אושר עד – היין הבוטיקי יוצא מהארון
אלון גונן מדווח: 'אושר עד' היא רשת מרכולים ישראלית, שהוקמה ב-2009 על ידי אברהם משה מרגלית, אריה בוים ויהודה לניאדו. הרשת מחזיקה ב-20 סניפים ברחבי ישראל, פונה בעיקר לקהל דתי חרדי, ומציעה מוצרים באריזות חיסכון גדולות במיוחד. אבל מהר מאוד הציבור הרחב מצא ברשת זו מחירים אטרקטיביים למוצרים שונים, ונראה שנכון להיום הרשת חוצה את כל השכבות הסוציו־אקונומיות, ומצליחה לעשות מה שממשלות ישראל לדורותיהן נכשלו בו: לבטל מחיצות חרדי-חילוני, עני-עשיר – אין ספק: אושר עד. כך הפכה הרשת לתחרותית מאוד בשוק ענף המזון, שהשחקנים בו כוללים את שופרסל על תת רשתותיה, טיב טעם, רמי לוי, חצי חינם, יוחננוף, ויקטורי.
בין רשתות המזון, הראשונים שהבינו את פוטנציאל שוק היין בישראל, היו רשת טיב טעם על עשרות הסניפים שלהם. כבר לפני עשור הם הקימו בסניפים המובילים אזורי יין מעוצבים, עם מאות סוגי יינות מכל העולם. רשת שופר סל מוכרת 7 מיליון בקבוקי יין בשנה, רובם מתוצרת ישראל, וההתמחות שלהם היא ביינות הזולים – כולנו מכירים את מבצעי 3 בקבוקים ואף 4 בקבוקים ב- 100 שקלים.
גם רשת אושר עד התמקדה ביינות שאנשיה חשבו שמתאימים לקהל שלהם, וחיקו את רשת שופרסל בסוגי היין ואף במחירים. לאחרונה אנו עדים לשינוי מגמה ושינוי תפיסה. רשת אושר עד החליטה לגייס פורום של טועמים, שינוהל על ידי אדם שבא מתעשיית היין. פאנל מומחים זה יתמקד אך ורק ביקבי בוטיק, כאשר היינות שייבחרו יבוקבקו רק עבור הרשת כ'לימיטד אדישן'. יתקיימו טעימות חביות אשר ייבחרו בקפידה על ידי הפורום, ומחירי יינות הפרמיום יהיו מ- 100 שקלים וצפונה. לשם כך רשת אושר עד משקיעה מיליוני שקלים על מנת להקים מחלקות יין שיתאימו ליינות הללו. בין היקבים שכבר החלו לעבוד עם הרשת, אפשר למצוא את היקבים תניה, דרימיה, אור הגנוז, יתיר, שילה, בית אל, גוש עציון וקטלב. הרשת בעצם קונה מראש את היין מהיקבים, כך שאלה בעצם נהנים מתזרים מזומנים מידי.
בסקר קצר שערכתי במספר יקבים, ניתן היה להבין שאושר עד הפתיעה אותם, עם הגישה של לשלם מראש על היין שיסופק במהלך כל השנה לחנויות, ולא היה אחד שלא שיבח את מוסר התשלום של אושר עד. לשאלתי האם הם לא פוחדים מפגיעה בתדמית היקב בגלל המיתוג של אושר עד כרשת זולה במיוחד המיועדת לקהל מסוים, התשובה שקיבלתי הייתה, שהם התרשמו מהפאנל שהגיע ליקב ובחר את היין המסוים אותו אפשר יהיה לרכוש רק ברשת, ומההשקעה הגדולה של הרשת בבניית מיתוג ליין ישראלי בוטיקי..
יכול להיות שאנחנו עדים סוף סוף למהפכה ביינות הבוטיק, אשר ייצאו מחנויות היין המסורתיות שאנחנו מכירים, ובעצם ינגסו בהן בצורה מאוד כואבת. היכולת של הרשתות הגדולות לשלם מראש עבור היין, וכן למכור אותו בעשרות סניפים, משנה את כללי המשחק לחלוטין. נכון שהיקבים שישתתפו במשחק יצטרכו למכור את היין לרשת אושר עד במחיר אטרקטיבי, וכוח ההתמקחות שלהם יהיה קטן כשמנפנפים להם במזומנים מול העיניים. אבל ללא ספק, יקבים שנמצאים במשבר כלכלי וכאלה שיבינו שהכללים משתנים, ירצו להיות על מדפי יינות הבוטיק של אושר עד. אותי מעניינת השמועה שהרשת גם תנסה להחזיר בתשובה כמה יקבים לא כשרים, תמורת הבטחה לקנות מהם הרבה יין. Never Say Never אמר לי איזה יינן חילוני; Never Say Never.
יין לזכרם של נופלי צה"ל – לא בחנויות אבל מוזמנים לקנות
רני רוגל מדווח: בשנת 2009 עשה צעיר בשם דודי פרי צעדים ראשונים לכניסה לתחום היין. זה התחיל כתחביב, כאשר בדרך לבית הכנסת בשבת הוא וחבר גילו כי יש להם תחום עניין משותף: יין. הם החליטו לצאת לטיול יקבים ונסעו לאזור חברון. ביקבים באזור הם קנו 100 בקבוקים. כשחזר שמעו השכנים בבניין את שקשוק הבקבוקים, שאלו מהיכן הם, וקנו 97 מתוך 100 הבקבוקים עוד בחניה – דודי עלה הביתה עם שלושה בקבוקים בלבד.
כך המשיכו דודי וחברו לטייל ליקבים, לקנות יין, ולמכור בסביבתם הקרובה, עד שיינן יקב רמת חברון אמר לדודי שבצרפת נפוץ מונח הנגוסיאן – (négociant) סוחר יין שיוצר בלנדים מיינות של מגדלים וייננים קטנים, ומוכר את התוצר תחת שמו מדלת לדלת או בשוק המסחרי. התחביב של דודי נמשך עוד חצי שנה, ואז החליט להפוך זאת לעסק קבוע. כך התנהל עד 2012, אז חבר לאיש העסקים שי ויל ולדורון מרום, וחברת Wine&Friends יצאה לדרך.
בשנים האחרונות הבין דודי פרי שאם ימשיך לקנות יין ולמכור לאחרים, הוא לא יהיה אטרקטיבי לאור הצריכה הנמוכה, ועבר לייצר ביקב נחשב כמו שילה, במטרה ליצור ייחודיות. "עמיחי לוריא הציע לי יין מבציר 2006 שלא היה בפורטפוליו של היקב – 90% שיראז, ו- 10% קברנה סוביניון, והחלטתי לקרוא לו 'דניאל' על שם רב סרן דניאל גומז שנפל ביום האחרון של מלחמת לבנון השנייה. ב- 2007 המשכנו עם ה'דניאל', ועם הזמן הוספנו את 'עמנואל' על שם עמנואל מורנו – גם כן ביקב שילה; בלנד של ברברה, מרלו ופטי ורדו. לאחר מכן המשכתי לייצר יינות לזכר נופלים ביקבים שונים, כשמבציר 2017 התחלתי לייצר גם ביקב סמבטיון באזור תעשייה דלתון, 23,000 בקבוקים לזכר ניר לקריף, מכונאי מוטס שנהרג ברומניה, וישי שכטר שנהרג בלבנון.
בבציר 2019 עשיתי גם יין על שם סרן הצנחנים שי וולשטיין שנהרג בלבנון ב- 1994, וגם יין מבציר 2016 על שם החייל הבודד ארי וייס, שנמכר מ- 2020. חלק מהיינות אזלו, ואני אמור להוציא יין על סרן רועי קליין, שנהרג בלבנון בבין ג'בייל, במלחמת לבנון השנייה".
דודי פרי מבהיר, שברוב החביות שהוא מייצר, נבנים היינות בשיתוף המשפחות, "למרות שהתחלתי בלי מעורבות המשפחות או בקשת רשות מהן". הוא מציין כי מעורבות המשפחות או בקשת רשות מהן נולדה כשעשה ערב יין באוגוסט 20. אחת המשתתפות שאלה אם שרית, האלמנה של דניאל גומז, יודעת. הוא ענה בשלילה, ואז נוצר קשר איתה. מ- 2014 מייצר דודי את רוב הבלנדים, למעט הסמבטיון, ביקב גוש עציון. 'דניאל' הוא בלנד של 7 זנים: קברנה סוביניון, מרלו, קברנה פרנק, פטי ורדו, סירה, גרנאש ומורבדר. גם יין 'ארי וייס' הוא בלנד, והיין "ישי שכטר' – 100% סירה'
מי קונה את היינות מדודי פרי? בעיקר חברות הייטק שמחפשות משמעות ביין, חלק לקהל הרחב, ואם יש חברה רוצה לייבל פרטי שלה בלי שם החייל על הבקבוקים, היא יודעת שהחבית ממנה נעשה היין היא על שם שחייל שנפל ולזכרו.
"אנשים שואלים אותי אם אני עושה 'מסחרה' מהשכול. אני עונה: בסוף אנחנו מוכרים שמחה. אנשים נתנו את נפשם על קדושת הארץ, וזוכרים אותם על השמחה ולא על העצב. הקשר של יין אדמה זיכרון ואנשים מפעם אצל רבים. היין לזכר רועי קליין החליף את היין לזכר עמנואל מורנו, שאביו סיפר כי עמנואל נטע כרם בישוב מגוריו עם חברים, כדי לייצר יין. כשעמנואל נפל החליטו החברים כי היינות מיקב זה יוקדשו לזכר עמנואל מורנו ונופלים אחרים, והמשפחה ביקשה שלא אמשיך וכמובן נעניתי. דיברתי אז עם אביו של רועי קליין, שהתרגש והסכים ליין המנציח את בנו. על חלקה הקדמי של התווית שם הנופל, ומאחור ארבע שורות שהמשפחה שולחת. באתר תוכלו לראות את כל הפרטים והמחירים. בכל שנה לפני ימי הזיכרון, אני ממליץ על עצמי מחדש; בעיקר יינות ממותגים לחברות וארגונים, וחוזר לקיים ערבי יין ואירועי יין לקהל הרחב, פחות למביני יין".
הרבה הערכה לדודי פרי על מיזם הנצחה זה. צרו איתו קשר לרכישת בקבוקי יין ממותגים מיוחדים
הרהורים של יינן: אסף פז מיקב ויתקין
רני רוגל מדווח: השבוע פרסמנו את סקירתו של יונתן לבני מאירוע ההשקה של יינות שורשים, שהתקיים החודש ביקב ויתקין. מאחר שאני לא מבקר יין וטעמתי את היינות רק כדי ליהנות (רובם), היה לי זמן להקשיב ולרשום מארג של נקודות המתארות את היקב, את היינן ואת גישתו.
ההצהרה הראשונה של אסף נשמעה עוד מחוץ ליקב, ליד חלקת כרם המו"פ של ויתקין: "עברנו מלדבר על ים תיכוניות, למקומיות", אמר אסף ומסביר: "לכאורה זה כרם מוזנח, לטעמנו זה הכרם הכי אקולוגי שלנו. הוא לא אורגני, כי בכרם אורגני מרססים עם גופרית ונחושת שמרעילות את הקרקע והסביבה. זה לא כרם ביו-דינמי עם קרנות שור מלאות צואת פרות בפינות הכרם. אנחנו חושבים שהעשבייה – צמחיית בר טבעית, טובה ועוזרת לכרם ולסביבה. הכי הרבה מכסחים את העשבייה ומשאירים בשטח כי יוצרת רקבובית ומעגל אקולוגי שלם. הזנים בכרם המחקרי הם זנים ארצישראלים קדומים, שלחלקם יש רק מספר ולא שם.
אנחנו לומדים הרבה מכרם זה שנטוע מול העיניים – מחבר אותנו ואת המבקרים אצלנו למה שקורה כרגע בכרמים – רובם באזורי גידול היין: גליל עליון, צפון רמת הגולן, עמק האלה, וכרמים לא מושקים באזור זיכרון בנימינה.
אנחנו משקיעים הרבה בכרמים ובטיפוחם. חשוב שזה יבוא לביטוי בטרואר. יינות מסע ישראלי שלנו מייצגים אזורים שונים בארץ. בסדרת ויתקין – אזורית ויחידנית, אנחנו משקיעים הרבה פעילות מהכרם עד הבקבוק כדי להדגיש את הטרואר, כמו גידול עם מעט השקיה שמביא להעמקת שורשים, הורדת יבולים כדי לתת מקסימום ביטוי איכותי, בציר במועדו – לא מוקדם ולא מאוחר אלא בזמן הנכון לפי הפה והאף שלי, ואני בודק גם רמת סוכר שמעידה על קצב ההבשלה.
ליינות שלנו יש סגנון משותף, אבל כזה שמשתנה כל הזמן. התחלנו עם גרנאש בסגנון פריורט, וקריניאנים פריורטיים שחורים. עם הזמן עברתי ליינות בסגנון צרפתי – יותר אלגנטיים ויותר מתאימים לאקלים ולאוכל שלנו בארץ, תוך הדגשת רעננות ופרי. רוב החביות שלנו היום בנפח 500 ו-300 ליטרים. אין לנו חביות 225 ליטר.
אסף מעיד על השינויים שיקב ויתקין עבר ועובר: דבר ראשון – בייננות. לפני מספר שנים כשעברנו ליקב החדש, רצינו יינות "הכי הכי". מאז עברנו שינוי מיין אלכוהולי וריבתי, לאלגנטי, רענן ומהודק. הבומבסטיים צריכים הרבה זמן כדי להיפתח; יינות לא שתיים – שכך יעיד נחתום על עיסתו… (אסף היה בתחילת דרכו שף קונדיטור). האתגר הוא להפוך ליותר שתיים בלי להוריד את המורכבות ואת העומק. אין לכך נוסחת קסם אחת. הצלחנו עם הקריניאן, פטי ורדו וקברנה פרנק – מתאימים לשתייה מיד בלי פגיעה בעומק.
בגזרת השיווק והמכירות: אחרי 16 שנים עם חברת 'הכרם' ולאחר הרבה התלבטויות, החליטו ביקב ויתקין לשנות את שיטת השיווק והמכירה מחוץ ליקב. "הכרם נפלאים", אומר אסף. "אנחנו היחידים שנשארנו איתם 16 שנים, מ- 8 יקבי בוטיק בנבחרת היינות הישראליים שהקימו ב- 2005. זהו שינוי דרמטי בהתנהלות יקב, במיוחד שכל היינות נמכרו על ידי חברת הפצה אחת. כל חברות ההפצה הגיעו אלינו, והבחירה נפלה על כרמל – בחירה מדהימה, עם הלימה של הרבה מאוד ערכים. לי אישית, כמי שהתחיל בכרמל, זו סגירת מעגל. השינוי העיקרי שלנו בעבודה איתם, יהיה יישום דברים שלמדנו בעבודה מול הכרם.
היום יש לנו מחלקה מיוחדת של קשר עם לקוחות – כרמל עוסקים במסחר, האספקה והגבייה. אנחנו בצד המקצועי. עידן דדון, סומליירית שעבדה וצברה ניסיון ביקבים באירופה, ויודעת איך זה עובד. יעל מועלם הגיעה אלינו מעולם המסעדנות, וניהלה מותג ברקנאטי. עידן רוב הזמן בשטח, כדי לדייק את ויתקין לשוק. שני שליש מ- 100,000 הבקבוקים שאנחנו מוכרים בשנה, נמכרים דרך המפיץ. זה מעט יין למכירה, ולכן חשוב להתאים נכון את ההיצע שלנו למסעדות ולגורמי מכר אחרים".
על השאלה למה לא 200,000 בקבוקים עונה אסף: "אנחנו לא שואפים כל הזמן להכפיל – רוצים לשמור על הקפדה. ההגבלה שלי היא קודם כל חומר גלם מעולה. הגדלת הכמות היא לא השאיפה שלנו כרגע – זה יגיע, אבל לא בהכפלות. אנחנו מעדיפים לעשות זאת עקב בצד אגודל".
25.3.22: צועדים ממצודת תפן ליקב כישור – נוף הררי היסטוריה ויין
בשישי 25.3.22, ביום בו עוברים לשעון קיץ, יתכנסו כמה עשרות חובבי טבע, ארכיאולוגיה ויין בשעה 10:00 בבוקר למרגלות מצודת תפן, ליום מיוחד מסוגו בו תיפרס מפה לבנה ועליה בקבוקי יין לבן, כוסות ומעט צידה לתחילתו של יום. במבט מלמטה נפרשים חופי אכזיב, נהריה, עכו והגליל המערבי כולו, וכאן על ההר אוויר הרים צלול וירוק. כמה דקות קודם לכן, ייפגשו המשתתפים למרגלות ההר, יחנו את הרכבים ויטפסו בנחת אל שרידיה הארכיאולוגיים של מצודת תפן. בין שרידי המצודה הם יפגשו את רועי צבר, הארכיאולוג שחפר ולמד את המצודה, והוא יספר על החפירות והמסקנות, וגם יוסיף ויפתיע עם פיקנטריה רלבנטית משלו.
לאחר המפגש עם הארכיאולוג יצפו המשתתפים בנוף בראשית שלמרגלותיהם, ואז יתחילו לרדת בזהירות לכיוון הכניסה לכפר כישורית אל 'כרם מצודת תפן', אותו ראו ממעוף הציפור ועכשיו יגיעו אליו פיזית. בכרם הם יטעמו רוזה צונן ומעורר, ויחושו את הגפנים שלאחר הזמירה ולקראת הלבלוב. משם יצעדו עד יקב כישור, לטעימת יין יחידה ומיוחדת (הכוללת טעימת רוחב מארבעה בצירים של כרם מצודת תפן) ולארוחת צהרים.
"כבר הרבה זמן שאנחנו מתכננים לעשות מעין טיול משרידי המצודה ולמעלה עד היקב", אומר יאיר אונא, מנהל מרכז המבקרים והשיווק של היקב. "הקורונה כמובן טרפדה את הביצוע, ועכשיו הגיעה העת. איני יודע כמה יירשמו; אנחנו מכוונים לבין 30 עד 40 משתתפים. נראה לנו כי מעבר לזה יהיה לנו עמוס מדי. זה גם סוג של פיילוט, ולשמחתי רועי כץ, הארכיאולוג שחפר במצודת תפן, פנוי לצורך הסברים ותיאור העבודה שלו. זה גם מתחבר ממש, משום שנמצאו שם שרידי אמפורות וגת."
הטיפוס מנקודת החנייה יימשך עד רבע שעה. "אני מניח שעל ההר נהיה כשעה, נרד אל הכרם כ- 20 דקות, הפסקת רוזה, ומשם מי ברכב ומי ברגל אל מרכז המבקרים, לטעימה של ארבעה בצירי "כרם מצודת תפן" ואולי גם את החמישית מהחבית, לא מתחייבים…, ארוחת צהרים חלבית נחמדה ופרידה לבבית".
כדאי להזדרז להירשם כי מספר המשתתפים מוגבל. המחיר 200 ₪ למשתתף. הרשמה כאן: 04-9085198
השיווק כבר לא משאיר את המיתוג למעצבים בלבד – סדרת הליקרים של יקב בנימינה
רני רוגל מדווח: לרגל שנת ה-70 של יקב בנימינה, וכחלק משורת עדכונים למוצרים שונים לצד הצגת מוצרים חדשים, הוחלט לכלול גם את סדרת הליקרים של היקב. יקב בנימינה מזקק בשטחו מוצרי אלכוהול עוד משנת 1957, בימיו כיקב אליעז שהוקם על ידי יוסף זלצר – תעשיין ובן למשפחת בעלי כרמים, ונקרא אליעז לזכר בנו אליעזר שנפל במלחמת העצמאות. הליקרים נכנסו לשוק בזמנים בהם לא היה יבוא, אבל הצליחו לא רק בארץ אלא גם ביצוא לצפון אמריקה ואירופה.
כלל הליקרים כשרים וטבעוניים באישור ארגון ויגן פרנדלי, והסדרה כוללת ליקר אמרטו, אפרסק, בננה, וישניאק, טריפל-סק, לימונצ'לו, קרם דה קסיס, שוקולד – הפופולרי ביותר בסדרה. מחיר כל בקבוק 55 ₪ גם בימינו אלה, ותחשבו איזה טעם וניחוח של חו"ל הביאו אליעז-בנימינה למדינה שמתחילה להשתחרר אט אט מכבלי הצנע.
בשנתיים האחרונות בוצעו מספר שינויים הדרגתיים הכוללים עדכונים ללוגו על גבי האריזה, ובסופם נבחרה אריזה חדשה המדברת בשפת הרוח החדשה של היקב, כשהמטרה – פנייה לקהלים חד שים. לאור כל אלה, השפה המיתוגית החדשה צעירה וטרנדית יותר, בעלת מראה של תעשייה ארטיזנלית, וייצוג מושך של טעמי המוצר על גבי האריזה. הרעיון היה לייצר מראה טרופי ועדכני השומר על הצביון המסורתי בהתאם לקהל הצרכנים של המוצר.
את אסטרטגיית המיתוג בנה צוות השיווק של בנימינה, הווה אומר מנהל השיווק עומר בן חורין, והעיצוב הוא פרי יצירתה של יעל ג'דה מסטודיו היקב. מאחר שמדובר במהלך שיווקי, הרי הליקרים משתלבים בפעילויות ואירועי 70 שנה ליקב, החדרה לשווקי הייצוא והרחבת מגוון בהם, ועבודה מול לקוחות קמעונאים להצגת מגוון מלא.
ולסיום נחזור למנהל השיווק עומר בן חורין: אנחנו מזהים כאן גישה שונה למיתוג, בה המומחים לאסטרטגיה וליישומה הם אנשי היקב ולא מומחים שבאים לרגע וחוזרים לעיסוקיהם. כאן חובת ההוכחה על עומר ואנשי היקב, כי ענבים איכותיים יש, יינן ראשי מקצועי יש – יונתן שוטס וצוותו, מנכ"ל ממולח – אושיק אפרים ובעלי בית שמבינים בעסקים – חצי חינם, יש. זה לא סוד שבשנים האחרונות נעלמתם מרדאר השוק. עכשיו תיישמו את הליקריזציה המיתוגית ליינות היקב, ובהצלחה.
צחי דותן מנכ"ל המועצה לגפן היין: בבציר שנת השמיטה יושבתו 9,000 דונם של כרמי יין
כנס כרם היין ביוזמת מו"פ צפון, התקיים בשבוע שעבר במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, יחד עם משרד החקלאות, שה"מ ומועצת הצמחים, בקמפוס המכללה אקדמית תל-חי באוהלו שבקצרין, בהשתתפות מנהלי יקבים, חוקרים וכורמים.
צחי דותן, מנכ"ל המועצה לגפן היין בישראל, אמר בכנס כי לאחר שנתיים בהן לא היה תקציב למחקרים בתחום כרם היין, נחתם הסכם עם משרד החקלאות למימון מחקרים בתחום. דותן ציין כי בחודש ינואר 2022 שוב הובא משלוח חומר ריבוי מדרום אפריקה, לטובת הרחבת מגוון זני הכרמים. הוא ציין כי בשנה הקרובה יצטרפו עוד ארבע משתלות לתחום, בתקווה שלא יהיה מחסור בשתילי גפני יין. דותן התייחס בדבריו בכנס לנושא שנת השמיטה, והזכיר כי קיימות שלוש אפשרויות לבעלי היקבים וכרמי היין: 'היתר מכירה', 'אוצר בית הדין' או השבתה של הכרם. "בשנת השמיטה חלק ניכר מהאוכלוסייה בישראל נוהגים לצרוך פירות וירקות במנגנון 'היתר מכירה', בהערכה גסה, מעל 95% מסך התוצרת החקלאית הטרייה המיוצרת בשנה השביעית נצרכת במנגנון זה, ללא צורך בהשבתה. זאת בניגוד למצב ענף היין, שבו להערכתי מעל 25% אינו נצרך במנגנון זה.
הענף בישראל מייצא בממוצע 20% מסך היין, כאשר רובו ככולו, נכון להיום, לשוק היהודי בעולם, כך שיצוא יין מענבים, במידה ונבצרו בשנת שמיטה נפסק כמעט לחלוטין מאחר ולא יוכל להימכר, בעיקר בחגי ראש השנה ופסח, בהם נמכר ומיוצא רוב היין הכשר, כולל השוק המוסדי, שוק ההסעדה, בתי השמחות, ולציבור שומר המסורת. היקבים לא יכולים להרשות לעצמם שלא למכור בתקופות אלו, ולעיתים מעדיפים השבתה של הכרם בשנת שמיטה", אמר דותן והוסיף: "ב- 2015 הייתה שנת שמיטה. הרבנות והמגזר החרדי הציעו ליקבים להיכנס להסדר 'אוצר בית דין', אך לאחר שנה וחצי הסתבר שהיין בהסדר זה הגיע לרשתות השיווק, והרבנים הורו להוריד את הכשרות מהרשתות והחנויות ששיווקו יין זה. לכן כיום המשרד לענייני דת, משרד האוצר ומשרד החקלאות, הקימו קרן שמיטה. ההערכה היא כי השנה, שנת שמיטה, יושבתו מעל 9,000 דונם של כרמים ולא יבצרו. עוד ציין כי קיימת בעיה בטיפול בעודפים שנוצרים בשנת השמיטה.
איציק רופא מארגון קנט (קרן נזקי טבע), ציין כי רק בשלוש השנים האחרונות, עקב השינויים במזג האוויר החלו נזקים בכרמי היין, מה שלא היה בעבר. "עקב ההתחממות הגלובלית ושינויי אקלים בלתי צפויים, מתרבים הנזקים בענפי החקלאות, כשאחד הענפים שנפגעו ממשבר זה הוא ענף גפן היין. לענף הפירות הועברו ב- 2021 כ- 80 מיליון שקלים פיצויים, ולענף גפן היין רק כ- 6 מיליון שקלים. עיקר הנזק בכרמי היין התבטא בזן מרלו ומעט יותר בזנים פטי ורדו וקברנה סוביניון. בשלוש העונות האחרונות הועברו מעל 14 מיליון שקלים פיצוי למגדלי כרמי היין. בשנת 2022 משנים את מתווה ביטוח אסונות טבע, שיהיה בהשתתפות עצמית של 15% לבחירה, והמדינה אישרה סבסוד של 80%. כמו כן מוסיפים כיסוי ביטוחי לסיכון נגעי הסגר, למקרה בו יהיה נגע בכרם והשירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות יוציאו צו נגע הסגר, ועקב כך יגרם נזק כמותי או אבדן יבול".
חיה רק-יהלום, מנהלת מו"פ (מחקר ופיתוח) צפון במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, אמרה כי קיימת חשיבות גבוהה למחקרים בכרם היין, מאחר ועם התפתחות היקבים בישראל הובאו שיטות ודעות שונות לגידול כרמי יין. הכורמים והייננים מביאים מגוון פרוטוקולים ואסכולות שונות שהתפתחו במקומות שונים בעולם, שאינם מתאימים תמיד לישראל. "החוקרים שלנו בוחנים ובודקים מתוך שלל השיטות בעולם, מה מתאים לאזור הצפון, סוגי זנים והתאמה לסוג האדמה, להוספת מיכון, לאקלים ולאיכות המים, וצורות הוליסטיות ואקולוגיות להתמודד עם נגעים. המרה שכל אלו יהיו כלי בידי החקלאים המצוינים בכדי לגדל כאן כרמי יין באופן המיטבי, ובמקביל להיערך להמשך לייצור יין איכותי גם בעתיד, עם התאמה למשבר האקלים הפוקד את העולם וכבר משפיע על כלל גידולי החקלאות".
בכנס הוצגו תוצאות מחקרים חדשים בתחום כרם היין; עם התפתחות ענף היין בארץ והקמת יקבים, החלו בשנים האחרונות בנטיעות מאסיביות של כרמי יין, באזור הגליל והגולן, הנחשבים אזורים טובים מבחינת מנות הקור הנדרשות לגפנים, המניבים ענבי איכות לייצור יין. במקביל לנטיעות הכרמים, החלו תהליכי מחקר ופיתוח להתמודדות עם מחלות שונות בגפנים. מו"פ צפון-מיגל, החל במחקרים רחבים לאיתור שיטות חדשות להדברה ביולוגית בכרמים, להבנת השפעת שיטת עיצוב הכרם, על איכות הפרי של זני הענבים מבחינת עוצמת הצימוח וצפיפות הנוף; ולהשפעה של כנות גפן שונות על גובה היבול ואיכותו בזנים השונים.
ד"ר תרצה זהבי ממשרד החקלאות, שהנחתה את הכנס, הציגה את מחקריה על וירוס קיפול העלים בקברנה סוביניון, יחד עם שותפיה למחקר. וירוס קיפול העלים 2 הינו אחד הגורמים למחלת קיפול העלים. גפנים הנגועות בווירוס זה נמצאו בכרמים שניטעו בעשור הקודם, עם חומר ריבוי שיובא לארץ מצרפת וארה"ב. לדבריה הידע בעולם לגבי וירוס קיפול העלים 2 מועט יחסית, אך ידוע שיש לו מספר טיפוסים הנבדלים בהשפעתם על הגפנים. לפיכך היה צורך ללמוד את השפעותיו בארץ כדי לקבל החלטות מושכלות. עבודת המחקר נעשתה בשבע חלקות קברנה סוביניון. בכל חלקה סומנו חמש גפנים שנמצאו נגועות בבדיקה מולקולרית, וליד כל גפן נגועה נבחרה גפן ביקורת נקייה להשוואה. בכל החלקות נבדקו נתוני תירוש, ברובן גם נתוני יבול ובחלקות שנבדקו ב-2021 גם נתוני גזם.
ההשפעה הייתה שונה בחלקות השונות: ברובן הייתה נטייה קלה לפגיעה, אך לא נמצאה השפעה מובהקת באף אחד מהמדדים. היבול הושפע ב- 5-6 חלקות, אך רק במקרה אחד במובהק. הבדלים גדולים ביותר נמצאו ברמת הצבע, מובהקים בשתיים מהחלקות בשתי השנים שנבדקו. יתכן והסיבה להבדלים ברמות ההשפעה נובעת ממקור חומר הריבוי, ובהתאם מטיפוס הווירוס שנמצא בגפנים, שייבדק בהמשך המחקר. במעקב בחלקות אחרי גפנים שכנות לגפנים הנגועות, לא היה אף מקרה בו נמצאה גפן נגועה סמוכה. בהתאם לידוע מהספרות, לא מוכר וקטור המעביר את הווירוס הזה. ניתן להניח שהמעבר לשימוש בחומר ריבוי חדש יעלים את הבעיה בכרמים חדשים.
פיזיולוגי ומולקולרי על השפעת שיטות אגרוטכניות בגידול גפן יין. גידול כרמי יין נחשב להתמחות, ודורש ידע וניסיון על מנת לייצר תוצר יין סופי רצוי. חלק נרחב בגידול מושקע ב"טיפולי נוף" הנחלקים לשלושה מרכיבים עיקריים: הדליית שריגים חד שנתית, דילול שריגים ואשכולות, וחילון. טיפולי הנוף יקרים, ויש לבצעם בצורה מותאמת לכל כרם. החילון משפיע על תנאי המיקרו-אקלים בסביבת האשכול, ומעורר מנגנונים פיזיקליים וביולוגיים. חלק מהשפעות אלו תועדו כמפחיתות משמעותית נגיעות במחלות נוף, ולכן גם ריסוסים בחומרי הדברה יקרים לא תמיד אפקטיביים. חילון ניתן לבצע בשיטות שונות בשלוש גישות עיקריות: עוצמה – כמות העלים המוסרים, מיקום – אזור הסרת העלים, תיזמון – השלב הפנולוגי בו מתבצע החילון בגפן.
בארץ לא מקובל לבצע חילון מוקדם בתחילה הפריחה להסרת עלים עוצמתית מצדי השורה, מתחתית השריג עד שלושה עלים מעל האשכולות. מחקרים אחרונים בתחום מראים השפעות של חילון מסוג זה על הפחתה בריקבונות והופעת מחלת "העובש האפור". עקב ממצאים אלו יכולה שיטת החילון המוקדם והחזק, לשמש כטכניקה להתמודדות עם מחלות נוף קשות נוספות הפוגעות דרמטית ביבול: קימחון, ובעיקר כשותית הגפן למיניה. מחלות אלו תוקפות את הגפן לאורך כל העונה, אך פוגעות באשכולות הענבים בשלבים המוקדמים של זמן הפריחה ותחילת חנטה. ידוע שקרינת שמש משפיעה רבות על מנגנונים בצמח, ואף על פתוגניים צמחיים.
לחקר פוטנציאל עמידות כנגד מחלות הכשותית והקימחון בוצע ניסוי חילון בכרמי יין במשך שלוש שנים. הניסוי התבצע בשני אתרים ברמת הגולן; כרם גשור בגובה 364 מ' מעל פני הים, וכרם מרום גולן 947 מ' מעל פני הים. בניסוי זני קברנה סוביניון שיראז, וסוביניון בלאן, נמצא שלחילון מוקדם יש מגמה ברורה ואף מובהקת בהפחתת הקימחון באשכול. גם בשנים בהן הופיעה פגיעת שמש, חילון מוקדם הפחית נזק באופן מובהק, בשיעור פי שניים בזני שיראז וסוביניון בלאן בהשוואה לסטנדרט. במיצוי חומרים אורגניים במעבדה, הוצגו הבדלים מובהקים בכמות החומרים בין טיפול לביקורת. השפעה ברורה נצפתה בגשור בקברנה סוביניון שבוע לאחר חילון. ההבדלים התבטאו בחומרי הגנה צמחיים מקבוצת ה Flavonols – מטבוליט משני ייחודי שעלה במובהק בהקשר של השפעת האתר, זן ומועד האיסוף, שייך גם הוא למשפחה זאת. בניתוח הגנים הידועים במנגנוני ההגנה הצמחית, לא נמצאו הבדלים מובהקים. הבנת השפעת ה"חילון המוקדם" ופיתוח עמידות באשכול כנגד מחלות הנוף כשותית וקימחון, נושאים בשורה כלכלית למגדלים, והיקבים משקיעים כסף רב בטיפולים אגרוטכניים וריסוסי מזיקים כל שנה לאורך העונה.
ד"ר מרי דפני-ילין ממו"פ צפון-מיגל, סקרה את המחקר לבחינת זני יין עמידים למחלות נוף; גפני Vitis vinifera סובלות ממחלות עלווה שהעיקריות שבהן הן קימחון הגפן (Erysiphe necator) וכשותית הגפן (Plasmopara viticola). עמידות למחלות אלו ניתן למצוא במיני גפנים שמקורם באמריקה ובאסיה. טיפוח זני מכלוא הינו תהליך ארוך שמתבצע כבר במשך עשרות שנים בתוכניות טיפוח במכוני מחקר ברחבי העולם. ארבעה זנים שנטועים באופן מסחרי באירופה, הובאו ארצה על ידי מו"פ צפון במכון המחקר מיגל, ונשתלו בשנה האחרונה בארבע חלקות מבחן בצפון הארץ. בכל חלקה נשתל גם זן רגיש כביקורת. מטרת המחקר היא לבחון העמידות למחלות עלווה בזני מכלוא בנגיעות טבעית ובהדבקה מלאכותית על עלים מנותקים במעבדה.
מתוצאות ביניים בזני המכלוא שבמחקר, נראה כי בניסוי השטח הזן 'ברונר' אינו נפגע כלל מקימחון, ונפגע מכשותית רק במידה מועטה, הזן 'פריור' נפגע אך במידה מועטה מקימחון ומכשותית. הזן 'סובינייה גרי' נפגע פחות מקימחון בהשוואה לזן 'קברנה קרבון' אך נמצא רגיש לכשותית באופן דומה לזן המסחרי 'רוסאן'. הזן 'קברנה קרבון' נדבק בקימחון יותר מכל הזנים האחרים שנבדקו בכל אחת מהחלקות, ונדבק גם בכשותית באחת מהחלקות. בניסוי המעבדה לאחר הדבקה מכוונת, הייתה הנבגה מועטה של כשותית בזני המכלוא, ביחס לזן קברנה סוביניון המסחרי (זן הביקורת). בשנה הקרובה תימשך בחינת רגישות העלים והאשכולות למחלות אלו, ויבחנו הגפנים לאיכויות פרי ויין וכן לרגישות לפגעים נוספים.
ד"ר ליאור גור ממכון שמיר, הציג את מחקרו להדברת קימחון הגפן באמצעות חומרי הזנה; מחלת הקימחון בגפן הנגרמת על ידי הפטרייה Erysiphe necator נחשבת לאחת המחלות החשובות בגידול בישראל ובעולם. המחלה פוגעת בעלים, בגרגרים ובאיכות היין. ממשק ההדברה של המחלה מבוסס בעיקר על ריסוס קוטלי פטריות כימיים. בשנים האחרונות נצפתה בישראל פחיתה ביעילות ההדברה של המחלה באמצעות קוטלי פטריות מקבוצות שונות ונמצאו תבדידים העמידים לקוטלי הפטריות השונים. המגמה העולמית להפחתת השימוש בחומרי הדברה, מגבירה את הצורך במציאת פתרונות הדברה נוספים למחלה. מטרות המחקר הן בחינת יעילות תערובות מאקרו ומיקרו-נוטריינטים בהדברת קימחון הגפן בכרמים, בהשוואה לקוטלי פטריות, ובחינת מנגנון פעולת הנוטריינטים כנגד נביטת נבגי הפטרייה, התפתחות המחלה על שתילי גפן והשפעה על מטאבולומיקה של הגרגרים.
נמצא כי ריסוס דשנים באופן מניעתי על צמחי גפן צעירים הפחית את התפתחות המחלה, וריסוס על קימחון קיים פגע באיברי הפטרייה. בחינת פרופיל המטאבוליטים באמצעות LC–MS/MS של ענבים שרוססו בכרם הראתה, כי הדשנים וקוטל הפטריות גרמו לעלייה מובהקת של מולקולות בעלי פוטנציאל פעילות אנטי פטרייתי כמו פפטידים וחומצות אורגניות, בהשוואה לענבי הביקורת הלא מרוססים. יחד עם זאת נראתה עליה מובהקת בריכוז 22 מולקולות פעילות כמו חומצות אמינו וקרבוהידרטים בענבים שרוססו בדשנים, בהשוואה לענבים שרוססו בקוטל הפטריות. חומרים אלה מוכרים בפעילותם האנטי-פטרייתית, דבר היכול להצביע על מנגנון עקיף נוסף לעיכוב המחלה בגרגרים. כמו כן, בגרגרים שרוססו בדשנים נצפתה עליה מובהקת של תרכובות אנטי-אוקסידנטיות הידועות כתורמות לאיכות היין. נראה שיש יתרונות לשילוב ריסוסי מאקרו ומיקרו-נוטריינטים בממשק ההדברה. הם ידבירו את הקימחון, יפחיתו את השימוש בקוטלי פטריות, יפחיתו את הסיכון להתפתחות עמידות לקוטלי הפטריות ועשויים לתרום לאיכות היין.
גיא ז'פקו ממכון המחקר מיגל והמכללה האקדמית תל-חי, תיאר את מחקרו בתחום למידה חישובית וצילום היפר-ספקטרלי לזיהוי מוקדם של מחלות גפנים. מטרת המחקר היא פיתוח כלים לאיתור מוקדם של גפנים נגועות במחלות עלווה, המהוות איום אסטרטגי לכרמים בכל העולם, באמצעות חישה על ידי צילום ייעודי וזיהוי מכונה בעזרת אנליטיקה מבוססת למידה. מהלך המחקר כולל יצירת ספריית הפגעים בשלב המוקדם ותיוגם, ויצירת ספריית צילומי מחלת קיפול העלים בשלב הנראה ותיוגם לשם תכנון אלגוריתמי ראשוני לזיהוי מכונה. מניתוח ראשוני של הממצאים מצילומי השתילים שהודבקו בכשותית נראה, כי קיימת אפשרות זיהוי של המחלה בתחום 700-900 nm. במחלת קיפול עלים התסמינים שתויגו הינם ברמות שונות של התבטאות המחלה. פותח אלגוריתם למידה עמוקה המבוסס על רשת נוירונים מסוג ResNet לפתרון בעיית זיהוי העלים הנגועים בתמונת ה-RGB בהתבסס על ספריית התמונות המתויגות. האלגוריתם התכנס למודל שהצליח לשלוף את האזורים עם הנגיעות ב 89.5% ובדיוק של 72.3%. הלמידה הראשונית שנעשתה ממחישה כי קיימת היתכנות לזהות את תסמיני המחלה בגישה זו. האלגוריתם ישופר וישוכלל תוך שימוש בתמונות נוספות, כאשר האימון והמבחן מתבצע עבור קבוצת תמונות מתויגות בהתפלגות דומה להתפלגות הנגע בשדה. לאחר ייצוב האלגוריתם ברמת דיוק נאותה ומוכחת יש לבחון יכולת הפרדה של נגע קיפול עלים מול נגעים מגורמים אחרים (כגון מחסורים, התייבשויות ומחלות אחרות).
עוד הרצו ד"ר רקפת שרון ממו"פ צפון-מיגל, שהציגה תמונת מצב ממחקריה בנושא קסיסלה בכרם. ד"ר ורד נאור ממכון שמיר, הציגה מחקריה על חיידק הדיאלה כביו-סטימולנט. מחלת הצהבון בגפנים גורמת נזק רב למגדלים וליקבים בארץ ובעולם. המחלה נגרמת על ידי פיטופלסמה, חיידק שוכן שיפה מקבוצת Molicutes וכיום אין פתרון הדברתי יעיל כנגדה. הנחת העבודה היתה ששימוש באנדופיטים שוכני שיפה עשוי להיות כלי להדברת מחלת הצהבון עקב יכולתם להתקיים בצמח באותה סביבה שבה מתקיים הפתוגן. במחקריהם הקודמים שנעשו על ידי הצוות של ד"ר נאור, בודדו מהחרק המעביר את מחלת Frateuria defendens הצהבון לגפנים חיידק ממין חדש ומצאו שהוא שוכן שיפה בצמח, בעל תכונות אנדופיטיות ואנטגוניסטי לפיטופלסמה. תכונות אלו מתקיימות במערכות שונות במעבדה ובשדה. יחד עם זאת, השיפור ברמת היבול בגפנים נגועות היה כ-20% בלבד, ריכוז החיידקים בצמח נמוך ומשך ההתקיימות של החיידק בתוך הצמח מוגבל למספר שבועות. עוד הרצו בכנס מיכל אקרמן מנהלת יקב תבור, ודרור דותן מנהל המחלקה החקלאית ביקבי כרמל.
ניתן לצפות בכנס באתר מו"פ צפון
תגובות
0