מאזן אספקת המזון משקף את עליית רמת החיים שבאה לביטוי באוכל שלנו

צריכת הבשר מדגימה את העלייה ברמת החיים בישראל
צריכת הבשר מדגימה את העלייה ברמת החיים בישראל

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את מאזן אספקת המזון לשנת 2015, ממנו עולה כי  הערך הקלורי הממוצע לנפש של המזון שעמד לרשות האוכלוסייה (כלומר הכמות שמוצעת, ולא הכמות שנרכשת על ידי הציבור או הכמות שהאוכלוסייה צורכת ) עמד על 3,666 קילו-קלוריות. מתוך אלה, בממוצע כ-26% מקורם בלחם ודגנים, 18% בשמנים ושומנים, 12% בסוכר, ממתקים ודבש, ו-12% בירקות, פירות ותפוחי אדמה.

לרשות כל נפש בישראל, עמדו בממוצע כמויות המזון הבאות: 151 ק"ג פירות, 203 ק"ג ירקות כולל מקשה (אבטיחים, מלונים), 107 ק"ג לחם ודגנים, 78 ק"ג בשר ודגים ללא עצמות, 45 ק"ג תפוחי אדמה ועמילנים, 44 ק"ג סוכר, ממתקים ודבש, 183 ליטרים חלב ומוצריו, ו-259 ביצים. 92% מאספקת הדגנים בישראל מקורם ביבוא, כמו כן, 88% מאספקת הדגים, 70% מאספקת הקטניות, בוטנים ואגוזים  ו-60% מאספקת בשר הבקר – מקורם ביבוא.

בין השנים 1950 – 2015 חלה עלייה בקלוריות שעמדו לרשות הציבור מ- 2,610 קלוריות בשנת 1950 ל- 3,666 קלוריות בשנת 2015.  מה שמעידה על העלייה ברמת החיים בישראל בשנים אלה, הירידה בחלקה היחסי של אנרגיה לתזונה שסופקה מדגנים ומוצריהם, מ- 48% בשנת 1950 ל- 26% בשנת 2015, כשבמקביל חלה עלייה בחלקה היחסי של אנרגיה לתזונה שסופקה מבשר, מ- 4% בשנת 1950 ל- 10% בשנת 1980, כאשר החל משנת 1980 ועד 2015 נשמרת יציבות.
בשנת 2015 חלה ירידה של 5% באספקת הקלוריות לנפש (מ-3,847 ל-3,666 קק"ל ליום), הנובעת בעיקר מירידות באספקת דגנים ומוצריהם, תפוחי אדמה ועמילנים וירקות ומקשה (אבטיחים). לעומת זאת חלה עלייה באספקת קטניות ומשקאות. ביצים, בשר וחלב ומוצריו נותרו דומים לשנת 2014. יתכן כי הירידה באספקת מזון מן הצומח הושפעה מהירידה בתפוקה הצמחית בעקבות שנת השמיטה שחלה בשנת 2015. העלייה באספקת מים מינרלים ומשקאות כוהליים  נובעת בעיקר מעלייה ביבוא, ובאלכוהול מושפעת מהשינוי במיסוי על משקאות חריפים ןהפחתות מחירים של חלק מהמשקאות בעקבות כך.

לפי הנתונים, דגנים ומוצריהם מהווים מקור חשוב לאספקת מינרלים וויטמינים לנפש ליום, הם מהווים 71% מסך כל אספקת סיבים תזונתיים, 58% מאספקת ברזל ו- 45% מאספקת פחמימות, סוכר, ממתקים ודבש מהווים 24% מאספקת פחמימות. חלב ומוצריו מהווים 61% מאספקת הסידן. ירקות ומקשה מהווים 66% מאספקת ויטמין A ו- 47% מאספקת חומצה אסקורבית (ויטמין C), פירות מהווים 40% מאספקת חומצה אסקורבית (ויטמין C).

התלות של ישראל גבוהה ביבוא של סוכר ממתקים ודבש, דגנים, דגים, בשר בקר, קטניות, בוטנים ואגוזים. מדד התלות ביבוא של סוכר וממתקים עומד על 123% ומדד התלות של דגנים ומוצריהם עומד על 92%. 88% מאספקת הדגים של ישראל תלויה ביבוא. לעומת זאת ישראל מייצרת כ- 100% מבשר העוף וההודו שעומד לרשות הציבור, והתלות בחלב ומוצרי חלב מיובאים מהווה רק 8%.

השינוי הבולט ביותר באספקת אנרגיה לתזונה היה ירידה רצופה בחלקן היחסי של אנרגיה לתזונה שסופקה מדגנים ומוצריהם בשנים 2000-1950 (מ-48% ל-31%). משנת 2000 עד 2010 חלה עלייה קלה והחל משנת 2010 ועד 2015, מסתמנת מגמת ירידה בחלקם של הדגנים ומוצריהם (מ- 33% ל- 26%). בחלקם היחסי של שמנים ושומנים חלה עלייה הדרגתית מ- 13% בשנת 1950 ל- 19% בשנת 2010. החל משנת 2010 ועד 2015 חלו תנודות קלות בחלקם של שמנים ושומנים. באספקת אנרגיה לתזונה מבשר חלה עלייה בשנים 1990-1950 – מ- 4% ל- 10%. מאז נמשכת היציבות בחלקו היחסי של הבשר (כ- 10% בשנת 2015). באספקת האנרגיה של ביצים, החל משנת 2000  חלו תנודות קלות.

 






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה