ההזמנה שהגיעה באימייל בהחלט סיקרנה: "אנו שמחים להזמין אותך 
לקחת חלק במטבח המודרני, בו האוכל מוכן לעיני הסועדים, עם מגוון עשיר של מנות וטעמים, יין משובח, יחס אישי ואווירה אינטימית.
ערב שף כולל 8 מנות – מעבר הדרגתי בין מנות חלביות, מנות דגים, מנות בשריות וקינוח; על מנת לשמור על כשרות ככל הניתן.
המטרה העיקרית של השף רמי היא שהאורחים שלנו יאכלו מנות שלא היו מזמינים במסעדות. הערב מתחיל בשעה 19:30 ונמשך כשלוש שעות של חוויה בהן השף רמי מבשל מול הסועדים.
האירוח הינו במרפסת הביתית שלנו, ביישוב בת חפר, עבור החל משישה עד 14 סועדים, תמורת 200 ש"ח לסועד – כולל יין, מים וסוד"ה.
אז לא עמדנו בפיתוי, וכך מצאנו את עצמנו ערב אחד נאבקים ב- Waze שהחליט
להוביל אותנו מרעננה לבת חפר דרך כל יישובי עמק חפר וסמטאותיהם. בסוף הגענו, והחוויה התחילה.
עלינו במדרגות הברזל והגענו לקומה השנייה של הבית, אל מרפסת שנסגרה והוכשרה כבר עץ בצורת האות ח – עם מקומות ישיבה עבור עד 17 סועדים, ובמרכז עמדת הפיקוד והשליטה של השף רמי קונסטנטינובסקי, כשהכל ערוך לבישול ואפייה על הכיריים ובטאבון המשוכלל מול עיני הסועדים ופיותיהם.
יחד עם רמי (כן, 'באלרמי' זה פשוט: בא לרמי) מובילה את הערב רעייתו המקסימה סיון ("מהרגע שהכרנו, אוכל ואירוח היו חלק בלתי נפרד מהזוגיות שלנו), שאביה ורמי הם אלה שבנו והקימו במו ידיהם את המרפסת הקולינרית של באלרמי, ומגדלים את התבלינים שלהם בעציצים.
רמי לא רק מבשל בערב זה, מכין את המנות ומגיש אותן ליושבים על הבר, אלא 
גם מספר ומדבר – וזה בהחלט חלק אינטגרלי של החוויה: לא רק להיכנס אל רמי וסיון הביתה, אלא גם לסיפור הזוגי והאישי שלהם, על דרכו המקצועית המפותלת של רמי בעולם המסעדנות, ואפילו לשמוע שאבא של סיון ואחותו של רמי הם מורים לנהיגה באותו בית ספר בנתניה, ובכל זאת ההיכרות בין סיון ורמי לא נוצרה מהעיסוק המשותף של בני המשפחות שלהם, אלא דרך האינטרנט – כדרכם של שידוכים רבים בימינו.
רמי מתחיל ומספר: "בבת חפר, כל דבר נעשה בבתים – כי זה מקום מבודד. גם הספר והמסז'יסטית שלנו עובדים בבית. בבאלרמי אנחנו מארחים בערבים (בלי שישי-שבת) 8-17 סועדים בסגנון ביתי. בצהרים מגיעים מנהלים בחברות מהסביבה – הכל בהזמנה מראש".
ארוחת 8 המנות נעשית בהשראה איטלקית, שם עבר רמי השתלמות שהטביעה 
חותם משמעותי עליו, בשילוב שנות המטבחים בהם הוא עבד, והשוק בנתניה אליו הוא מגיע מדי יום, לא רק לקנות סחורה טרייה אלא גם לפגוש את חבריו איתם גדל, לבדוק מוצרים, ולאכול במסעדות השוק מה שחברים שלו מכינים.
הקו של רמי הוא אוכל פשוט וטעים – לא קרמים וקציפת, לא בישול מולקולרי.
זה מתחיל בפלטת גבינות עם אנטיפסטי ירקות עם פוקצ'ה מהטאבון – הכל נעשה במקום, ונמזג גם היין: תבור קברנה סוביניון 2012. יין טוב, ומוגש גם סיפורו האישי המעניין של רמי.
רמי נולד ברוסיה, ובגיל 6 עלה עם המשפחה מרוסטוב. תמיד התעניין בטעמים 
והסתובב סביב הסירים בבית, ובהמשך ליד הסירים של השכנים הטריפוליטאים והמרוקאים בנתניה.
בצבא היה לוחם בחיל הים, ואחרי השירות הצבאי עבר לגור בקיבוץ עין גדי. הוא עבד כשוטף כלים במלון במשך 8 חודשים, עד שביקשו ממנו שיכנס למטבח, ממנו יצא אחרי שלוש שנים וחצי כמנהל המטבח, בהן גם למד בתדמור.
המסע בין מסעדות תל אביב והסביבה החל: זוזוברה הרצליה, שנתיים וחצי בקפה איטליה, לחדר אוכל של עומר מילר לזמן קצר, הרברט סמואל ולפורטר אנד סאנס – שם החליט רמי שהוא שונא את העבודה כמנהל מטבח, עזב את המקצוע והלך ללמוד באוניברסיטה הפתוחה מנהל עסקים ופסיכולוגיה. משם קורס ברמנים וקורס בריסטות.
הדרך המקצועית הארוכה והמפותלת של רמי – בסך הכל בן 33 – עוד רחוקה 
מלהסתיים: ארי ירזין (מבעלי עד העצם, קפה איטליה, רשת מוזס ועוד) קרא לו לגוז' ודניאל בבני ציון שעמדה להיפתח. גם שם הוא ניהל את המטבח, ואז באה נקודת מפתח בחייו של רמי: הוא נסע לאיטליה, ללמוד אצל המסעדנית והשפית נדיה סנטני – בעלת שלושה כוכבי מישלן (בתמונה רמי עם ספר מתכוני המסעדה). היא זאת שנתנה לו להבין שהוא צריך לעשות מה שאוהב.
נדרשו עוד שלוש שנים בגוסטו כדי לחזק אצל רמי את ההכרה שלא בשבילו לשרת את העובדים שלו במטבח. רמי עזב את גוסטו, הוא וסיון הגיעו לבת חפר – המקום בו נולדה וגדלה, סיבוב קצר ברשת אוליב, ואז ההחלטה לפתוח את המסעדה שלו בבית – 100 אחוז הוא מול הסועדים, עם הדברים שהם רוצים לאכול.
כשאני אומר לרמי: "עברת המון בגיל צעיר כזה", הוא עונה: "נכון, אבל זה הסיפור של כל הטבחים בתל אביב. כל הזמן עוברים להצעה הבאה הטובה יותר, במטרה להתקדם".
אחרי האנטיפסטי מגיעה ברוסקטה עם אבוקדו, שמן זית, פלפל, מלח ולימון,
צ'ילי ירוק ועלי כוסברה – המעורבבים מול העיניים ומוגשים על הברוסקטה, כשעליהם דג לברק פרוס נא, שמעליו יוגורט כבשים לעיטור ועירית, לעיצוב האישיות והמנה הטעימה (בלי הברוסקטה מבחינתי).
תענוג לשמוע את רמי מדבר על אוכל, מסעדות, האחים ירזין, נדיה בעלת 3 כוכבי מישלן באיטליה – זה הטעם הנוסף של האוכל, ומצעד המנות נמשך: .
ארטישוק על הרומנה: ארטישוק על הגריל עם "שלג" של גבינת פטה טרייה.
רוטלו – מנה אותה פגש רמי לראשונה במסעדה של השפית באיטליה, הוא מספר
כי מסעדות באיטליה כבר לא עושות רוטלו – פס של פסטה עם מילוי (אצלו גבינת ריקוטה, תרד וברוקולי שרמי מאוד אוהב). מגלגלים, עוטפים בבד, קושרים היטב, מכניסים עם הבד לבישול במים למשך 20 דקות, מוציאים, פותחים וחותכים את הנקניק לפרוסות. מסביב בצלחת ציר ירקות, והצלחת מוכנסת לאידוי בטאבון.
בינתיים השף יוצר רוטב: ציר, חמאה, מלח ופלפל. אגוזי מלך קצוצים אותם הוא מטגן, מוסיף מרווה ועגבניות שרי – ואנחנו רואים הכל, ונהנים מהמראה ובהמשך מהמנה.
פילה דניס בטאבון וברוקולי. במחבת: ניוקי פריזאי – עשוי מבצק קמח ופרמז'ן –
לא תפוחי אדמה, ויש בו חרדל דיז'ון. בכוונה אין למנה זאת רוטב – כדי להתנסות בטעם הניוקי. ושהרוטב לא ישתלט עליו. אני אהבתי פחות בהשוואה למנות האחרות.
הבאה בתור: מנה קלאסית צרפתית של פואה גרא – כבד אווז, אגס מבושל ביין וקינמון, עם ריבת בצל ויין שרמי מכין – מנה עדינה ומעולה, תוך שילוב טעמים מוצלח ביותר.
אחרון לפני הקינוח: ריזוטו שמח – עם עשבי תיבול, ציר מרק ועגבניות, ו"עשבי 
תיבול שתמיד משמחים". הולך נפלא עם נתח פקינייה – שייטל. מנה מצוינת.
ארוחת טעימות עם מנות שכל אחת לא גדולה מדי אך יחד יוצרות סימפוניה של טעמים והנאות, מגיעה לסיומה עם פבלובה שבילתה ארבע שעות בתנור (באחריות סיון), עם קולי תותים טריים וקצפת צמחית (הבישול, כאמור, כשר – והקצפת לא לטעמי).
חליטת צמחים מהאדניות, וערב קסום הסתיים לו. בדרך הביתה לרעננה ה-
Waze התנהג ממש יפה. אולי גם לו היה ערב מוצלח.
באלרמי מציעים גם ארוחות זוגיות, ימי הולדת, סדנאות צהריים לחברים, הפתעות, מסיבות רווקות, שירותי קייטרינג ושף עד הבית – ארוחות בבתי הלקוח החל מקבוצות קטנות עד 50 סועדים – רוב השיווק נעשה ע"י סיון היצירתית והדינמית.
תזכורת: מחיר הארוחה 200 ₪ – וכאן אפשר לומר: בלבד.
אם אתם אוהבים לאכול, והרי אתם אוהבים לאכול – אז אלה 200 ₪ שייתנו לכם את התמורה הטובה ביותר, ומי שלא בא לרמי וסיון – פשוט מפסיד.
באלרמי – רמי וסיון קונסטנטינובסקי
רח' אורן 8 קומה 2, בת חפר
טל. 052-5689998
חניה חופשית בסוף הרחוב
