פרי השסק שהחל להגיע לשווקים לאחרונה שייך לאחד הענפים שנפגעו קשות מהקרה בחורף, עם יבול מצומצם שצפוי להגיע העונה ל-2,500 טון בלבד לעומת 3,500 טון בשנה שעברה.
מטעי השסק פרושים על פני שטח של 3,000-3,500 דונם, בעיקר באזור בת שלמה, זיכרון יעקב וגבעת עדה. כיום מגדלים כ-400 דונם בחממות והשאר בבתי רשת – בשל רגישות הפרי לברד וכהגנה מפני ציפורים ובעיקר עטלפים. חלק מהפרי מיוצא לחו"ל למדינות כגון יוון ואיטליה.
אנשי שולחן מגדלי השסק במועצת הצמחים עושים מאמצים לשפר את מראהו החיצוני של הפרי, ולדברי יו"ר השולחן, גידי לויטה, השנה הוחל במחקר הנעשה במו"פ צפון במטרה לפתח זן נקי מפגמים חיצוניים.
לשסק מעריצים רבים הממתינים להופעתו מדי שנה. הוא טעים, עסיסי ובעל סגולות בריאותיות: מקל על שיעול, על ברונכיט ועל הקאות. פריו הצהוב עשיר בוויטמינים A, B ו- Cובאשלגן, וקליפתו מכילה סיבים תזונתיים. אכילת הפרי מרווה צימאון.
השסק מוכר גם בשמו הלועזי "אסקידיניה", והוא אחד הפירות הססגונים והטעימים בסל הפירות שלנו.
מוצאו באזורים הרריים בדרום-מזרח סין, משם עבר לדרום-יפן, שהיתה למשווקת הגדולה של שסק בעולם. שטחים מצומצמים של מטעי שסק מצויים גם בארצות אחרות שאקלימן סובטרופי עד קריר: תורכיה, לבנון, יוון, דרום איטליה, ספרד, דרום צרפת וצפון-אפריקה.
הקשיים בפיתוח השסק כענף גידול ואף כענף ליצוא נובעים בעיקר מהעבודה המרובה הכרוכה בדילול הפרי, בצורך לקוטפו בתוך זמן קצר, בתקופת השיווק הקצרה מאוד וברגישות הפרי בקטיף, בשיווק ובאחסנה. חייבים לקוטפם בהבשלה מלאה, מאחר שהפירות אינם מוסיפים מתיקות לאחר שנקטפו. הם משתמרים היטב בקירור, אבל עלולים לאבד מניחוחם.
אפשר להכין משסק קלוף ומגולען לפתנים, ריבות, קרישים ומשקאות. בשנים האחרונות הפירות המשווקים גדולים מאוד ואחידים, ומתאים להוסיפם לסלטים ולהגישם ליד גבינות צאן ודגים או בשרים קרים.
מומלץ לבחור פרי גדול ללא סימני פגיעה, ולשמור אותו בטמפרטורת החדר. אם הפרי בשל, יש לשמור אותו בשקית ניילון במקרר לזמן קצר.
