ראש השנה דופק לו בדלת, בול בזמן הבציר, ועמו מגיעים היינות החדשים/ישנים שיעלו על
שולחן החג. מיום רביעי עד שבת יש לכם כל הזמן שבעולם לטעום יינות, ולפניכם כמה המלצות חמות מבית היוצר של יקבי ישראל, עם דגש רב על יינות בוטיק.
מכיוון שיהיה חם עד לוהט בראש השנה, זה הזמן להעלות על שולחן החג יינות לבנים ויינות רוזה – כאלה שילוו בשמחה ובקרירות את הארוחות. ומי שירצה לחטוא באדום הכבד, גם לו נמליץ על כמה יצירות אומנות.
יינות לבנים
BLANCO של יקב אייל – אם תצליחו לשים יד על הבלנד הלבן הזה, אשריכם.
שרדונה של סלומון – בפעם הראשונה שטעמתי אותו עלה בפה ובראש זיכרון ילדות של מסטיק עלמה, מין מנטול מתוק שכזה. אחר כך התברר לי שליד חלקת השרדונה צומחת לה קבוצת עצי אלת המסטיק. תקררו אותו טוב והוא שלכם.
גוורצטרמינר של יקב הגבעה – לחובבי הענב הזה צפויה הפתעה נעימה ביותר.
סוביניון בלאן של יקב שטרן – פעם ראשונה, ובינגו. יצא מוצלח התינוק הזה.
ויונייה של 3 גפנים – שונה מכל שאר הוויונייה שאתם מכירים, ולטעמי אחד השווים.
סוביניון בלאן 2012 של יקב סלוקיה – מרמת הגולן. היקב נמצא בבעלות ובתוך מסעדת הבשרים מיטשוס. אחד היינות המפתיעים. גם אם נדמה לכם שלפי הצבע יש לכם מים בכוס, הרי שהאף והטעם לא מטעים. לקנות ולשתות.
שרדונה 2012 של יקב סלוקיה – השרדונה מאותו יקב ישב 8 חודשים בחביות חדשות. הוא טוב מאוד, קריספי במידה, אבל מספר חודשים פחות ובחבית ישנה – הוא היה תותח-על. עדיין שווה שתייה.
שנין בלאן של יקב אסף – בלי מילים! אין דברים כאלה. ריחות של חוץ לארץ וטעמים ישראליים בבקבוק אחד.
שרדונה של יקב לוריא – נהדר למרות אפטר טייסט מריר מדי, ולמרות ש- 2010 עלה עליו, עדיין יין מוצלח.
סוביניון בלאן צ'ילאג – מאוד נעים ומלטף חומר גלם טוב עם עבודה נכונה.
יינות רוזה
רוזה פומה 2011 של יקב שושנה – מכורה ליין הזה. נגמר לי מזמן. כל כך טעים, כל כך שונה, כל כך שושנה.
רוזה אלונה 2010 – רוזה תוסס אבל לא מתוק מדי. כמוגש קר הוא נהדר יין הבית שלי.
ורוד של ססלוב – ושוב רוני מצליחה להפתיע, בניואנסים דקים של טעמים וריחות.
רוזה של יקב נעמן – לחובבי הרוזה המתוק יותר.
רוזה של קסטל – טעים, נחמד, אבל יקר. אז בשביל הדוד מחו"ל שווה.
המחירים של מרבית היינות, למעט הקסטל, נעים בין 50 ל- 75 ש"ח לא בשמיים ושווים את הכסף. חשוב לקרר אותם היטב, אחרת הם לא מוציאים את הטעמים הרצויים.
יינות אדומים – מהקל אל הכבד
בלנד 2010 של יקב סלוקיה – קברנה, שיראז, מרלו 18 חודש בחבית – מאוד עגול, מוכן לשתייה.
קברנה פרנק 2011 של יקב אלונה – 18 חודשי חבית. מוצלח מאוד מאוד, יותר מאחיו מ- 2010. לשתות עכשיו או בעוד שנתיים.
קברנה פרנק 2011 של יקב שטרן – טעמו שונה בגלל אזור הגידול היין מחוספס בתחילה, אחרי שעה הוא נועד לשתייה. בהחלט חוויה.
קריניאן 2009 של יקב זימנבודה – נשמע כבד, אבל אחד היינות הטובים שצצו פה באחרונה מהזן הזה. לשתות עכשיו או לשמור לעוד שנתיים.
מרלו 2010 של יקב אלונה – רק עכשיו הוא מוכן לשתייה. לא לפספס!
פטיט סירה 2010 של יקב ארגוב – מאוד נעים באף ובפה, לא משאיר אחריו הרגשת כבדות בגלל אלכוהול גבוה. מעולה לארוחת חג על בסיס דג.
סירה 2008 של יקב פויזנר – אזל ונגמר, אבל למי שיש – לשתות ולא לספר. אחד הטובים שיש בשוק משנה זו.
קברנה 2008 של יקב אמפורה – אם חייבים להרשים אורחים, אז זה היין לארוחת חג. אם לא, תתענגו עליו לבד.
קברנה רזרב 2009 של יקב אסף – רק ליודעי ח"נ (חיים נכונים), אחרת חבל לפתוח.
פטיט סירה 2008 של יקב אבידן – עכשיו מתחיל להראות את עוצמתו. אחד המשובחים שטעמתי.
הר חורשן 2008 של יקב זימנבודה – בלנד סמי-בורדולוזי, זקוק לשעה וחצי להתאוורר אבל נותן מעצמו.
יינות קינוח
כרמל וינטאג' של יקב כרמל – מפתיע.
הר סיני של אור הגנוז – רק להגיש קר מאוד והעולם יפה יותר.
שני וענבר של יקב הר אודם – מי שטועם מתמכר.
פורט לבן של יקב אדיר – מעולה יחד עם גבינות.
מוסקטו של יקב מרכוס – ממכר.
