בפתיחה כבר הסיכום: הארוחה בברקרולה במסגרת "שף תאכל – חגיגת מסעדות בשרון", הייתה עסקה אדירה.
זה ברור במחיר: כי מה זה לשלם 69 ₪ עבור מנה ראשונה ומנה עיקרית, כאשר מנה עיקרית בתפריט הרגיל עולה בין 60 ל- 95 ₪?
זה ברור בטעם: כי ברקרולה היא מסעדה טובה, עם נטייה לטובה מאוד, למרות שהיו לנו כמה הערות על הארוחה.
יום שישי בערב באזור תעשייה "עתיר ידע" בכפר-סבא. מגיע לכאן מי שצמא לתדלוק בתחנות הדלק הפתוחות, או מי שרעב לברקרולה – אחרת אין סיכוי לכך שמישהו יגיע לכאן.
בהגשה של שעת הערב המוקדמת נראתה ברקרולה, שגם ככה העיצוב ההאנגרי שלה לא הרטיט אותנו, כמו חדר אוכל בקיבוץ בליל הסדר: מלא, סואן, עם תינוקות/ילדים קטנים שרצים מדי פעם לפסנתר. האמת? כיף.
הצוות – הן אנשי המטבח והן צוות ההגשה; שלטו בעניינים, והארוחה קלחה. אין טענות.
כאמור, אנחנו בארוחה של מנת פתיחה ומנה עיקרית ב- 69 ₪, לא כולל משקאות וקינוחים.
מנות הפתיחה שלנו היו סלט ירוק עם וינגרט לימון ועשבים – חסה טרייה בירוק חזק, ובכמות ענק שהספיקה לא רק למי שהזמין אותה אלא גם לשאר החבורה.
מרק כרובית עם שרימפס וחציל קלוי זכה פה אחד לשבחים. תבשיל קטן (ככה קוראים לו, לא נורא קטן) של קורקבני אווז קונפי וחצילים קלויים היה מהנה ביותר, וזה שאכל אותו טען שבקרקעית יש גם קליפות תפוז זעירות.
עוד במנות הפתיחה אותן לא דגמנו: שרימפס בפנקו וקולרבי בסירופ הדרים, וטארט בצל וגבינת עזים עם קונסרב עגבניות.
לעיקריות הגיעו לשולחן העץ השחור והמרווח, צלע לבנה עם צ'אטני אגסים, דלעת צלויה ודבש תמרים. המתיקות עבדה היטב לצד הצלע הגדולה והעשויה כהלכה. הטענה כלפי הדלעת: למה לא קולפים אותה כדי שנוכל לאכול בלי להתמודד עם הקילוף.
המנה של שרימפס מוקפצים עם מנדרינות, סויה וארטישוק ירושלמי, הייתה יפה וטעימה במישור השרימפס והירק שבה. הארטישוק הירושלמי היה בעייתי: מכיוון שקשה לקלוף אותו – כי אז לא נשאר כלום; צריך לנקות אותו במטבח, וזה קשה. עובדה: אכלנו אדמה בשפע. לא יפה, ולא מתאים למסעדה כמו ברקרולה.
הפטוצ'יני עם ארטישוק ועגבניות טריות הייתה מנה מאכזבת – פשוט בלי טעם.
לא אכלנו מהעיקריות כבדי עוף בבושם טרגון, פירה וקישואים; וחזה עוף ואנדיב בלגי בקרמל תפוזים ועדשים ירוקים.
את הארוחה ליווינו ביין החודש המתארת בברקרולה: יין יתיר קברנה-מרלו ב- 120 ₪. משובח והולם את הארוחה.
הקינוחים, כאמור מחוץ לעסקת הפסטיבל, היו טארט טאטן של בננות עם קרמל מלוח – להפחתת המתיקות השופעת (34 ₪), סופלה שוקולדה חם עם רוטב פיסטוק וגלידת וניל (36 ₪), וסורבטים מעורבים, שעושה רושם כי הנם מייצור ביתי (30 ₪) – בהחלט נהנינו מקינוחי ברקרולה.
סיכומים: נהנינו מהארוחה. לקחנו בחשבון שלמחיר הנמוך יהיה תשלום בצפיפות ובלחץ אפשרי על המטבח וצוות ההגשה. התבדינו לטובה, ואלה עמדו בגבורה במשימה, תוך הצדקת שמה הטוב של ברקרולה ההולך לפניה כמסעדה אליה מגיעים לא רק מכפר סבא, הוד השרון ורעננה.
קצת הקפדה בארטישוק הירושלמי הבעייתי וקצת תשומת לב לתיבול הפטוצ'יני, לא היו מזיקים.
ורק שאלה אחת הטרידה אותנו בסוף: אמנם אנחנו בחורף, אבל למה כל כך הרבה מנות עם מתיקות, ובעיקר עם הדרים: השרימפס של הפתיחה, השרימפס של המנה העיקרית, הצלע הלבנה, וחזה העוף? לא כולם אוהבים מתוק, או כמו שאמר דודו טופז: ברקרולה – מה יש לך עם האורנג'?
ברקרולה ביסטרו בר
רח' עתיר ידע 13
א.ת. חדש כפר סבא
טל. 09-7669606
www.rest.co.il/barcarola
פתוח: א'-ה': 8.00 עד לקוח אחרון
ו': 9.00 עד לקוח אחרון
שבת: 13.00 עד לקוח אחרון
