באמצע המדבר היתיר פורח

באמצע המדבר יש גפנים בלב יער, ואדי למטה ומעל הר, יער יתיר עם למעלה מ- 4 מיליון עצים, צמחיה מדהימה, אתרים, גת, עיר עתיקה ומצודה, ואחלה מדריך – מהטובים שהכרתי. והיין, מה כבר לא נאמר עליו, על היין של יקב יתיר.

 

אתחיל דווקא במדריך. טיול טוב מתחיל במדריך (ולי, כמי שמדריך טיולים בחו"ל, יש קצת ניסיון בנושא…). פגשנו את יעקב בן דור, מנהל היקב, בצומת שוקת. דיברנו כרגיל על יין, בצירים, מחירים ועוד; עד שהתחלנו בנסיעה ו"המדריך" החל לדבר על הנוף, הקרקע, הצמחייה, החיות והתושבים.
יעקב אוהב את המקום, מכיר ויודע את החי, הצומח והדומם בשטח. שפע בלתי נדלה של ידע, שהועבר אלינו בצורה מדהימה.

 

נסענו מזרחה, עברנו את העיר הבדואית "חורה", פנינו שמאלה ועלינו לכיוון יער יתיר בכביש ישן ומשובש שנבנה ע"י קק"ל, והרגשנו כמו רוכבי הגמלים שראינו בדרך.
יער יתיר הוא היער הנטוע הגדול בישראל. בגובה של בין 400-850 מטרים מעל פני הים. שטחו כ- 30,000 דונם, והיער נקרא על שמה של עיר הלוויים המקראית ששרידיה נמצאים בו.
היער ניטע בשנות השישים של המאה הקודמת, חזון משותף של ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון ושל יוסף וייץ – מנהל הייעור בקק"ל, שפנו למומחים בארץ ובאיטליה, ושאלו אם אפשר לטעת יער במקום כל כך דרומי; התשובה הייתה: "לא. חם מדי, יבש, לא יורד מספיק גשם." בן גוריון אמר: "תחליפו את המומחים". אז החליפו.

 

כרמי יקב יתיר נטועים לאורך היער בין יותר מארבעה מיליון עצים מזנים שונים, כמו אורן ירושלים וברוש מצוי, אלה אטלנטית, אשל, חרוב, אלת הפיסטוק, זית, תאנה, אקליפטוסים ושיטים, שיחים שונים והמון פרחים.
העצים והטרסות שנבנו מונעים שיטפונות. מי הגשם מתעכבים ונעצרים בעצים ובטרסות, ויותר מים מחלחלים לתוך האדמה, כך שחלקות הקרקע מקבלות כמויות מים גדולות בהרבה ממי הגשמים.

 

על האזור וגידול היין מספר יעקב: "האזור קר ויבש מאוד, וזה משפיע על גידול היין. למשל, הקרקע הגירנית פה, עם הרבה גיר פעיל, מפריעה לגפן לקלוט אלמנטים מהקרקע כמו ברזל. זה דבר שקצת יעכב את ההתפתחות של הגפן מבחינת הריצה שלה לצימוח. לכאורה זה דבר טוב, כי אתה רוצה לרסן את הגפן".

 

בן דור מוסיף: "אפילו בבית המקדש לא היו מביאים יין ממקום של זבלים אורגניים, כי אם יש צימוח גדול של גפן, כך יהיה גם יבול גדול, והיין לא יהיה טעים. יש קורלציה הפוכה: יבול נמוך שווה יין איכותי. זה נכון עד גבול מסוים גם בעבר ידעו את זה; לא אנחנו המצאנו".

הגענו לבית היערנים שנמצא בגובה של 687 מטרים, המשמש בסיסם של יערני קק"ל ובו תצפית מדהימה אל היער ונופי הסביבה.
המשכנו לאורך מטעי דובדבנים ונקטרינות. סיירנו בחורבת ענים, ובה שרידי בית כנסת שנוסד במאה הרביעית לספירה והתקיים עד המאה השמינית. בראש החורבה שרידי מבנה ריבועי, שעובי קירותיו כחמישה מטרים. המבנה שימש כמצודה בתקופת מלכי יהודה. מסביב למבנה יש שרידי מערות מגורים, מערכת מחילות מסתור וגדרות.
עצרנו ליד גת עתיקה. יעקב מספר על הגת וייצור היין אז. על הבציר האחרון של יקב יתיר ידבר מאוחר יותר באותה התלהבות.

ליד מאגר המים הגדול ביער חיכתה לנו ההפתעה הראשונה:מארוחת הבוקר של אתי אדרי בעלת החיוך המקסים. בהגדרה אתי היא עוזרת המנהל, אבל האשה הכל יכולה של היקב עומדת מאחורי שולחן עמוס בגבינות, ירקות ולחמים, והיין החדש: רוזה יתיר בציר 2014.

 

יעקב סיפר שחורף 2014 היה יבש ברובו, עם שני אירועי גשם משמעותיים. האביב התאפיין באירועי 'חורף', כולל גשם אביבי משמעותי. הקיץ והסתיו היו נוחים יחסית, ללא אירועי שרב משמעותיים. בסך הכל בציר איכותי.
הוא פתח את היין, ואנחנו התענגנו.

 

רוזה יתיר 2014
יין ורוד יבש. 68% ענבי גרנאש ו-32% ענבי טמפרניו, משני כרמים שונים ביער יתיר הממוקמים בגובה של 780 ו-680 מטר מעל פני הים. 12.5% אלכוהול.
היין בוקבק בחודש פברואר 2015.
צבע היין ורוד אפרסק בהיר, עם ניחוח פירות טרופיים ופרחים. הטעם פירותי. יין רענן וכייפי לשתייה, בפני עצמו וגם עם אוכל ים תיכוני וארץ ישראלי.
המחיר 90 ₪
איזה מזל שאנחנו לא נוהגים… שתינו ונשתה עוד….

הכרמים המשיכו ללוות אותנו עד החממות של פרחי אדמוניות, ומשם יצאנו מהיער לכיוון יקב יתיר שלמרגלות המצודה בתל ערד. עצרנו לתצפית בשמורת הר עמשא ,שמורת טבע השוכנת באזור מפגש של צמחייה ים-תיכונית עם צמחייה ערבתית ומדברית מדהימה. רק לראות את יעקב בן דור מראה ומדבר על הצמחים, ביניהם גביעונית ערבית, צבעוני הרים ועוד, היה שווה כל דקה.
הנוף הפראי, ההר והצומח של השמורה, נושקים ליער יתיר ולכרמים, ומהווים מפגש ייחודי בין אזור ההר והמדבר, השלג והשמש, הסלע והאדמה, ומייצגים את אופי היינות של היקב.

 

כשהר עמשא ומדבר יהודה מאחורינו, הגענו לבקעת ערד ובאופק הרי מואב. המשכנו עד לתל ערד והעיר הכנענית מתחתיו, ויעקב סיפר בהתלהבות כי ראה מספר ימים קודם לכן בגבעות בקרבת התל, את האיריס השחום המדהים.
משם ליקב יתיר. לאחר סיור ביקב, כמובן עם יעקב המנהל/מדריך, נכנסנו לחדר הטעימות שם קיבלו את פנינו ערן גולדווסר היינן של היקב, יעקב בן דור ואתי אדרי, ויחד טעמנו יתיר הר עמשא 2011 – יין הבסיס של יקב יתיר, בלנד שנקרא בעבר מש"ק (מרלו, קברנה, שיראז).

יתיר הר עמשא 2011
37% קברנה סוביניון, 30% מרלו, 25% שיראז, 5% פטי וורדו ו- 3% מלבק, ממספר חלקות בכרמי יער יתיר בגבהים שבין 500-900 מטרים. הרכב הזנים משתנה משנה לשנה בהתאם לאופי הבציר.
היין, עם 14% אלכוהול, הנו פירותי עם חמיצות, מרירות ועפיצות, וגוף בינוני. הצבע ארגמן, באף ריח שמזכיר שזיף בשל, ירוק, מעט עשן ותבלינים,
המחיר 100 ₪

קינחנו ,איך לא, עם יין הדגל של היקב – יער יתיר 2011, העשוי מ- 65% ענבי קברנה סוביניון ו- 35% פטי וורדו.
עבור היין נבחרו ענבים מחלקות שונות של הכרמים, כש- 10% הענבים הטובים ביותר משמשים לעשיית יין יער יתיר. התהליך מתחיל מיד אחרי הבציר, ומסתיים אחרי שנה וחצי לפני הביקבוק.
זה יין שלא שטועמים אלא שותים, ושוב מזלנו שלא נהגנו..
ביקור ביקב יתיר וסיורים בתיאום בלבד בימי א' עד ה' –

אתי אדרי 052-8308196

הטיול המיוחד שלנו הסתיים ב"מוזה" – פאב-ביסטרו בתחנת הדלק בכניסה לערד. למקום מראה ייחודי במיוחד לחובבי ספורט, כאשר הקירות והתקרה מכוסים בצעיפים ודגלים של קבוצות כדורגל; אטרקציה תיירותית לחובבי ספורט ולאספנים.

ב"מוזה" יש תפריט מגוון לכל שעות היום והלילה, עם מבחר סוגי בשרים, מרקים, פסטות, סלטים, כריכים, אוכל סיני והרבה סוגי בירה.
טעמנו כמה מנות ראשונות, מכמה סוגי בשר בהכנה ביתית, סלטים ובירה – ונהנינו.

אם אתם באזור – אסור להחמיץ. 

                                                     
חזרנו… נהנינו… אפשר עוד פעם?

 

 

צילומים אמנון פאר, יקיס קלדרון, יקב יתיר