הלך לעולמו אליעזר פיילר ז"ל – המתווך בין היקבים לכורמים
ענף היין נפרד השבוע מאליעזר פיילר, בן 92 ופעיל בענף עד לפני חצי שנה.
נוהגים להזכיר כחלק מההיסטוריה של ענף היין הישראלי את הברון רוטשילד; אותו חולם ששתל פה גפנים והצליח לראות את העתיד. האנשים שבאו אחריו עשו את העבודה הקשה. הם אלו שהגשימו את החלום ההזוי הזה, שבמדינה מדברית אפשר לייצר יין איכותי.
בשנות ה- 90 של המאה הקודמת, מונה פיילר ליושב ראש איגוד גפן היין, גוף שבעצם עסק בתיווך בין הכורמים ליקבים הגדולים כמו ברקן, כרמל, מוני, טפרברג ונוספים. ידו הייתה בכול, כפי שרוב הבכירים בענף הגדירו אותו – אדם צנוע וחכם, שידע לדלג בין "הפלאח" למנכ"לי היקבים אנשי העסקים, במה שנוגע לחלוקת כמויות ענבים, סוגי ענבים, פתרון מחלוקות כספיות. אפילו בתי המשפט נעזרו בשירותיו, על מנת לקבל ממנו חוות דעת של מומחה בתביעות משפטיות שונות שהיו בין יקבים לכורמים.
אין מנכ"ל שלא ביקש את דעתו, את עצתו. דלתות היקבים היו תמיד פתוחות עבורו. מוטי טפרברג, בעלים ומנכ"ל יקב טפרברג, השוהה בפורטוגל לרגל טקס ברית המילה של נכדו החדש, ספד לפיילר המנוח: יהודי יקר שעשה רבות לענף, דאג בכל רמ"ח אבריו לענף היין, לכורמים ליקבים. הוא ליווה אותי עשרות בשנים, מיום שנכנסתי בשנת 1976 לענף, עד לפני חצי שנה. הדריך, כיוון, והיה לי למורה דרך. כל כך הרבה היה אפשר ללמוד ממנו, להשכיל ממנו. אדם יקר שהלך לי, וזה עצוב מאוד".
הסיפורים על אליעזר פיילר רבים. שכששומעים אותם מבינים שמי שעשה את התעשיה הזו עבד קשה, והאמין שליין ישראלי צפוי עתיד מזהיר.
יש עוד אנשי תעשייה כמוהו, שבלהט העשייה היום יומי ובמרוץ החיים המטורף במדינת ישראל, קצת נשכחים. תרומתו של אליעזר לענף היין הייתה תמיד מתחת לרדאר של העיתונאים ושל מחלקי הפרסים והמדליות. לא היו לו אנשי יחסי ציבור שידאגו לפאר את שמו, והוא לא רצה זאת – הכול בשקט ובצניעות.
אליעזר פיילר ז"ל שייך לדור הנפילים, יבדלו לחיים ארוכים – ד"ר מיכה לרר, שמוליק בוקסר מיקב ברקן-סגל, אבי כהנוב, מוטי טפרברג, משפחת ערטול מיקב מוני, שמשון ולנר מיקב רמת הגולן, פרופסור עמוס הדס, מיכאל בן יוסף, ואחרים.
אליעזר פיילר הלך לעולמו בשיבה טובה, ועם הרבה כבוד שהביא לענף היין. מערכת אכול ושאטו שולחת תנחומים למשפחה.
קוד אתי נוסח צהר למשגיחי כשרות – האם יש כאן שינוי?
רפורמת הכשרות העלתה הרבה חיוכים אצל האורתודוקסים, הזרם שאורח חייו מבוסס על ציות להלכה ולרבנים הפוסקים, משום שרובם לא מאמינים שהרפורמה אכן תצא לפועל. רובם מגחכים על השונים מהם, וחושבים שאסור שדבר או חצי דבר ישתנה במפעל העצום והרווחי הזה המכונה "כשרות". אלפי רבנים מעניקים חתימות על מוצרי מזון, חומרי ניקוי, מסעדות ומפעלי מזון, ושולטים ביד רמה (ולא פעם בכוח) על האדם הפשוט שרק רוצה להתפרנס.
יוקר המחייה בישראל, מושפע גם מאלפי העוסקים בנושא הכשרות וההשגחות בארץ ובעולם. כל משגיח יכול לעשות כמעט ככל העולה על רוחו, ולהשבית מפעל שלם בשיחת טלפון לרבו. וחלק מהתלונות הרבות נגד משגיחי הכשרות, עסקו בהתנהגות שלהם כלפי מי שלא מתפלל באותו בית הכנסת כמוהם, וחס וחלילה מלהזכיר נשים, הומואים או גויים, שנמצאים פסיעה מאש הגיהנום מבחינתם.
הוזכרו שפה עילגת, התעלמות והשפלות שהיו מנת חלקם של מי שלא "באו טוב" בעיני המשגיח. ענף היין זוכר את יקב ברקן-סגל והאירוע של השפלת היהודים האתיופים בגלל צבע עורם השונה או יהדותם שהוטלה בספק, על ידי משגיח שגובה על ידי רב זה או אחר.
כאמור, מהפכת הכשרות אולי תנסה לעשות סדר בתחום. זה ייקח זמן, והכל תלוי, כמובן, במצב הפוליטי שנכון להיום נראה כי ניטרל את הרבנים ששלטו על קופת המדינה, ועל חוק הכשרות. החרדים נדחקו לפינה, מבינים את הטעות שעשו, ושעכשיו הם במשחק שונה לחלוטין; משחק שהפתיע אותם ונתן להם סטירה מצלצלת.
מי שמנסים בכל זאת להבין את השינוי שמתחולל לנגד עינינו, הם רבני צהר, ארגון שמעניק גם הוא כשרויות ומשגיחים. עם כניסת הרפורמה במערך הכשרות לתוקף, והצורך להכשיר משגיחי כשרות נוספים, גיבשו במערך הכשרות של צהר "קוד אתי למשגיח" לפי מסמך שפרסם איגוד רבני צהר, עוד לפני הכשרה של משגיחים חדשים, הם רוצים לקלוט אנשים שמבינים "שכדי להרבות כשרות בישראל ולוודא שכמה שיותר יאכלו על פי ההלכה, אנחנו ננהג בסבר פנים יפות, בהגינות וביושרה. מתוך אלה יצמח שיתוף הפעולה ורצון של עוד מקומות להיות כשרים". או במשפט שרבים מהרבנים שכחו "דרך ארץ קדמה לתורה".
עוד נכתב במסמך כי "לעולם ידבר בכבוד ובנימוס ויראה בכל אדם, בעלי העסק, איש צוות ושוטף הכלים, יהודי או נוכרי, גבר או אישה, כמי שנברא בצלם. דיבורו יהיה בדרך ארץ, בנועם ובנימוס ותמיד ישתדל לקדש שמים".
בצהר הוחלט כי "חל איסור מוחלט על משגיחים לקבל טובות הנאה כלשהן מבעלי העסקים. כולל ארוחות ללא תשלום או מוצרים. על המשגיח לשלם עבור כל מה שאכל ושתה על מנת למנוע חילול השם וגזל." דוגמא נוספת המלמדת על הגישה של צהר, היא הדרישה כי בתום עבודתו יקפיד המשגיח לנקות אחריו: "לאחר ביצוע משימה כשרותית (שטיפת ירקות, ברירת קטניות, הכשרת כבד, ניפוי קמח וכד'), על המשגיח לנקות אחריו ולהשאיר את המקום נקי ומסודר".
כשמדובר בענף היין הפוליטיקה שולטת, וכשיקב גדול צריך למכור עשרות מיליוני בקבוקים בשנה, הוא לא יתעסק עם המשגיחים. היקבים יעדיפו לא להרגיז את נותני החותמות, בהם הרבנות הראשית אינה שולטת כבר מזמן, אף על פי שהחוק מסמיך רק אותה לתת חותמת כשרות. בשיחה שלא לציטוט עם בעלי יקבים, נמסר לי כי המצב בשנים האחרונות משתנה. הדור הוותיק של המשגיחים שלא הבין בעשיית יין והתנהג כמו שוטר, או שמפתח היקב יישאר אצלו, והיקב היה מבחינתו רק מקום עבודה; אותו דור מתחלף. במקומו מגיעים משגיחים צעירים ונמרצים, שלומדים לעשות יין, ורגישים שותפים לעשייה ולמכירת יין ישראלי.
נאמר לי ש"כבר לא מעמיסים למשגיח הכשרות את האוטו בארגזי יין שיחלק למקורבים, וככה שומרים על שקט תעשייתי". תעשיית היין עברה מהפכה בעשור האחרון, וצצו גם עשרות יקבי בוטיק שאינם כשרים. אלה לא רק צובעים את הנוף, אלא מראים שאפשר אחרת ואפשר לוותר על הכשרות – כן, יש גם דתיים שמוכנים לשתות יינות יקבים ישראלים ללא כשרות, כי הם יקבים ישראלים. יכול להיות שדווקא יקבי הבוטיק האלה אחראים על תחילת מהפכה בנושא הכשרות, ורק צריך לחכות שיקום אחד היקבים הגדולים ויגיד "עד כאן, לא משלם יותר, לא נסחט יותר, מלחמת הדת לא מעניינת אותי", ואחריו יבואו השאר.
עד אז כללי האתיקה שמציעים רבני צהר הם לדעתי "אחיזת עיניים" וסוג של מתק שפתיים על מנת להרגיע, כי בסופו של דבר גם הם סוג של מפעל כסף שמעניק אלטרנטיבה בדיוק כפי שעשו ש"ס ב- 1982 כאשר יצאו כנגד ההשגחות של אגודת ישראל, כי רצו נתח מהעוגה.
כדאי לקרוא כתבה וותיקה מעניינת זו של היינן שומר השבת יעקב אוריה על יין וכשרויות
אילנית צמח: "רבים יאלצו להתחיל להסדיר או לשנות את מיקום היקב שלהם ואולי אפילו לסגור אותו"
לצד הפריחה שנראה כי יקבי בוטיק נהנים ממנה בשנתיים אחרונות אלה של עידן הקורונה, והשפעתה החיובית על הצריכה, "מתרחש שינוי ברמה התכנונית והרגולטורית, שעשוי או עלול – לפי נקודת המבט, להשפיע על מפת תיירות היין בארץ בצורה דרמטית, לפיו הרבה יקבים יאלצו להתחיל להסדיר או לשנות את מיקום היקב שלהם, ואולי אפילו לסגור אותו", כך אומרת אילנית צמח – מומחית לתחום יקבים ותיירות יין, יועצת למשרד התיירות בתחום פיתוח ומיתוג תיירות היין.
"הגופים הממשלתיים עושים כל שביכולתם כדי לסייע ליקבים להסדיר ולטפל בנכס היקר להם, אך גם כאן צריך שניים לטנגו", ממשיכה אילנית". בעלי היקבים והיזמים צריכים להבין כי על מנת שיוכלו ליהנות מהפירות של היקב שהקימו או יקימו, יש לפעול בהקדם ולהיכנס למתווה ההסדרה שייתן להם זמן נשימה להסדרת היקב ולהפעיל אותו במקביל.
לצד שינויים אלה גוברת התחרות על הצרכן והתייר. ההיבט השיווקי מקבל מקום דומיננטי בשיווק היקב ויינותיו. אלה לצד מיתוג, תמחור, הבנת השוק, תודעת שירות ואירוח, שיתופי פעולה אזוריים, הכרמים וההתחממות הגלובלית, הם חלק מהנושאים אותם ילמדו בקורס 'מאסטר להקמה וניהול יקב בוטיק' של אילנית צמח, שהמחזור הקרוב שלו יתקיים בפקולטה לחקלאות ברחובות. הקורס שייפתח ב- 23.2.22 יכלול 8 מפגשים, ביניהם סיור ביקבים, והוא מיועד למי שמעוניין להקים יקב או להצמיח את היקב שלו. המרצים בקורס יהיו נציגי ממשל, ואנשי ענף היין בהיבטיו השונים: יוסי בוזנח, שיבי דרורי, אסף פז, חן פנחסי, קרן זליגר, צחי דותן, איתמר גור.
פרטים והרשמה כאן
16.2.22: מחקרים חדשנות ורגולציה בענף היין בגליל ובגולן בכנס תחום כרם היין
במסגרת כנסי החורף שמקיים מו"פ צפון במכון המחקר מיגל של החברה לפיתוח הגליל, יתקיים ביום ד' 16.2.2022 במכללת אוהלו בקצרין, כנס מקצועי שבמרכזו חשיפת מחקרים ודיונים בנושא עתיד ענף היין בישראל. הכניסה ללא תשלום, אך יש להירשם מראש.
בין הדוברים: ד"ר תרצה זהבי משה"מ משרד החקלאות – סקירת הפעילות המחקרית של המשרד בתחום כרם היין, צחי דותן מנכ"ל מועצת גפן היין – שוק היין בשנת השמיטה ולאחריה, מיכל אקרמן מנהלת יקב תבור וד"ר דרור דותן מיקב כרמל – התייחסות למיקוד שיווקי והמשמעויות למגדל, איציק רופא מקנט – תוכנית ביטוח עדכנית לגפן יין וסקירת נזקים, ד"ר ורד נאור ממכון שמיר – הצגת מחקריה על חיידק הדיאלה כביו-סטימולנט.
במושב השני: ד"ר תרצה זהבי – מחקרים על וירוס קיפול העלים בקברנה סוביניון, יהודית מוי ממו"פ צפון-מיגל ומיקב גולן – מחקר בתחום חילון מוקדם ומנגנוני הגנה בגפן, ד"ר מרי דפני-ילין ממו"פ צפון מיגל – מחקר לבחינת זני יין עמידים למחלות נוף, ד"ר ליאור גור ממכון שמיר – הדברת קימחון הגפן באמצעות חומרי הזנה, גיא זפקו ממכון המחקר מיגל – אמצעי המיחשוב והצילום לזיהוי מחלות עלים, ד"ר רקפת שרון ממו"פ צפון-מיגל – תמונת מצב ממחקריה בקסיסלה בכרם.
כנס כרם היין יתקיים ביום ד' 16.2.2022 במכללת אוהלו בקצרין. התכנסות בשעה 8:00 בבוקר. סיום משוער ב- 13:00. הכניסה לאולמות על-פי הנחיות משרד הבריאות. עקב המצב מומלץ לוודא קיום הכנס 04-6953508 או 050-5328009. הכנס בהפקת שלומי כפיר ממו"פ צפון-מיגל, בשותפות עם שה"מ משרד החקלאות, מועצת גפן היין וקק"ל.
