רצינו לנסוע רחוק. התגעגענו לתחושת החופש של נסיעה ארוכה ונעימה, מוזיקה טובה ברקע ונוף שמתחלף ברַכּוּת. לכן בחרנו לנסוע לאילת. כבר הרבה שנים לא ביקרנו בעיר הנופש הדרומית של ישראל, שהפכה לעיר התיירות והקניות האולטימטיבית – בעיקר כשרוב חברות התעופה לא מגיעות לישראל.
כבר בכניסה לעיר נפעמנו – כמה העיר גדלה שדרות של בניינים חדשים, בתי מלון, והרבה הרבה מרכזי קניות מלאים מפה לפה. בנוסף לעובדה שאילת גדלה, היא גם יפתה. העיר ממש פורחת -הגינון בה משובב את העין, כיכרות פורחות, וגם הטיילת המפורסמת של העיר טובלת בפרחים מצד אחד, ומצד שני הכחול העמוק של הים. ממש חגיגה.
הגענו למלון הרודס ויטאליס הוותיק מרשת מלונות פתאל, שהינו חלק מהמתחם הענק של מלון הרודס ,הנראה כמו ארמון ממרוקו או מדובאי.
ישנם מלונות שהזמן רק מיטיב עימם, הרודס ויטאליס אילת הפועל משנת 2000 (כמו כל חלקי קומפלקס הרודס), הינו ללא ספק אחד כזה. כמלון ותיק ומוערך בנוף המלונאות הישראלי, הוא מצליח לעשות את מה שרבים נכשלים בו: לשמר "סטייל" קלאסי בניחוח אוריינטלי, בלי לוותר על רעננות ועדכניות. זה לא סתם עוד מלון באילת, אלא קונספט למבוגרים בלבד שמבטיח ומקיים חוויה ייחודית לאורחיו.
הקסם של ויטאליס מתחיל בעובדה שמדובר במלון למבוגרים בלבד. מרגע הכניסה ללובי, רעש העיר וההמולה נשארים בחוץ. האווירה כאן מוקדשת כולה לרוגע, שלווה ואינטימיות. זהו המקום המושלם בשבילנו כדי להירגע,
בחיוך רחב קיבלה את פנינו פקידת הקבלה ששאלה: תרצו מים או שמפניה? לצד שולחן קטן של מתוקים שנאפו במקום ופירות טריים. "כדי להתרענן מהדרך" היא אמרה.
החדרים במלון רחבי ידיים, מעוצבים בטוב טעם ומשדרים יוקרה מאופקת. מיטות גדולות, מצעים איכותיים, מגבות רכות במיוחד. המרפסות שצופות לים האדום או לבריכה הפרטית של המלון, משלימות את תחושת החופש.
מתחם הספא והבריאות מציע ספא מהמתקדמים בישראל, עם בריכות פנימיות וחיצוניות, סאונות וטיפולים, כשהשקט בו הוא החלק המוביל; אין מוזיקה רועמת בברכה ואיש לא ירקיד אותנו כאן.
במהלך שוטטות חולמנית, הגענו ל"חדר השקט" – מיטות ענקיות פרושות אל מול נוף מפרץ אילת, מוזיקה חרישית ברקע ובר יין מלא כל טוב. כמה נעים היה להירגע ולנשום כאן. וכמובן – לא מכניסים למתחם זה טלפונים.
טרקלין האירוח פתוח ללא תוספת תשלום לאורחי המלון בין השעות 13:00 – 15:00. ניתן ליהנות בו מארוחה קלה עם מאפים, מרק ואף סלטים – נשנושים איכותיים ומשקאות בסביבה מעוצבת ושקטה.
על כך שאין כמו ארוחת הבוקר בבתי המלון בישראל אין חולק. שפע אין סופי של ירקות סלטים מאפים ומה לא. ריח החביתות המוכנות בהם מגיע למרחקים, ואף נדבק לבגדים לכול משך היום. במלון שלנו חסכו מאיתנו ריח זה. לאחר שסידרתי לעצמי צלחת נאה מלאה בכול טוב, הגיע מלצר והציע מתוך תפריט לבחירה – חביתות, קפה ומיצים המוגשים לשולחן. בחרתי את המנה האהובה עלי: אגס בנדיקט – ביצה עלומה על לחם קלוי, עם תרד וסלמון – חלום. אחרי ארוחת בוקר כזו אני מסודרת לכול היום.
בבית המלון פועלת מסעדת לורנס – על שמו של לורנס איש ערב הבריטי, שנודע בזכות תפקידו המרכזי במרד הערבי נגד האימפריה העות'מאנית במהלך מלחמת העולם הראשונה, כפי שתואר בספרו האוטוביוגרפי "שבעת עמודי החכמה". המסעדה פתוחה לאורחי המלון וגם לסועדים מבחוץ.
כן, לאכול במסעדה במלון – זה יכול להיות שווה ומומלץ, בזכות העובדה שגם במסעדה כמו במלון האורחים מעל גיל 18, מה שמחזק את תחושת השקט והנינוחות בה. עיצוב המסעדה אלגנטי ומאופק, ומקנה תחושה של חוץ לארץ. יש הקפדה על אי-שימוש בטלפונים סלולריים בחלל המסעדה, מה שמוסיף לחוויה השקטה.
לורנס היא מסעדת שף בשרית כשרה, המגישה מנות ברמה גבוהה מאוד – שילוב שאינו מובן מאליו באילת. התפריט קלאסי ומוקפד, עם מנות שמשלבות טעמים מהמטבח הצרפתי הקלאסי בעכשוויות מהמטבח הישראלי הצעיר.
לשולחן הגיעה סלסלת לחמים חמימים לצד שלושה מטבלים – מטבל עגבניות מיובשות מצוין, מטבל פטריות שפחות התחברנו אליו, ומטבל זיתים שחורים, שהלכו מצוין עם היין שהזמנו מיקב עגור האהוב עלינו מאוד. למנה ראשונה בחרנו סלט אווז בגריל (62 ₪) – רצועות קונפי אווז מפורק, עגבניות, ארטישוק, פלפל אדום וירוק, פטריות ומגוון עלים פריכים בוויניגרט לימון ושמן זית. התיבול של הסלט היה מדויק, הירקות פריכים והתוספת של בשר האווז אכן הייתה טובה.
סביצ'ה אינטיאס (72 ₪) – על מצע זרעי עגבניות, בצלי שלוט, זיתים, פלחי לימון ושמן זית. הדג היה טרי במיוחד, והמנה הייתה טעימה ומאוד מאוזנת בטעמיהץ
למנה עיקרית שמרנו על הקו הצרפתי, עם המנה הקלאסית של פילה בקר (159 ₪) – מדליוני פילה בקר צלוי בגריל, בתוספת גראטן תפוחי אדמה וסלקים מקורמלים, המנה הגיעה במידת עשייה מדיום , בדיוק כמו שהזמנתי עם רוטב יין ופירות יער. לי השילוב המוצלח בין בשר הפילה לרוטב פירות היער המתקתק היה מושלם.
כמו כן הזמנו גם פילה לברק (135 ₪), שהוגש לצד מצע של רטטוי עדשים שחורות בציר דגים, עם טחינה גולמית ושום קונפי. מנה נהדרת בטעמים מקומיים, המדגימה במדויק את מהות המסעדה – שילוב בין קלאסה צרפתית ומקומיות ישראלית.
לסיום, הקינוחים שלרוב הינם פחות מוצלחים במסעדות בשריות כשרות, הפתיעו אותנו לטובה. פניני טפיוקה (48 ₪) – עם פירות טריים, חלב קוקוס וגלידת מנגו מצוינת (שהוגדרה כדלת סוכר ואכן הייתה במתיקות מעודנת) – מאוד אהבנו.
כמו כן הזמנו גם קוקילידה (48 ₪) – עוגת שוקולד צ'יפס עם גלידת חלבה מטחינה גולמית, שהייתה מושחתת בדיוק כמו שמנה אחרונה צריכה להיות – עשירה, מתוקה ומנחמת.
הבילוי במלון הרודס ויטליס הוא חוויה של רוגע ונינוחות. בכל פינה במלון ניתן לראות את תשומת הלב שבה מתייחסים לשלווה ונוחות האורח. הגינון המוקפד, פסלי האומנות בכול פינה, הבריכות השקטות והריח הרענן מתקתק שנמצא באוויר. מלון שהוא הבחירה המושלמת בעיר הדרומית למי שמעריכים איכות בלתי מתפשרת.
פרטים והזמנות להרודס ויטליס אילת כאן
הכותבת –איריס לוי בפייסבוק אינסטגרם
