכאלה מתאימים לחיכם ולכיסם.
לאחר הארוחה נמשך הסיור ביקב לטעימת יינות הסדרות הגבוהות, ואם לא די בכך, בערב הוזמנו כולנו כאורחי היקב למסעדה יוקרתית בעיר ורונה – אנטיקו קפה דנטה בכיכר אל דנטה.
הארוחה לוותה כולה ביינות היקב, וגם הפעם היינות הותאמו לסגנון האוכל (כולל יין לבן שהשתלב למנות הפתיחה – פינו גריג'יו), וכמובן היו מסדרות גבוהות, כמתבקש.

אחרי יום שכזה שבנו למלון היקב – וילה קארנטה, לשינה מתוקה אמיתית, וכל זאת כדי לאגור כוחות להמשך היום למחרת, לביקור ביקב הבא באזור, אף הוא מהמובילים בחבל ברמה בינלאומית – יקב טדסקי – Tedeschi.

פרטי ההתקשרות ליקב תומאסי (אפשר להגיע רק בתיאום מראש, ועל פי רוב רק אנשים העוסקים בתחום):
Tommasi
Via Ronchetto 4 37029 Pedemonte di Valpolicella
Tel +39 045 7701266
Email: info@tommasiwine.it

יקב טדסקי – Tedeschi
שנת לילה טובה וארוחת בוקר מושקעת במלון, סיפקו אנרגיות לביקור ביקב הבא,יקב טדסקי, השוכן מספר קילומטרים מיקב טומאסי, פחות מ-15 דקות נסיעה.
ביקב קיבלה את פני אחת מבנות המשפחה – סברינה.

 

אחוזת היקב באזור גבעות ולפוליצ'לה, מזרחית לאגם גארדה, קיימת מאז 1630. כיום, כמו יקב תומאסי המשפחתי, היקב מנוהל על ידי שלושה האחים במשפחה – סברינה, מהנדסת מזון, ריקרדו היינן והאחראי על המכירות בחו"ל, ואנטונייטה האחראית על האדמיניסטרציה והמכירות באיטליה.
השלושה לקחו את ניהול היקב מאביהם, לורנצו, שהיה הראשון להתחיל את עשיית היין תחת המותג המשפחתי. לורנצו, מספרת סברינה, הוא זה שהביא את המודרניזציה לעשיית היין, תוך שימור המסורת הייחודית. הדבר שהוא הדגיש, ואותו משמר היקב באדיקות גם היום, הוא תשומת לב לפרטים הקטנים, כי כך עושים יינות גדולים. סיפור עשיית היין דומה לסיפור עשייתו ביקב תומאסי, לכן אין צורך להוסיף כאן פרטים.
סברינה מציינת כי כל זן ביין הוולפוליצ'לה תורם משהו אחר למבנה הגוף, למרקם ולטעם. כך למשל, ענבי הקורבינה תורמים למורכבות היין, והרונדינלה מוסיף טעמי דובדבן ומרכך את הגוף.

 

על ג'יפ 4 על 4 יצאנו לביקור במספר כרמים המצויים במעלה הגבעה באזור מדהים ביופיו, וזאת לאחר נסיעה בכפר היסטורי עתיק. וכך אמרה לי סברינה: "בכרמים אנו דואגים לבצור אשכולות קטנים של ענבים עם טעם מרוכז. רק כך תובטח איכות היין אליה אנו שואפים. ליין הדגל שלנו – האמרונה (שזוכה בלא מעט פרסים ברמה מקומית ובינלאומית, כולל בחירה כאחד מ-100 יצרני היין המובילים באיטליה על ידי ה-Wine Spectator), לא רק שאנו בוצרים את הענבים ידנית, אלא אנו עורכים מיון ידני נוסף לכל אשכול ואשכול לאחר ההגעה ליקב".

 

לאחר הביקור בשני כרמים והסבר על הטרואר וייחודו, התורמים למינרליות הנהדרת לצד מורכבות היין ועושר טעמי הפרי (כולם תולדה של שילוב בין חשיפה לשמש דרום מזרחית, בריזת גבעות אופטימלית והאדמה הגירית), המשכנו ליקב לטעימת היינות.
לא בכדי היקב מייצר רק כ-3,000 בקבוקי אמרונה בשנה. כמו כן, כששנת הבציר לא עומדת בסטנדרטים המצופים, לא מייצרים אמרונה.

 

תוך כדי הטעימה למדתי להכיר את פורטפוליו היינות של היקב. אלה כוללים החל מ- valpolicella lucchine, יין שנועד לשתייה בעודו צעיר ורענן, עד ליין האמרונה (DOCG העומד בכל הכללים המחמירים של תקן זה) העוצמתי, עם הפרי המרוכז ורובד הטעמים העשיר, העשוי מענבי פרימיום לאחר ייבושם למיצוי הריכוז. אפילו יין קינוח – Recioto זכיתי לקבל בטעימה.
עם כל יין שנטעם, סברינה הוסיפה המלצות לשידוך היין עם אוכל, דבר שהוסיף לאיכות הטעימה. כאמור, יינות אמרונה הם כאלה שדורשים אוכל, והשידוך הנכון בין השניים רק יעצים את חווית השתייה.

 

בשונה מביקורי ביקב תומאסי, שנשא אופי מאוד שיווקי, הרי ביקב טדסקי הביקור נשא אופי הרבה יותר אישי ואינטימי.
לדעתי זה נובע הן מעובדת היותי מבקרת יחידה ביקב טדסקי, וגם בגלל האופי השונה של שתי המשפחות. ביקב טדסקי הורגשה יותר צניעות ופחות יחצנות.
זה דבר נוסף שאפשר להרגיש רק בביקור ביקבים בטרואר מסוים. שני יקבים מובילים בחבל יין זה ברמה בינלאומית, שתי משפחות ותיקות שנים באזור ובמסורת עשיית יינות משובחים, אך כל אחד משדר סגנון אחר. סגנון שגם התבטא בתחושות שליוו את הטעימה.
בשעות הצהרים נפרדתי מסברינה, לאחר רכישת מספר יינות ופגישה קצרה עם אבי המשפחה לורנצו (אשר עד היום מקפיד להגיע מדי יום ליקב).

פרטי ההתקשרות ליקב טדסקי (דורש תיאום מראש, ובעיקר מתאפשר לעוסקים בתחום):
Via Giuseppe Verdi 4/A, 37020 Piedmonte di Valpolicella, Verona
Tel: 0457701487

לאחר שהייה קצרה בספא, המשכתי ברכב לכיוון אגם גארדה. גם שם זכיתי לבקר ביקב, שתואם לי בעזרת אנשי יקב טומאסי. יקב שמייצר יינות לא מוכרים בארץ, והאופייניים לאזור אגם גארדה (מסתבר שזהו לא רק אזור של תיירות נופש אלא גם חבל יין אזורי).
בערב הגעתי למילאנו לבילוי ערב ויום, משופעת חוויות מביקור בן שבוע ימים בשני חבלי יין מרתקים ומרגשים, אליהם אשמח לחזור בהמשך.