חדשנות בתחום המזון: האם ניתן להגן על הזכויות עליה?

הכותבים הם דימה ליטווק - שותף ועורך פטנטים בקבוצת ריינהולד כהן המתמחה בקניין רוחני, ואמוץ טי - עורך פטנטים בקבוצה

מסתבר שמאחורי הבדיחה על מפעל הנקניקיות יש לקחים חשובים ללמוד. צילום pixabay

ידועה הבדיחה על מפעל נקניקיות שעלה באש, ובעלי המפעל הבטיחו הון עתק למי שיצליח להתגבר על השריפה ולהשיב את המתכון הסודי ששמור בכספת בתוכו. לאחר שרבים וטובים נכשלו, הופיעה לפתע כבאית ישנה שדהרה היישר אל תוך השריפה, ובבת אחת דעכו הלהבות לחלוטין. "מה תעשו עם כל הכסף שתקבלו?", נשאלו הכבאים – "קודם כל נתקן את הברקסים של הכבאית!", ענו. לבדיחה, כמו לרבים מהמתכונים בעולם, יש זקן ארוך, אבל האם באמת כדאי לשמור עליהם בכספת? אין דרכים טובות יותר להגן עליהם?

צילום pixabay
צילום pixabay

בז'רגון המקצועי, שמירה על סודיות של היבט מיוחד של טכנולוגיה נקראת "סוד מסחרי". השמירה על הסוד נעשית על ידי מידור, החתמה על הסכמי סודיות, ושמירה פיזית על המידע במקום לא נגיש. שפים וחברות מזון רבות מגנים על מוצרי מזון שכוללים מרכיבים, מתכונים וטכניקות ייחודיות להכנתם, באמצעות סודות מסחריים. דוגמאות לסודות מסחריים מפורסמים למתכונים יהיו המשקה קוקה קולה, ציפוי העוף של חברת KFC והצ'יפס של מקדונלד'ס. חברות אלה אף נוטות להשתמש בעובדה שהמוצר מוגן כ"סוד מסחרי", לצרכים שיווקיים.

יחד עם זאת, ההגנה על סוד מסחרי יכולה להיות מאוד בעייתית. מהרגע שנחשף הסוד (בטעות או במזיד), הוא יהפוך לנחלת הכלל. כך למשל, אם חברה מתחרה תצליח לגלות את הסוד המסחרי, היא תוכל בקלות להתחרות בחברה הראשונה מבלי שזו תוכל לעשות דבר בנדון. המכשור הטכני כיום הוא כה מתקדם, שבאמצעות אנליזה כימית ו/או הנדוס לאחור, ניתן לעיתים לגלות את המרכיבים של מוצר מזון, ואף של השיטה להכנתו. כמו כן, פעמים רבות קיים צורך לחשוף את הסוד המסחרי לעובדים רבים בחברה או לגורם שלישי, כך ששמירה על סודיות מוחלטת יכולה להיות בעייתית.

קיימת אפשרות נוספת להגנה על פיתוחים חדשניים, שהופכת למקובלת יותר ויותר בתחום המזון. אפשרות זו היא הגשת בקשת פטנט עבור אותם פיתוחים. פטנט הוא למעשה חוזה בין הממציא למדינה, ובו המדינה מעניקה למפתח 20 שנה של שימוש בלעדי בפיתוח (אמצאה בשפה המקצועית. כן, באות א', כך היא מוגדרת בלשון החוק), תמורת גילוי מלא של האמצאה לציבור, כך שלאחר תקופה זו הציבור יוכל להשתמש בה. בכדי שהאמצאה תירשם כפטנט על ידי המדינה, עליה לכלול חידוש מסוים שלא התפרסם בעולם קודם לכן, שיגלם התקדמות המצאתית ביחס לידע הקיים, שאינה טריוויאלית לבעל מקצוע בתחום, ושיש בה אפקט מפתיע.

על מנת שהאמצאה תהיה לא טריוויאלית, צריך שהחידוש בה יהיה מעבר לשילוב סתמי של רכיבים שאין בו אפקט מעבר לכך. שילובים לא טריוויאליים יכולים להיות, למשל, מתכונים בהם הוחלף מרכיב סטנדרטי במרכיב בלתי צפוי אחר, מתכונים שהשילוב הספציפי של הרכיבים שלהם או שימוש בתוסף מסוים יוצרים אפקט סינרגטי בתוצר הסופי. לדוגמה, שיפור בתכונות המאכל (טעם, מרקם או חיי מדף, ערך קלורי, פריכות ועוד), או ייעול תהליך הייצור. לכן, על מתכון, מוצר מזון, שיטה ומכשור להכנת מזון, ניתן באופן תיאורטי לקבל הגנת פטנט, בהנחה שהתנאים הנ"ל של חידוש והתקדמות המצאתית אכן מתקיימים.

שף הומארו קאנטו. צילום מויקיפדיה
שף הומארו קאנטו. צילום מויקיפדיה

בנוסף לשתי החלופות הנ"ל, ניתן להגן על חדשנות בתחום המזון על-ידי רישום סימן מסחר עבור השם ו/או הלוגו של המוצר או השירות. לאחר קבלתו, סימן המסחר ימנע ממתחרים להשתמש בסימן המסחר כדי לתאר את המוצר או השירות שלהם. פעמים רבות סימן המסחר הופך עם הזמן למשמעותי אפילו יותר מהמוצר או השירות עצמו. כך למשל, כל אחד יכול להכין המבורגר, אבל רק רשת מסעדות אחת יכולה לקרוא לו ביג מק.

דוגמא מפורסמת לאלמנט אכיל שהתקבל כפטנט, הינו התפריט האכיל של השף המנוח הומארו קאנטו. התפריט היה עשוי מפרוסת צנים, אשר פירוט המנות בה הודפס במיץ פירות ששימש כדיו. השף קאנטו הגיש עוד הרבה בקשות לפטנט, ובהן כלי אכילה (סכו"ם) שמוסיף או משנה את הטעם של המאכל המוחזק בו.

פטנטים יכולים להיות מוגשים גם על שימוש חדש ברכיבים מוכרים. עד לא מזמן, גפת הענבים שנותרה לאחר סחיטת מיץ הענבים מהענבים בתהליך ייצור היין, שימשה בעיקר כקומפוסט או כבסיס לזיקוק גראפה. בעקבות יוזמה של יקבי רמת הגולן וחברת 'חדשנות מעשית', נמצאה השיטה לייצר מגפת הענבים מים בטעם יין. המים מכילים את מרבית הרכיבים הבריאים, הטעם והריח של היין, אך ללא האלכוהול.

צילום pixabay
צילום pixabay

גם על המכשור המאפשר את הכנת המזון, ניתן ואף רצוי להגן בפטנט. לדוגמה, המקינטה של אלפונסו ביאלטי, שהיא הכלי המקובל והנפוץ ביותר להכנת קפה באיטליה, ספרד ופורטוגל, רשמה פטנט בשנת 1947, ותראו איפה הם היום. ויש גם דוגמה מקומית משלנו. לאחרונה, קבוצת היזמים שעומדת מאחורי המותג  ZeSushi פיתחה מכונה ושיטה להכנת סושי חדשני בצורת דונאט (בייגל), והחליטה להגן עליה בפטנט ולמתג את המוצר ואת החברה שנפתחה בעקבות האמצאה תחת המותג ZeDoshi.

אם בעידן של חדשנות מתמדת בו אנו חיים, יותר קל להעתיק מאי פעם, איך נגן על האמצאות והפיתוחים שלנו בתחום המזון? על מנת להשיב על שאלה זו, כמו בכל התחומים, רצוי להתייעץ עם מומחה להגנת קניין רוחני. המומחה יוכל לחוות את דעתו על הדרך האופטימלית בה יש לפעול כדי למנוע טעויות שעלולות לפגוע בסיכויים להגן עליה בהמשך.

 






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה