פעם זה היה 'יואב טוקר, פריז'. היום: 'שרון היינרייך, פריז'. חתימה שהפכה
לשם דבר אצל חובבי המתוקים וחובבי העיר היפה ביותר בעולם (אם תשאלו אותי וגם אם לא).
כמו רבים אחרים אני עוקב אחרי עלילותיה של הישראלית בעיר הגדולה, מתרשם מרשמיה, ומכמות ואיכות מפגשיה עם כל מי שהנו שם דבר בתחום המתוקים – מיטב אנשי המקצוע במאפים, קינוחים ושוקולד על צורותיו ותצורותיו.
קריאת כתבה של שרון היא כמעט טיול בפריז, ונדמה כי יותר ויותר קוראים מפעילים נוהל 'גזור ושמור' או 'הדפס ושמור' כדי להיות מוכנים לנסיעה הבאה – בה ברור שיגיעו רק לקמצוץ מההיצע האדיר אותו שרון פוקדת.
הריאיון שלפניכם התקיים בשני סשנים של אימיילים. אתם מוזמנים להצטרף וליהנות.
.
שרון, איך הכל התחיל?
בשנת 2009 הייתי בעיצומה של תקופת עבודה סוערת ועמוסה במשרד ראש הממשלה. שנים של תארים באוניברסיטה (תואר ראשון בקרימינולוגיה ופסיכולוגיה, ותואר שני במשפטים) עבודה, ועוד עבודה ורק עבודה, המון אתגרים, המון הצלת חיים, אבל מעט לנפש שלי. במקביל לעבודה לימדתי את עצמי את תחום הקונדיטוריה. לקחתי סדנאות בארץ וגם בקורדון בלו בפריז, ולאחר שעזבתי את משרד רה"מ גם למדתי כחצי שנה קורס קונדיטוריה מקצועי אצל "אסטלה", הנחשבת לאחד מבתי הספר הטובים ביותר לקונדיטוריה בארץ.
איך הגעת לפריז ולמגורים בעיר האורות?
לאור אהבתי לפריז, ביקרתי בה כמה וכמה פעמים, והחיבור של פטיסרי (קונדיטוריה צרפתית) ופריז קסם לי מאוד. אחרי כמה ביקורים, החלטתי שהידע המדהים שצברתי במהלך הביקורים, והחיבור הבלתי מוסבר שלי למקום ולתחום, חייבים להיות נחלת הכלל.
ה- SHARING (שיתוף) בער בי, והכתיבה כמובן, והחלטתי להתחיל לתעד את המסעות. כך נולד הבלוג PARIS CHEZ SHARON בשנת 2009. מאז הוא הפך לבלוג היחיד בעברית שמתווך את עולם המתוקים הפריזאי לישראלים, וככזה הוא זוכה לחשיפה ולהצלחה גדולה מאוד.
למה בעצם פריז?
פריז, כי כנראה איכשהו אני מאוד שייכת למקום הזה. אני לא מאמינה בגלגולים וכאלה, אבל מהפעם הראשונה שהגעתי לעיר האורות, הרגשתי שייכת. יש מקומות, בהם הנפש מרגישה טוב, מרגישה שנכון לה. כך הרגשתי בפריז בכל פעם שביקרתי בה.
תיכון למדתי בבית ספר "אליאנס" בחיפה. נדבקתי בחיידק הצרפתית, ובמקביל, מורתי דאז להיסטוריה, רותי שמעוני, חשפה בפנינו את קסם התרבות הצרפתית. היא למידה אותנו כל מה שלא קשור לבחינת הבגרות – אמנות, שירה, קולינריה; טעמנו קצת מכל דבר ונשבינו. אגב, עד היום, כשרותי מגיעה לפריז עם קבוצות שלה, לעתים אני עושה להם את החלק של הקולינריה המתוקה.
אחרי שעזבתי את עבודתי במשרד רה"מ על מנת להגשים את חלומותיי, הבנתי כי על מנת לחקור לעומק את תחום הפטיסרי ועל מנת להבין מה סוד הקסם של העיר הזאת, שאני חייבת לגור בפריז.
היום, אחרי חמש שנים בעיר הכי יפה בעולם, אני מתגעגעת אליה גם כשאני נמצאת בה (את הרעיון הזה של להתגעגע לעיר גם כשנמצאים בה, לקחתי מהספר של יאיר גרבוז, "פריז-תל אביב").
איך את מגדירה את תחום עיסוקך, ובקיצור: מה את בעצם עושה?
כיום אני עוסקת רק במה שאני אוהבת – כותבת וכותבת וכותבת על תחום הפטיסרי, שוקולטרי בפריז; כותבת הן לבלוג שלי והן במדור קבוע ב"הארץ" דיגיטל שמתפרסם גם במוסף "גלריה" המודפס. כמו כן, כותבת למגזין R2M הנפלא.
לפני שנה יצא לאור הספר שלי "הפטיסרי הטובות בפריז – מדריך לבוטיקי עוגות ומתוקים", שהוא בעצם המדריך הראשון בעברית לכל הפטיסרי בפריז.
אנשים רבים מסתובבים עם הספר בעיר האורות, ועוברים ממקום למקום על פי ההמלצות המעולות שבו. הספר מחולק על פי הרובעים של פריז, כך שכל אחד יכול לבדוק מה קורה מבחינת מתוקים בסביבה בה הוא מטייל.
לצד הכתיבה, אני עורכת מדי יום סיורים קולינריים בפריז, במהלכם נחשפים המשתתפים לפריז אחרת.
הם לומדים כיצד הצרפתים צורכים, היכן הם קונים, מה הם קונים, וכיצד ניתן לדעת לאן להיכנס – ולאן פחות. הסיורים מתמקדים בשווקי אוכל, גבינות, פטיסרי, שוקולטרי וכו'.
במקביל מתקיימים גם סיורים למקצוענים המבקשים להתמקד בנושאים מסוימים, כמו למשל אנשים המעוניינים לפתוח קונדיטוריה בארץ ורוצים לקבל השראה מכמה שיותר פטיסרי בפריז, חנויות חומרי גלם וכדומה.
המפגש הזה עם הישראלים בסיורים, הוא האהבה הגדולה שלי. היכולת להעביר את התשוקה שלי אל אחרים, היא מתנה.
מה את אוהבת לאכול?
האמת, שלמרבה ההפתעה אני תמיד אעדיף אוכל מלוח על פני מתוק. אם מדובר בהכנה, תמיד אעדיף להכין מתוק. אני רואה ביצירת הקינוחים אמנות, עיצוב ומדע מאוד מדויק, שאחרי שמכירים את הטכנולוגיה שלו, אפשר "לעוף" עם היצירתיות. מכיוון שאני כבר זמן רב לא אוכלת בשר, הרי שאני מאוד מאוד אוהבת לאכול סלטים טובים עם גבינת פטה איכותית או פסטה קלילה.
תמיד שואלים אותי היכן כדאי לאכול בפריז, והרי ההמלצות רבות מאוד משום שיש מעל 20 אלף מסעדות בעיר. לאחר שאני נשאלת, אני כמובן מספקת המלצות, אבל גם תמיד מדגישה שמבחינתי הארוחה הכי טובה בעיר האורות היא בגט מעולה, חמאה וגבינות של הגבן לורן דובוואה, ובקבוק יין לבן חצי יבש. אם אפשר גם כמה דובדבנים או תאנים, והארוחה מבחינתי מושלמת.
מה את אוהבת להכין/ליצור?
מבחינתי, היצירתיות שהכי מרתקת אותי היא בהכנת קינוחים. אני רואה בתחום הזה עוד ערוץ של אופנה, וכך גם מתייחסים לקינוחים הללו בפריז. כל שף פטיסייר עובד על פי קולקציות, ולכל אחד החתימה שלו.
חומר הגלם האהוב עלי הוא שוקולד. אני חושבת שאפשר להגיע איתו לשילובי טעמים מגוונים ומרתקים, וניתן להשתמש בו במגוון עצום של קינוחים. מבחינתי, אין מצב שאין לי בבית 3 ק"ג של שוקולד מריר ולרונה, שמנת וחמאה. הבסיס לחיים טובים.
מהם המקומות בפריז בהם את אוהבת ביותר לאכול?
הפטיסרי בהן אקנה לי עוגה (משתדלת כמה שפחות, כי גם כך אני כל היום בסיורים, והטעימות מצטברות) הן:
פייר ארמה – מבחינתי, עוגת 2000 העלים שלו היא העוגה הטובה ביותר שטעמתי בחיי. שכבות קרוקנטיות של בצק עלים מקורמל עם קרם פרלינה, קראנץ' פרלינה ושקדים מקורמלים.
קארל מרלטי – אצלו לא אפסח אף פעם על קינוח הלילי ואלי; הומאז' של מרלטי לעוגת הסאנט-אונורה המפורסמת. הקינוח הזה נרקח על ידי מרלטי השרמנטי לאשתו, ולאור היותה בעלת חנות פרחים, הרי שהוא רקח לה קינוח עם קרם סיגליות, והעניק לו את שמו של הפרח לילי ואלי.
קלייר דמון – אצלה אף פעם לא אוותר על עוגת השוקולד המפורסמת, שאת המתכון שלה היא גם העניקה לי כמתנה ליום ההולדת החמישי של הבלוג. אגב, דמון מפורסמת בעיקר בעוגות הפירות שלה, ואם פירות אז עוגת התותים שלה J'ADORE LA FRAISE ("אני מעריצה את התות"), שמבחינתי היא פאר היצירה.
שוקולד – אצל הטוב ביותר, פטריק רוז'ה, שמבחינתי הוא לא פחות מאשר גאון. מדובר באמן של שוקולד, העוסק בפיסול בשוקולד, וביצירת בונבוני שוקולד שהם יהלומים.
מבחינת אוכל – לא אוותר אף פעם על ערב רומנטי או חברתי ב- FRENCHIE BAR DU VIN; בר יין מדליק, בו מוגשות מנות טאפאס צרפתיות מחומרי גלם מעולים ועונתיים.
אם אני רוצה אוכל צרפתי עממי יותר, אני נהנית מכל רגע במסעדה הכייפית LE PLOMB DU CANTAL, בה מוגש מגוון גדול מאוד של מנות, כשמנת הדגל היא טרופד – תערובת של תפוחי אדמה מהבילים, עם גבינות מותכות, שום ותבלינים. מי שלא אכל טרופד מימיו, לא יודע עונג מה הוא.
קפה – הקפה בפריז לא להיט, כמה מפתיע שיש משהו בתחום הקולינריה שפריז לא ממש טובה בו. אבל, בשנים האחרונות החלו להיפתח בתי קפה טובים בפריז, שמביאים את הבשורה. האהוב עלי הוא KB במעלה רחוב מרטיר שברובע התשיעי.
מה ישראלים איתם את מטיילת בפריז אוהבים לאכול – והיכן?
הישראלים אותם אני פוגשת בפריז במהלך הסיורים שלי, הם פשוט מדהימים. מדובר באנשים שקולינריה מעניינת אותם מאוד. בין אם פודיז, ובין אם אנשים המעוניינים להרחיב את מנעד האפשרויות להיכרות העיר. בדרך כלל הם עושים מחקרים יפים מאוד לפני ההגעה לפריז, ומגיעים עם רשימת מסעדות לא רעה בכלל.
קשה להכליל, אבל רבים מהם מאוד אוהבים את האטלייה של רובושון, הוא אף פעם לא מאכזב, וכל מי שאוכל בו יוצא נרגש.
בנוסף, רובם מקבלים באהבה את ההמלצה שלי לגבי רכישת חומרי גלם טריים בשוק אוכל מקומי, ומקיימים לפחות פעם אחת במהלך השהייה שלהם בעיר האורות, פיקניק באחד הגנים היפים, כמו גני לוקסמבורג.
עקבו אחרי שרון היינרייך (Sharon HEINRICH) ופעילותה:
צילום הקינוחים המומלצים: שרון היינרייך, צילום שרון: אייל יסקי-וייס
