יער יתיר הינו אחד המקומות היפים לטיול בארץ , גם לחובבי טיולים וגם לחובבי יין. לחבל יתיר שבדרום הרי יהודה יש היסטוריה עשירה של ייצור יין. המטייל באזור יוכל להתרשם ממערכת גתות ענפה, המעידה על קיומה של תעשיית יין מפותחת כבר לפני 2500 שנה, בימי מלכות יהודה הראשונה. מרכז התיישבות יהודי גדול התקיים באזור זה בתקופה שבין חורבן הבית השני לראשית התקופה המוסלמית. חקלאים קדומים אלה התפרנסו בעיקר מגידול ועיבוד של ענבים וזיתים.
למטייל חובב היין המסייר ביער יתיר, נכונה הפתעה מרגשת: יקב השוכן באזור המדברי, אשר יינותיו זוכים כל שנה בקביעות בציונים, תשבחות ומדליות בארץ ובעולם, יקב יתיר.
היקב הדרומי שבלב המדבר הפך עם השנים לסמל האזור, לאחר שהיינות שלו הוכתרו בשנים האחרונות כטובים ביינות ישראל, על ידי מבקרים מפנים ומחוץ.

יקב יתיר שבתל ערד הוא יקב קטן ואיכותי, שהוקם בשנת 2000 כמיזם משותף של כורמי האזור ויקבי כרמל, שגילו את הפוטנציאל יוצא הדופן הטמון בחבל יתיר.
היקב נבנה למרגלות המצודה בתל ערד, מרחק 10 דקות מהכרמים הממוקמים ביער יתיר. המצודה הינה אתר ארכיאולוגי הכולל שרידי עיר כנענית ואתר מימי מלכי יהודה הראשונים. האזור היה ידוע כאחד האזורים המשובחים לגידול גפן לתעשיית היין, ומכאן ייצאו את היינות למצרים, לרומא ולרחבי ארץ ישראל. כיום, כורמי ויינני היקב מחויבים לאיכות הגבוהה ביותר, החל מתהליך בחירת החלקות וטיפוח זני ענבי היין, עד לתהליכי הבציר, התסיסה, היישון והבקבוק, הנעשים כולם בעזרת הטכנולוגיה והציוד העדכניים ביותר. היקב הציב לעצמו כמטרה להדגיש את הייחודיות האזורית ביינותיו; אותו אופי 'יתירי' שעליו גאוותם של אנשי היקב.

איך הוקם יקב יתיר, ומהיכן הגיע הרעיון לפתוח את היקב. למה להקים יקב דווקא באזור הנגב, האם יש יותר קשיים בגלל המדבר, האם ההיערכות שונה, ומה עולה על מה – היתרונות או החסרונות? תשובות לשאלות אלה מספק מנכ"ל יקב יתיר, יעקב בן דור, האומר כי לפני פתיחתו של היקב היו כמה שלבים מאוד מעניינים.
בשנת 1980 נעשה סקר של הסוכנות ומשרד החקלאות באזורי בקעת ערד ויער יתיר. המקומות הוכרו כאזורים שמתאימים לייצר ענבים באיכויות גבוהות, גם מבחינת קרקע וגם מבחינת האקלים.
בשנת 1986 ניטעו כרמים שהיו מיועדים ליקבי כרמל בבקעת ערד. לימים יצא מהם אחד היינות המובילים של יקבי כרמל, יין רמת ערד".

"שנה לפני הנטיעות הגיעו לאזור שתילים של ענבי יין", מספר יעקב בן דור. "אחד החקלאים, שמואל מאיר, שהתמחה בגידול תפוחי אדמה עד אז, נטע חצי דונם של ענבי שרדונה ורבע דונם ענבי מרלו בגובה של מעל 800 מטר ביער יתיר. מכיוון שלא ידעו אז איך לטפל בכרמי יין, הכרם הקטנטן חובר למרבה הבושה לכרם ענבי מאכל, ברלינקא, שגודלו בו ענבים בכמויות אדירות לדונם. הכרמים קיבלו טיפול זהה וכמויות דישון גבוהות, כפי שהיה נהוג לטפל בענבי מאכל עד אז".

"לאחר כמה שנים של גידול החלו התובנות. הכרמים של ענבי היין שניטעו בבקעת ערד, בלי שום קשר לענבי מאכל, הצליחו מאוד, והכרמים ביער יתיר שגודלו ללא מטרת רווח אך בדרך לא נכונה, לא צלחו. היינות שהגיעו מהענבים באזור זכו אמנם לתשומת לב והיו טעימים גם בבדיקות המעבדה, אבל כמות האשלגן בהם הייתה גבוהה מאוד לעומת כרמים אחרים בארץ, כי לא ניסו בכלל לגדל אותם למטרת ייצור יין".

זמן מה אחרי תקופה זו גודלה ביער יתיר חלקת ענבי מאכל אורגנית, שנפגעה על ידי כנימה ולא היה ניתן לשווק את ענביה למאכל. במקום זה הכינו מהענבים מיץ ענבים לשירותי קבלנות. יעקב בן דור, שעזר להעביר את הענבים, חזר מהיקב אליו הגיעו הענבים, ולא לגמרי ברור לו מאיפה זה הגיע, אך הוא התייצב עם הבגדים המוכתמים במיץ הענבים, והודיע לחבורה "הקמנו יקב".

"הוחלט לחפש שותף, ותכנית עסקית נערכה עם ד"ר חיים צבן", ממשיך לספר יעקב. "הגענו אל מנכ"ל יקבי כרמל דאז, דוד זיו, והצענו לו להצטרף למיזם הקמת היקב עם כורמי האזור. בדיעבד הסתבר כי כרמי לבנשטיין, שעבדה אז ביקבי כרמל, גם יעצה בתקופה זו להקים יקב בוטיק באזור, וההחלטה נפלה די מהר. יקבי כרמל נכנסו כשותפים בפרויקט עם כורמי האזור, והיקב יצא לדרך".

"משנת 2000, בה הוקם היקב, עברנו תהליכים מאוד מרתקים של גיבוש זהות ושל מיתוג" מסביר יעקב. "ליקב יתיר האיר המזל פנים כבר מההתחלה. היינות היו מצוינים וקיבלו ציונים גבוהים, פרסים ומדליות כבר מההתחלה. אולם אם בהתחלה אמרו לנו שיש לנו מזל של מתחילים, אחרי עשור של יינות כבר יכולים להגיד שאכן יש לנו מזל, אבל המזל כבר לא של מתחילים".

"אנחנו אומרים שליינות שלנו יש אופי 'יתירי'; סגנון ואפיון ברור. היינות נעשים ביקב בקפדנות רבה, יינות נקיים ומדויקים, ועם זאת יינות שתמיד יש בהם אלמנט מפתיע, מורכב. הצלחנו ליצור פה משהו אותנטי ואמיתי, עם סיפור מקומי של יקב שלא מקבל ענבים מכל אזור אחר, רק מאזור הייצור שלו, ואנחנו משפרים כל הזמן. ניסיונות ההשקיה הגדולים ביותר נעשים בשנים האחרונות ביער יתיר, כדי לשפר את ייצור היין. אנחנו ממשיכים בנטיעות ובדיקת זנים נוספים. היקב מאוד מקפיד בעשיה המכירתית-שיווקית שלו, שנעשית בצורה מתונה ועדינה".

יעקב מציין: "יש עניין רב בעולם ליקב ולעשייתו. מגיעים אלינו לביקור כל הזמן תיירי יין מהעולם. השילוב של יין שזכה לחשיפה בינלאומית עם המיקום שלנו, יוצרים עניין רב בקרב חובבי יין שמתאמים מראש את הביקור חודשים לפני הגעתם. אנחנו נותנים להם הרבה כבוד, לא עושים מופעי ראווה, ומציגים בפניהם את היין בצורה הכי עניינית ונכונה על ייצור היין".

לשאלה מה היתרונות ומה החסרונות של יקב באזור מדברי, עונה יעקב: "כרמי היין של היקב ממוקמים בלב היער הנטוע הגדול בישראל, בגאיות ובמדרונות המוקפים עצי אלה, חרוב, בטנה ואורן. הכרמים המטופחים ניטעו בגובה של עד 900 מטרים מעל לפני הים. האקלים הייחודי מתאפיין בבוקר צונן עם רוחות קלות, ימים יבשים שטופי שמש, לילות קרים (גם בשיא הקיץ) וחורפים מושלגים. האזור סובל פחות מבעיות של מחלות ורקבונות בכרמים. יש לאזור עוד יתרונות שיוצרים ייחודיות ביינות. מה שבטוח זה שהיינות האלה לא דומים ליינות הגליל העליון ורמת הגולן. לשוני הזה יש כבר סימוכין עתיקים. בחרסי היין שנמצאו בחדרו של אלישיב בן אושיה בתל ערד, שצפה מהחדר שלו על היקב, מצאו חרסים של תעודות ובהם פעולות מנהליות, תעודות משלוח, תכתובות שונות והנהלת חשבונות, כמו גם סימוכין לכך שהוא שלח יין לחיילים באזור יהודה ובאזור הזה. דבר נוסף שונה, בעברית הקדומה כתבו פה יין בשני י', ובצפון כתבו יין בי' אחת. כבר אז היה בידול".

 

יינות האיכות המעולים היוצאים מאזור זה, מסתמכים על נתוני הקרקע, הטופוגרפיה והאקלים הדומים לאלה השוררים באזורי יין מעולים בעולם, ושואבים עידוד מההיסטוריה של חבל יתיר כאזור יין חשוב.
"חסרון מסוים מהווים בעלי החיים הרבים ביער. הכרם סובל מפגיעות של צבאים, תנים, זאבים, ארנבות ועוד, וזה מקשה על החקלאים. מאידך מאוד יפה לראות את התפתחות בעלי החיים במקביל לחקלאות ולהתיישבות, ומאוד מעניין לצפות על בעלי החיים. "היער הוא דוגמא לחזון של תחיית המדבר, והחקלאות המקומית משתלבת עם זה מאוד יפה, לא בצורה אגרסיבית ופוגעת בטבע, אלא בשמירה עליו".

שלושה אנשים עומדים בחזית יקב יתיר, יעקב בן דור המנכ"ל, ערן גולדווסר היינן ואתי אדרי, אותה אפשר להגדיר כ"עושה הכל ביקב חוץ מיין". יעקב יודע לספר גם עליהם וגם על האנשים החשובים ביותר, שעומדים מאחורי הענבים המצוינים: הכורמים.
" ליקב שלנו יש כורמים מאוד מקצועיים המחויבים להצלחת הכרמים והיקב. נוצרה מערכת מאוד טובה בין היקב לכורמים שלו, שזה אחד הדברים החשובים ביותר. ליקב ציוד שעונה על כל דרישות אפיון היינן. יש יותר ויותר שימוש בחביות עץ גדולות, ושימוש במקביל בחביות עץ לא חדשות. יין סירה למשל, יתבגר רק בחביות ישנות. בשאר היינות לא יהיה שימוש של יותר משליש חביות חדשות".

"היינן, ערן גולדווסר, שלמד את לימודי הייננות באדלייד שבאוסטרליה והשתלם שם ובאירופה מוכר כיינן השתקן, יינן שלא מדבר הרבה, אלא יותר עושה. וכשהוא כבר מדבר – כל מילה בסלע. אתי אדרי שולטת בכל רזי היקב. היא החיבור האישי והבלתי אמצעי למבקרים, ללא משוא פנים לגדול ולקטן. אתי בנתה תהליך ארוך שנים שיצר קשרים מאוד טובים עם לקוחות, נאמנויות, וחברויות בין היקב ללקוחות שלו".

ניתן להגיע לסיור מודרך ביקב יתיר (למבוגרים), כולל טעימת יין וסיפורי היקב והסביבה. מחיר הסיור 35 שקלים. הקונה בקבוק יין לא יחויב במחיר הסיור.
לתיאום מראש: 052-8308196, 052-8308196 – אתי.


מירה איתן היא מקצוענית יין ואלכוהול, ומנהלת תקשורת ועיתונות ביקבי כרמל

צילום ברוך נאה, יח"צ