שרידי שמן זית בן כ- 8000 שנה נחשפו בגליל התחתון. לדברי מנהלי החפירה מרשות העתיקות, מדובר בעדות הקדומה ביותר לשימוש בשמן זית בארץ, ואולי בכל
אגן הים התיכון, והם פרסמו לאחרונה מאמר בנושא בכתב עת מדעי, על ממצאיהם שבאו לאחר שבשנים 2013-2011 ניהלו ד"ר יניר מילבסקי ונמרוד גצוב מרשות העתיקות, חפירת הצלה ארכיאולוגית בעין ציפורי שבגליל התחתון, לפני הרחבת כביש 79 ע"י חברת נתיבי ישראל. חפירה זו הובילה למחקר המעיד על שימוש בשמן זית בארץ כבר לפני 8000 שנה – באלף השישי לפני הספירה.
החוקרים דגמו בצורה שיטתית את כלי החרס אשר נמצאו בחפירה, כדי לדעת מה אוחסן בהם ואלו שימושים עשו בהם תושבי המקום הקדמונים. ביחד עם ד"ר דבורי נמדר מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים, לקחו פיסה קטנה מכלי החרס, ובאמצעות שיטות כימיות של מיצוי וזיהוי בדקו את השרידים האורגנים שנספחו לתוך הדפנות.
מבדיקות אלו עלה, כי כלי החרס, שתוארכו לתקופה הכלקוליתית הקדומה, הכילו שמן זית, והשוואה של תוצאות המיצוי מהחרסים הארכיאולוגיים עם זה של שמן מודרני בן שנה אחת, הראו דמיון גדול בין השניים, מה שמלמד על רמת שימור גבוהה במיוחד של החומר העתיק, ששרד בהרכב קרוב למקור במשך כ- 8000 שנה.
לדברי החוקרים, "בחפירות ארכיאולוגיות תת ימיות שניהל ד"ר אהוד גלילי מול חופי כפר סמיר מדרום לחיפה, נמצאו בעבר שרידי תעשיית שמן הזית מתקופה זו, ואילו כעת, בציפורי, נמצאו לראשונה עדויות לשימוש בשמן הזית. יחד עם התגלית מכפר סמיר זוהי העדות הקדומה ביותר לייצור שמן זית בארץ, ואולי בכל אגן הים התיכון".
מילבסקי וגצוב אומרים עוד: "ככל הנראה, שמן הזית היה כבר אז חלק מהתזונה, ואולי שימש גם למאור. על אף שאי אפשר לקבוע בוודאות, יתכן שמדובר בזן של זיתים שבויתו ונוספו לגידולי השדה המוכרים: דגנים וקטניות. גידולים אלו מוכרים לפחות אלפיים שנים קודם לישוב בעין ציפורי. עם אימוצו של שמן הזית, הושלם בסיס המזון העתיק הים תיכוני. מאז ועד היום, מבוססת הכלכלה הים תיכונית על יצהר, דגן ותירוש, שלושת הגידולים שנזכרים תדיר במקרא".
