בשבוע האחרון התקיימה פגישה במועצת גפן יין בהשתתפות נציגי יקבים, צחי דותן המנכ"ל, וערן הרכבי נציג משרד החקלאות. מטרת הפגישה הייתה לעלות את עניין מיפוי אזורי היין בישראל, או כפי שאנו מכנים זאת "תכנית החלוקה" (אל דאגה, המפה המצורפת היא של תכנית החלוקה מ-כ"ט בנובמבר 1947. רק אימצנו את השם).

נכון להיום אין חוק, אין דין ואין דיין בכל מה שקשור לענף היין. הדוגמה הכי פשוטה, היא שאפשר לספור על יד אחת את היקבים שיש להם רישיון יצרן. חוק האלכוהול הוא היחידי שקצת איפס את ענף היין ,וחייב את הענף להפיק מדבקות חדשות, אבל לא יותר מזה.
זה קצת מצחיק, כי זה דומה לאדם שאין לו רישיון נהיגה בכלל, אבל הוא מציית לחוק כשהוא נוהג.

ערן הרכבי ממשרד החקלאות מנסה להוביל, ובצדק, את כל נושא מיפוי הארץ מבחינה אזורית: רמת הגולן, גליל, הרי יהודה, שומרון, רמת נגב, שפלה ועוד(בתמונה: מפת אזורי יין שהוצעה ב- 2006 ע"י הרכבי ושלמה כהן ז"ל ממשרד החקלאות). המטרה היא לתת כמו באירופה אופי אזורי ליין, ולייחד את אזורי היין השונים הקיימים בארץ. הרי כל בר דעת מבין שהטרואר של הצפון שונה מזה של הרי יהודה.

היום, כל יקב יכול לקחת ענבים מכל מקום בארץ, ולרשום עליו הרי יהודה או קצרין או רמת ערד. אין פיקוח על מה שיש בתוך הבקבוק, ואנשי השיווק עושים כאוות נפשם וממתגים את היקב על פי גחמות שיווקיות.

בישיבה הוצגו שתי עמדות. אחת של הייננים שהשתתפו וערן הרכבי, שחושבים כי חייבים למפות את אזורי היין על מנת לשמור על ייחודיות אזורית. הם העלו גם כמובן את הסיבה היותר משמעותית, והיא שהאיחוד האירופאי דורש מאתנו לעשות זאת.

כאן כבר עוברים כמובן לסוגיה הפוליטית, שאף אחד לא מדבר על זה. השוק האירופי נתון בשנים האחרונות ללחץ אדיר של המוסלמים, ומערים קשיים וחרמות בכל ענף המזון והמשקאות על תוצרת שמגיעה מיהודה ושומרון ומרמת הגולן.

מסתבר כי יש מס חרם, שהיקבים משלמים לאיחוד האירופאי על מנת לשווק יינות שמגיעים מהאזורים שהוגדרו על ידי מועצת הביטחון כשטחים כבושים. לכן כל עניין תכנית החלוקה של הרכבי בעייתי מאוד לאנשי השיווק של היקבים, כי נוח להם לרשום על הבקבוק אזורים קלים (וזולים) יותר לשיווק.

היהודים אכן מוצאים תמיד איך לעקוף את הגוי המטומטם, אבל האירופאים לא כאלה מטומטמים, וכבר נמאס להם מהשקרים של היקבים. לא ירחק היום שהם יטילו פיקוח על ידי אנשיהם, בדיוק כפי שהם עושים עם תוצרת חקלאית אורגנית שיוצאת מישראל, כי פשוט לא מאמינים לנו.

בדיוק את זה רוצה ערן הרכבי (בתמונה) למנוע, כדי שלא יהיה פיקוח פיזי שלהאירופאים על ענף היין, כי לאף אחד אין מושג לאן זה יגיע.
מי שעומד על שתי רגליים אחוריות ועם ציפורניים שלופות, הוא מנכ"ל יקבי ברקן-סגל, שמואל בוקסר, שמתנגד בתוקף לתכנית חלוקה כלשהי, ורוצה להשאיר את המצב כפי שהוא.

בוקסר הוא איש שיווק, ולכן תכנית החלוקה מסכנת את תכניות של היקב ביחס לשיווק היין. הייננים הראשיים אד זלצברג (ברקן) וליאור לקסר (כרמל) מגבשים את המפה בוועדה לתכנון של מכון התקנים, ויהיה מעניין לראות איך יצביע אד זלצר היינן של ברקן. מצד אחד, כיינן הוא מאוד רוצה לייחד את יינות ברקן, וחושב שמבחינה מקצועית תכנית החלוקה שמציעים הרכבי והייננים הנוספים, הכרחית ומחויבת המציאות, אולם מצד שני בוקסר משלם לו את המשכורת, והבוס הביע את עמדתו. אולי ראוי יהיה שישעה את עצמו מהוועדה, על מנת להימנע מניגוד אינטרסים או פגיעה בו.

ענת לוי, מנכ"לית יקב רמת הגולן, שהשתתפה בישיבה, הביעה את עמדתה. האמת היא כי הנוכחים לא כל כך הבינו מה היקב מעדיף. הם יושבים על הגדר. אמנם רמת הגולן מוגדרת כשטח כבוש, אך ישראל סיפחה אותה חוקית.
אמנם ליקב רמת הגולן יש הטרואר הייחודי שלהם, אבל ביינות 'קצרין' יש גם ענבים מהגליל, אז איכשהו אין עמדה של היקב החזק בארץ לגבי התכנית, וחבל.

יקב כרמל נגרר על ידי ברקן, ויוצג בוועדה על ידי האגרונום הראשי של היקב. יחד עם בוקסר הם מובילים קו של "עסקים לא אוהבים רגולציה". אולי כי זה מפריע ליקבים לעשות קומבינות שיווקיות על התוויות.

הרכבי הוא איש מקצוע. כל רצונו שהאזורים יחולקו לפי טרואר, שיהיה ברור מה זה גליל עליון, שומרון, הרי יהודה וכולי. אם יקב קלו דה גת שוכן מערבית לבית שמש, הוא לא יוכל לכתוב על התווית 'הרי יהודה'. יקב כרמל נמצא בזיכרון יעקב שמוגדר 'שומרון'. אולי יש בעיה שיווקית עם זה?
אין מניעה שיקב דרומי ייקח ענבים מהצפון, אבל יהיו חייבים לרשום זאת מעבר לשיווק לאירופה; קודם כל כדי להיות אמיתיים עם הצרכנים הישראלים, שיידעו מה הם שותים.
זה הכי חשוב, מעבר לפוליטיקה העולמית. הרי לא יכול להיות מצב שיקב כותב על יין מסוים שלו 'גליל עליון', בעוד שחצי מהענבים באים מרמת ערד.

הציבור צמא לסדר בענף היין. שסוף סוף נדע איזה נוזל יש לנו בבקבוק, שנוכל להתפאר בטעמים ייחודיים של טרואר שונה, שיהיה תקן וחוק, שנפסיק עם הקומבינות השיווקיות והניסיון של היקבים הגדולים לטרפד כל מהלך 

אותו הרגולטור מנסה לעשות.

נכון שיש כאן סוגיה פוליטית, כי אם יקב גבעות שיושב בשטחים יוגדר כאזוריהודה על פי המפה, כי הוא יושב באזור יהודה, יכול להיות שהאירופאים יחרימו את כל היין שמגיע מיהודה. יכול להיות, אבל עם זה אפשר להתמודד בדרכים מקובלות, ולא על ידי המצאת שקרים על תווית.

בסוף לאירופאים יישבר מאיתנו, והם יערימו קשיים שיגרמו לכך שהיין הישראלי ייפגע אנושות.
צריך להתמודד עם המציאות הקשה בה ממשלת ישראל לא מקבלת החלטה לגבי גבולותיה. את ענף היין זה לא צריך לעניין. הוא צריך להגדיר לעצמו את גבולות אופי הטרואר, ושאנשי השיווק ילמדו להתמודד עם מה שיש, כי האמת משחררת, והשקרים ומס החרמות (שדרך אגב מוחזר על ידי המדינה ליקבים) הם חלק מההתמודדות של כולנו. ענף המזון, ענף הטכנולוגיה וכולי.

צדק ערן הרכבי שצריך למפות את אזורי היין על מנת לשמור את התעשייהמקריסה, ויפה שעה אחת קודם.
יישבו חברי מועצת החכמים, ויקבלו החלטות שטובות לענף היין וטובות לציבור הישראלי. נכון, אולי פחות טובות לאנשי השיווק
מישהו צריך לקחת את ההגה לידיים, ולא להשאירו בידי אנשי השיווק. יקומו הייננים, גם אם הם שכירים, ויאמרו את דברם בקול.
אי אפשר לתת לשניים שלושה יקבים לשלוט ולהטיל מורא על השאר; גדולים ככל שיהיו. כי ברגע שכדור השלג הזה יתפוס תאוצה והאירופאים ישימו איקס גדול אחד על התוצרת שלכם, גם הציבור הישראלי יבין את העניין.

תנו לציבור הישראלי את מה שהוא רוצה: שקיפות, אזורי יין מוגדרים, וכן – אפשר לעשות בלנדים מכל מיני אזורים בארץ ולקרוא לזה 'ישראל' .

שימו לב מה קרה בשנים האחרונות עם השטח הקטן, שם בצפון, שנקרא כרם בן זמרה, ונראה היום כמשתרע עד חדרה או גדרה, והפך לשם נרדף לגיחוך. כל יקב שקנה שני קילו ענבים ושם אותם במיכל, התפאר שהיין שלו מכרם בן זמרה. 


לא כולם מטומטמים. יקבים, מפסיקים להאמין לכם. קחו את זה בחשבון .עוד אפשר לשנות ולתקן. תנו למשרד החקלאות להוביל את המהלך, והקשיבו ללקוחות שלכם. לא הכל כסף כסף ועוד כסף. אמינות, יושר, גאווה אזורית, יין טוב; זה מה שמעניין את חובב היין שלכם.

 

בקשה להתייחסות הועברה לגורמים המצוינים בכתב לפני פרסומה. 

 

 

יעל גיא מיקב רמת הגולן הגיבה:

יקב רמת הגולן מצהיר על כל תויות היצוא שלו שהיין מאזור גידול רמת הגולן, שהינו תת טרואר של הגליל. לא רק שהדברים לא מוחבאים ומוסתרים, ההפך הוא הנכון; הם מוצהרים בגאון.
היבואנים של היקב באירופה מצהירים בדומה ומשלמים את המס יין הנדרש, יען כי רמת הגולן לא נכללת בהסכם הסחר אירופה-ישראל.
לפיכך נשמע לי סביר יותר שמישהו לא הבין את דברי ענת לוי מנכ"לית היקב, או חלילה הם הוצגו שלא כהוויתם?

 

 

היינן והיועץ יותם שרון הגיב לכתבה:

ואוו. תגובה אמיתית תהיה ארוכה כאורך הכתבה שלך, והיום חג. כל הכבוד שאתה נוגע פה בדברים אמיתיים, שכולם פוחדים לגעת בהם. אומר רק זאת: נחוץ או לא, אני לא מעריך ששינוי יבוא מהיקבים הגדולים. הוא יכול לבוא מהתאחדות של יקבים בשכבת הביניים, מאה אלף עד 2 מיליון בקבוקים. זה יכול להיות מעניין

 

 

שיבי דורי מיקב גבעות הגיב:

כחבר בוועדה אני מאוד מאוד מודאג מרוח הדברים כפי שהשתקפה בדיון הראשון. דרשתי בדיון, ואמשיך להתעקש על כך, שראשית תתבצע חלוקה מקצועית שתהיה מקובלת, ורק אז נדון בהשלכות הפוליטיות הפנימיות והחיצוניות, אחרת יצא יצור כלאיים שלא יתרום דבר לאף אחד. חוץ מזה שצריך לדרוש מהממשלה לעסוק באינטנסיביות בצד המשפטי והדיפלומטי בבעיית החרם האירופי הגזעני והאנטישמי.

 

 

בתמונות מלמעלה למטה: ערן הרכבי, ענת לוי, שמואל בוקסר, ליאור לקסר, אד זלצברג