לאחרונה עברה האחריות על בקשות של כורמים ויקבים להעסקת פלסטינים, אל משרד החקלאות-מועצת הפרחים, והם מטפלים בבקשות החדשות.
רוב העובדים הפלסטינים שמקבלים אשרות עבודה ואישורי כניסה לישראל, מועסקים בעיקר בענף הבנייה. לאחרונה התברר שאף על פי שמשרד החקלאות הגדיל את מכסת העובדים הזרים מחו"ל לטובת ענף החקלאות, לא הגיעו מספיק עובדים זרים (בעיקר מתאילנד) כדי לעבוד בישראל, מה שגרם הפסדים כבדים לחקלאים רבים – לא היה מי שישתול, יקטוף, ובעצם יעשה את כל העבודה הקשה. היהודים לא אוהבים ללכלך את הידיים, זה ברור לכולם.
כאמור, אחרי התאילנדים בהיררכיה באים הפלסטינים, אבל אז מתחיל הסיוט של החקלאי, הכורם או מנהל היקב. הבירוקטיה חונקת, ואם אתם לא משתמשים בחברות כוח אדם שגוזרות קופון של אלפי שקלים בחודש. אין לכם הרבה סיכוי. אבל לאמיצים ביניכם, הנה קיצרתי את הנוהל:
לאחר הגשת הבקשה להעסקת פועל פלסטיני, הבקשה תיבדק לעומק, כאשר בין היתר יבדקו פרטי הבקשה וכמו כן גם המסמכים שהוגשו במסגרת אותה בקשה.
תהליך בדיקת הבקשה נמשך בדרך כלל עד שלושה ימים, אבל בחלק מן המקרים הוא מתקבל לאחר יום עבודה אחד. יש לשים לב כי זה אינו אישור להעסיק את העובדים, אלא אך ורק אישור על תחילת ההליך. לאחר מכן מתקיים דיון בנושא ההיתר במסגרת ועדת התעסוקה של רשות האוכלוסין, עם נציגים ממשרדי הביטחון, הכלכלה ועוד.
בהמשך שוב עוברות מסקנות הוועדה לרשות האוכלוסין, ושם מנכ״ל הרשות הוא זה שיקבל את ההחלטה הסופית. שני הצעדים האחרונים עלולים להימשך בין חודש לחודשיים, תלוי כמובן מתי הגשתם את הבקשה; היות והוועדה של שירות התעסוקה מתכנסת אחת לחודש.
אומנם משרד החקלאות הוא זה שמעניק בסוף את הרישיון, אבל ברור לכולם כי מדובר באוכלוסיה מפוקחת על ידי שרות הביטחון, והשיקולים לגבי כל עובד ועובד נבדקים קודם כל ביטחונית.
העסקת פלסטינים כרוכה תמיד בחוסר וודאות לגבי הגעתם לעבודה – סגרים, פיגועים, החלטות ממשלה ועוד. כך שהסיפור כאילו הכל ורוד ואין בעיית עובדים למרות שהתאילנדים לא הגיעו, הם קשקוש אחד גדול. אין עובדי חקלאות ישראלים בישראל. נקודה. גם לא יהיו בעתיד.
הישועה לא תבוא מהפלסטינים או מהתאילנדים. כנראה שהחקלאות תצטמצם בעתיד, והמיכון יאייש את הפועלים. רוב הכורמים היום שותלים כך שבוצרות יכולות לעבוד בשטח, והקטיף הידני הפך למינורי. ביקב עצמו כל עבודת הכנת היין שמורה רק לבעלי מצוות יהודים, אז העבודה השוטפת והשחורה – ניקיונות, אריזה וכולי, ייעשו על ידי יהודים שאינם שומרי מצוות.
בכל מקרה, אם אתם רוצים להעסיק פלסטיני אז צחי דותן מנכ"ל מועצת גפן יין עומד לרשותכם, והנה מה שצריך לעשות לשם כך
