השבוע בענף היין 298: מיוחד בציר 2021 – חמסין, בוצרות וצרות אחרות, אופטימיות של נטיעת כרם, וביקורות יין בצרורות

השבוע במדור: הבציר מהיבטיו השונים – כותבים ומצלמים בכרמי יקבים: תבור, ברקן-סגל, טפרברג, מוני, כרמל, ברבדו, בן נון, כרמי אלול, תל אפק, יתיר, לוריא, שירי כרם ויין: יעקב שבתאי, לאה גולדברג, מתתיהו שלם, הדיי עפאים נוטע כרם, גלית בר און ביקב סומק, יזהר מיטרה – 3 יינות לסופ"ש, יונתן לבני מבקר – פסטיבל לבן על הים ויקב דדה, קפיצה ליין בעיר הרצליה, וגם יינות נאוסה בצפון יוון. קריאה מהנה

החודש מלאו 40 שנה לפטירתו בגיל 47 של יעקב שבתאי - סופר (זיכרון דברים, אחרית דבר), מחזאי, מתרגם, ופזמונאי שחיבר מילים ל'שיר בציר', ול'קנקן תירוש' בו הוא מבטא את אהבתו ליין: "גם אם אוסרים הרופאים לשתות, לכבודם אשתה, אשתכר כלוט". שירים אלה ושירי בציר נוספים – בהמשך. תודה לאיה אדמון מייזלס על ציור יעקב שבתאי
בציר לילי של קברנה סוביניון ביקב נבו. צילום איל גוטמן

1: בציר 2021 – על חמסין, בוצרות וצרות אחרות

שיחת הטלפון שקיבלתי במוצ"ש שעבר הייתה מהסוג הקשוח, ומביא איתו שפע רוחות קטסטרופה: שבוע החמסינים השפיע לרעה על הבציר בהיבטים של הבשלה מוקדמת ותוצאותיה, הארץ נחלקת לשניים: מצפון עד כפר תבור הכול כרגיל, ומכפר תבור דרומה  כל הדברים הפחות טובים, כולל מחסור בבוצרות עקב לחץ הקדמת בצירים ובצירים ליליים ולפנות בוקר, חשש לטיב ואיכות היינות, כמויות קטנות יחסית של ענבים, שלא לדבר על כך שהשנה רצו חלק מהיקבים והכורמים כמויות מוגדלות לפיצוי על שנת השמיטה, ויש סיכון שיותר מיץ ענבים יגיע מחו"ל להשלמת פערים.

בראשון בבוקר התחלנו סבב שאלות עם יקבים מאזורים שונים וגדלים שונים. מה שברור זה שככל שהשבוע התקדם והטמפרטורות ירדו, גם טמפרטורת הלחץ התמתנה, או שכמו תמיד, יש כאלה שליתר ביטחון רוצים לשדר שאצלם הכול או הרוב בסדר.

בתמונה: צחי דותן מנכ"ל מועצת גפן יין מעניק לנחום נווה – מנהל הכרמים של יקב דלתון את פרס אשכול הזהב לכורם מצטיין. נווה שמתגורר במושב נטור שברמת הגולן, התחיל ב-2007 כדוגם בכרמי יקב רמת הגולן. ב-2008 הצטרף ליקב דלתון כמנהל הכרמים באלקוש, אבן מנחם, זרעית ורמת דלתון שבגליל העליון. הוא מכוון לגידול מקיים: ללא ריסוס עשביה, נמנע מריסוס עש, הדברה ביולוגית והתחשבות בחורש הטבעי. החלום שלו: לשלב בעלי מוגבלויות בטיפול בכרמים. צילום דוד סילברמן dpsimages

ראשון המשיבים הוא צחי דותן, מנכ"ל המועצה לגפן היין בישראל, עם מבט-על: "לאחרונה החל בציר 2021. נכון לעכשיו יש ירידה משמעותית ביבולים באזורים שנבצרו עד עתה. אנו מעריכים ששילוב של מנות קור נמוכות בחורף עם הקיץ החם, הם הגורמים ליבולים נמוכים אלה, ואנו בתקווה ליבולים טובים יותר באזורים הגבוהים יותר.  אין מחסור בבוצרות, אך כמובן בגלל החום הכבד יש פחות שעות עבודה איתן, וזאת מכיוון שיש צורך לבצור בשעות היותר קרירות. לגבי איכות הענבים – זאת נדע בהמשך, וכמובן זאת תהייה שעתם של הייננים.

בשל מחסור מתמשך בשתלים נקיים מווירוסים זה מספר שנים, וכן עקב ירידת היבולים המסתמנת בתחילת הבציר הנוכחי, היקבים מגיעים לשנת השמיטה עם חוסר מסוים בענבים. כדי להקטין מחסורים, חלק מהיקבים מביאים מחו"ל מיץ ענבים בבאלקים במכס. אנו תקוה כי לאחר שנת השמיטה יהיה מלאי שתילים לנטיעת כרמים, וכך נוכל להגדיל את נטיעות הכרמים כדי לספק ליקבים את מלאי הענבים הדרושים לייצור יין ומיץ ענבים. בברכת  בציר מוצלח, ואוטוטו ראש השנה – אז שנה טובה".

בציר מרלו ביקב תבור. צילום אור נדבך

מיכל אקרמן, מנהלת יקב תבור ואגרונומית היקב: "הבציר השנה הוא אכן מעניין ושונה מכל מה שהכרתי, אך לא ניתן להאשים אירוע אקלימי אחד (חריג ככל שיהיה), אלא על רצף של אירועים כאלו. החל בחורף ללא מנות קור ראויות, דרך גל קור באפריל, ואז גל חום במאי, ושוב קרירות לא אופיינית ביוני, ואז גל חום קשה ביולי. בקיצור, שיגענו את כל הסנסורים של הגפן, והיא בדרכה הגיבה בהפעלת ׳מצבי חירום׳ בשל חוסר ההבנה של המצב. מה זה אומר? למשל, כולם מדברים על פחת ביבולים. אכן קיים פחת מסוים שנובע, בין היתר, מכך שהפקע הראשי של הגפן התעורר לאחר חורף עלוב, התחיל לגדול וללבלב, ואז חטף שוב גל קור, שהחזיר את הגפן למחשבה שאולי בעצם החורף לא נגמר. הגפן הפעילה ׳מצב חירום׳ שבו היא שומרת על הפקע הראשי מלצמוח, ומפעילה את הפקעים הלטנטיים שישנים בשלווה מתחת לעלים החפים של הזמורה. כשפקע לטנטי מתמיין לאשכול וצומח – נוצר אמנם אשכול, אבל הרבה יותר קטן מהאשכול שאמור להיווצר בפקע הראשי. כל האמור, מסביר פחת ביבולים.

בציר בכרם אקולוגי של יקב תבור. צילום מיכל אקרמן

מעבר לכך מדובר בבציר שונה, כי ההבשלות מאוד לא צפויות. לפי מה שאנחנו רואים ביקב (כבר 650 טון מאחורינו), ההבשלה הפנולית (ההבשלה של הטעמים בגרגר), מתפתחת השנה כבר בסוכר נמוך, וזה מייחד מאוד את השנה הזו. הבציר השנה בהחלט חריג בנוף הישראלי, אבל אני חייבת לציין שכרגע זה נראה לטובה!!

הבעיה שתיארתי למעלה, קרתה בכל האזורים הנמוכים בישראל. כרמי יקב תבור, ברובם הגדול, נטועים בפסגות הרים (700 מ׳ מעל פני הים ומעלה), לכן אנחנו לא רואים בעיה משמעותית של פחת ביבולים, גם מפני שהכרמים היו עדיין רדומים כשגל הקור הגיע באפריל. אני מאמינה שנסיים את הבציר עם פחת ממוצע של 7% מהצפי. רוב הפחת יגיע מהכרמים שנטועים באזורים הנמוכים".

בציר שרדונה בכרם בלוע של יקב ברקן. צילום עמוס דואק

עידו לוינסון, יינן ראשי של יקב ברקן-סגל: "החמסין בוודאי שלא עושה טוב לכרמים. בגדול שמים לב לשתי תופעות מקבילות. האחת: בכרמים שהיו קרובים להבשלה יש קפיצת סוכר, והם מבשילים תוך מספר ימים כתוצאה מאיבוד מים ולכן ריכוז סוכר. בולטים במיוחד כרגע מרלו ושיראז. השנייה: כרמים שהיו רחוקים מהבשלה פחות הושפעו, ובחלקם יש אפילו עיכוב מסוים, בגלל שבטמפרטורות קיצון הגפן מפסיקה לייצר סוכר. יש מחסור בכוח אדם ובבוצרות שקיים כל שנה, אבל בולט במיוחד השנה מפני שהבציר "מתכווץ" לפחות שבועות".

יינני יקב טפרברג: דניאל פרידנברג (מימין), שיקי ראוכברגר יינן ראשי, אוליבייה פרתי שגם צילם

אוליבייה פרתי מצוות יינני יקב טפרברג: "בבציר הזה אנחנו צפויים לקלוט כ- 7,000 טון ענבים, מחלקות נבחרות ממצפה רמון בדרום ועד לרמת הגולן בצפון. ינתיים תוססים ביקב מעל מיליון ליטר של יינות אדומים, רוזה ולבנים, ואנחנו מעריכים שעד השבוע הבא הכמות תוכפל אם לא יותר מכך.

לגבי הערכות לבציר, לאנשים יש זיכרון קצר. זו תכונה חשובה בחיי היום יום, ומצוינת ממש בעונת הבציר. מי בכלל זוכר שבשנה שעברה הטמפרטורות זינקו מעל 38 מעלות למשך שבועיים? ומי עוד זוכר את ענן האבק בבציר 2015? אולי את הבציר הקריר יחסית של בציר 2011 מול הבציר הרותח של 2010?!?

צילום אוליבייה פרתי

בינתיים לעונת הבציר 2021 יש כמה מאפיינים :יבולים נמוכים באזורים רבים בארץ. (באזורים כמו כרמי יוסף ודיר רפעת ניכרות  ירידות ביבול). הסיבות לכך אינן תמיד ברורות, אבל אנחנו מעריכים ששילוב של קיץ חם בשנה שעברה וחורף חם השנה, פגע ביבולים בצורה קשה.

צילום אוליבייה פרתי

סביר להניח שאיכויות הבציר הנוכחי יהיו טובות מאוד. אני יודע שזה מה שייננים אומרים כל שנה, אך השנה יש לכך סיכוי גבוה יותר. גל החום הבינוני-גבוה שפקד אותנו בשבוע שעבר, גרם לקפיצה בהבשלה ולעלייה של ממש בסוכר, אבל עדיין לא ברור אם ההבשלה הפנולית עלתה באותה המידה. כעיקרון, ענבים מאזורים קרירים יותר נפגעו פחות מאשר באזורים חמים יותר. נראה שזמן התעוררות שונה, תנאים אחרים במזג האוויר, ואולי גם כורמות עם יבולים נמוכים יותר, אחראים לכך.

לסיכום, כמו שצ'רצ'יל אמר (טוב, לא בדיוק אבל כמעט), יינן צריך מצד אחד לדעת לחזות את איכות הבציר במדויק, ומצד שני לדעת להסביר בצורה מבריקה מדוע זה לא קרה. שבת שלום".

בציר לילי בכרמי יקב מוני. צילום שקיב ערטול

ששון בן אהרון, יינן ומנהל הכרמים של יקב מוני: "השנה אכן הבציר מקדים מעט. כתוצאה מכך רמת החומציות טובה – נתון מעודד. יש להיות ערניים לגבי הבשלה פנולית אופטימלית, על אף צבירת הסוכרים המהירה.

פורקים ענבים בלילה. צילום שקיב ערטול

ביקב מוני אנחנו מעריכים כי אכן נבצור מעט פחות מהמתוכנן, לא בהרבה. זאת בזכות היותנו בעלי הכרמים שכולם בעמק שורק, ויש לנו יכולת לנטר את הענבים באופן מיטבי. לנו אין מצוקה בנושא הבוצרות. ומועדי הבציר נקבעים בהתאם לנתוני הכרמים.

בציר מעונן מעניין. צילום שקיב ערטול

לגבי השאלה על צורך בהבאת מיץ ענבים מחו"ל עקב מחסור אפשרי, אין לנו תוכניות ואין שום צורך בהבאת מיץ ענבים מחו"ל".

בציר בכרם של יקב כרמל. צילום רועי אליהו

יפתח פרץ, יינן ראשי של יקב כרמל: החמסין הארוך שפקד אותנו השפיע עלינו בכמה אופנים: עצירת הבשלות – עקב עומס החום הגדול לפרק זמן ארוך מהרגיל, חלק מההבשלות נעצרו. בטמפרטורות גבוהות, הגפן מבצעת פחות פוטוסינטזה, ולכן צבירת הסכר והארומות עלולה להיעצר.

הבוצרות הן כוכבות בציר 2021. צילום דרור דותן

בנוסף, לילות חמים מהרגיל לעונה גרמו לירידת החומצה הכללית הטבעית בענבים, ועקב כך ה – PH של היין עלה. הגנת הצומח – החום הרב עצר את ההתפתחות של חלק מהמזיקים בכרמים, כגון כשותית ופטריות נוספות שעלולות לתקוף את הענבים.

בציר ידני לרוזה של ברבדו. צילום זורי ארקין

זורי ארקין, מנכ"ל ויינן יקב ברבדו: "אכן 2021 היא שנה מיוחדת. אומרים את זה על כל שנה, אבל השנה היא באמת מיוחדת. היה לנו חורף חם, והוא גרם ליבולים יחסית נמוכים. אנו מדברים על סדרי גודל של 60%-70% יחסית לשנה שעברה, בהתאם לזן. וכתוצאה מהיבולים הנמוכים בשילוב עם תנאי הטמפרטורות שחווינו בשבוע האחרון, אנחנו עדים להבשלה מאוד מואצת שאני לא זוכר כדוגמתה בעשרים השנים האחרונות.

בציר בברבדו. צילום חן ראובן

שם המשחק עכשיו זה למעשה להוריד את הענבים כמה שיותר מהר, כתלות ביכולתו הטכנית של היקב לקלוט אותם בבת אחת. אנו עושים את המאמצים האלה; קלטנו שני מכלי תסיסה חדשים רק השבוע, ואנחנו ערוכים לטפל בגל ההבשלות הזה. בסך הכול נראה שהשנה תהיה איכותית, כי ההבשלה המהירה היא תמיד טובה, ואנחנו מקווים ליין טוב. אנחנו מבינים כי בעתיד הקרוב-רחוק נצטרך להסתגל להתחממות הגלובלית הזו. זו לא סתם סיסמא, אנחנו מרגישים את זה בכל רמ"ח אברינו".

בציר ביקב בן נון. צילום דני יניב

ד"ר דני יניב, יקב בן נון מכפר בן נון: "גלי החום הנמשכים מאז תחילת הקיץ, הביאו להקדמת ההבשלה של הענבים. כרמים רבים הבשילו מוקדם יותר, כך שהענבים מגיעים בבת אחת מצד אחד, ומצד שני היבולים נמוכים מהצפוי. בסך הכול המצב מעמיד אתגרים ייניים, לוגיסטיים ואסטרטגיים בפני היקבים שתכננו לייצר מלאים לקראת שנת השמיטה. חלק מהענבים הלבנים, לגביהם קיים מחסור ברמה הארצית, הריצו את אחוזי הסוכר מעבר למתוכנן על ידי הייננים, והדבר ישפיע מן הסתם על הסגנון היינני (יינות לבנים בשלים יותר ופציחים פחות).

בציר ידני ביקב בן נון. צילום דני יניב

הענבים האדומים שייבצרו באחוז סוכר תקין, עלולים שלא להיות בשלים פנולית. אלה שייבצרו מאוחר ברמות סוכר גבוהות, צפויים לאתגר את הייננים בתסיסות תקועות ואולי יחייבו מהילה מסוימת. הגעה בו-זמנית של חלק גדול מהיבול, ביחד עם מחזורי תסיסה שעשויים להיות בעייתיים וארוכים יותר, עלולים לפגוע ביכולת היקבים למצות את קיבולת ההתססה שלהם. בסך הכול אנו עומדים בפני עונת בציר מאתגרת".

בהמתנה לבציר בכרמי אלול. צילום יוני צבי

יוני צבי, יינן וכורם יקב כרמי אלול: "החמסין התמהמה, ובשבוע האחרון ראינו קפיצה בהבשלה. עד לפני שבוע דיברנו על עוד שבועיים לערך שנבצור, ומהר מאוד הכול השתנה. השבוע כבר התחלנו בבציר המרלו והפטיט סירה, ואני מאמין שבשבוע הבא כבר נגיע לבציר של הסנג'ובזה. כפי שמסתמן כרגע, הבציר יקדים השנה בכל הזנים. החורף החם השפיע מאוד על הגפנים. אפשר לראות דילול ביבול, וירידה של כ- 50% בחלק מהזנים, דבר שישפיע על כמויות ייצור היין אך יעלה לטובה את איכות הפרי".

יעקב שבתאי. ציור איה אדמון מייזלס

שיר הכרם

מילים: יעקב שבתאי, לחן: סשה ארגוב

טל צונן על הגפנים / וטל על הפנים

צונן הטל באשכולות / קם הבוקר ורגליו קלות

בוקר, בוקר להאיר / יאיר בכרם

אור עולה על ההרים / ואור על הבוצרים / עולה האור מערפילים

שיר לגפן ירוקת עלים / גפן, גפן להלל / הלל בכרם.

חום כבד נושב באור / וחום ואין ציפור / כבד החום על הפנים

נח היין בענבי כרמים / יין, יין חכלילי / שלי בכרם

רד היום על פני שדות / ירד בגאיות / היום ירד אל הצללים

לילה לילה שועלים קטנים / עד הבוקר כוכבים / כבים בכרם.

כפור בכרמי צרפת באמצע אפריל 2021

2: ובינתיים בצרפת

גל הכפור שפגע בצרפת באפריל השנה, הביא לצפי – שאכן התממש, לפגיעה של 30% ביבולי ענבי יין ביחס לממוצע בחמש השנים האחרונות, ונזק כספי של 1.5 עד 2 מיליארד אירו. נוכח גל כפור זה העניקה ממשלת צרפת לחקלאים, בתוכם הכורמים, סיוע כספי של מיליארד אירו. נשיאת פדרציית החקלאים הגדירה את הכפור האביבי כ"קטסטרופה כלכלית והפסד היסטורי".

מלחמת אש בכפור בבורגון אפריל 2021

נזק זה לא מיצה את התופעות האקלימיות השנה, עם מה שהצרפתים הכתירו כבצורת של 300 מ"מ גשם שירדו במקום 600 מ"מ בממוצע. הוסיפו לכך את הווירוסים כמו Oidium ו- Mildiou שתקפו את הגפנים, והגשם הקיצי שנזכר לרדת. כל אלה הביאו לכך שיבול ענבי היין השנה יהיה בין 32.6 מיליון ל-35.6 מיליון הקטוליטר (יחידת נפח השווה ל- 100 ליטרים), בהשוואה לבציר של 46.9 מיליון הקטוליטר ב- 2019, כאשר שטחי הכרמים בצרפת הינם בירידה מתמדת.

ארגון ה- OIV דירג את צרפת בשנת 2020 במקום השני בייצור יין (47.2 מיליון הקטוליטר) אחרי איטליה (49.1 מיליון הקטוליטר) ולפני  ספרד (37.5 מיליון הקטוליטר), כאשר בציר 2021 עלול לגרום לצרפת לרדת בדירוג.

דיגום זנים ביקב יתיר. צילום האגרונום אריאל ניצן

3: בוצרים 2021 – יקב יתיר

יעקב בן דור, מנהל יקב יתיר בערד: "אתייחס לבציר בקור הרוח המתבקש ביער יתיר לפני השמש העולה. ראשית אנו נמצאים בסוף בציר הלבנים ובתחילת האדומים.

מספר מגמות: האיכות השנה נראית טובה. היבול תנודתי בין הזנים. הן מול התחזית שלנו לשנה זו והן מול היבול הרב שנתי, הנמוך אצלנו כשגרה .

שתילה חדשה בכרמי יתיר. צילום האגרונום אריאל ניצן

התחדשות: השנה אנו בוצרים זנים שאנו בשלבי התנסות ראשוניים איתם, כגרנאש בלאן וקלארט, ויותר כרמי גביע, למשל הגרנאש נואר, או כרמים שההשקיה הוטמנה במרכז השורה בכרם.

כאזור גבוה המאופיין באופי מאתגר, איננו מבחינים בפגיעה מגל החום, אך ייתכן שהחורף החם השנה גרם לדלילות האשכולות.

ראינו בעבר שנים חמות שהפתיעו לאחר זמן עם אופי "קר" מהרגיל, כמו 2009. נמשיך להיות דרוכים מאוד ולהתפלל! על היבול ואיכותו עד הבציר האחרון.

מרכז המבקרים החדש של יקב יתיר מביא סטנדרטים אחרים של חוויה לחובבי יין ולמטיילים שייחשפו דרכו לעולם היין. צילום דוד סילברמן dpsimages

כרגיל, ערן גולדווסר היינן מתמיר את אנרגיית השמש ליינות אלגנטיים טעימים ומדויקים. כבר "כוסס כוסות" לטעימה הראשונית לאחר התסיסות של היינות הלבנים והרוזה.

את הבציר הזה נגיש לכם קר ועם חיוך. להשתמע במרכז המבקרים החדש".

יעקב שבתאי. ציור איה אדמון מייזלס

קנקן תירוש

מילים: יעקב שבתאי, לחן: אירי עממי

בבוקר צח, יום אביב נחמד / שישבתי לי עם הכוס ביד,

ציפור קטנה מעל ראש הברוש / שרה לי מזמור על קנקן תירוש.

טורה לורה לו, טורה לורה ליי…

מה עוד יכול בן אדם לחלום / רק לשבת כך בפונדק יום יום

ונערה לה ינעים שירו / על ברכיו תשב עם קנקן תירוש.

גם אם אוסרים הרופאים לשתות, / לכבודם אשתה, אשתכר כלוט,

גם לתלוי לא יכאב הראש / אם ישקו אותו בקנקן תירוש.

טורה לורה לו, ורה לורה ליי…

ואם אני קצת עליז, שיכור, / את כספי אשתה, את כספי אגמור,

ואם אשתי את אזני תתלוש / במיטה אשכב עם קנקן תירוש.

טורה לורה לו, טורה לורה ליי…

בבוא יומי, יום מותי שלי, / לא הספד וזר מבקש אני,

בתוך הבור שימו לראשי / עוד קנקן תירוש להחיות נפשי.

טורה לורה לו, טורה לורה ליי…

 

את האשכולות האלה אולי ראיתם בחידת זיהוי של יקב לוריא: מימין לשמאל רוסאן, גוורצטרמינר, שרדונה, פינו גריג'יו. צילום גידי סיידא

4: בוצרים 2021 – יקב לוריא

גידי סיידא, יינן יקב לוריא בספסופה: "הבציר התחיל רשמית ביום א' 8.8.21 בכל הכוח, עם מספר זנים לבנים שהבשילו יחד. יש לנו כ- 200 דונם כרמים עם מגוון רחב של זנים. בלבנים: רוסאן, שרדונה, גוורץ, פינו גריג'יו, מוסקטו. באדומים: סנג'ובזה, ברברה, מלבק, קברנה סוביניון, קברנה פרנק, מרלו, סירה, פטי ורדו. מהם נייצר חמישה יינות לבנים, חמישה אדומים ורוזה

בציר פינו גריג'יו ליקב לוריא. צילום גידי סיידא

הבציר התחיל אצלנו באיחור של יומיים יחסית לשלוש שנים אחורה, כאשר לפי שיחות עם קולגות, אצלם הקדים בין שבוע לשבועיים. נראה מאוזן כרגע, אדומים מסיימים בוחל אצלנו, ועד סוף סוכות אני מאמין שהכול כבר ירד מהגפנים".

הדיי עפאים. גם מומחה לחומרי מזון ומתכונאי. צילום מדף הפייסבוק

5: דברים שעל ליבו של אדם לומר לעצמו בעת נטיעת הכרם

הכותב הדיי עפאים הוא שף וחקלאי

שתיל זה שאני אוחז בין אצבעותיי, לא אני יצרתיו ולא אני אדון לגורלו ולא הופקד בידי אלא למשמרת ארעית. עלי להשיבו אל אדמתו ביראה ובאהבה, כאדם השב אל ביתו ממרחקים בחלוף הזמן. ואדמה זו שעליה אני עומד ושאת קרומה אני פורך במעדרי, אדמת הנצח היא. לא אני בעליה ואין לי הזכות להשתמש בה, אלא למשך חיי הזמניים, כדי לזון בכוחה את בשרי ואת נשמתי ואת אלה של בני-ביתי וידידי. ברצותה תניח לי להיאחז בה וברצותה תרפה ממני את רוחה ואת כוחותיה.

צילום מדף הפייסבוק

אני מבקש לזכור תמיד כי אינני מקורו של דבר ואינני מולידו אלא פועל בעולמי כצינור וכמעין פועם, איש מסיע מים ורוח ואבק. אין, על כן, בנטיעת כרם או מטע באדמת הארץ הזו מעין מעשה בראשית, בריאה או יצירה כלל אלא המשכם של הדברים, חיבור והקשבה והצטרפות חרישית לניגון: החריש והזריעה, חפירת הבורות והנטיעה, עבודת האדמה כולה, אינם אלא תנועה במרחב – בבחינת השבת דבר למכונו, איסוף וסידור ופינוי מקום בעולמנו שתוכל זרימת האינסוף להשיב בו רוח נכון ולהיטיב עם הבריות.

צילום מדף הפייסבוק

גפן זו ותאנה זו ורימון ואשכולית ותפוח זהב אלה שאני מטמינם באדמה היום, עלי להשקותם ולהזינם ולדאוג לכל מחסורם למען אזכה גם אני, ברבות הימים, לגזום בהם בעדינות ולאסוף מבדיהם עסיס מתוק להרוות פה ולב.

צילום מדף הפייסבוק

הנה, נטיעות אלו שלפני, שורשיהן חותרים מטה באדמה ובדיהן נוסקים מעלה, אל השמיים. יש שאני נאחז בעצי השדה האלה מצד הענפים והגזע כדי שיאספו אותי אל מקומי ויחזיקו את גופי אל הקרקע בעת שאני נע ונד, אבוד בסופה ויש גם שאני מושיט ידיי אל שורשיהן, נמשך אליהם מן העפר בשעה שאני שרוי בבירא עמיקתא, בתהומות אין חקר, ובעבותותיהם אני נמשך מעלה, אל אור השמש המטהר.

צילום מדף הפייסבוק

וכעת, באחת ידי המעדר ובשנייה הצינור המפכה וביניהם נח השתיל הרך בגומה הטרייה. לעת עתה מטיל גופי צל על אברותיו הקלים ובידי מזונו וצרכיו, אולם עוד שנים אחדות כבר אחסה אני בצילו ואוכל מפריו ומבדיו אבנה את ביתי. כך למד ליבי מהוריי לפנים וכך אני מבקש את ליבי לאהוב לילדיי כעת, כאילן זה הנושא תפילתי חיה.

בריכת האבן הצוננת. צילום מדף הפייסבוק

ביום רביעי בשבוע שעבר, טרם שחר, התקבצו אל חלקת השדה שלנו שבנחל חכליל, בעמק האלה, בני משפחה, חברות וחברים אהובים כדי לטעת את כרם היין הצעיר לצד הבוסתן שבחווה. שעות הבוקר היו צוננות בערוץ ותוך שעות אחדות נטינו את שורות הכרם כולן, עטפנו את השתילים הרכים בעטיפות מגן מפני הרוח והחמה והשגחנו שצינורות ההשקיה מרטיבים את האדמה שסביבם מים חיים. לפני הצהריים כבר עלינו אל המשק לסעודת הודיה, אכלנו מפירות הארץ מן העצים שנטעו פה לפנינו, שתינו מהיין הטוב והמיטיב וטבלנו בבריכת האבן הצוננת.

צילום מדף הפייסבוק

כשהקצתי לפנות אותו הבוקר בחושך והטענתי את עגלת הטרקטור בשתילים הרכים, נשאתי בליבי את הפסוק "בן פורת יוסף עלי עין" חזור ושנן. פירושן של המילים העתיקות הוא כי יעלו ויוסיפו הפארות, בדי הגפן, כאלה הנטועות לצד המעיין הפועם. מאז אני עולה אל הבוסתן ואל הכרם כמה פעמים ביום, מיטיב את השתילים ואת הצינורות, ממולל את האדמה לבדוק שהיא לחה מספיק ומבקש לליבי את מקומו.

אל פוסט הפייסבוק המקורי של הדיי עפאים אפשר להיכנס כאן

בציר פינו גריג'יו בכרמי יקב לוריא. צילום גיידי סיידא

 שיר הבוצרים

מילים ולחן: מתתיהו שלם

הַכּוֹרְמִים, הַיּוֹגְבִים, / צְאוּ בִּמְצִלְתַּיִם!

נִלְגֹּם אֹדֶם עֲנָבִים / כּוֹס וְכוֹסוֹתַיִם.

הוֹי, הוֹי, תַּם בָּצִיר / הָבוּ זֶמֶר, הָבוּ שִׁיר!

שָׁם בַּכֶּרֶם בַּמְּלוּנָה / בּוֹצְרִים יָרִיעוּ בִּרְנָנָה.

הַי, הַי, יַיִן, יֵין עֵנָב, / הַמְּשַׂמֵּחַ כָּל לֵבָב!

 שְׁתוּ טִפֹּנֶת, עוֹד טִפֹּנֶת / עַד יִרְוֶה לִבֵּנוּ

מִזֶּה הַיַּיִן, יֵין תִּירוֹשׁ / דָּרַכְנוּ בִּיקָבֵינוּ.

הוֹי, הוֹי, הָבוּ שִׁיר, / בִּכְרָמֵינוּ תַּם בָּצִיר;

לִכְבוֹד אַרְצֵנוּ כּוֹס נָרִים, / מִזְגוּ וּשְׁתוּ נָא הַבּוֹצְרִים!

חַי, חַי, יַיִן, יֵין עֵנָב, /הַמְּשַׂמֵּחַ כָּל לֵבָב!

שלומי צור בכרם – עונת הבציר החליטה לבלבל את הסדר. צילום לירון צור

6: בוצרים 2021 – מי מוביל את מי?

שלומי צור יינן ובעלים יקב תל אפק – ראש העין, כתב וצילם: "מדי שנה לקראת עונת הבציר, אני מתכנן את הבציר ועיתויו בהתאם לאופי היין שאליו אני מכוון. לרוב יש הלימה בין התכנון והנתונים המתקבלים מהענבים, לבין מועד הבציר. אבל לא כך השנה. עונת הבציר בחרה להפוך את הסדר, לערבב לנו את הקלפים ולקחת את ההובלה. אז הנה כמה קווים לדמותה עד כה:

בציר יקב תל אפק. צילום שלומי צור

גל חום בתקופת ההנצה הביא להתייבשות של התפרחת שלא התפתחה לגרגר – קיבלנו ״דילול טבעי״ באשכולות, ופחות פרי שהגיע לשלב הבציר. גל חום נוסף בסוף יולי תחילת אוגוסט הקפיץ את רמות הסוכר בענב למעלה. מגמה שלא תמיד הייתה מסונכרנת עם ההבשלה הפנולית בגרגר.

מאושרת בבציר: לרון צור. צילום שלומי צור

צריך לדעת להתכוונן לצליל המרתק הזה, בו הטבע מגדיר לנו שוב מי אחראי על ההובלה, ומי צריך לצפות בקוצר רוח ולראות איך העונה תסתיים, אין לי ספק זו שנה שתיחרט בזיכרון.

צילום שלומי צור

בינתיים נצלול לגזרת הבציר, ובה הספקנו להגיע לבציר הרביעי מתוך שמונה כבר בשבוע הראשון של אוגוסט, וכולם היו מאתגרים: מכפר קיש הגיעו הוויונייה, גוורצטרמינר ופרנץ׳ קולומברד לטובת ה- White Blend שלנו. אחריו נבצר המרלו, גם כן מכפר קיש. בבציר ערב. הבציר השלישי היה של פינו נואר, פינוטאז׳ וברברה –  שנכנסו לבלנד מאוד מעניין. הבציר הרביעי חתם את השבוע עם סירה מדהימה מכרם בעמק האלה.

צילום שלומי צור

נותרו עוד בצירים של: פטי ורדו, פינו נואר ומלבק מעמק האלה. שם ההתנהלות קצת יותר עקבית ופחות מפתיעה עד למועד כתיבת שורות אלה, כך נראה לפחות. בסך הכול אנו עומדים לבצור כ- 4 טון ענבים, עם מגוון זנים שיותירו אפטר טייסט של סקרנות ואתגר. ובחזרה לשאלה אז מי מוביל את מי? האמת, לא כל כך משנה – העיקר לעמוד באתגר ובחיוך".

שלומי צור מיקב תל אפק ובתו שקד. צילום לירון צור

בציר

מילים: לאה גולדברג, לחן: דוד זהבי

לִפְרִי הַגֶּפֶן שִׁירוּ שִׁיר / לָאֶשְׁכּוֹל הָרִיעוּ בְּזֶמֶר

בְּלַהַט חַמָּה שֶׁל יְמוֹת הַבָּצִיר / בָּשְׁלוּ עֲנָבֵינוּ עַד גֶּמֶר

הֲעִירוֹנוּ בְּשִׁיר הַכְּרָמִים הַנָּמִים / מַזְמֵרוֹת וְסַלִּים הֵבֵאנוּ

שוּעָלִים קְטַנִּים מְחַבְּלֵי הַכְּרָמִים / הִשָּׁמְרוּ מִנּוֹטְרֵי כַּרְמֵנוּ

ברק דהאן יקב סומק – ידיים של עובד אדמה. צילום גלית בר און

7: גלית בר און: 'כרם 13' של יקב סומק – יין מכפות ידיים של עובד אדמה

וכך גלית מגדירה את עצמה: "טועמת, חווה, מתנסה, ורצה לספר לחבר'ה"

ברק דהאן מיקב 'סומק' הוא האיש מ"איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא", שבגר והקים משפחה ויקב. הוא כורם עם כפות ידיים של עובד אדמה, ורעיה (הילה היפה) ייננית, ויש להם שני ילדים (13 ו- 9) שגדלו על משקאות עתירי סוכר ( free run של שרדונה), והיום עוזרים בעבודה ביקב שבחצר הבית (באמת שלא הבעתי ספקנות לגבי הנקודה הזאת. בכל אופן, לא בקול רם).

חביות ישר מהניילון ביקב סומק. צילום גלית בר און

באחת הפינות מונחות חביות עץ אלון חדשות – אבל ממש חדשות, שהגיעו ליקב מצרפת רק כמה ימים קודם, והן – לאושרי הרב, עדיין עטופות בניילונים. אני תוהה (גם פה לא בקול רם) אם יהיה חצוף מצידי לבקש לתת לי לקלף את הניילונים מהחבית. אחרי התלבטות קצרה מחליטה באכזבה, שיהיה חצוף.

יינות סומק. צילום גלית בר און

היינות של יקב 'סומק' מיושנים שנתיים-שלוש בחביות, ואז שנתיים -שלוש נוספות ביקב לאחר הביקבוק. הם, כצפוי, יינות "גדולים", מלאים, עתירי גוף וטעם, והודות לשהות הממושכת בבקבוק הם רכים, מעוגלים ונגישים.

כדי שתזכרו את הטלפון. צילום גלית בר און

מילים רבות נאמרו ונכתבו ( ועוד ייאמרו וייכתבו) על ידי חכמים ממני בנושא "מהו יין מקומי/ישראלי". אבל לפעמים יין ישראלי הוא פשוט יין שנוצר ביקב הנושא שם עברי יפה, על ידי אנשים שנטועים בנוף ובאדמה המקומיים, ומחזיקים ספר של חיים סולובייצ'יק על מדף הספרים שלהם ("יין בימי הביניים". אני חייבת אותו. מעניין אם יש באמזון)… ומייצרים קברנה פרנק, שהוא החבר הטוב החדש שלי. יינות מקברנה סוביניון, אגב, אין ביקב. גם לא מרלו.

יקב סומק, 'כרם 13' 2015, גרנאש ומורבדר, שנתיים בחבית ועוד 3 שנים בבקבוק, 145 ₪

היין, שנקרא על שם החלקה בה גדלו הענבים, הוא הקל יותר מבין היינות האדומים של היקב. טעמים וריחות של פרי אדום, קצת ספייסיות מפולפלת, חמיצות נעימה, וצעיף דקיק של בשר מעושן. יש בו אלגנטיות, עידון וחוסר מאמץ, ומבחינתי – יכול להתאים לכל אירוע.

צילום היינות יזהר מיטרה

8: שלושה יינות לסופ"ש

חובב היין יזהר מיטרה בוחר שלושה שהם חלק מיינות ה – VFM שלו ויש גם שיר שכתבה רעייתו לוזי

אֶמֶשׁ – לוזי מיטרה

אֶמֶשׁ,

עַל כּוֹס יַיִן טוֹב

עָרַמְנוּ אֶת הָפַנְטַזיוֹת

שֶׁלָּנּוּ בָּזוֹ אַחַר זוֹ.

בָּבּוֹקֵר, כּשְהִתְפֲכֲּחנוּ

הִתְעוֹרַרֲנוּ לִמְצִיאוּת חֲדָשָׁה.

שלושה יינות שהם חלק מיינות ה VFM –  שלי בטווח של 100-120 ₪ בלבד, ופעמים רבות אין צורך ביותר מכך.

יראון 2016 של יקב הרי גליל

בלנד של קברנה סוביניון 50%, מרלו 34%, קברנה פרנק 9%, ופטי ורדו 7%. היין שהה 16 חודשים בחביות אלון צרפתי. צבעו אדום בורדו עמוק, והוא מאופיין בארומה חזקה של עור ופירות שחורים. הגוף מלא והחמיצות נמוכה, יחד עם הארומות הדומיננטיות מתגבש ליין עוצמתי. סיומת נעימה לאף ולפה.

הרי יהודה אדום (Judean Hills) 2019 של יקב צרעה

בלנד של קברנה סוביניון, סירה, פטי ורדו ומרלו. היין שהה 12 חודשים בחביות אלון צרפתי. צבעו אדום בורדו מושך. ליין ארומה של פטל ופירות יער. גוף בינוני-מלא, החמיצות והמתקתקות נמוכות כמעט במידה שווה. הסיומת נעימה לאף ולפה, הטאנינים רכים יחסית, והיין נגיש למרות גילו הצעיר.

שילה סוד 2015 של יקב שילה

100% קברנה סוביניון. היין שהה 18 חודשים בחביות אלון צרפתי, הוא לא מסונן ובעל צבע אדום עמוק. יש לו ארומה של פירות שמעוררת את הטעמים ויוצרת תחושת מלאות בפה. גוף בינוני-מלא, מתקתקות. היין נגיש ישר בפתיחה ויש לו סיומת נעימה לאף ולפה.

לסיכום: שלושת היינות טובים מאוד, ואין ספק שעוד 5-10 שנים אף ישתבחו יותר. הטעמים בשני הבלנדים מעט דומים; הרי יהודה מעט יותר מורכב מבחינת הטעמים ויש לו קשת רחבה יותר של ארומות, אך ללא ספק היראון משובח בפני עצמו. השילה סוד משתבח גם ביום-יומיים לאחר פתיחתו, וטעמו משתנה וטעים. מחיריהם מצדיקים את תמורתם. עם יינות כאלו באמת פנטזיות יכולות להפוך למציאות….

תמונה טיפוסית בפסטיבל השנה – א.נשים מפצות.ים את עצמם.ן על שנת הקורונה. צילום מקסים דימנשטיין

9: יונתן לבני מבקר – פסטיבל לבן על הים של איש הענבים

זו שנת הבר מצווה של פסטיבל היין הלבן שעורך מדי שנה חיים גן – איש הענבים מיפו, והמושך אליו אלפי אנשים. פסטיבל 2021 התקיים בימים רביעי וחמישי בשבוע שעבר במרינה של הרצליה. השנה לא ניתן היה להיכנס למתחם ללא בדיקת התו הירוק, אם כי בתוך המתחם עצמו הסתובבו בעת שביקרתי באירוע, מאות או אם לא אלפי אנשים, בעיקר צעירים וצעירות, שלא בדיוק שמרו מרחק זה מזו או עטו מסכות. מאות בקבוקי יין צוננים כדבעי הוצעו לטעימה על ידי יקבים ישראלים ויבואני יינות מחו"ל עד שעות הלילה המאוחרות. טעמתי יינות רבים, רובם מבציר 2020, והנה  חלק מהרשמים:

המטעימה של יקב דלתון מתאימה לבקבוק ולתווית. צילום מקסים דימנשטיין

יקב דלתון – פינו גרי 2020:  לא צריך להרחיק לאיטליה על מנת לשתות פינו גרי מצוין. יין ללא חבית. טעמים חדים ופירותיים. בוקה נהדר. המחיר 55 ₪ – VFM (תמורה למחיר).

יקב דלתון – סוביניון בלאן 2020: הסוביניון בלאן של דלתון תמיד טוב. בוקה חזק אופייני לזן. יין יבש מאוד, רך וחד. המחיר 55 ₪ – VFM.

יקב דלתון – רוזה 2020: יינות הרוזה מככבים השנה בכל היקבים, ונעלמים במהירות מהמדפים. זה של דלתון עשוי מענבי גרנאש ושיראז. רוזה במיטבו. טעם מורכב ופשוט טעים. המחיר 55 ₪ -VFM.

צוות רמת נגב הגיע למרינה של הרצליה מהדרום הרחוק. צילום מדף הפייסבוק

יקב רמת נגב – שנין בלאן 2020: זה של יקב רמת נגב מקדש ברנע, עשוי מ-80% שנין בלאן, 15% שרדונה ו-5% סמיון. יין ששהה 10 חודשים בחבית. מתיקות מעטה בסיום. נחמד מאוד, אם כי איבד את הייחודיות של טעם השנין בלאן. מחירו 120 ₪. ב- 100 ₪ היה VFM .

יקב רמת נגב – פינו גרי 2020: יין רענן, גוף בינוני, טעמי תפוח ירוק. יושן ללא חבית. חביב לאוהבי יין קליל. יבש ולא חזק בטעמים. המחיר 75 ₪ – VFM.

הגוורץ של עמק האלה. צילום מדף הפייסבוק

יקב עמק האלה – שרדונה Estate 2020: היקב חוזר לעצמו לאחר שנים בעיתיות בלשון המעטה. Estate היא סדרת הדגל של היקב. היין יושן על משקעיו 6 חודשים בחבית, ואחר כך שהה ביקב בבקבוקים. גוף בינוני, פירותיות מהנה, מינרליות וחומציות מאוזנים. שרדונה תפוחי ולא חמאתי. יין חד ורענן. המחיר 90 ₪ – בהתחשב באיכות VFM .

יקב עמק האלה – ריזלינג 2020: בקבוק 375 מ"ל מענבי יוהנסבורג ריזלינג. אף מצוין עשבוני. יין חומצי, מתוק, וסיומת ארוכה ונעימה. יין קינוח  מאוד מינרלי ופטרולי. המחיר 45 ₪ – VFM.

יקב עמק האלה – גוורצטרמינר 2020: יבש מאוד, עם מעט מרירות בסיומת. טעמי ליצ'י ואשכוליות בגוף היין. גוורץ סביר – לא יותר. המחיר 70 ₪ – לא VFM .

דוכן יקב טפרברג – הפופולריות גוברת. צילום מקסים דימנשטיין

יקב טפרברג – שרדונה 2020 מסדרת Essence : ענבי שרדונה מהרי יהודה. איכות מצוינת של הענבים בסחיטה עדינה במכלי נירוסטה, ובהמשך מעבר לחביות עץ אלון חדשות ובנות שנה. התיישנות Sur lie (על השמרים) במשך כשנה, ואחר כך בבקבוק. לא אוהב להשתמש במילה מדהים, אבל הפעם חייב לעשות זאת. נקודה. שרדונה במיטבו לאוהבי הזן. מחירו 75 ₪ – ממש VFM.

יקב טפרברג – פינו גרי 2019: הענבים מכרם 'כתף המוכתר' בדרום הרי יהודה. בציר ידני וסחיטה עדינה. המיץ הועבר למכלי נירוסטה, לתסיסה איטית במשך 24 ימים בטמפרטורה של 13 מעלות. היין לא עבר תסיסה מלולקטית כדי לשמור על רעננות ופריכות. יין במיטבו. הפינו גרי הטוב ששתיתי בארץ בשנים האחרונות. לא להחמיץ. המחיר 75 ₪  – VFM ביותר.

יקב טפרברג Inspire פמיטאז' 2020: 55% ענבי דבוקי, 25% גוורצטרמינר ו-20% פרנץ' קולומבר, יצרו יין יבש בעל ריחות נהדרים של פרחים, פירות ותבלינים. הדבוקי – ענב מאכל מאזור זיכרון, הפרנץ' קולומבר מהגליל התחתון, והגוורץ מגוש עציון. להפתעתי, הדבוקי מוביל ביין. אף עשיר, ריחות נעימים ומאופקים ופרי רענן, נותנים בחך טעם עשיר וממלא את הפה בחמיצות נהדרת. יין טעים ומהנה, שמתאים כל כך לחום בימים אלה. מהיינות הטובים ששתיתי בפסטיבל בפרט, ובשנה האחרונה בכלל. המחיר65 ₪ ממש VFM רוצו וקנו. שווה.

כרם מראווי חדש של יקב רקנאטי בנטועה. צילום דוד סילברמן dpsimages
כרם המראווי של יקב רקנאטי בנטועה כבר מניב פרי ויינות. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב רקנאטי – מראווי 2019: רקנאטי מייצרים שלושה זנים ארץ ישראלים-פלסטינאים או "קדומים", תקראו להם כפי שתרצו על פי השקפתכם הפוליטית. המראווי, שבבצירים מ- 2016 ענביו היו כנראה מאזור בית לחם-חברון, הפך מ- 2019 ליין שענביו מכרם שרקנאטי נטעו בגליל, והוא כבר לא רק גימיק שיווקי. לטעמי הוא יין עגול, הרמוני, עם ריחות נעימים, טעמי פרי ירקרק, מינרליות עדינה, וסיומת עגולה ונעימה. המחיר 95 ₪ – ב- 80 ₪ הוא היה VFM .

יקב רקנאטי – ספיישל ריזרב לבן 2020: בלנד של ענבי רוסאן ומרסאן מקדמת צבי בגולן, שהותססו באיטיות בטמפרטורה קרה על המשקעים במשך 8 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי בנפרד, וללא תסיסה מלולקטית. טעמים נהדרים ומורכבים של תפוח, אגס, וניל, ציפורן מלון ועוד. חמיצות מאוזנת, וסיומת שלא נגמרת עם טעמים מינרליים למכביר. מהיינות הלבנים הטובים המיוצרים אצלנו, שמוכיחים שוב שגם בארץ חמה כמו ישראל ניתן לייצר יינות לבנים איכותיים. המחיר 140 ₪ – רק בגלל האיכות יוצאת הדופן VFM .

יינות מהדורה מיוחדת לרשת יין בעיר

10: חנות בעיר –  יין בעיר הרצליה עם מהדורות מיוחדות עבור הרשת

במהלך שנת הקורונה 2020, דגמנו מספר חנויות יין קרוב לבית, אצלי זה בהרצליה. נוכחנו אז בעליית כוחן של חנויות היין המקומיות, כשבהמשך הצטרפו לתמונה היקבים עם הביקורים במתחמיהם, וסלסלות הפיקניק שהפכו לאחד מסמלי שנה זאת. ביקרנו אז בחנות 'יין בעיר', ברחוב סוקולוב המרכזי של הרצליה, ועתה לקראת הסגר הרביעי שיהיה או לא יהיה, הגענו שוב לביקור אצל בן מלכה ואחיו הצעיר ממנו אור, כדי לשמוע ולראות מה קורה ביום שלאחר הקורונה. אז אנשים עדיין קונים ושותים יין, ונהנים ממה שלמדו בתקופה בה ישבו בבית. אנשים אמנם טסים כבר לחו"ל, אבל ההרגל לקנות בחנות השכונתית השתרש. חזרה תקופת האירועים, וזה טוב לחנות כמו יין בעיר סוקולוב הרצליה שבבעלות בן מלכה כבר שלוש שנים, אבל בשקט הוא מודה שהשיא היה בתקופת הקורונה.

בן מלכה ביין בעיר סוקולוב הרצליה

אז איזה יינות הם הנמכרים ביותר בחנות זאת, אחת מתוך 51 חנויות הרשת אותה הקים עמית סלובטיק?  הרבה יינות תוצרת חוץ ביבוא עצמי של הרשת, ויינות מותג פרטי – Private Label, שיקבים ישראליים מכינים עבור יין בעיר במהדורות מיוחדות. למשל נחל ספיישל אדישן אדום ולבן של יקב מוני – 59 ₪, "זול ונותן תמורה טובה לכסף. VFM מאוד טוב", אומר בן מלכה. כך גם ברקן ארגמן לימיטד אדישן (69 ₪) או קולומבר לבן ג'רוזלם סילבר של יקב ירושלים (79 ₪).

קונדה ולדמר מריוחה – תמורה מפתה למחיר

אני שואל את בן אם אנשים באמת קונים זן פחות מוכר כמו ארגמן. "אין לך מושג כמה עלה הביקוש לזנים כמו פרימיטיבו/זינפנדל, פינו נואר או ארגמן בשנת הקורונה. אנשים מחפשים גיוון", הוא אומר. גם יקב ברבדו מספק לרשת יין בעיר פרייבט לייבל משלו: קוודרו, כשברבדו קוודרו 2017 (99 ₪ במבצע ו- 109 ₪ מחיר רגיל), עשוי דווקא משלושה זני ענבים: מרלו, קברנה סוביניון ופטי ורדו, ולא מארבעה, כפי שניתן היה לשער מה'קוואדרו' בשמו.

הצלחה לשאבלי

בתוצרת חוץ מככבים ספרדים כמו קונדה ולדמר (47-75 ₪), קשת יינות ריוחה עשירי טעמים ש"נחטפים במחירים אלה", לפי בן. גם שאבלי 2020 הולך מצוין – זה של בישוט – לא כשר 75 ₪, כשר 80 ₪ – למה לקנות כשר בעצם? "גם צעירים קונים שאבלי – יותר זול ונגיש", אבל לא לדאוג: "קלאודי ביי ניו זילנדי נחטף ב- 129 ₪, יין למבינים יותר". ובאשר למי קונה כשר, בן מלכה מעריך ש- 60% מהמכירות בחנות שלו הן יינות לא כשרים, ו- 40% כשרים.

הרוזה שמצנן את הקיץ

אין ספק שגם בחנות יין בעיר סוקולוב, הלהיט של הקיץ הם יינות רוזה מיובאים על ידי אספיריט – גוף היבוא של הרשת. "רוזה ולבן  הם הכי מובילים עכשיו. אנחנו מבצעים טעימות והשקות של יינות אלה, ובכלל אנחנו נותנים תחושה של הענף לאנשי הפריפריה הקרובה לעיר הגדולה, שבכלל לא בא להם לנסוע לתל אביב בשישי או בכלל כדי לקנות וליהנות מיין". דברי בן מלכה, והתנועה בחנות שלו במרכז של מרכז העיר, בהחלט משדרת כי אכן זה כך.

ג'קי חזן יקב דדה. צילום יונתן לבני

11: יונתן לבני מבקר – יקב דדה

שוב הובילה אורית גלעד את קבוצת "יין ישמח לבב אנוש" לטעימת יינות, הפעם ביקב דדה הממוקם באחד המקומות היפים בארץ, בחוות מקורה שבמורדות הר הכרמל, בלב הר געש קדום כשסביבה גתות ובארות עתיקים, ושיחי צבר רבים שברור כי תיחמו כפרים שאינם יותר במקום. היקב נמצא לא הרחק מיקב אמפורה. שווה להגיע למקום ולטייל רגלי, אם כי יקב דדה פתוח למבקרים רק בימי שישי משעות הבוקר עד הצהרים. את היקב הקים ג'קי חזן בשנת 2007.

סבתו של ג'קי חזן מדדה. צילום מדף הפייסבוק יין ישמח

ג'קי הוא מרוקאי גאה, שקרא ליקב על שם סבתו  "אמא דדה" ממרקש, שיצרה את משקה ה"מחייה", המרוקאי, והייתה, איך לא, בעלת היתר מיוחד לעשית יין ממלך מרוקו. ג'קי הוא יועץ ליקבים בארץ באשר לצד הטכני של הקמתם, זה למעלה מעשרים שנה. ביקב מייצרים למעלה מ-12,000 בקבוקים בשנה והוא יקב כשר. רוב היין מיוצא לארה"ב ליהודים הרוצים יין כשר ישראלי מיקב בוטיק.

סוביניון בלאן 2020 – הענבים מכרם בן זמרה. כבר מזמן כתבתי שכרם בן זמרה אמור להיות בגודל מדינת ישראל לפחות, כי כל כך הרבה יקבים אומרים שהענבים ממנו. יין שלא יושן בחביות. בוקה טוב האופייני לזן. יין חד ולימוני. טעמתי גם את זה של 2019, שכן זכה לשהות בחביות ואהבתי אותו יותר, מפני שהחבית נתנה ליין יותר מורכבות ועומק. המחיר 80 ₪ – VFM.

דדה הוא יקב עם אוירה. צילום מדף הפייסבוק יין ישמח

רוזה 2020 –  שקלתי אם לכתוב על היין, מכיוון שלא נשארו ממנו בקבוקים למכירה. הוא נחטף, ובצדק – לא רק בשל הפופולריות האופנתית ליינות רוזה, אלא בשל טיבו של הרוזה הדדאי. היין עשוי מענבי מרלו מאזור בנימינה, והמרלו של אזור בנימינה-זיכרון הוא תמיד מצוין. יין נעים לשתייה, טעם עדין של המרלו עם מעט מרירות טובה בסיומת. המחיר היה 80 ₪. אילו היה ניתן להשיג – VFM.

מלבק ברברה 2020 – שילוב לא מקובל בעולם היין. קצת מזכיר את שילובי הסופר טוסקנים, שהם זני ענבים מאזור בורדו בצרפת המשודכים לסנג'ובזה איטלקי, והיו הלהיט של שנות השמונים באיטליה. עירוב של ענבים משני אזורים שונים: מלבק – ענב צרפתי במקור והיום אופייני לארגנטינה, מאזור בנימינה; וברברה –  ענב שבדרך כלל מאפיין את אזור פיימונטה באיטליה, וכאן הגיע מאזור כפר יובל בגליל. יין מתובל עם מתיקות נעימה בתחילה ומרירות מעטה בסיום. ניסיון מענין של עירוב טעמים לא מקובל, שעלה יפה. המחיר 80 ₪ – VFM.

מיינות יקב דדה. מדף הפייסבוק של קבוצת יין ישמח

קברנה שיראז 2019 – בלנד של שני זנים דומיננטיים. 70% קברנה סוביניון, ו- 30% שיראז. שהה 18 חודש בחביות עץ אלון. צבע אדום כהה, טעמי פירות יער שחורים וטבק. גוף מלא כיאות לזנים. יין מאוזן עם טעמים עמוקים, שימצא חן בעיניי רבים. המחיר 100 ₪ – VFM.

מרלו שיראז 2019 – כמו קודמו, אך הפעם במקום הקברנה סוביניון, 60% מרלו והיתר שיראז. היין שהה 20 חודש בחבית. לטעמי היין מריר מדי, אולי בגלל שהות ממושכת מדי של הענבים בחבית. המחיר 110 ₪ – לא VFM .

ג'קי חזן במזיגה. צילום מדף הפייסבוק של קבוצת יין ישמח

קברנה פרנק סירה 2019 – הזן הדומיננטי בבלנד הוא הקברנה פרנק שמהווה 80% מהיין, ו- 20% הנותרים הם סירה שמעדנת את הטעמים החזקים של הקברנה פרנק. שהה 18 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. 14% אלכוהול. לטעמי היין כבד מדי, ושתיתי קברנה פרנק טובים ממנו בארץ. המחיר 100 ₪ – לא VFM.

סירה רזרב 2018 – ענבים מפקיעין ומכרם במרום הגליל. 24 חודשים בחבית עץ אלון צרפתי. יין טוב ליישון. טעמי פירות בשלים. גוף מאוד עשיר ועוצמתי, שהיישון הממושך הוא כנראה הגורם לו. יין מעט ריבתי, עם עפיצות וסיומת מתוקה שרבים יאהבו. המחיר 160 ₪ – לא VFM .

מרסלן רזרב 2017 –  יין מצוין. לטעמי הטוב ביותר שמיוצר ביקב. טעמי דובדבנים, הפרי האהוב עלי, שוקולד שאני גם אוהב, וסיומת שרק מתעצמת ולא נגמרת. המרסלן הוא זן שעשה עלייה ארצה לפני שנים מעטות, והוא הכלאה בין גרנאש לקברנה סוביניון. יין שמקבל את הפירותיות מהגרנאש, ואת הטאנינים, התבלינים והמוצקות הארומטית מהקברנה. ליין נרשמו 28 חודשי חבית, ואף על פי כן זו לא השתלטה על טעמיו. המחיר 290 ₪. לא VFM כי המחיר יקר מאוד לכל יין . בכל זאת קניתי ממנו שני בקבוקים, כי הוא פשוט נהדר.

כדאי לכם לקרוא גם את זה

יין נאוסה 100% קסינומאברו על רקע חצר יקב דלאמארה. צילום אופק רימר

יינות נַאוּסַה – השער לטיול בצפון יוון

הכותב אופק רימר הוא דוקטורנט במחלקה ליחסים בין-לאומיים באוניברסיטה העברית. כשהוא לא עובד על המחשב, הוא קורא על יין, טועם יין או לומד לייצר יין. בוגר קורס עשיית יין – בציר 2020 – של בית הספר ביקב שורק. קראו כאן

 






תגובה אחת

כתבו תגובה