קיסריה – עיר הנמל התוססת בעבר נערכת לעתיד

חשיבותה ועושרה האדריכלי של קיסריה הפכו אותה לאחת הערים החשובות ברחבי האימפריות הרומית והביזנטית
חשיבותה ועושרה האדריכלי של קיסריה הפכו אותה לאחת הערים החשובות ברחבי האימפריות הרומית והביזנטית. צילום אבי אובליגנהרץ

מאז הקמתה לפני למעלה מ- 2000 שנה ולאורך התקופות השונות, הייתה קיסריה עיר נמל תוססת. חשיבותה ועושרה האדריכלי הפכו אותה לאחת הערים החשובות ברחבי האימפריות הרומית והביזנטית. החפירות הארכיאולוגיות המתנהלות באתר בשנים האחרונות מטעם רשות העתיקות, חשפו שרידים ארכיאולוגיים רבים, החל מימי הורדוס עד לתקופה הצלבנית.

הדמיית תכנית הפיתוח של בית הכנסת העתיק בקיסריה. אדר' יערה שלתיאל ואדר' אלדד גרינפלד, רשות העתיקות
הדמיית תכנית הפיתוח של בית הכנסת העתיק בקיסריה. אדר' יערה שלתיאל ואדר' אלדד גרינפלד, רשות העתיקות

קרן אדמונד דה רוטשילד, החברה לפיתוח קיסריה, משקיעות כסף רב – יותר מ- 100 מיליון שקל לדברי הגופים; ופועלות בשיתוף פעולה עם רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים לחשיפה, שימור והנגשה של מבני הציבור החשובים של קיסריה העתיקה בגן הלאומי קיסריה, ופיתוח והנגשה של חופי היישוב. פרויקט התחדשות קיסריה העתיקה מעשיר ומשדרג את חוויית הביקור בגן הלאומי קיסריה כאתר העתיקות המוביל בארץ לצד ירושלים. כיום מבקרים באתר מעל מיליון תיירים בשנה, וראשי הפרויקט גורסים שבעקבותיו יפקדו את המקום 3 מיליון תיירים בשנה עד 2030, והמיזם ישמש עוגן תיירותי-כלכלי חשוב לתושבי האזור.

לצד החפירות הארכיאולוגיות הנרחבות, מתנהלות בגן הלאומי קיסריה פעולות רחבות היקף של שימור, שיחזור ופיתוח הנמל
לצד החפירות הארכיאולוגיות הנרחבות, מתנהלות בגן הלאומי קיסריה פעולות רחבות היקף של שימור, שיחזור ופיתוח הנמל. צילום אבי אובליגנהרץ

לצד החפירות הארכיאולוגיות הנרחבות, מתנהלות בגן הלאומי קיסריה פעולות רחבות היקף של שימור, שיחזור ופיתוח הנמל. זהו פרויקט אותו מובילים המשמר יורם סעד והאדריכלית יערה שאלתיאל ממינהל השימור ברשות העתיקות, ובסיומו יהיו בגן הלאומי מרכז מבקרים מתקדם, מתקנים לרווחת המבקרים, פארק ארכיאולוגי מרהיב, וטיילת קסומה, שתחל באמת המים הקדומה (חוף האקוודוקט) ותתחבר לטיילת החומות והביצורים  של קיסריה העתיקה.

הצצה נדירה לסיפור ההיסטורי של קיסריה כבירה רומית, ביזנטית וישראלית לאורך אלפי שנים
הצצה נדירה לסיפור ההיסטורי של קיסריה כבירה רומית, ביזנטית וישראלית לאורך אלפי שנים. צילום יולי שוורץ רשות העתיקות

"לפרויקט הענק הזה חשיבות ארכיאולוגית חסרת תקדים, אבל לא פחות מכך, היא גם מהווה זרז לפעילות תיירותית וכלכלית לטובת ולרווחת המרחב כולו. עושר הממצאים שכבר התגלו בחפירות מעצימים את חוויית הביקור בגן הלאומי ובנמל קיסריה, ומאפשרים הצצה נדירה לסיפור ההיסטורי של קיסריה כבירה רומית, ביזנטית וישראלית לאורך אלפי שנים", אומר סגן יו"ר קרן אדמונד דה רוטשילד, גיא סברסקי.

 תחילת עבודות שימור הקמרונות שבחזית במת המקדש שבנה הורדוס לקיסר אוגוסטוס והאלה רומא
תחילת עבודות שימור הקמרונות שבחזית במת המקדש שבנה הורדוס לקיסר אוגוסטוס והאלה רומא

במסיבת עיתונאים שהתקיימה במקום, הוצגו לראשונה מספר תגליות ארכיאולוגיות משמעותיות, בראשן המתחם המקודש שבנה המלך הורדוס בקיסריה כמחווה לפטרונו אוגוסטוס קיסר רומא, ולכבוד האלה רומא.  על הקמת המקדש של אוגוסטוס ורומא, אשר השקיף אל הים, סיפר יוסף בן מתתיהו בספרו מלחמות היהודים. לדבריו, הורדוס בנה את המקדש בראש הגבעה, והוא היה נפלא בגודלו ומראהו. בתוך המקדש עמד פסל ענק של הקיסר בדמות זאוס האולימפי, ופסל נוסף של האלה רומא בדמות הרה מארגוס. פסלים אלה טרם נמצאו בחפירה.

בין האולמות הוקמה מערכת קמרונות שנשאו על גבה גרם מדרגות מונומנטלי
בין האולמות הוקמה מערכת קמרונות שנשאו על גבה גרם מדרגות מונומנטלי

בחפירות האחרונות, המנוהלות על ידי ד"ר פטר גנדלמן ומוחמד חאטר מטעם רשות העתיקות, נחשפה מערכת קמרונות מרשימה שעמדה בחזית המערבית של "במת המקדש". חזית זו כללה שני אולמות שצידם המערבי היה פתוח לכיוון הנמל, וכל אחד מהם (20 על 25 מטרים)  היה מחולק לארבעה קמרונות. בין שני האולמות הוקמה מערכת של קמרונות קטנים יותר, שנשאו על גבה גרם מדרגות מונומנטלי, בו עלו הבאים מהנמל אל עבר המתחם המקודש.

בית כנסת מהתקופה הביזנטית, לפני כ-1,500 שנה
בית כנסת מהתקופה הביזנטית, לפני כ-1,500 שנה. צילום אסף פרץ רשות העתיקות

בית הכנסת העתיק בקיסריה התגלה בשנות ה-40 של המאה ה-20. חפירות ארכיאולוגיות באתר חשפו ממצאים המעידים על הימצאותו של בית כנסת מהתקופה הביזנטית, לפני כ-1,500 שנה. בין הממצאים שהתגלו: כותרות עם סמלי המנורה, פסיפסים וכתובות שבהן הקדשה לתורמים, ושברי כתובת של כ"ד משמרות הכהונה.

מסד של מזבח אבן גדול אשר ניצב בתוך היכל פתוח לשמיים
מסד של מזבח אבן גדול אשר ניצב בתוך היכל פתוח לשמיים.גריפין צילום אווירי

תגלית חשובה ונדירה נוספת נחשפה לאחרונה בחזית המקדש: מסד של מזבח אבן גדול אשר ניצב בתוך היכל פתוח לשמיים, בדומה ל'מזבח השלום' (ה"ארה פאקיס") של אוגוסטוס ברומא, אשר שימש להקרבת קורבנות לכבוד הקיסר אוגוסטוס. לצד המזבח נחשפו יסודות של מזבחות נוספים, קטנים במידותיהם. עשרות נקבים עמוקים אשר התגלו בחפירה מסביב למזבח המרכזי, נועדו, לדעת החופרים, להחזיק לפידים או ניסים (סמלי הלגיון הרומי אשר נשאו החיילים על גבי מוטות).

לוחית קטנה עשויה מאם הפנינה, שעליה חרותים מנורת שבעת קנים ומחתה
לוחית קטנה עשויה מאם הפנינה, שעליה חרותים מנורת שבעת קנים ומחתה. צילום קלרה עמית רשות העתיקות

ממצא רב חשיבות שהתגלה אך באחרונה במהלך עבודות שימור הקמרונות, מעיד על החיים היהודיים שהתקיימו בקיסריה מאז ייסוד העיר על ידי הורדוס לפני 2000 שנה:  לוחית קטנה עשויה מאם הפנינה, שעליה חרותים מנורת שבעת קנים ומחתה (כלי להעברת גחלים ממקום למקום). בתקופות הרומית התיכונה והביזנטית הייתה קיסריה מרכז יהודי חשוב, והיהודים היו חלק בלתי נפרד מהמערך הכלכלי והחברתי של העיר הרב-תרבותית.

פסל אַיִל שהתגלה בסמוך לקמרונות שבחזית במת המקדש
פסל אַיִל שהתגלה בסמוך לקמרונות שבחזית במת המקדש

ממצא מעניין נוסף שהתגלה בפרויקט החפירות בקיסריה, היה פסל אַיִל שהתגלה בסמוך לקמרונות שבחזית במת המקדש. באמנות הנוצרית מופיע האיל כשהוא נישא על כתפי הרועה הטוב (ישו, המתואר כרועה הדואג לצאנו), ולעתים ניצב לצדו. יתכן שהפסל היה חלק מעיטור הכנסייה המתומנת מהמאה ה-7-6 בקיסריה, או שהוא קדום יותר – מהתקופה הרומית, ושולב במבנה הכנסייה בשימוש משני.

עד כה נחשפו רק כשישה אחוזים מהממצאים של קיסריה
עד כה נחשפו רק כשישה אחוזים מהממצאים של קיסריה. צילום אבי אובליגנהרץ

מנהל רשות העתיקות, ישראל חסון, אומר: "עד כה נחשפו רק כשישה אחוזים מהממצאים של קיסריה, וטמונים בחולותיה ממצאים מפוארים בקנה מידה עולמי. יוזמה זו חייבת להיות יריית פתיחה לפרויקט לאומי מתמשך, לפיתוח אתר קיסריה במלוא תפארתו". אז בהחלט יש למה לחכות.

צפו בסרטון על פרויקט התחדשות קיסריה. צילום EYECON,  לרשות העתיקות

 

 

 

 






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה