קורין רעייתי ואני סגרנו מעגל כאשר הקמנו את "אתנחתא בכפר" במושב בצת. הכרנו בקיבוץ מצובה. קורין, עולה חדשה מצרפת, באה לעבור אולפן בקיבוץ לבדה. היא עזבה הורים ומשפחה, ומתוך ציונות לשמה הגיעה לארץ. אני, יליד הארץ, באתי למצובה במסגרת גרעין נח"ל. בעקבות ההיכרות, קורין הצטרפה לגרעין. 11 שנה חיינו במקומות שונים בארץ (חיפה, אריאל, קרית אונו) – אפילו חזרנו להורים בשלב מסוים, ולא באמת הצלחנו לפרוץ.
בערב ראש השנה אוקטובר 1992 התקשרנו להוריה של קורין בצרפת, ושאלנו אם במקרה יש מעט מקום לזוג בהריון עם ילדה בת שלוש. כמובן שהתשובה הייתה חיובית, ובמוצאי יום כיפור היינו בפריז עם כמה מזוודות, עשרה קרטונים דרך הים, 20,000 ₪ בכיס, וכמה מוצרי חשמל שאופסנו בארץ למקרה של חזרה מהירה.
שמונה חודשים חיפש אביה של קורין, ולבסוף מצא, ואנחנו עברנו אחר כבוד מעבודות מזדמנות וחיים על חשבון הברון, לניהול ביסטרו צרפתי אמיתי. אני לא ידעתי מילה בצרפתית, וקורין הייתה מטופלת בנוסף בתינוקת בת שלושה חודשים.
שני אנשים יקרים סמכו עלינו בעיניים עצומות: אבא של קורין, ומנהל סוכנות אזורית גדולה של בירה ומשקאות. אחרי ארבע שנים בשכירות עברנו לעסק משלנו, וכעבור שש שנים נוספות גם קנינו את המבנה בו שכן בית הקפה.
ואז התחילו לצוץ השאלות בדבר חזרה הביתה. זו מעולם לא הייתה מוטלת בספק; העניין היה בחירת המועד המתאים . איך אמרו הגששים: "אנחנו על המזוודות, רק הילדה גומרת את הקולג' וחוזרים", והבת השלישית שלנו הייתה רק בת ארבע…
במסגרת הקשרים שלנו עם הזהות הישראלית, נסענו לבקר יום אחד ביריד ישראל-צרפת שנערך בפריס, ומשם חזרנו עם טפסים של פרויקט נעל"ה (נוער ללא הורים או נוער לפני הורים) של הסוכנות היהודית . שנה וחצי חיפשנו בית ספר מתאים, ובגיל 15 עזבה ענבר את צרפת ועברה לפנימיה בבית הספר החקלאי "כדורי".
אנחנו הגענו שנה לאחר מכן. התיישבנו בהרחבה הקהילתית של קיבוץ אילון, והתחלנו לבנות מחדש את חיינו. האהבה שלנו ליין (איך לא) הביאה אותנו לשווק יינות מיקבי בוטיק ישראליים בעבור חברת שיווק תל אביבית. הניסיון הסתיים עם סוף המלחמה בצפון, אך פתח לנו דלתות והכרויות חדשות. זוג אחיות שהקימו גלריה וחנות יין בנהריה, חיפשו משהו שיפעיל במקומן את הגלריה ובית הקפה שהקימו בחצר ביתן במושב בצת. המקום שבה את ליבנו מייד: בית אימון לאפרוחים בני יומם, שהוסב לגלריה לחפצי נוי המאכלסת בית קפה.
בית הקפה שודרג למסעדה צמחונית שמתמחה ב"ארוכות בוקר" (לא שגיאת כתיב – מדובר בארוחות המתמשכות להן בכייף), והגלריה התמלאה בחפצים יפים לבית ולגינה, ובעבודות יד של אומנים מקומיים. האווירה הכפרית אירופאית משהו, נותנת לאורחים הזדמנות לקחת פסק זמן מהריצות ומהמולת העיר. הקנייה בגלריה מהווה קינוח מושלם לכ- 20 מטעמים המוגשים לשולחן.
כאן אין תפריט. יש מבחר של סלטים, גבינות בקר, עזים וכבשים, חביתות, קציצות ירק, ריבות, חלבה, משקאות קרים וחמים; במעין עסקת חבילה שלא נגמרת. המקום פתוח גם לאירועים של עד 45 אנשים.
אתנחתא בכפר, מושב בצת
טל. 052-6399330, 077-3225220
פתוח מיום רביעי עד ראשון, כולל שבת, מ- 9.00 עד 16.00
