את הכתבה הבאה מומלץ לקרוא לצלילי השיר הבא:
Leonard Cohen – A Thousand Kisses Deep

ההתחלה היתה שגרתית למדי. הלבן (שנין בלאן) נבצר בזמן, ללא אירועים יוצאי דופן. הענבים שברוך לנגר מגדל "אישית לוחצת", היו בשלים ובריאים. לא היה סימן באופק למה שעתיד להתרחש בהמשך. בתחילת ספטמבר הענבים האדומים נמנמו. סגרתי את ההשקיה, כהרגלי מדי שנה, על מנת לזרז את ההבשלה. מכאן ואילך כל זן התנהג אחרת. כל בציר היה קרב. 

הסירה והפטיט סירה זינקו לרמות סוכר שהנייר לא סובל… גם לא השמרים. עשיתי דברים שלא עשיתי מעולם על מנת להתמודד עם הקיצוניות. לא, אני לא מדבר על טכנולוגיה מודרנית Reverse Osmosise וכיוצא באלה. פעלתי עם common sense, כלומר באמצעים פשוטים, "אורגנים", שעמדו לרשותי. האמת, לא ידעתי מה לעשות….

מי שחיזקו את ידי היו כמה חברים, שהתייצבו שוב ושוב ביקב: חנן, יוני, ואדים ואחרים. עצם נוכחותם, הכניסה שלהם דרך הדלת… חייבים להמשיך! ויהי מה.
לא פעם, על סט צילומי סרט קולנוע, מוקף באין ספור אנשי צוות, אתה מרגיש את הבדידות הלא נעימה. understatment… משהו לא עובד בסצינה, אתה לא מסוגל לומר מה לא עובד, אבל אתה חש בזאת מעבר לכל ספק. מה עושים?…

בסרט " This must be the palace" מסתובבת הדמות שמגלם שון פן, זמר רוק מזדקן, עם שיער ארוך ומייק אפ, ואומר את המשפט הבא, שוב ושוב: "something is wrong. I don't know what it is, but I can feel it."
וזה היה בציר 2015. זן אחר זן, קרב אחר קרב. תסיסות תקועות, ויינן תשוש, מנטאלית ופיזית. בציר שבדרך כלל אורך כ- 8 שבועות התכנס לתוך 12 יום. נלחמתי על כל מטר מרובע ביקב, למצוא מקום למכלי התסיסה…

ניסיתי להבין מה קרה, אבל התשובה בסוף הייתה שאי אפשר להבין. זינפאנדל, הזן הבעייתי, החריג בהגדרה, התחיל את ספטמבר ברמת סוכר 19 בריקס (יחידת המידה לגובה הסוכר) ונבצר 4 שבועות אחר כך ב- 23 בריקס. By the book! גרנאש עשה את אותה דרך. אז מה קורה כאן?

עד כאן העובדות. אבל בסוף היום אתה לא נשאר עם הנתונים. אתה נשאר עם הבדידות. האחים רייט, אחרי שביצעו לא מעט טיסות, תיקנו ושכללו את המטוס אותו בנו, לא הצליחו למכור אותו. אף אחד לא היה מעונין בהמצאה החדשה, גם לא צבא ארצות הברית. הם החליטו לבנות דגם נוסף, ולנסות לשווק אותו באירופה. המטוס נבנה, פורק, הועמס על אנייה, והורכב שוב על אדמת צרפת. אחד האחים נסע עם המטוס, וביצע עשרות טיסות מול עיניהם המשתאות של אנשי האצולה הצרפתית. במכתביו לאחיו, שעשה את אותו הדבר על אדמת אמריקה, כתב: "אני מוקף אנשים שאין להם מושג על מה אני מדבר. אני רוצה הביתה…"

 

אם לא עשיתם זאת בתחילת הכתבה, עשו זאת עכשיו:
Leonard Cohen – A Thousand Kisses Deep