בשנים האחרונות יש עלייה משמעותית ביבוא יינות חוץ לישראל. תמיד ניתן היה להשיג כאן יינות צרפתיים, איטלקים, ארגנטינאים וספרדים. דרך היין, הכרם, אקרמן ואחרים, מייבאים ארצה מיינות העולם כבר שנים רבות. אליהם, הגדולים בשוק, נוספו בשנים האחרונות יבואנים קטנים יותר שהתמחו בפלחי שוק ייחודיים והביאו יינות מגרמניה, פורטוגל, יינות ייחודיים מצרפת ועוד.
ארצות הברית – מעצמת יין הגדולה הן מבחינת הייצור והן מבחינת מספר הקונים, לא כיכבה בארץ. קצת יינות מקליפורניה, מאזורי נאפה וואלי וסונומה, מעט קברנה סוביניון וזינפנדל, קצת שרדונה, וזהו זה. מדינת אורגון בצפון מערב ארה"ב, היא אזור יין חדש יחסית. במאה שעברה היא הייתה אזור חקלאי בו היו בעיקר פרדסים ומפעלים יצרניים. המפעלים נעזבו, במקומם החלו לנטוע גפנים. רק ב- 1979 עלתה אורגון על מפת ייצור היין. הפינו נואר שייצרו בה החל להתחרות בזה שמיוצר בבורגון שבצרפת. מזג האויר המיוחד של האזור – החם ביום וקריר בלילה, והטרואר הדומה לכאורה לזה של בורגון, תרמו להפיכת אורגון לאזור הפינו האמריקאי ב-ה' הידיעה.
בשנת 1985 התקיימה תחרות עיוורת בין יינות בורגון ואלה של אורגון, בה זכו יינות אורגון לניקוד גבוה יותר מאשר יינות בורגון, והשאר היסטוריה. לכל מדינה בארצות הברית יש מוטו משלה. זה של מדינת אורגון החל משנת 1987 הוא Alis volat propriis – "היא עפה עם הכנפיים שלה" אותו טבע השופט ג'סי קווין ת'ורנתון. תבינו ממנו מה שתבינו על אופייה של אורגון, בכל מקרה נראה שבתחום היין היא עפה על עצמה.
לאחרונה השתתפתי בערב טעימת יינות אורגון של קבוצת "יין ישמח" של אורית גלעד, אותו הנחה אלון כהן. יבואן יינות אורגון. אלון שהה הרבה שנים בלוס אנג'לס, ושם התוודע ליינות אורגון. עם שובו ארצה לפני שנתיים, הוא החל לייבא יינות מיקבים באזור, במחירים שמחזירים את החיוך לפנים ולכיס. אגב, מיזם היין Cheers של איתי גלייטמן ויאיר היידו למשלוחי יין חודשיים, שולח חמישה מיינותיו של כהן ללקוחותיו. וליינות:
A to Z Chardonnay 2020
בארה"ב הוקמה תנועה בשם ABC, שפירושה Anything But Chardonnay – "כל דבר פרט לשרדונה", של חלק משותי היין הנפוץ ביותר בארה"ב שמאסו בשתיית שרדונה. יקב A to Z שמפרסם עצמו כ"יקב אריסטוקרטי במחירים דמוקרטיים". היקב החדש יחסית מ- 2002, נחשב לאחד היקבים הטובים באורגון. ירחון היין Wine Spectator בחר פעמיים את יינותיו, בעיקר את הפינו נואר של היקב, בין 100 היינות הטובים בעולם. השרדונה של היקב הינו הנמכר ביותר מהזן בארה"ב.
שרדונה טעים כל כך לא טעמתי מזמן. בוקה אופייני לזן, והיין הוא שרדונה כמו בספר הדרכה על הסוג. יין חד, רענן, מלא טעמים של לימון, אפרסק ועשבי תיבול. שתיתי עוד ועוד, וככל שהרביתי כך נהניתי יותר. רק בשבילו הייתה הטעימה שווה, ועוד נכונו לו עלילות. המחיר 100 ₪. מחיר מציאה וממש תמורה לכסף (VFM).
Rex Hill Chardonnay 2018
אחרי הנסיקה באה הנפילה, כמובן לטעמי. רקס היל הוא יקב בוטיק בבעלות A TO Z.היינות של רקס היל אמורים להיות מוקפדים יותר ואיכותיים יותר. השרדונה מגיע מעמק ווילמט, אחד האזורים הטובים לגידול גפנים באורגון. היין יושן בחביות עץ צרפתי קטנות אחרי שהות בנירוסטה. בהשוואה ליין הקודם, וגם ללא השוואה, יין לא מרשים. אולי הוא זקוק לעוד התפתחות בבקבוק כדי להשתפר. המחיר 190 ₪ – ממש לא VFM.
Blosser Rose of Pinot Noir 2020
שנאמר: אין כמו רוזה טוב ליום קיץ חם כמו הקיץ שלנו. יקב בלוסר הוקם על ידי הוריהם של הייננים הנוכחיים אלכס ואליסון סוקול-בלוסר. יינות היקב מיוצרים בהקפדה על קיימות ביין, דהיינו הקפדה על אקולוגיה וסביבה. היין עשוי מחלקות מיועדות ליין זה, שנותנות כמות גדולה יותר של ענבים ולכן אלה אמורים להיות עם פחות נוכחות ופחות פנולים בענב. הבציר המוקדם מיועד לגרום לחומציות גבוהה יותר ולפחות אלכוהולית. זו הפעם הראשונה בה שתיתי רוזה עשוי מענבי פינו נואר. לא נהניתי. המחיר 115 ₪ – לא VFM.
A to Z Pinot Noir 2016
התחלנו את הפינו נוארים של הערב עם זה של A to Z. אני חייב בגילוי נאות: אני מעריץ יינות פינו נואר. בין הזנים האדומים, זה הזן האהוב עלי. אני גם סבור שבארץ חמה כמו שלנו הפינו הוא זן מתאים לאקלים, למרות שיקבים מעטים אצלנו עושים ממנו יין, עקב קשיים בגידולו .יקב גבעות ויקב ויתקין עושים פינו בהחלט טעים. אך אליה וקוץ בה: יינות הפינו מאזור בורגון שנחשבים הטובים בעולם (ראו הכתבה שלי משבוע שעבר) עולים כסף רב. הפינו של A to Z הוא חגיגה של טעמים. לא בכדי בחר בו Wine Enthusiast כאחד הפינואים הטובים שבאורגון. יין אלגנטי, בשל, עם אף נהדר של פירות שחורים, דובדבנים ותותים. יין מתובל בצורה עדינה. יין כיפי. המחיר 110 ₪ – VFM כמובן.
Blosser Evolution Pinot Noir 2018
עוד יין מבית המדרש של יקב בלוסר מהייננים סוקול-בלוסר. עוד פינו טעים ומיוחד במינו במחיר נהדר. הענבים מעמק ווילמט, מקיץ בו הטמפרטורות בחודש יולי הגיעו ל- 32 מעלות, חום בלתי רגיל לאזור צפוני בארה"ב. הטמפרטורות ירדו בספטמבר, וכך הפכה 2018 לשנה הטובה ביותר לפינו נואר באורגון מאז 2012, שנחשבה לאחת הטובות ביותר בשנות הבציר באזור. יין לא מורכב מדי וללא השפעה של עץ, מאחר שהותסס והתיישן במכלי נירוסטה. כדי לתת מעט תחושה של חבית הוכנסו למכלים כפיסי עץ אלון. יין שאינו מזכיר את הפינו של בורגון, אבל אופייני ליינות אמריקאים מודגשים ופירותיים בחך. המחיר 100 ₪ – VFM.
Francis Tannahill Pinot Noir 2017
עולים דרגה בטיב, וכמובן בכסף. פינו נואר מיוחד בטעמי שוקולד מריר מעורב בטעמי דומדמניות, שזיפים בשלים, טבק, וניל והל. יין אלגנטי, הממלא את הפה בטעמים עגולים ומאוד אופייניים לפינו שהתיישן שנים, למרות שהיין כל כך צעיר. כדי להגיע לאיכות כזאת ביינות בורגון צריך להמתין שנים ארוכות.
שוב יין מבית המדרש של A to Z ו- Rex Hill . ללא ספק יין שבטעימה עיוורת היה נחשב ליין מקוט דה בון או קוט דה נואי, עליהם הרחבתי בשבוע שעבר. חגיגה לחך. פינו במיטבו, לא להחמיץ. המחיר 285 ₪ – בהתחשב באיכות הנהדרת VFM.
Domaine Serene Yamhill Cuvee Pinot Noir 2017
גרייס וקן אבנשטט הגיעו לאורגון ממינסוטה, על מנת להקים עסק המוקדש כולו ליין שאהבו יותר מכולם – פינו נואר. היום הם הבעלים של אחד היקבים המוערכים ביותר בהרי דנדי שבאורגון. הם מייצרים יינות נפלאים, ביניהם גם שרדונה איכותי. ב- 2017 הם זכו עבור יין בשם 'פינו נואר גבעות ירושלים 2013', בפרס הפינו הטוב ביותר מהמגזין דקנטר. הרבה גבות הורמו עם פרסום השם של היין, שאין לו כל קשר לירושלים בירת ישראל.
היין ששתינו בערב זה זוכה לניקוד גבוה בכל מקום. רוברט פרקר העניק לו 94 נקודות. ללא ספק יין מיוחד, עם בוקה ייחודי וטעמי פירות אדומים כהים. יין מינרלי, לטעמי אפילו מינרלי מדי, עם סיומת ארוכה ומרשימה. אף על פי כן חסרה לי האלגנטיות העדינה של יינות בורגון אליהם הוא מכוון להשתוות. לטעמי הוא בומבסטי מדי, ובוודאי אינו שווה את 390 ₪ שתאלצו להיפרד מהם כדי לשתותו.
