לאחרונה נפתחה עונת גדיד התמרים, כשראשוני הגודדים היו חקלאי הערבה ובקעת הירדן. אחריהם הצטרפו לגדיד גם מגדלי התמרים בצפון ים המלח (דקלאי עין גדי, מצפה שלם, בית הערבה ומצפה יריחו) והעמקים הצפוניים (עמק הירדן ועמק בית שאן). הזן המקומי הראשון שמגיע לשווקים בימים אלה הוא 'דקל נור' שגדל בעיקר בערבה ובצפון ים המלח – תמר בעל מרקם רך, פרי ארוך יחסית ביחס לזני תמרים אחרים, מתאים למי שמעדיפים מתיקות מעודנת.
גל טוויג, איש שולחן התמרים במועצת הצמחים, אומר: "השנה הקודמת הייתה שנת יבול מוצלחת לכ-600 המגדלים שגדדו כ-50,000 טון תמרים. אנו צופים שהיבול השנה יהיה אפילו גבוה יותר, סביב 55,000 טון, ומקווים שמגמת הצמיחה בענף תימשך. זאת תוך כדי שהמגדלים מתמודדים עם השלכות המלחמה והאיום הביטחוני, והחרם הטורקי".
להערכת מועצת הצמחים יש כיום כ-600 מגדלי תמר בישראל, כאשר רוב מטעי התמרים הם בבקעת הירדן ובערבה. ערך ייצור התמרים בישראל כיום הוא כ-1.2 מיליארד שקלים בשנה, כ-900 מיליון מתוכם ייצוא והיתרה בשוק המקומי. הזנים הבולטים מבחינת הצריכה המקומית הם 'מג'הול' שמהווה כ-80% מהשוק בארץ, 'ברהי' כ-10%, 'דקל נור' כ-6% ו'חיאני' כ-4%.
